אוהבת

שיר שמזמזמת מנעורי

תרגמתי כי רציתי לראותו גם בעברית

במקור מאת:

CORNWELL ,HUGH ALAN/BURNEL

JEAN JACQUES/DUFFY ,BRIAN JOHN

חלום ליל קיץ

התעוררתי ביום יפה והעולם היה נפלא

חלום ליל קיץ הטיל עלי את כישופו

חלמתי על איש זקן

שישב וצפה בגשם כל הלילה

לא יכל לעצום עפעף בנשור הטיפות

סיפר לי על היופי הנחבא במעמקי פדחתנו

וסיפר לי על הכיעור שאנו מראים במקום

וכאשר אנו עושים צעד שגוי

האם אנו לומדים מהכאב

חלום ליל קיץ בצפותו בגשם

אז בחצות הוא הערה עוד משקה

והטה את אוזני ואחרי חצות

ישבנו חצי לילה או אולי יותר

והוא התחיל לספר לי

בשביל מה כל זה

התעוררתי בכורסה

הוא נעלם איני יודע לאן

השאיר אותי שם יושב ומביט בגשם

לא זוכר הרבה בכלל

אך המילים שלו הדהדו

חלום ליל קיץ ואז להתעורר שוב

אולי לעולם לא אמצא אותו

אולי הוא נעלם לתמיד

אולי אצטרך לשבת כאן

לצפות במזג האוויר

כמעט בוודאות עזר לי

לעשות זאת בלילה

הראה לי מקום אחר 

בין שגוי לצודק

ואם אינך יכול לישון בחצות

אז אני יכול להטות את אוזנך

אחרי חצות

נשב חצי לילה או אולי יותר

ואני אתחיל לספר לך

בשביל מה כל זה

התעוררתי ביום טוב והעולם נראה נפלא

חלום ליל קיץ הטיל עלי את כישופו

אפשר לבנות חלומות עם קירות

לא עם שפכטל

הסלעים עליהם טיפסנו נראים

כחלוקי נחל קטנים

הסיפור הזה בא לבקש להסביר לילדים קטנים לא לקחת סוכריות מזרים. מה מותר ומה אסור, גם בגיל צעיר ביותר. כמוני, בת לא יותר משש שנים.

אמי עורכת לי שיחה ומסבירה שאסור ללכת עם מי שלא מכירים. אפילו אם מציעים ממתקים, וגם לא מקבלים. גיל רך, בית דתי, מגע הס מלהזכיר.

אמי מספרת שהממתקים יכולים להיות רעילים. אם אלך איתם יכלאו אותי, יעבידו אותי ולא ייתנו לי לחזור הביתה. איום מספיק גדול לילדה קטנה.

מפתיע עד כמה מהר הייתי זקוקה לאזהרתה של אמי. נסתפק בכך שזכרתי היטב. הימים הרבה יותר תמימים. עדיין אין גדרות בין החצרות ודלתות

ביטחון לחדרי המדרגות. גם הגגות והמקלטים פתוחים. משחקי המחבואים חופשיים. יכולה לבקר בכל בתי השכנים ברחוב. לראות מיטת מים,

אוסף מפתחות. צ'קונה, לא שכונה, זמנים אחרים. אם הייתי גרה שם היום עם ילד הייתי אוסרת עליו להיכנס לדירה בקומה מתחתי בלי נוכחותי.

מדי בוקר חוצה לבדי את הכביש הצר מול הבית. התנועה יחסית להיום מעטה. פחות מודעות לבטיחות בדרכים. עוקפת את בית-הספר הסמוך

בדרכי להסעה שעוברת ברחוב המקביל. באותו יום מסתובבת בפינת הרחוב שלי ומכונית לבנה עוצרת לידי. יושב בה גבר צעיר, נעים מראה וחייכן.

שואל לאן אני הולכת. אמא אמרה לא ללכת עם זרים ולא לקבל ממתקים. אמא לא אמרה שאין לדבר איתם. סקרנית ודברנית, פותחת בשיחה ערנית.

נראה כל-כך מתעניין ונחמד. מציע לקחת אותי במקום ההסעה לגן. מסרבת כי זוכרת. מוציא חפיסת מסטיקים עלמה ומציע שאקח. מסרבת כי זוכרת.

במבט לאחור, הוא ישב בכסא הנהג. כל אחת מהצעותיו הייתה מכניסה אותי בשקט למכונית, למושב ליד. בכך מסתכם כל מה שאני יודעת.

ההמשך נמחק מזיכרוני, אמי סיפרה לי. העוזרת של השכנה מהבניין ליד עמדה במרפסת. ראתה, הבינה שמשהו לא תקין, רצה אלי והרחיקה אותי.

לימים ובני רך בשנים יושבים האקס ואני ומסבירים שאסור לקחת ממתקים מזרים. עלולים לא לתת לך לחזור. הממתקים אולי רעילים. ואז האקס עושה

לו סימולציה. משנה את קולו, מחזיק בידו סוכריה דמיונית ושאל – ילד, אתה רוצה סוכריה? בני שואל – יש בזה רעל? האקס עונה – לא. בני שמח

לשמוע את הבשורה ומושיט את ידו לקחת אותה. בתמימותו חושב שהוא יכול לסמוך גם על תשובתו של האיש לגבי עצמו. כאלה הם ילדים, נאיביים.

עד היום מציינת מדי פעם איך להישמר מזרים ומדגישה גם לגבי בני משפחה. מרבית הפגיעות הן מאנשים מוכרים. מבהירה לבני שלא משנה איפה הוא,

עם מי ומתי. אם הוא מרגיש חשש או שלא בנוח, מכל סיבה, שיאמר לי ואבוא מיד. מקשרת סרטון הממחיש באיזה קלות ומהירות ילדים הולכים עם זרים.

מבקשת מכל הורה בהווה ובעתיד, לא לחשוב שיש מובן מאליו. להסביר שוב ושוב על דרכי התגוננות. כמובן כדאי להתאים את ההסבר לקליטה ולגיל.

תודה לך מפתח מאסטר שהזכרת לי ולך אנה מארי, עודדתם לכתוב.

קשה לקוות לך

קשה לחכות לך

קשה להאמין לך

קשה לדבר איתך

קשה להיפגש איתך

קשה להתכתב איתך

קשה להתגעגע אליך

קשה להתחבר אליך

קשה להיכנס אליך

קשה להכיר אותך

קשה להבין אותך

אבל הכי קל

לאהוב אותך

בעקבות שיחת טלפון כעת נזכרתי בפעם בה פגישה ראשונה הייתה עלולה להיות מסוכנת. עלומי, וונילית תל-אביבית.

קבענו להיפגש בדיזנגוף סנטר ליד מה שפעם היה הכניסה התחתונה למשביר. הוא מתקרב. מוודא שמחכה לדייט.

יוצאים מהקניון יחד ונכנסים למונית. מסמס משהו ומודיע שאחיו מצטרף לנסיעה בדרכו חזרה מהעבודה. נשמע מוזר

ולא מוצא חן בעיני. מילה כאן מילה שם וקולטת שהאיש איתו הלכתי אינו האיש איתו קבעתי. ראה, רצה, ניגש והתחזה.

יורדים מהמונית. הרחוב ריק, לבדי עם שני גברים זרים. על אף שהסיטואציה ברורה איני אומרת או מראה שהבנתי.

מתבקשת להתלוות אליהם לבית. ממש לא אבל איך נפטרים מהם? אפשר לנסות לברוח. אולי ישיגו אותי, חזקים ממני.

שבריר שנייה ומקבלת החלטה. עוצרת, עומדת בשלווה. מסתובבים אלי עם סימן שאלה על פניהם. פונה אליהם בטון

שקט, מונוטוני, סגנון מיסטי. אני מברכת אתכם שתזכו לזיווג המחכה לכם. לכו לדרככם ותמצאו את האושר של חייכם.

קופאים במקומם. מופתעים. מאזינים. השליטה בידי. לאורך הזמן שנדמה כנצח מישירה מבט לעיניהם. ממשיכה לברך

בבריאות, הצלחה, פרנסה, הכל הולך. כאשר מרגישה שהאפקט הושג מסתובבת מבלי להיפרד ופוסעת לאט הלאה.   

מקשיבה, רק צעדי נשמעים בסביבה. אף אחד לא מוציא הגה. אין איש בעקבותי. כנראה האירוע מרשים ורב כוח מדי.

אולי מתבוננים בדמותי המתרחקת. חוזרת לנקודת המפגש הראשונית. הבחור איתו קבעתי עדיין עומד ומחכה לי.

כל אחד ומזלו. כך חשבתי כשראיתי את המחזה הזה בכביש. הנחתי את הסלים וצילמתי.

במצעד הגאווה השתתפו עשרות אלפי שוחרי אמת וצדק. אחד הקשיים העומד בפני המצדדים

בו נובע מהפסוקים "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אישה תועבה עשו שניהם מות יומתו

דמיהם בם" (ויקרא כ' י"ג), "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא" (ויקרא י"ח כ"ב).

הורגלנו להסיק ממובאות אלה שיחסים הומוסקסואליים אסורים עד כדי עונש מוות, ושכחנו

את הקריאה היחפה. נזכר. דיני עריות, איסורים על קיום יחסים בין שני גורמים, הינם ברורים.

אסור לך לשכב עם אבא. אסור לך לשכב עם אמא. אסור לך עם אחותך. אסור לך עם נכדך.

הפסוקים המתייחסים למשכב זכר יוצאי דופן. הם אינם כותבים שאסור לך לשכב עם גבר.

אפילו לא שלגבר אסור לשכב עם גבר. אלא שאסור לך לשכב עם גבר כמו עם אישה.

אולי הסיבה לחריגה בנוסח הינה שהאיסורים האחרים משפחתיים וכאן האיסור מגדרי קטגורי?

אם ניקח דוגמא לאיסור קטגורי נוסף, איסור משכב אדם ובהמה, גם הוא כתוב באופן ברור.

עצם האקט נאסר, ללא נופך תיאורי. שם אין ציווי לא לשכב עם בהמה משכבי אדם. איסור

משכב זכר כתוב כך שאינו אומר מה, אלא איך. אסור לך לשכב עם גבר כמו עם אישה.

יותר מזה, פיסית גבר אינו יכול לשכב עם גבר כמו עם אישה. הרי לגבר אין פות. ואם נאמר

שהכוונה ליחסים אנאליים היכולים להתקיים עם אישה, ובכן הם אינם ייחודיים לאישה.

איסורים ובוודאי דיני מוות כתובים במדויק. הציפייה היא לנוסח אסור לך לשכב עם גבר. נקודה.

מהם אותם משכבי אישה האסורים בין גברים? הסבר משכנע קראתי בכתביו של אדם שאיני

יודעת אם ירצה שאכתוב את שמו כאן. מסתבר שבתקופת המקרא הפער המעמדי והחוקי בין

גברים לנשים עצום. לא רק בעם ישראל, גם בקרב העמים הקרובים. הייתה לכך משמעות מינית.

האישה הייתה מחויבת לקיים יחסי מין. זה היה חלק ממשמעות היותה קניינו של הגבר. עד כדי כך

שניתן היה לכפות על נשים לקיים יחסים. על גברים לעומת זאת אסור היה לכפות יחסי מין.

זה האיך שנאסר כאן. "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה", יחסי מין בין גברים צריכים להיות בהסכמה.

לכל הפחות ניתן לומר שפסוקי איסורי משכב זכר אינם בוודאות חד-משמעיים.

דברים י"ג א':

"אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ

תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת  לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ".

שבת שלום

היום הוא כוח חיים יוצר ומפעיל

אך לכל תזוזה יש התנגדות

בדרך נערמים מכשולים מעייפים

אילו המשיכו להצטבר הכל היה עוצר

הלילה הוא מוות מתמיר ומשחרר

מסיר לבטים מרעיונות נובטים

מאזין לחלומות

לוחש להם להתממש

מחדד חושים וניואנסים דקים

חוצה גבולות והופך מפריד למאחד

מתעל לחצים ומפרק חסמים

קולט לקרבו ומטהר רעלים

צופה בגוף המבריא ומנקה גלדים

פושט ולובש צורה למען אחרים

מאושר לדעת שעזר

האור והחושך משמשים 

את הרצון שבפנים

כדי ליצור את הקסם

צריך בו להאמין