שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות

דברים שעולים לי לראש.
לפני 10 שנים. 6 באפריל 2014 בשעה 15:38

פעם סיפרתי למישהי שאני הקטן במשפחה ושיש לי שתי אחיות גדולות, היא אמרה לי שגבר עם שתי אחיות גדולות בד״כ יוצא או גבר הומו או גבר סטרייט שמבין נשים.

והאמת היא שאני חושב שפיצחתי את החידה, וזה בדיוק הענין - שזו לא חידה. 

אנחנו (הגברים) מאוד פרקטיים.. אנחנו צריכים דף הוראות למוח הליניארי שלנו, אנחנו אמנם חזקים ובעלי כושר אילתור אבל בכל מה שנוגע לאינטיליגנציה רגשית - זה לא בא לנו באופן טבעי כמו שזה לכן.

אנחנו משדרים משיכה באמצעות שפת גוף וטון דיבור, וכמעט ולא באמצעות המילים שאנחנו אומרים. 

כשאת פוגשת גבר בבר את יודעת תוך פחות מדקה אם את מרגישה בטוחה לצידו או לא... אולי לא תצאי איתו לדייט אבל את תדעי בטח תוך כמה שניות שלא יאונה לך רע לצידו. 

עכשיו למה אני טוען שהאינטרנט הרס את הרומנטיקה.. כי פה אתן כבר מרגישות לא בטוחות כי כל אחד כאן מסתתר מאחורי המסך, גימדנו את שפת הגוף והקול לכדי קודים שנשלחים בין מחשבים. 

ואם זה לא מספיק - אז רב הגברים פה מטרידים נשים על בסיס יום יומי, שזה ברור מאליו כי לנו יש מנגנון גישה ולכן יש מנגנון סינון, שזה קורה גם בבר.. רק שבבר אנחנו לא יכולים לעשות Copy Paste ולעבור בחורה בחורה, מה גם ששפת הגוף והמראה שלה עשויים להשפיע על החלטתנו אם בכלל לפנות. 

עכשיו נניח וחס וחלילה הצלחת לשוחח עם מישהו, ואתם מתכתבים על דא והא ואת מחייכת.. הוא לא רואה את החיוך שלך, במקומו הוא רואה עיגול צהוב שהמוח שלו תוכנת להבין שזה חיוך.

לכן אני לא מבין בחורות שאומרות לי ״מוקדם לי מדי״ כשבא לי לשוחח איתן בטלפון. 

הרי תחשבי על זה - בטלפון אני הכי כנה, ואת יכולה לדעת לפי הטון של הקול שלי אם אני אדם שגורם לך להרגיש בטוח... שלא לדבר על להיפגש. 

עכשיו באמת שאני נגד מפגשים חשוכים בסמטאות או במכוניות, אני חושב שאם שוחחת עם מישהו פה והוא אומר לך בואי נפגש - שווה לך ללכת לראות מי הוא, וכדאי שתעשי את זה במקום שיש בו עוד אנשים (כמו בר או בית קפה).

במקרה הכי גרוע - היית בבר, במקרה הכי טוב - מצאת בן זוג. 

סתם מחשבות שיש לי.. כלומר זה לא שאני כותב את זה מתוך תסכול, אני דווקא מייצר פה קשרים, פשוט מעצבן אותי שיש פה בחורות שדווקא ממש מעניינות אותי ועדיין לא מסוגלות להבין שבצד השני יש אשכרה בנאדם שהוא בסדר, שהוא נורמלי ולא אחד שחי חיים כפולים. 

מי שחולק/ת עלי מוזמנ/ת להגיב. 

לפני 10 שנים. 4 באפריל 2014 בשעה 7:07

נכנסים אלי לדירה, מפיל אותך למיטה תוך כדי נשיקות רטובות, אנחנו מעיפים את הנעליים תוך כדי מזמוז, 
לועס לך את הצוואר ומגיע עד הכתף, הכל בפראות כמו נמר שתופס את הטרף שלו. 
אוחז עם יד אחת בזרוע שלך וביד השניה מחזיק את הכתף חזק ומשחרר.. היד נעה על גופך ברכות בזמן שאני אני כבר לועס לך את הפטמות. 
אני מרגיש את קצב הלב שלך עולה וחושב לעצמי שיש שם בטח כבר שלולית בין הרגלים שלך, משיט יד לבדוק ומגלה שאת רותחת!
תופס לך את השיער מהעורף, מחזיק את ראשך לאחור כשאני מלקק לך את הצוואר. 
מכניס שתי אצבעות לפה כדי לוודא שיהיו רטובות לפני שאני נוגע בך שם למטה, מגיע לדגדגן ומגלה שאני חייב להגיע עם הלשון שלי לשם.. ובשלב הזה הרגליים שלך כבר רוטטות והנשימה נהית יותר ויותר מהירה, את כבר משחררת אנחות קלות. 
תופס לך את היריכיים ומתחיל להעריץ אותן, כמה שהרגליים שלך חלקות ונעימות לי ביד.. אני כבר מרגיש את הטירוף עולה, 
נותן לך ליקוקים במפשעה, נוגע - לא נוגע לך בכוס עם הלשון שלי ומיד עולה לצרפתית רטובה רק לרגע ומהר יורד חזרה למטה, יד אחת מחבקת את הירך, יד שניה תופסת לך את השד והדגדגן שלך בבעלותי. 
אני מסובב את הלשון שלי סביבו, טועם אותך ומרגיש את הטעם הנפלא שלך.. נעים חמים ולח, כל הכוס שלך בתוך הפה שלי והלשון שלי משחקת ללא הפסקה.. תבניות משתנות מלמטה למעלה למעגלים לרטיטה לנשיקות ומציצות של הדגדגן שלך.. כמו DJ שמרגיש את הקהל שלו אני חש איך את משתוללת, גונחת בהתאם לכל מחווה שהלשון שלי עושה. אני לומד מה נעים לך, מפתיע אותך ונמצא יחד איתך בטריפ, מוצא את עצמי גונח יחד איתך. 

אני מרגיש אותו עוד שניה מתפוצץ לי בין הרגליים, מרגיש שאני הולך למסמר את המיטה עוד רגע.. ובכל זאת אני חדור מטרה, צריך להשאר מפוקס על להטריף אותך. 

פתאום את מתחילה להגיע לשם.. סיבוב ועוד סיבוב.. והידיים שלך כבר תופסות לי את הראש חזק בין הרגליים... אני מרגיש את הלשון שלי מתעייפת אבל אסור לי להפסיק! את פתאום הופכת אגרסיבית ואלימה.. צורחת ואני עדיין מסובב.. יותר מהר... הכי מהר שאפשר ובלי הפסקה.. ואז פתאום דממה שנמשכת חצי שניה ואז את משחררת אנחת רווחה (או צרחה) ענקית.. הרגליים רוטטות ורגישות.. ניתן להרגיש בקצב הלב שלך בכל נקודה על עורך. 

הפנים שלי מכוסות במיצים הטעימים שלך ואת מושכת אותי מעלה להתרכבלות ונשיקה רטובה, רוצה לטעום את מה שאני מרגיש ישר מתוך פי. 
אנחנו מתחבקים, הראש שלך על החזה שלי... אני מריח את הריח הנפלא של שיערך ביחד עם ריחות הגוף של שנינו, הכל כל כך מחרמן.. 

המשך יבוא. 

לפני 10 שנים. 28 במרץ 2014 בשעה 1:15

אז אני אמנם חדש באתר, אבל יש לי כמה מסקנות. 

קודם כל- יש פה המון גברים שכל מה שבראש שלהם זה סקס מהיר, ואת זה אני יודע מפני ש-90% מהבחורות פה יוצאות מתוך נקודת הנחה שכל מה שאני רוצה לעשות זה להיכנס להן לתחתונים. 

גיולוי נאות - אני מת להיכנס לתחתונים של כמעט כל אחת מכן, אבל.. וזה מאוד חשוב - ישנה מסקנה נוספת אליה הגעתי: 

חוץ מכל הגברים החרמנים פה - כל מי שלוקח/ת את האתר הזה ברצינות בסך הכל רוצה בין / בת זוג טוב/ה ואיכותי/ת שעבורם סקס זה דבר מאוד מאוד מאוד חשוב. 

עכשיו אני מבין את זה היום, ואולי אני נאיבי - אבל אני רוצה מישהי שתדליק אותי, שתחרמן אותי כל כך שלא יהיה סיכוי שאני ארצה סקס עם מישהי אחרת.

בתור גבר בן 30 שמדבר עם גברים אחרים בגילי ויותר מבוגרים - כמעט 100% מהגברים איתם דיברתי על הנושא מספרים לי שכולם בוגדים, ואין מה לעשות - אני תמיד ארצה עוד נשים ולבסוף גם אני אבגוד. 

אני מקווה שאני לא כזה, אני באמת מאמין שזה לא גברי לבגוד, ואולי בגלל זה קשה לי למצוא את האחת אליה אני אתחייב.. אני פשוט צריך מישהי שתדליק אותי, שאני אדע שהיא שלי ושאני אחשוק בה כמו מטורף. 

כל מה שאני רוצה זה מישהי שתוכל לתת לי את האנרגיה, את האש, את התשוקה הזאת שאני צריך...

בקיצור - משחקי שליטה וכו׳ יכולים להיות שריטה עבור אנשים מסויימים, יש שיגידו סטייה, בשבילי - זה דרך לפתוח את הראש, הרגשות ולהתמודד עם הבפנים של עצמך, לשלוט בזה וללמוד דברים חדשים.

לפני 10 שנים. 27 במרץ 2014 בשעה 12:01

הדקירה הזאת, זאת שבחזה, זאת שמלוות בתחושת צמרמורת בכל הגוף - ככה אני מרגיש אהבה היום, כשזה עצוב, לבד, קר וכואב. 

פעם הייתי שומע ציפורים וכינורות ומתמלא באנרגיות טובות ורק מת לראות אותה שוב, הייתי לובש חיוך דבילי על הפנים כל היום ושופך מלח לאוכל. 

היום זה מרגיש אנמי וטפל, לכן אני צריך לבנות את זה עד שיש לי את הלב שלה בידיים שלי.. כדי לבסוף לרסק הכל לחתיכות, כשאני יודע שאני פוגע בה שוב... 

..רק אז תגיע הדקירה ואני אשקע לי למלנכוליה מתוקה. 

 

 

 

לפני 10 שנים. 26 במרץ 2014 בשעה 23:51

בפעם המי יודע כמה. 

מושלמת, אצילית, עשתה הכל למעני. 

לאורך שנתיים נפרדתי ממנה וחזרתי אליה 3 פעמים, ועכשיו ברגע של חולשה יצרתי קשר אחרי נתק של למעלה משנה.  

לפני שאני מבין מה קורה אני מוצא את עצמי מחויב, ואמנם הקול הפנימי שלי עוצר צועק לי לעצור אני כבר קונה לה שמפו בסופר כדי שיהיה לה נעים אצלי בבית. 

כשאני איתה במיטה אני מבטיח לה שהפעם אני רציני, שכיף לי שהיא כאן איתי ואני לא עוזב אותה יותר לעולם, שהיא מתחת לעור שלי, וזה באמת ככה.. אין יום שאני לא חושב עליה, מזה למעלה משנה. 

ואז למחרת, עולות להן המחשבות הסוטות, החרמניות.. הדברים שעשיתי בחיים והדברים שאליהם אני לא מוכן לוותר, ושוב אני מתחרט ולא רוצה, בא לי להתנסות, לכבוש, ולעשות עוד נשים.

אולי היא לא מספיק מדליקה אותי? אני כזה שטחי/ מגעיל אם אומר שמפריע לי שהחזה שלה קטן? 

לך תסביר לה ששוב אתה נפרד.. אני עשיתי את זה הערב בטלפון, וטוב שזה היה בטלפון כי אין לי את היכולת (או הביצים) להגיד לה את זה בפנים בפעם הרביעית, כשזה אחרי הפסקה של למעלה משנה. 

והדבר הכי מצחיק הוא שאף פעם לא הספקנו באמת להכיר, כלומר בהתחלה הייתי עובד ערבים ורואה אותה שבוע כן שבוע לא, אחרי חודשיים - שלושה עברתי לאירלנד ואז נהיה קשר טלפוני + ביקורים.

לבסוף, כשהיא באה לבקר לחודשיים החלטתי לסיים את זה עם סוף הביקור שלה.. והרבה בגלל שזה לא היה טבעי שהיא חיה שם בלי עיסוק בכלל, ככה שהשעמום והתסכול יצאו עלי כל יום כשחזרתי מהעבודה, לא שהיו ריבים.. יותר עניין של עצב או דכאון, ואז אני הייתי זה שצריך לנחם אותה, מה שלא היה קל לעשות כל יום. 

תמיד כשאני נפרד אני מיד מתחרט, ותמיד כשאני מתחייב אני מתחרט גם כן! 

לפני שעתיים נפרדתי ממנה ועכשיו בא לי להתקשר או לסמס כדי לומר לה שזה לא סופי עדיין. 

עדיין לא התקשרתי, לא יודע מה לעשות, לא ברור לי למה אני לא יכול להתחייב / לשחרר אותה!

פשוט לא יודע מה הדבר הנכון לעשות.