שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

קצת ממני

משהו ממני ילך איתך....
לפני 10 שנים. 2 ביולי 2014 בשעה 5:20

בוקר טוב,

 

אתמול בשעה 18:10 התקשרו אלי ממס' חסום, מישהו שניסה להיות אישה רוסיה... אמר משהו על "הזמנת זונה לשעה שמונה?" ועוד חירטוט...

 

עם התכתבות עם מישהו באתר הבנתי שגם הוא קיבל שיחה 3 דק' אחרי ופשוט לא יכל לענות {יודעת איפה היה אז יודעת שאמין...}

קיצר...

 

לא מצחיק!

 

כל אחד יכל לענות לפון הזה...

גם ילדים קטנים...

 

 

אז לכל "הבוגרים" למינכם.... זדיינו יצורים מהתחת!

חבל שיש רק הגבלת גיל באתר, אולי מבחני בגרות מינימלים נדרשים....

 

שיהיה יום קסום גם לכם! 

לפני 10 שנים. 30 ביוני 2014 בשעה 11:26

- מעניין איך את ניראת..?

  - אני מכוערת עם מלאאא חצ'קונים ויש לי עין אחת בצד ימין והשניה על הסנטר אבל יש לי גוף סוף לא? 

 

-מאיפה את?

  - ירושלים

- יה איפה בירושלים??

  -בשכונת ***** ברחוב **** בניין מס' ** קומה ** ואני משאירה לך מפתח מתחת לשטיח בכניסה...

 

- למה לא גברים?

  - לא בא לי זין

 

- זאת את בתמונות?

  - כן...

- לא מאמין!!

  - טוב.

 

- זה אמיתי מה שכתוב בבלוג שלך?

  - כן.

 

 

 

 

 

אז כן, כתבתי שאני נחמדה... אבל על כל זהההה לא עונה יותר!!

 

ואגב...

אם אהבתם את הבלוג אין צורך בהודעה תעשו לייק... אני עונה לכל ההודעות ואני סופר נחמדה אבל "תודה :)" אגיב גם בבלוג וגם בהודעה...

לפחות בבלוג עצמו אדע לאיזה בלוג אתם מתכוונים....

ואם אתם אוהבים תעשו לייק!!

 

:) אז אחלה :)

שיהיה המשך יום קסום סוטים יקרים }{

 

אה כן... וגם מה את עושה? לא תופס כשאני בצאט כי התשובה לזה תהיה משהו בסיגנון רוקדת למבדה על האסלה ואתה?...

לפני 10 שנים. 29 ביוני 2014 בשעה 6:05

הבוקר בדרך לעבודה עלו 2 בנים, נראים בני 15-16 לא יותר עם חולצת ביה"ס לאוטובוס.... בהיתי בהם.... לא כי היו סופר חתיכים או שהפכתי לפתע פדופילית... כי היה משהו בשתיקה שלהם, במבטים בניהם שקצת הרבה גרם לי לתהות...

האחד מעט מסוגר לא מרים הרבה את העיניים לשני רק עונה לו לא שואל כלום, השני לא מוריד את העיניים כמעט, מחכה למילה, מבט, משהו מידי פעם זורק משהו שגורם לראשון לחייך או להוציא מילה... והכל בשקט בשקט שלא נרגיש...

יש קשר חזק בניהם זה בטוח... אז עקב בהייה קשה... התחילו ההשערות...:

יכול להיות שאחד גילה על על השני משהו שקשור במין...

יכול להיות שאחד מהם יצא בהצהרה "אני הומו" והם חברים טובים...

יכול להיות שאחד מהם יצא בהצהרת "I LOVE U"

יכול להיות שהייתה נשיקה הדדית כזו מלאה בתשוקה ואח"כ חרטה מטורפת.

בהיתי ובהיתי ואז איזה מעצבנת ישבה לצידי וצרחה מילים לפון שלה! (בת ז....)

עזבו, שולי...

בקיצור...

זה היה יפה לראות... כי רואים ששניהם מתחבטים בעצמם.. לשניהם איכפת ממש... לא מחזירה את עצמי למקומות האלה... הכי מביכים וכואבים ומפחידים..

הם עדיין לא יודעים אבל הרגעים האלה, המכריעים יקרו להם עוד כל כך הרבה פעמים....

הם עוד יעמדו לפני כל כך הרבה אנשים שחשובים להם שהן איזה סוג של אבן בעלת משמעות בחיהם ויצטרכו לומר "זה אני"

זה אף פעם לא קל... ורוב הסיכויים שיאבדו כמה מהחשובים להם בדרך...

הרגעים האלה אף פעם לא יהיו קלים יותר... תמיד באותו קושי, תסכול. כאב, חרטה וכ'ו... 

תמיד לקחתי צד, את צד המכריז.. היום כבר לא בטוחה עד כמה זה נכון... הרי שבעצם ההכרזה אנו באים וצורחים "זייפתי" ומצפים שיצעקו איתנו יאייי...

להכריז זה קשה נכון.. אבל גם לדעת ששיקרו לך וזייפו מולך...

לא הייתי רוצה להיות בנעליים של אף אחד מהצדדים...

עם זאת שולחת אלף חיבוקים (אם אתם סקסיים יש סיכוי שאעשה טיפה יותר מחיבוק.. עימכם הסליחה) לצורחי ה"זייפתי" למינהם...

ואיזה 4-5 חיבוקים (שוב.. סקסיים וזה... סליחה..) לאלה שרימו אותם...

 

 

 

לפני 10 שנים. 24 ביוני 2014 בשעה 8:53


היא נכנסת הכי ביישנית שיש עם העיניים הכי יפות והשפתיים הכי דורשות ונמשים, יש לה נמשים!!
אנחנו יושבות מחייכות, היא מחייכת עם הכל, העיניים הגוף והשפתיים האלה שכל כך בא לי... ואני זזה המון לא מסתדרת עם עצמי, מנסה להתאפק ולא לטרוף אותה לבסוף מחליטה שהמקום הבטוח ביותר יהיה לשים על הדבר הממכר הזה את הראש...
היא נוגעת בי וזה כל כך נעים ורך ועדין ונעיםםםם ורךךך כל כך, רגע כזה מושלם ואני כמו נשאבת משתוקקת לנשק לה ומפחדת להרוס כי ישנם חברויות שזה פשוט אסור!!
אני עוצמת עיניים ונותת לה לטייל לי על הגוף, הידיים הרכות שלה מלטפות אותי בבטן לאט לאט ועולות לציצים שלי ולפנים שלי משחקות מעט בשיער שלי ושוב למטה לחזה שלי ולבטן ולרגליים ופתאום משום מקום אני נבוכה ומכריזה ״אני בלי תחתון״ אם לומר את האמת לא חשבתי שנגיע לזה... היא מחייכת עם השפתיים הממכרות האלה וממשיכה ללטף אותי וחושפת את הישבן שלי ושוב אני נבוכה ולא ברור לי למה או מה יש בה שכל כך מביך אותי, אנחנו צוחקות על העץ שראה את הישבן שלי מהחלון ונפל ואני מושיטה את היד וחושפת מעט מהבטן שלה ומנסה להשתחרר איתה ועליה ופשוט לא מצליחה והכל בגלל העיניים האלה והשפתיים האלה ואני יודעת שבקלות יתרה אני פשוט אתמכר אליה.
היא ממשיכה ללטף את הירך שלי ועולה לצד הישבן שלי וחושפת אותי עוד קצת, אני כל כך נבוכה ומסתובבת לשכב על הגב, היא מסתכלת לתוך העיניים שלי ואני לעיניים שלה ולשפתיים שלה והמגע שלה מחרפן אותי!!
היד שלה עולה והיא מרגישה לי את הציצ ועוברת לשני ואני כמעט מתפוצצת וחם לי, אני רותחת היא ממשיכה ויורדת שוב לבטן שלי מרימה לי את הכותונת ומודיעה על כמה אני חלקה, שיחה קצרצרה על לייזר ואני שמה לב עד כמה היא נינוחה איתי, מנסה להבין למה אני לא איתה או ממה אני כל כך לחוצה?
היא מטיילת מלטפת במעלה הפושפוש שלי אני עם עיניים עצומות ופתאום הראש שלה עליי על הציצים שלי אני מחזיקה לה את הראש מתקרבת וכל כך מהר השפתיים שלה נוגעות בשלי אין לי מילים לתאר כמה זה טוב, מדהים, רך, טעים, מחשמל, במקום שהנשיקה הזאת תשחרר אותי היא הטעינה אותי הרבההה יותר! אני מחזירה את הראש שלי אחורה והיא כמו נדבקת לפיטמה שלי מוצצת ומלקקת וזה נעים כל כך נעים!!!!
היד שלה שם, מלטפת נוגעת ורק על הדיגי שלי אני לא מצליחה להשתלט על האגן שלי שעולה ויורד היד שלי בקימורים שעל גבה ועל המותן הענוגה שלה היא רכה כל כך ומענגת ועל הדגדגן שלי!!!
אני גומרת ברטט קטן, לא זוכרת מתי אי פעם הקטנתי את הרטט שלי, לא זוכרת מתי הייתי נבוכה ככה ממישהי.
אנחנו מתלטפות ומתנשקות וזה הכי נעים שיש.
מצטערת שלא עשיתי יותר!

לפני 10 שנים. 20 ביוני 2014 בשעה 20:42

 

ב 6.6 כל שנה כבר 4 שנים ברציפות יש יום הזדהות עם העיוורים ולקויי הראיה בישראל.

השנה זה המשיך קצת והסתיים היום במופע סטנדאפ בחשיכה שהתקיים בסנימטק ירושלים.

בעולם השליטה, עולם ה BDSM, אנו נוטים ״לקחת״ חושים כל הזמן, חוש הראיה הוא החוש שנראה לי כי הכי קל לקחת והכי מגרה לקחת לפחות בשבילי.

״ללכת אחרי כמו עיוורת״ (תרתי משמע)

אם רק יכולנו לקשר את עולם הBDSM.... 

היום החשכתי אולם, ליוויתי אנשים הלוך וחזור בחושך, ייחצנתי ופעלתי בשמם של העיוורים ולקויי הראיה ובראש שלי ״אצלנו זה בשגרה, להזדהות עם העיוורים ולקויי הראיה, לעצום עיניים, לאבד חוש״ ולא יכולה אפילו להציע את זה כרעיון לפעילות :-/

מעניין מה יהיה אם אעשה חדר חושך ואזמין רק אתכם חבריי הסוטים ( ;-) ) מעניין לי ממש מה היה שם... 

מה היה קורה לאלו (כמוני) שלא מסוגלים לאבד שליטה... כמה יהנו כל אלה שמבקשים לאבד שליטה... ומי יכנס למי איך כמה ולמה??? 

 

כאות מחווה מילת הביטחון תהיה ״עיוור״

לפני 10 שנים. 14 ביוני 2014 בשעה 8:39

אני דו מינית. 

לראות גבר וגבר מתנשקים זה בעיני אחד הדברים היפים!

לראות אישה ואישה שוכבות מגרה לי כל נקודה בגוף. 

גם לצפות בחדירה מגרה אותי... 

אני פותחת בזה כי באופן אישי מתנגדת למצעד... 

יודעת שזה יום חג ויודעת שהוא מסמל חופש, שיחרור, הכרה...

אבל מצעד... כמו לומר האק! כמו להתגרות בכולם מעיין משחק ילדותי. 

איפה מצעד השחורים? מצעד היהודים? מצעד עבור כל מי שהתעללו בו כי פשוט היה מי שהוא. 

אולי נעשה גם מצעד הנשים ומצעד הגברים... מצעד החנונים!!!! זה יהיה להיט!

אין מי שלא עבר משהו.. 

זה בסדר לצעוק שוויון זכויות וזה בסדר לעשות מה שאתם רוצים וזה לגמרי בסדר שההעדפה המינית שלכם היא בני מינכם.

אבל המצעד הוא פרובוקציה למה שבאמת קיים. 

סתם החצנה הגורמת ליותר סלידה ושנאה לקהילה. 

לא בטוחה שזה מועיל לנו. 

אבל בקונפליקט עם עצמי כי זה כל כך יפה!

לראות כל כך הרבה זוגות מאושרים, יחד, מתחבקים, מתנשקים, ככה מול כל העולם 

יום גאווה שמח :-)

לפני 10 שנים. 11 ביוני 2014 בשעה 9:46

אז חזרנו להודעות מתרפסות....

מכירה ויודעת מה הסף... מתי היא תתחרפן, למרות שלא זו הכוונה שלי.

לפני שנים הבטחתי לה שלעולם לא אתעלם... שלא משנה מה אני יענה לה.

"הבטחות צריך לקיים!"

ואני מקיימת...

אבל כל פעם שחוזרת בסופו של יום אני מקבלת אותה חזרה...

הפעם לא, הפעם אני מקיימת גם את ההבטחה שלה!

כי אני לא טובה לה וכי הרסתי לה וכי היא סובלת איתי.

אולי גם כי לא רוצה יותר.

זה דיי מוזר שכל פעם שממש משקיעה מחשבה עליה היא שולחת הודעה...

יש רגעים שמאמינה שהיא גם קוראת את הבלוג..

 

{היא לא מהעולם הזה ולכן גם לא באתר הזה}

לפני 10 שנים. 10 ביוני 2014 בשעה 13:51

אני מחפשת את האחת, את זאת שזה פשוט יקרה איתה, את זאת שתיכנס לי ללב וארצה שתיכנס לי גם....

התחלתי בירורים עם עצמי מה היה בה שלא מצאתי עדיין באחרות.

לילה אחד התקשרה והחלה שוב בהאשמות על מה הרסתי וכו... הפעם גם הייתי מוכנה ועניתי שלא אנסתי אותה שהכל היה בהסכמה ומרצון.

לפני כמה שבועות שלחה הודעה שמתגעגעת וכל כך גירד לי באצבעות לכתוב "גם אני" ריפלקס שכזה... כן, היא חסרה וכן חושבת עליה יותר מאז שכותבת עלינו אבל לא, לא מתגעגעת, לא אליה.

מתגעגעת לסקס, לצייתנות הזאת שכל דבר שרציתי גם אם בעיני הוא בלתי אפשרי היא תמצא לי, שבכל מקום שתהיה אדע, שכל דבר שיקרה אשמע.

מתגעגעת לקשר החזק הזה שבו באמת מדברים עם העיניים.

לקשר ששואב אותך אליו ולא מסחרר, לאחת שאדע שלא משנה מה היא שלי.

וזה לוקח זמן,

        ואני מפונקת.

 

 

לפני 10 שנים. 9 ביוני 2014 בשעה 7:44

לקח המון זמן עד שחזרה... וכשחזרה הייתה שונה.

מורדת.

מסננת, עונה קצרות, המון לא יכולה כרגע, אבל כשאמרתי בואי...

איחרה להגיע, לא רוצה ולא בא לי היו עיקרי הדברים שיצאו לה מהפה...

ואני.. אני סבלנית, עד גבול.

אני מחייכת, מציעה עוד משהו, סרט?בית קפה? מיטה?

הגיע הגבול והתפוצצתי, צעקתי וכעסתי וכנראה שזה ממש הבהיל אותה כי קצב הסליחות והתחנונים שלה רק הלך וגבר עם כל מילה שירקתי לחדר...

ואז שקט.

היא שאלה "מה אני יכולה לעשות כדי שתסלחי?"

"תגרמי לי לגמור מ-0!"

התפשטתי ונכנסתי למיטה, משחקת בפון, קנדי קראש... מדברת עם החברה הכי טובה שלי, קצת לייקים בפייסבוק... כלכליסט... יש חיים בקנדי אז אנסה שוב, הודעות בוואטסאפ... צחוקים 😄 עוד פון... עוד הודעות... (כן, עוד לא הייתי פה אחרת הייתי איתכם בצ'אט...) והיא... היא מלקקת, משחקת, חודרת לא מפסיקה לא מערערת.

אני מתחילה להרגיש את הגירוי ומנסה להפסיק את זה מתחילה לקרוא מיילים ונשברת הפון עף הצידה ואני רוטטת וגונחת, אוי אורגזמה יקרה :)היא מרימה אליי את הראש, נראת מרוצה.

"כל הכבוד זונה שלי"

אני זורקת לאויר מותשת לחלוטין.

(אופס)

נעלם החיוך, היא נעמדת בכעס מסתכלת עליי במבט שמעולם לא הופנה אליי...

"יה בת זונה מטורפת! לכי תזדייני!! אין לך גבולות!!!"

קמתי אליה מנסה להבין מה שבר אותה, היא לא נותת את האופציה להתקרב...

והלכה.

אחרי 3 ימים נפגשנו בבית קפה שם הסבירה שאחרי 12 שנים שרודפת אחרי מבינה שאני ההרס בחייה,

שאם לא אני ברקע הייתה חיה חיים אחרים.

אני מזיקה לה.

אחרי הרבה דמעות.

זה נגמר.

the end.

לפני 10 שנים. 8 ביוני 2014 בשעה 10:17

עברנו המון וזה בלשון המעטה ועדיין המתח המיני חזק. כזה שמי שבסביבתנו מרגיש בו.
היא כבר עמוק בתוך החיים שלי, המשפחה שלי, החברים שלי, בתוך הבית שלי, בתוכי! ואני עדיין לא בתוכה!
אני מנסה כל הזמן ומסבירה לה שהיא צריכה להירגע ולשחרר את השרירים שם... זה הדבר היחיד שלא מוכנה אפילו להסביר...
אנחנו במיטה שלי... תמיד יותר מצחיק כשזה אצלי, היא כל כך לחוצה שמישהו יכנס שאני מוצאת את הלחץ שלה מאוד משעשע...
אז האוירה טובה... חשבתי אולי זה יצליח..
היא שוכבת בקצה של המיטה מחוייכת אחרי שליקקה לי וגמרתי ואני בראש המיטה מרימה את הראש ואומרת לה לבוא אליי היא מתקרבת ומכוונת את עצמה לצידי אני מחזיקה אותה ומסבירה לה פה..
אני יושבת שוכבת, היא עם הגב אליי הרגליים של על שלי ואני מפסקת הכי חזק שיכולה ונועלת את רגלייה כך שהיא פתוחה לרווחה.... לוקחת את ידייה ושמה מאחורי גבה כדכפות ידייה בכוס שלי... משעינה אותה חזק עליי... אין לה ידיים ואין לה רגליים... אני מלטפת לה את החזה מנשקת את הצוואר מלטפת את הירכיים, מעבירה את ידיי אחת אחרי השניה קרוב ועל הכוס שלה מרגישה איך האגן שלה זז מבקש מתחנן והאצבע מטיילת על הדגדגן, מסתובבת משחקת, והיא גונחת את הגניחות היפות שלה ואני רוקדת על הדגדגן שלה לצלילי הגניחות שלה אם היד השניה מטיילת על פתח הכוס שלה מחכה לגניחה הנכונה מחכה שתתרגל לנוכחות האצבע באיזור, והכנסתי אותה, חדרתי, הצלחתי האצבע שלי כולה בפנים ואני מרגישה את הידיים שלה אוחזות לי בכוס, שורטות, מכאיבות לי...והדמעות שלה זולגות לי על הלחי ככה סתם בלי קול.
אני מנשקת לה ומוציאה את האצבע לאט לאט, והיא נושמת.
היא קמה ממני מתרחקת ומתכנסת בעצמה...