הגרון

יש לה על הגוף סימנים, שהשאירו הגברים שהשתמשו בה לאחרונה. ואיך שאנחנו מתחילים אני מבין מה קורה פה וזה לא בא לי טוב.

אני רואה את הניתוק ואני מבין שאני בסה״כ עוד מישהו שהיא משתמשת בו כדי לגרד את הפצע.

אני לא יודע מה הפצע, אבל הוא שם וזה ברור. ואני יכול לבחור להסיט מבט ולהשתמש בכל החורים שלה לסיפוק שלי, אבל הפאסיביות והניתוק והסימנים, הכל ביחד מדליק לי אור חזק מדי על המציאות ואני לא רוצה להמשיך. הייתי במקום הזה פעם ואני לא רוצה להמשיך.

אני עוצר ומסביר לה שאני לא מתחבר וזה לא מתאים לי.

היא לא מבינה. היא מבקשת שאזיין אותה. שאכאיב לה. שאשפיל אותה. ״כמו בבלוג שלך״ היא אומרת.

ואני אומר לא. 

ואז היא מתחילה לקלל אותי. אני לא מופתע. גם בסרט הזה כבר הייתי. אף אחד לא אוהב שמושכים לו את השטיח מתחת לרגלים.

היא מקללת וצועקת ואני לא מגיב. לא נכנס למלכודת הזאת. היא מתחילה להתלבש ואז מועדת ומתישבת על הרצפה ובוכה.

ובוכה. ובוכה.

אני שואל אם היא בסדר ואם היא רוצה כוס מים או משהו והיא מקללת אותי וצורחת שלא אתקרב אליה.

אני שומר מרחק. 

עובר זמן. לא המון. לא מעט.

היא נרגעת. מנגבת את הפנים. היא מסיימת להתלבש וקמה. מסתכלת עלי כאילו אני איזו נבלת עורב על המדרכה כשהיא חולפת על פני.

היא לא אומרת כלום ויוצאת בלי לסגור אחריה את הדלת.

בעוד שעה או יום או שבוע, מישהו אחר יהיה שם במקומי. ואז עוד אחד ועוד אחד.

היא עוד לא סיימה. יש לה עוד הרבה יותר נמוך לרדת לפני שהיא תתחיל לטפס למעלה.

אני לא מדרגה בסולם הזה.

אחרי הכל אני מקפיץ אותה הביתה. היא חוששת לנסוע במונית בתקופה הזאת ואני צריך קצת אוויר, אז אני זורק עלי בגדים ונוסעים.

זו נסיעה של עשר דקות, ואנחנו מדברים קצת על כלום ושומעים מוזיקה.

אני עוצר ברחוב שלה ליד הבית. 

״תחכה דקה, עד שאכנס? בסדר?״

״טוב״

״אני אודיע לך״

״טוב״

היא נותנת לי חיבוק ונשיקה

״אני לא יודעת מה אכלת היום״ היא אומרת, ״אבל השתן שלך היה ממש מר״.

אני צוחק והיא הולכת.

ובזמן שאני מחכה להודעה שלה אני מנסה להזכר מה אכלתי.

סקס אחרון לפני סוף העולם.

רק היום (אולי גם מחר)

היא יושבת לי על הפנים. יש לי אצבע בתחת שלה והלשון שלי בתוכה כשהיא גומרת. 

היא דוחפת את עצמה למעלה, הירכיים שלה נצמדות לי לראש וזרם חזק של גמירה מתפרץ ממנה אל הפנים שלי, ממלא לי את הפה, נכנס לי לאף ולעיניים.

אני בולע ונחנק ומשתעל וצוחק. אני רטוב. המיטה רטובה.

אני מנגב את הפנים עם הידיים. מלקק אצבעות.

״אתה בסדר?״ היא שואלת, מתנשפת עדיין

אני נוגע בעצמי. הזין שלי עומק כמו אבן. אני לוקח את היד שלה ונותן לה להרגיש. ״אני רוצה להיות בתחת התחת שלך עכשיו״.

היא מתישבת עלי עוד לפני שאני מסיים את המשפט. מחדירה לאט. ואז מהר. ומזיינת את עצמה עלי. 

סינמה סיטי, המקום הכי לא אירוטי בעולם. ועוד בחופש.

ילדים רצים בכל מקום. צרחות. ריח של פופקורן ישן וסוכר.

אני והיא נכנסים לסרט וממרחק של כמה צעדים אני רואה את ההיא שבודקת כרטיסים.

היא רואה אותי.

מחייכת. אני מחייך בחזרה.

יש ביננו 25 שנה והזין שלי היה בתוכה כל כך הרבה פעמים שאני בקושי מצליח לעצור את הזקפה שצומחת לי במחשבות.

״לא ידעתי שאת עובדת פה״ [אני רוצה להכניס את הזין שלי לתחת שלך שוב]

״כן, זמנית, עד שתתחיל שנת הלימודים שוב״ [אני יוצאת עם מישהו]

״יופי. סרט טוב?״ [זה לא עצר אותנו בעבר]

״כן. תהנו״ [עכשיו כן].

אנחנו נכנסים ומתיישבים והיא שואלת אותי מי זאת ומאיפה אנחנו מכירים.

״היא חברה של אחיינית שלי״ אני מפליץ מהראש, ״היתה אצלנו הרבה בארוחות״.

״אהה״ היא משחררת את הנושא והחושך יורד והפרסומות והסרט והביתה.

ובראש שלי כל הזמן ההיא, הכרטיסנית, על הגב, על הברכיים, במקלחת, קשורה, מצבטים, זין בתחת, זין בגרון, שתן, שפיך, השפרצות, גוף חלק מתוח, חזה זעיר. אני מזיין אותה בראש שוב ושוב ושוב ושוב. גם כשאני מזיין את ההיא. אני משחרר את החיה שבי כשאני מזיין אותה, בדמיון, אבל ככה זה היה גם במציאות. חיבור. התאמה. בלי קשר לכל העולם שמחוץ למיטה.

ואני מתחרמן מהמחשבה של לשלוח לה הודעה, אבל לא עושה את זה.

כשהיא תרצה, היא תבוא.

היא תמיד באה.

היא נכנסת ואני מסתכל עליה.

״איך היה היום שלך?״ אני שואל.

״היה לי קשה עם זה״ היא עונה.

״למה?״

״אתה יודע למה״

״אני רוצה לשמוע את זה יוצא מהפה שלך״.

״כי...״ היא מהססת.

״כי?״

״כי... הרגשתי מסריחה והרגשתי שכולם מריחים את זה״.

״תתקרבי אלי״

היא מתקרבת. אני מקרב את הפנים שלי אליה ומריח.

היא מסריחה. ריח חמוץ של שתן יבש שלא נשטף מהעור שלה בבוקר.

״את מסריחה״ אני אומר לה, ״וכולם הריחו את זה עלייך״

״כן״

״כולם יודעים שאת זונה מסריחה״

״כן״

״כן מה?״

״אני זונה מסריחה״

״של מי?״

״שלך״

״של כולם. זונה היא זונה של כולם״

״כן״

״תגידי את זה״

״אני... אני זונה מסריחה של כולם״

״תרימי את החצאית זונה, אני רוצה להשתמש בתחת שלך״

״כן״.

יש את הרגע הזה...

הזין נכנס לפה שלה בפעם הראשונה ומחליק פנימה. עוד קצת. 

עוד קצת.

עוד קצת.

מרגיש את הפה שלה נפתח.

נכנס עוד. חודר לאט לאט פנימה. קצת יותר עמוק בכל שניה.

מרגיש אותה מזיזה את הלשון.

ואז הרגע הזה... אני מרגיש את הקצה.

ואז יש עוד איזו הרפיה והזין נכנס עוד, פנימה לגרון.

יוצא קצת החוצה, נכנס שוב פנימה.

ושוב החוצה

ושוב פנימה

ואני מחזיק לה את הראש ומסתכל לה בעיניים.

ואני ואומר לה ״אני מרוצה ממך. אני הולך לזיין לך את הגרון חזק עכשיו״.

ומתחיל.

קמתי מהמיטה להשתין בחושך בדירה זרה.

הנחתי יד על הקיר שמולי, נשענתי קדימה וכבר באתי לשחרר כשהרגשתי את היד שלה על הגב שלי.

״חכה״ היא אמרה, ״חכה עד שאכנס לזה״, וידעתי למה היא מתכוונת. יש יתרונות להיכרות מוקדמת והזמן שעבר לא משנה הכל.

היא התכופפה מאחורי, החזיקה את המתניים שלי והכניסה את הלשון שלה לתחת שלי. התכופפתי קדימה, פישקתי רגליים. נותן לה לחדור אלי. 

היא עצרה. ״שחרר״. והמשיכה. חופרת עמוק. רך ורטוב וחודר.

אני מתיישר. הזין שלי עומד. אני מנסה לשחרר. מנסה לשחרר. מנסה לשחרר.

״זה לא ילך״ אני אומר.

״פעם יכולת״ היא עונה ומחדירה לי אצבע ארוכה. מוציאה. מחזירה את הלשון.

אני מרפה את הכל. מרפה את המחשבה. מרפה את הגוף. מתרכז בתחושה של השתן שמחכה לצאת ומטפס במעלה הזין שלי.

אני רואה טיפה אחת יוצאת ועוד אחת, מתאפק לא לכווץ כלום. משחרר עוד טיפה. הלשון שלה חופרת בי. אני משחרר עוד. זרם דק וחלש קולח ממני. מפספס את האסלה. מרטיב את הרצפה. ניתז לי על הרגליים. היא ממשיכה וממשיכה.

״סיימתי״ אני אומר אבל היא לא עוצרת.

״תסתובבי״ אני אומר, אבל היא לא עוצרת. 

אני מושך את עצמי ממנה ״לכי לחדר״ אני אומר. היא בא לקום.

״עצרי״ אני אומר ומגיש את הזין שלי לפה שלה. טיפה אחרונה תלויה על הקצה.

היא מלקקת אותה.

״עכשיו לחדר״ אני אומר לה ונזכר למה חיבבתי אותה פעם.

אנחנו יושבים במרפסת אחרי. שאכטה.

קפה שחור. אני מחכה שהגרגירים ישקעו.

שתיקה של כמה דקות.

״בא לי עוד״ היא שוברת את השקט. אני מחייך.

אני מתקרב אליה. שם יד על הירך החשופה שלה. מסתכל לה בעיניים.

״את בטוחה?״ אני שואל

״כן״

אני לוקח לגימה מהקפה, מרגיש את הטמפרטורה. מתקרב אליה עוד קצת ומטפטף מהכוס כמה טיפות קפה חם על פנים הירך שלה.

היא מתכווצת. שואפת מהר שאיפה של כאב חד ומפתיע.

״כוסאמאשלך״ היא אומרת

״את ביקשת"

״כן״

״לכי לחדר ותחכי שם עד שאסיים עם הקפה״

אני מסתכל על ציפורני הלק ג׳ל הארוכות האלה, המחודדות עם הקישוטים והאבנים ואני חושב לעצמי... 

אני לא רוצה את האצבע הזאת בתחת שלי.

פסילה.