בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנְךָ

זֶה נָכוֹן שֶׁאֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִשְׁכֹּחַ שׁוּם פְּרָט בּוֹ,

לֹא אֶת הַוְּרִיד הָאָרֹךְ הַמִּתְנַפֵּחַ בַּצַּד הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַזַּיִן שֶׁלּוֹ,

אוֹ הַשֵּׂעָר הַסָּמִיךְ סְבִיב הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ, הַכּוֹכָב הַלַּח שֶׁל פִּי הַטַּבַּעַת,

הַקֶּשֶׁת הַגְּבוֹהָה שֶׁל כַּפּוֹת רַגְלָיו, שׁוּמָה אֲדַמְדַּמָּה עַל לֶחְיוֹ הַשְּׂמָאלִית ־

חֹסֶר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁעָשָׂה אֶת פָּנָיו נִפְלָאוֹת ־

וְאֶת הַנְּמָשִׁים הַפְּזוּרִים לוֹ עַל הַגַּב,

הַלַּבְנוּנִיּוּת שֶׁל פְּנִים אַמּוֹת הַיָּדַיִם, אֲנִי זוֹכֶרֶת גַּם אֶת אֵלֶּה,

וְהַצַּלֶּקֶת עַל בִּטְנוֹ הוֹ אֲנִי מְנַשֶּׁקֶת אוֹתָהּ עַכְשָׁו,

הוּא אַךְ וְרַק שֶׁלִּי עַכְשָׁו שֶׁהוּא עָזַב אוֹתִי,

הוּא לֹא יַחֲזֹר לְעוֹלָם, הַפָּנִים שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהוּא מִשְׁתַּחְרֵר בְּתוֹכִי,

לְעוֹלָם לֹא אֶרְאֶה זֹאת שׁוּב, אֲנִי עוֹמֶדֶת וּמְטַפְטֶפֶת

בַּמִּקְלַחַת שֶׁבָּהּ פַּעַם כָּרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי

מוּלוֹ כְּדֵי לִגְמֹעַ לֹא מְשַׁנֶּה מָה שֶׁיֵּצֵא

מִמֶּנּוּ, לִפְעָמִים הוּא הָיָה מִתְבּוֹנֵן

בִּי כְּשֶׁהִסְתּוֹבַבְתִּי בַּחֶדֶר עֲרֻמָּה

אֲנִי כָּאן, זֶה אוֹתוֹ הַחֶדֶר, אֲנִי עֲדַיִן

רוֹאָה אֶת פָּנָיו בַּלַּיְלָה שֶׁבּוֹ הֵן נֶאֶטְמוּ

מוּלִי לָנֶצַח, כְּמוֹ חֲנוּת שֶׁכָּשְׁלָה, סוֹרְגֵי בַּרְזֶל

חוֹתְמִים אֶת הַדֶּלֶת, חַלּוֹנוֹת מְטֻנָּפִים, אַשְׁפָּה פְּזוּרָה

עַל הָרִצְפָּה וְהַדֶּלְפֵּק נֶעֱקַר מִמְּקוֹמוֹ, הִסְתּוֹבַבְתִּי

וּמָעַדְתִּי בְּמוֹרַד הָרְחוֹב, הַבָּר הַיָּחִיד בָּעִיר

הָיָה פָּתוּחַ, הַבָּר הֲכִי עָצוּב בָּעוֹלָם, מָלֵא

צִיּוּרִים שֶׁל לֵצָנִים וְכַמָּה שִׁכּוֹרִים, הַבְּעָלִים הָיָה מְעֻלָּף

בְּאֵיזֶה תָּא, מְכֻסֶּה בַּמְּעִיל שֶׁלּוֹ, הַחֲבֵרָה שֶׁלּוֹ עָבְדָה

וְאָמְרָה ״כָּרָגִיל, נָכוֹן?״ וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְהַגִּיד שׁוּם מִלָּה

חוּץ מִ״בְּבַקָּשָׁה״, וְהִתְיַשַּׁבְתִּי לְיַד הַבָּר וְשָׁתִיתִי

אֶת מָה שֶׁהִיא מָזְגָה וּמָזְגָה וּמָזְגָה.

קים אדוניציו