גם מילים גורמות כאב

זה בסדר להסתתר מאחורי החומות,

שבנית במשך שנים, לבנה על לבנה.

כל אחת מהן קיבלת מעוד אכזבה,

מעוד שריטה של חוסר ביטחון.

וכל פעם שתפגוש מישהי, תוציא לבנה אחת,

תראה לה חלק ממך, חלק אחד,

כי אתה יודע, שהיא תתן לך לבנה אחרת במקומה

והחומה תישאר. יציבה.

כשתרגיש שהיא לא נותנת לך לבנה,

לא של כאב, ולא של אכזבה,

תסתובב מהר ותלך. 

אל תשאר איתה, 

היא סודקת לך את החומה.

חפש מהר מישהי אחרת, שתתן לך לבנה

שהחומה לא תיסדק ולא תיפול.

הרי אם תישאר, 

היא תחשוף אותך, את כולך.

בלי לבנים, בלי שכבות הגנה,

רק אתה.

עם השריטות שלך, 

עם הצלקות שלך.

הן ממחישות לך כמה אתה גבר מקולקל.

לא כמו כולם.

נסה פעם אחת להשאר, לתת לחומה ליפול,

לגלות כמה הצלקות שלך יפות,

כמה הדמעות שלך ממלאות,

כמה כל כאב וכל שריטה,

בנו לא רק חומה,

אלא את מי שאתה.

פעם אחת, כשאתה לא מקבל לבנה,

תישאר. אל תסתובב ותלך.

נסה לבדוק, כשאתה חסר נשימה,

מי אתה כשאתה איתה.