פנטזיות ואמת.

אחרי המון זמן של גישושים ביני לבינו וביני לבינה היא דיברה איתו. בטלפון. בעשר בלילה. כמו שקבענו. כמו שתאמתי בינהם. שאלה אותי לשמו, סגרה מאחוריה את דלת חדר השינה ודיברה. חצי שעה בערך. אין לי מושג על מה דיברה. כשיצאה מיעטה לדבר. רק חייכה. הוא חמוד היא אמרה. קבענו להפגש הוסיפה חלושות. ושוב חייכה.

אחרי זה הלכנו לישון בלי לומר מילה. בלי שניגע. בלי שנזדיין. ובבוקר קמנו כל אחד לדרכו. ליטוף קטן. נשיקה קטנה. לא הרבה יותר מזה.

כשחזרתי הביתה עייף מדרכי, החלפתי את הידיות בארון חדר השינה שהיא מבקשת שאחליף כבר שנה ותליתי את מתלה הסכינים במטבח שמחכה לי כבר חצי שנה. אחר כך עשיתי קניות בסופר הקרוב כדי לבשל בערב ולא התעלמתי מהכביסה שצריך להוריד מהחבל וכמובן שלא התעלמתי מהכלים בכיור.

והיא רק דיברה איתו.