בהיותי אישה של משחקי מילים וכפל משמעות, אני מרבה לשעשע את עצמי השולטת.
למשל, לצוות על הנשלט לרדת על הברכיים, ולומר לו שמי היה מאמין שלהוריד את הזבל יכול להיות כ"כ מהנה.
או כשנשלט עם אגו שטרם התנפץ לרסיסים מחמיא לעצמו שהוא כמו קולה, הוא הטעם של כולם, לענות לו שהוא כמו קולה זירו: מתוק אבל אפס.
עכשיו בא לי להיכנס לעולם רווי הפוטנציאל הבלתי מנוצל של small penis humiliation. לשאול אם הוא שכח את שאר החבילה בבית, לקרוא לו בוטן, להגיד שצריך סרגל עם שנתות מיוחדות כדי למדוד אותו כי בסרגל סטנדרטי יש רק מילימטרים ולא ננומטרים, להגיד שהדגדגן שלי יותר בולט מהאיבר הזערורי שלו, לשאול אם יעזור אם אכבה את המזגן.
אני יודעת שיש גברים שמתגרים מזה. למרבה הצער, גם כשהם בשיא הגרוי, והזין שלהם נמתח למלוא אורכו, הוא עדיין עלוב כמו כושר הביטוי של רוב באי הכלוב. קצר כמו הסבלנות שלי לטיפשים ועילגים, ודק כמו דונלד (דאק).
והכי כיף לעשות את זה למי שמצויד באיבר נאה וסביר לחלוטין.
משאת נפשה של שולטת שנונה הוא להפוך את הנשלט שלה למשל ושנינה. 😈