המנטליסטית

1. שם עצם, זכר, רבים. יחיד: משתנה.

יש מספר משתנים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים לתת למישהו הזדמנות שנייה. 

2. פועל, הווה, זכר, רבים.

אנשים משתנים עם הזמן. חלקם אפילו לטובה. לאלה, מגיעה הזדמנות שנייה. 

3. תואר, זכר, רבים. יחיד: משתן.

ישנם חומרים משתנים, ולאחר צריכתם, כדי להישאר קרוב לשירותים. 

ישנם גם אנשים כאלה, כי כשהם מצליחים לזרוק את ההזדמנות השנייה שניתנה להם לאסלה, ובא לך להקיא, שירותים נהיים ממש חשובים. 

לא יודעת למה, נזכרתי פתאום בשרשור בפורום שהחלה שולטת חדשה בכלוב לפני מספר שנים. היא כתבה על מסיבת פמדום שהיא רצתה לארגן, שלה ושל נשלטים, ופירטה באריכות ובאופן מדויק מה היא רוצה שיהיה בה מבחינת מזון ומשקה.

Deep Thinker הגיב שהוא יביא ביסלי גריל. 

בכלל, היא חטפה המון אש.

אני חושבת ששולטת מצפה מנשלט להיות הקצנה של גבר חלומותיה הוונילי. אני למשל, מצפה לציות מוחלט, כבוד ולמידה מהירה. 

מעולם לא ציפיתי מדייט או בן זוג לפינוקים חומריים. לא שישלמו עליי, לא שיקנו לי. מבחינתי, מה שאני חושקת בו כלכלית אני קונה לעצמי בכסף שאני מרוויחה. מה שמעבר לאמצעים שלי לא רלוונטי. אבל יש נשים שזה משקף בעיניהן יחס, השקעה וג'נטלמניות, אז זה מה שהן דורשות. 

אולי מה שאנחנו רוצות ולאו דווקא מקבלות הופך למשאת נפש, ונראה לנו שכשולטות נוכל לקבל. 

ואז באה המציאות וטופחת על פנינו. איזה גבר ואיזה חלומות. נשלט הוא לא בן זוג ונילי, שמתאים לנו לאופי. הוא מקסימום מתאים לנו להעדפה המינית הספציפית. הוא יעניק לנו הרבה פחות מהוונילי, לא יותר. וודאי שלא ייתן לנו מה שאנחנו רוצות וצריכות אלא מה שהוא רוצה וצריך. 

או במילים אחרות, ביקשנו לומברוסקו ושוקולד איכותי, קיבלנו ביסלי גריל. 

איכשהו יצא ששבע שנים לא ביקרתי אצל גינקולוג. לפני חודשיים תיקנתי את המעוות. הגינקולוג ביצע בדיקת PAP, בדיקה שאמורים לעבור כל שנתיים לאיתור וירוס פפילומה.

חזרה הבדיקה חיובית. משמע, יש לי וירוס פפילומה. השלב הבא היה הפניה לבדיקה בשם קולפוסקופיה. בדיקה של צוואר הרחם שנעשית אצל רופא מומחה וכוללת צביעה של צוואר הרחם כדי לאתר תאים לא רגולריים.

לפני חודש עשיתי את הבדיקה. הרופא אמר שאזור אחד נראה לא תקין ונטל ביופסיה. היום התקשרו לומר לי שהכל בסדר. 

החשיבות של גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם עצומה. ראשית, לפני הסרטן יש שלב של תאים טרום סרטניים, כך שגילוי בשלב הזה יכול למנוע סרטן. שנית, ככל שמגלים סרטן מוקדם יותר, סיכויי ההחלמה עולים. 

מאחר שלא עשיתי בדיקת פאפ שבע שנים, אילו חלילה היה לי גידול, הסיכוי לגילוי מוקדם היה קטן. 

ולכן, לכו להיבדק. אל תזניחו. פעם בשנתיים. 

הגילוי השני שהפתיע אותי הוא שריבוי פרטנרים מיניים מגדיל את הסיכוי להידבק בוירוס הפפילומה גם אם משתמשים בקונדום. 

הידיעה הזו בהחלט הולכת להשפיע על הרגלי המיניים. היא חשובה מאד, וחבל שהיא לא נפוצה יותר. כל מי שדיברתי איתו או איתה על כך לא ידע שזה כך. 

אנא הפיצו את הבשורה והשתדלו להימנע מלהדביק אנשים מבלי דעת. וכן, גם גברים יכולים להידבק בוירוס. 

אתמול יצא לי לסייבר קצת באנגלית. 

מה אומר ומה אגיד, זה מדליק. 

ראשית, פער הרמה ביני לבין המסושנים העצים את ההשפלה. על כל טעות שעשו באנגלית, הם התנצלו וחזרו על המשפט המתוקן. אחרי מספר טעויות כאלה, ירדתי על כמה שהם טיפשים ועלגים. 

יש גם משהו מרענן ולא שחוק בז'רגון הבדסמי באנגלית. כלומר, עד שהפטנט ימצה את עצמו עבורי.

לבסוף, החוויה כולה היתה לא שגרתית וחדשה, ולכן מעוררת ומרגשת. 

יש דוברי הולנדית בקהל? 🤣

לפני כמה שנים ראיתי בצ'אט כינוי שהצחיק אותי. מספר דקות לאחר מכן, פנה אליי בעל הכינוי. 

שוחחנו. שוחחנו בצ'אט כל אימת ששנינו היינו בו.  

חלף זמן. לפני שנתיים אולי הצעתי לו להיפגש והוא התחמק. הוא המשיך לפנות אליי בצ'אט ואמר שהוא לא מצליח להתאפק. חסמתי אותו.

לפני כמה שבועות, ראיתי שהוא פתח חדר בשם מנטה. הסרתי את החסימה. הוא הודה לי נרגשות, ואמר שהוא לא ידע איך ליצור אתי קשר, ולכן בכל פעם שהיה בצ'אט, הוא פתח חדר כזה. 

רמז למתקשים: אפשר להגיב על פוסט בבלוג שלי ולבקש בו שאצור קשר. 

הוא טען שמעולם לא הצעתי לו להיפגש ושאני מבלבלת אותו עם מישהו אחר. הוא אמר שישמח להיפגש אחרי שנשוחח עוד קצת. 

שוחחנו. כמעט כל יום. בצ'אט. 

אתמול שוחחנו על העבודה שלי. שיחה ארוכה ולעומק. היא פתחה אותי ושחררה אצלי משהו. העניין שלו, תחושת הביטחון שהוא עורר בי. 

היום דיברנו, והתחלנו לגלוש לפסים אירוטיים. שאלתי אותו מה צריך לקרות כדי שזה יקרה. הוא לא הבין. אז אמרתי מפורשות. הנה, אני מציעה לך להיפגש. 

עזב את הצ'אט. 

חזר אחרי רבע שעה והתחיל לחרטט. פעם חשבתי שזה כל רצוני, לפגוש ולשרת שולטת. עכשיו אני חושב שאולי הגיע הזמן להכיר בת זוג. אפילו הורדתי אפליקציית הכרויות לפני כמה ימים. 

רמת אמינות: שיחתך חשובה לנו. אנא המתן. 

רבאק, שנה שלמה אתה כמה ליחס, פותח חדר ומחכה בו, וכשאני מתייחסת אתה משחק אותה מיץ פטל? 

נפרדתי ממנו באמירה שכשימצא בת זוג, לא תחלוף שנה לפני שיחזור לצ'אט, כמה ומייחל לשליטה. לא נחמד מצדי, אני יודעת. 

אבל מגיע לו. וכנראה גם יקרה. 

אחרי יותר מדי זמן שלא התראינו, אני מגיעה אליך. 

אתה פותח לי את הדלת עירום ונעול. 

אני מברכת אותך לשלום בסטירה מצלצלת, ושולחת יד לאשכים שלך, מוחצת אותם בחוזקה. התגובה שלך תמיד מצליחה לשעשע אותי. ההתכווצות הלא רצונית, התעוותות הפנים. 

"אחריי!"

אני נכנסת לחדר השינה. אתה עומד בדום מתוח ואני מתפשטת. נותר רק לחלוץ את הסנדלים שלי. אני מתישבת על המיטה ומסמנת לך עם היד. אתה כורע ברך וחולץ אותם. 

אני מורה לך לנשק את כפות הרגליים שלי ואז נשכבת על הגב. 

"אצבעות". 

אתה עולה למיטה, מתמקם בין הירכיים שלי ומתחיל לעסות לי את הדגדגן בעדינות. 

"תוסיף לשון". 

אתה מציית, ואני מתפתלת ונאנקת בהנאה. ללא ספק, אילפתי אותך היטב. המגע רך ונעים, הלשון מיומנת. אתה כלב טוב. 

המילה החמישית שאני אומרת לך היא "די" כשאני גומרת. 

אתה משתופף בקצה המיטה בצייתנות. 

הדקות נוקפות. אני נרגעת לאיטי. מתהפכת על הבטן. 

"מסאז'". 

שעה מתחילת המפגש, נאמרו בדיוק שש מילים. שש אפס. 

עוד שעתיים יחלפו לפני שתאמר את המילה הראשונה. שתיים ברצף. הראשונה היא "תודה"  והשנייה "גבירתי". 

אני אוהבת שאתה אומר את המילה האחרונה. 

כל גיל ומאפייניו הוא. 

נשלט צעיר וחסר ניסיון, מה התרוץ שלו לחיזור נלהב ועיקש שמתפוגג? נבהלתי. זה חדש לי. Shit got too real.

נשלט בשנות השלושים לחייו, איזה זמירות הוא מזמר? אני מחפש קשר רציני. אני רוצה אישה וילדים. שולטת זה רק בין חברה לחברה. ואת גם מבוגרת ממני בעשור.

נשלט בשנות הארבעים, גרוש עם או בלי ילדים, מנוסה ובשל, מה זה בשל, עוד שניה רקוב, מה הוא אומר אחרי שנעלם באמצע שיחת ווטסאפ ומפציע שוב אחרי ארבעה ימים? ההורים שלי הגיעו לביקור אז הייתי צריך לסיים. וריאציה: הבנות שלי הודיעו שהן בדרך. אבל אני רציני! אני בשל! אני אפצה אותך!

תגובתי לכולם, יהא גילם אשר יהא: יאללה, ביי. עם כל גודלה של הממשלה הנוכחית, עדיין לא התמניתי לשרת ההזדמנויות השניות, לראש הוועדה לחרטות חארטות או לחברה בקבינט האחיות הרחמניות.

ואז חוסמת. כי אין באמת עם מי לדבר. 

"אני תמיד נהנה לשוחח עם דמות אימהית", כתב לי מישהו כשניסיתי לסיים את שיחתנו שלא הובילה לשום מקום.

אני אלהורית. אין לי ילדים. מה הופך אותי לדמות אימהית חוץ מהגיל שלי? משהו בפרופיל שלי, בהודעות שלי בפורום או בבלוג שלי משדר אימהיות?

אמא שלכם דמות אימהית, תרתי משמע. 

עכשיו, כשאני מלמדת בזום, אני רואה את עצמי כל הזמן.

מבוגרת, שמנה, מלבינה. מבחירה, אגב. הפסקתי לצבוע לפני שבעה חודשים. 

הניגוד ביני לבין הסטודנטים שלי, צעירים בשנות העשרים לחייהם, חד ומזעזע.לפחות בהתחלה. 

מאז שכתבתי בפרופיל שאני מחפשת מישהו למפגש פעמיים בשבוע בביתו בשעות הערב, מספר הפניות אליי צנח. 

עוד ארבעה חודשים אני בת 50. ביולוגית, כרונולוגית, מנטלית.

ואתם יודעים מה? זה סבבה לגמרי. זו הקלה מטורפת. לא זה שחיי המין שלי כנראה הגיעו לקיצם. זה שהפסקתי להחזיק את הבטן, לצבוע את השיער, לנסות להאחז בנעורים. ובנערים.

אם יקרה הנס, והמקבילה הכלובית של אריאלה ממפעל הפיס תפנה אליי, מה טוב. אם לא, גם טוב. לא סתם השלמה ושלמות נוצרו מאותו שורש.

להזדקן בחן. להיות אותנטית עם עצמי ועם העולם. הרבה יותר חשוב לי מכל דבר אחר. 

הסוף. 

פנה אליי נשלט בצ'אט. 

דיברנו קצת. מקום מגורים, עיסוק. 

התנתקתי מהצ'אט. שלח לי הודעה אדומה. 

היום התחברתי. פנה אליי כאילו מעולם לא דיברנו. הזכרתי לו שפנה אליי. לא זכר שום פרט ממה שסיפרתי לו. אני, כמובן, זכרתי הכל.

הפרופיל שלי נראה לו מוכר. זכר שפנה. אמרתי לו שזה מראה שהוא לא רואה אותי כאישה אלא כשולטת. שהגישה הזו לא עובדת טוב עם נשים. שאנחנו צריכות להרגיש שפנו אלינו בזכות משהו מעבר לתואר שולטת. 

את צודקת, ענה האיש. צריך להכיר. חשובה כימיה. אני מצטער. תסלחי לי?

אצלי אתה כבר שרוף, עניתי לו. אבל בפעם הבאה שאתה פונה למישהי, נסה ליישם. 

אז מה את מטיפה לי?

לא יאומן. אם אני לא בעניין של לפגוש אותך, אז כל מה שאני אומרת לא רלוונטי? אתה ממש נסיך.

איך אפשר להאמין למילה אחת שיוצאת מהפה של נשלטים אחרי אינספור שיחות כאלה? ואז עוד מתלוננים שאנחנו חשדניות ובררניות. 

כל עוד יש איתנו סיכוי, אנחנו חכמות, צודקות, מעניינות וייחודיות.לא מספיק כדי לזכור את שמנו, אמנם. ברגע שאין, אנחנו סתם מטיפות ומבזבזות לכם את הזמן. 

כפי שכתב היוצור שנייה לפני שנחסם, "על מה יש לנו לדבר אם את לא מעוניינת לפגוש אותי?"