תשוקה

התאבלתי...

אפשרתי לעצמי להתאבל

על רצונות וחלומות שלא מומשו.

על כך שכ"כ רציתי,

והבנתי שזה לא יקרה.

אפשרתי להם להישטף החוצה

מגופי

מליבי,

דרך העיניים.

כמו הווסת שמנקה את הרחם

כול חודש,

כך הרחם מבשרת על התחלה חדשה,

מחזור החיים.

אפשרתי לעצמי להתאבל,

להיפרד מכול הסיפורים,והרצונות שהיו.

בקצב שלי.

התאבלתי,

כאבתי,

אפשרתי לעצמי ללמוד לאהוב

את כל מה שדמיינתי שיקרה ולא קרה

לאהוב את מה שרציתי ...

ואולי עדיין רוצה

אבל מבינה.

התאבלתי,

ולמדתי שזאת הדרך לאהוב את מה שאין

ולקבל הזרועות פתוחות

את היש.

❤