דרך המשקפיים שלי

לפי השקפת עולמי יש צורות רבות ומגוונות של שליטה ומה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לאחר, מה שגורם הנאה לאחד יכול בהחלט לגרום לדחיה אצל האחר. עולם הBDSM מכיל בתוכו צורות שונות של שליטה והנאה שלא כולם הם בדיוק "כוס התה שלי".

אבל על דבר שמשך את עיני ברצוני כן לכתוב. זה משהו שקראתי בפרופיל של מישהי שמגדירה את עצמה כנשלטת. היא כותבת כך: "מחפשת פרטנר, שהשליטה שלו מונעת מהרצון לענג ולהטיב, לא ילד מגודל שהכניעה היא החשמל שמפעיל אותו".

כנראה שאני ילד מגודל מאחר והכניעה היא באמת החשמל שמפעיל אותי. אישית אני חושב שהיא התבלבלה והיא מחפשת עבד ולא שולט.

אני רוצה להפנות אותכם לכתבה מאוד מענינת שנתקלתי בה

[/url]]

האם נטיה בדסמית היא נטיה מולדת או נרכשת? כלומר האם זה טבוע בנו בגנים שנהייה שולטים או כנועיים או אולי אלו תכונות שאנחנו מאמצים לעצמנו במהלך חיינו?

במהלך השנים קראתי המון ויכוחים לגבי הנושא כאשר נשמעים טיעונים רציניים ומשכנעים לכאן ולכאן בלי יכולת להגיע להכרעה או להצליח לשכנע מה הנכון. למיטב ידיעתי גם לא נערך בשום מקום בעולם מחקר אקדמאי רציני ומהימן שיוכיח בוודאות מה הנכון.

אישית אני מאמין שזאת תכונה מולדת אשר מושפעת במידה רבה מהצורה שגדלנו, התחנכנו ומאורעות שארעו לנו במהלך חיינו.

כלומר אדם שנולד עם נטיה בדסמית, הנטיה תתפוס מקום בחייו יותר או פחות בהתאם לחינוך, לסביבה ומאורעות בחייו. מצד שני יש כמובן אפשרות שאדם שנולד ללא נטיה בדסמית יאמץ לעצמו אורח חיים בדסמי בגלל סיבות חיצוניות.

נהג תקוע בנתיבי איילון. לא זזים. פתאם הוא רואה איש אחד עובר מאוטו לאוטו.
האיש מגיע אליו ומבקש באדיבות לפתוח את החלון.
"מה קורה" שואל הנהג "למה עומדים?"
"ליד מחלף בת ים טרוריסטים חטפו את אהוד אולמרט, עמיר פרץ וזהבה גלאון. הם מאיימים שישפכו עליהם בנזין וישרפו אותם באש אם לא יקבלו מיליון דולר. אנחנו עוברים מאוטו לאוטו ומבקשים תרומה."
"וכמה כל נהג נותן?" שואל הנהג.
"בערך ליטר", עונה האיש

בימי הביניים היתה כת פילוסופית, שנקראו סופיסטים, שניסתה "להוכיח" את האבסורד בקיום, אם כי המניעים שלה היו דתיים. לדוגמא: איך "מוכיחים" שכוס מלאה שווה לכוס ריקה? אם חצי כוס מלאה שווה לחצי כוס ריקה אז אם שמים זאת כמשוואה אז לפי חוקי המשוואות כשמכפילים צד אחד של משוואה, נניח הכפלה בשתיים, חייבים להכפיל באותה צורה את הצד השני ומקבלים שכוס ריקה שווה לכוס מלאה.

ברור ש"הוכחה" כזאת מנוגדת להגיון שאומר שאי אפשר שכוס מלאה תהייה שווה לכוס ריקה. אז המתמטיקה לא נכונה? ההגיון לא נכון? או שזאת פשוט התחכמות שלא במקומה?

או דוגמא נוספת היא: כיצד "מוכיחים" שאם יש אלוהים אז הוא לא כל יכול? בצורה "פשוטה" האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרימה? אז או שיכול להיות אבן שאלוהים לא יכול להרים או שהוא לא יכול לברוא כל מה שיחפוץ.

נזכרתי באותה כת ובפילוסופיה המשונה שלה בגלל פוסט שקראתי שהתימר "להוכיח" שאין דבר כזה "שפחה טוטאלית" בטענה ששום שפחה לא תרצח את אמה בגלל שאדונה ציווה.

אני מוכרח להודות שלא קראתי את כל התגובות, אפילו לא את רובם, אבל מאוסף מקרי של תגובות נראה לי שהרוב "השתכנע" שאכן זה כך. אז נכון שאפשר "להוכיח" כל דבר בטיעונים שעל פניהם נראים כהגיונים הבעיה שאם בוחנים זאת לעומק רואים את האבסורד בטיעון.

קודם כל בימינו שפחה בוחרת את אדונה ושום אדון אינו נכפה עליה כאדון ובטח לא כאדון טוטאלי. כאשר שפחה בוחרת את אדונה אחד הקרטריונים לבחירה זאת מערכת הערכים של אותו אדון. לכן אם שפחה בחרה כאדונה אדם שמערכת הערכים שלו היא שלא לעשות או לצוות על מעשה שהוא בלתי חוקי או הגיוני בעליל אין מצב שאדונה יצווה עליה את זה.

ואם מערכת הערכים של אדונה משתנה אז זכותה ואף חובתה לקום ולעזוב את אדונה. כך שכל "הטיעון" ההגיוני לכאורה שאין דבר כזה "שפחה טוטאלית" פשוט התחכמות שלא במקומה.

בפורום פורסמה שאלה של סאבית על איך מתמרנים בין בעל ואדון. שאלה לגיטימית בהחלט וגם לגיטימי להזהיר אותה מפני התוצאות האפשריות של מהלך כזה. מה שלא לגיטימי בעיני, לפחות לא באתר של בדסמ, זה להדביק לזה כינויים של בגידה, אגואיזים או מתיחת ביקורת מכל סוג עליה.

אני מניח שרובם ככולם של מותחי הביקורת הם כאלו שעדין לא נישאו אבל גם אז זה לא מצדיק את הביקורת הזאת, לפחות מהבחינה שאני תופס את עולם הבדסמ.

נכון שהמוסר הרווח בארץ ובעולם זה שלקיים יחסיים עם אחרים בזמן הנשואים זה לא מוסרי ונוהגים לכנות זאת בשמות גנאי של בגידה אגואיזים וכו'. אבל באותה מידה המוסר הרווח בארץ ובעולם מחשיב את העיסוק בבדסמ כלא מוסרי, לעיתים אפילו פחות מוסרי מאשר להיות עם אחר.

מה שאותי מדהים בכל זה זה כיצד יכולים מי שעוסקים במה שנחשב כלא מוסרי בעליל להטיף מוסר לגבי מה שנחשב פחות חמור מבחינת המוסר הנהוג בארץ ובעולם? מבחינתי כל מי שמעז לעשות זאת הוא פשוט צבוע או מתחסד ובטח שלא שייך לעולם הבדסמ, לפחות לא כפי שאני מבין אותו.

מבחינתי כל מי שעומד בשער ומטיף למוסר בעוד הוא עצמו עוסק בבדסמ "טובל ושרץ בידו". כל אחד רשאי כמובן להחליט לעצמו שהוא לא יעשה זאת אבל להטיף מוסר? מי שמכם לשומרי חותם המוסר? מהיכן השמרנות והצדקנות הזאת באה?

אני לא חושב שיש למישהו זכות להטיף מוסר, מלבד אם זאת פעולה בלתי חוקית. כל עוד הפעולה אינה עבירה פלילית אין לאף אחד זכות להטיף מוסר לאחרים, איש באמונתו יחיה.

גם מבחינה מעשית זאת שטות להטיף מוסר בנושא הזה. למיטב ידיעתי כל המחקרים המדעיים שנעשו מראים שמעל 80% מהנשואים "בוגדים" בבן\בת הזוג שלהם בשלב כלשהו במהלך הנשואים. לכן מירב הסיכויים שכל המטיפים בגדו או יבגדו במהלך חייהם בבני זוגם.

אם את אישה, ומשתמשת בתחבושות, אך בעיקר אם את משתמשת בטמפונים, קראי הודעה זאת וספרי לחברות.
לגברים המקבלים הודעה זו, העבירו אותה לחברות, אחיות, אמהות,בנות וכו'. תודה!
בידקי את התווית של התחבושות ההיגייניות או הטמפונים בפעם הבאה שאת קונה אותם,
ובדקי אם את מזהה סימנים מוכרים הרשומים בהודעה הבאה:
אין פלא שכל כך הרבה נשים בעולם סובלות מסרטן צוואר הרחם וגידולים ברחם.
האם שמעת שיצרני טמפונים מוסיפים אזבסט לטמפונים?
למה שיעשו כך? מכיוון שאזבסט גורם לך לדמם יותר, ואם תדממי יותר, תזדקקי ליותר טמפונים.
למה זה לא בניגוד לחוק אם אזבסט כל כך מסוכן? מכיוון שלמרות כוחות השוק בכל חכמתם (?),
לא מייחסים טמפונים כחומר מתעכל, ולכן לא מייחסים אותם כמסוכנים.
מגזין Essence ציין שני יצרנים של טמפונים אלטרנטיביים.
היצרנים הם Organic Essentials (1-800-765-6491 ) Terra Femme (1-800-755-0212 ).
אישה שקבלה את תואר הדוקטור ( PhD ) שלה מאוניברסיטת קולורדו שלחה את האינפורמציה הבאה:
" אני כותבת זאת מכיוון שלא מיידעים נשים בנוגע לסכנות של משהו שכולנו משתמשות בו: טמפונים.
אני משתתפת בקורס במהלך חודש זה ולמדתי רבות אודות ביולוגיה ונשים, כולל היגיינה נשית.
לאחרונה למדו שטמפונים הם למעשה מסוכנים (מלבד החשש ל- TSS ).
לאחר שלמדתי זאת בכיתה, רוב הנשים זעמו על תעשיית הטמפונים,
ואני מתכוונת לעשות משהו בנידון.
תחילה, אני רוצה ליידע את כל מי שאני מכירה, ושליחת דוא"ל היא הדרך המהירה ביותר שאני מכירה.
והנה הסקופ:טמפונים מכילים שני דברים המזיקים פוטנציאלית: ריון (לספיגה) ודיאוקסין (כימיקל המשמש להלבנה).
תעשיית הטמפונים משוכנעת שאנו, כנשים,זקוקות לתוצרים לבנים בכדי להתייחס לתוצר כטהור ונקי.
הבעיה היא שדיאוקסין עשוי ליצור בעיות חמורות מאוד בנשים.
דיאוקסין הוא חומר קרצינוגני פוטנציאלית (מחולל סרטן)
והוא רעיל למערכות החיסון והרבייה.
הוא קושר גם לאנדומטריוזיס וספירת זרע נמוכה בגברים.
בשני המינים, הוא מחליש את המערכת החיסונית.
בספטמבר האחרון, סוכנות הגנת הסביבה ( EPA ) דיווחה שאין רמות "קבילות" של חשיפה לדיאוקסין מכיוון שהוא מצטבר ומתפרק באיטיות.
הסכנה האמיתית מתחילה במגע חוזר ( Karen Couppert- Pulling the Plug on the Tampon
Industry "(, ונראה ששימוש של 4-5 טמפונים ליום, חמישה ימים בחודש למשך 38 שנים הוא "מגע חוזר",
אתן לא חושבות? ריון ( rayon)תורם לסכנה שבטמפונים מכיוון שזהו חומר בעל כושר ספיגה גבוה.
לכן, כשסיבים מהטמפונים נותרים בואגינה (מה שבדרך כלל קורה), הם יוצרים קרקע עשירה להצטברות דיאוקסין.
הם נותרים זמן ארוך בהרבה ממה שטמפוני כותנה היו נשארים.
זאת גם הסיבה שבגללה TSS (Toxic Shock Syndrome) יכול להופיע.
מה האלטרנטיבות? שימוש במוצרי היגיינה שלא עברו הלבנה והעשויים מכותנה בלבד.
גם מוצרי היגיינה אחרים כמו תחבושות מכילים דיאוקסין,
אך הם לא מסוכנים כל כך.
מה תעשי אם את לא יכולה לוותר על טמפונים? השתמשי בטמפונים העשויים 100% מחומר לא מולבן.
לצערנו, יש מעט מאוד חברות המייצרות טמפונים בטוחים. ניתן להשיגם בדרך כלל רק בחנויות בריאות.
ארצות מסוימות (גרמניה, שוודיה, קולומביה הבריטית וכו')דרשו לעבור לטמפונים הבטוחים
בעוד שבארה"ב החליטו להשאיר את הצרכניות בחשכה ולא לידע אותן על כך.
בשנת 1989, פעילות בבריטניה הקימו מסע תעמולה כנגד הלבנה בכלור.
שישה שבועות ו-50,000 מכתבים מאוחר יותר, יצרני מוצרים סניטריים עברו להלבנה בחמצן (אחת
השיטות ה"ירוקות" הקיימות בשוק, מגזין MS ,מאי/יוני1995). מה לעשות עכשיו ?
ספרי לאנשים. ידעי אותם. אנו מנוצלים על ידי התעשייה והממשלה.
בואו נעשה משהו בנידון!
אנא, כתבו לחברות ( Tampax (Tambrands); Playtex,O.B ),
ניתן למצוא את הכתובות או הטלפונים על הקופסאות.
תיידעו אותן שאנחנו דורשות מוצר בטיחותי. טמפונים מכותנה מלאה ללא הלבנה.
בכדי לא לוותר על השפעת המכתב הזה, אני מציעה שכל אחד שרוצה להעביר אותו הלאה,
בבקשה, העתיקו אותו והדביקו להודעה חדשה. כך לא תתמלא
ההודעה בחצים אנא התייחסו לכך ברצינות.
אנא העבירו הודעה זו לכמה שיותר נשים.
תודה לכולם

במסגרת עבודתי הייתי צריך להיות בגבעת עדה. למי שלא שמע על השם וכל אלו שאין להם מושג היכן המקום, אז הישוב שוכן בחור נידח ומגיעים אליו אם נוסעים מפרדס-חנה לכיוון בנימינה אז ישנה התפצלות מזרחה לכיוון גבעת עדה ואחרי נסיעה של כ5 ק"מ מההתפצלות מגיעים לישוב שכל גדלו הוא כגודל שכונה קטנה בעיר נורמלית, בקיצור סוף העולם.

ליד גבעת עדה ישנו קיבוץ קטן שכנראה רבים לא שמעו עליו ונקרא רגבים. כנראה שבקיבוץ החליטו לעשות קצת כסף מהצד והתחילו לבנות שם שכונת מגורים למכירה ללא חברים בקיבוץ.

למה אני מספר את כל זה? כי בעוד אני נוסע לי לכיוון גבעת עדה אני רואה כל כמה מאות מטרים שלטי פרסומת לאותה שכונת מגורים. כמובן שלפרסם שכונה שנבנית זה לגיטימי ומקובל אבל מה שצד את עיני היה מה שכתוב בפרסומת לשכונה......."6 דקות מבנימינה".........

מקובל שבפרסומת משתדלים להגיד את הצדדים החיובים של אותו מוצר שמנסים למכור. אולי מישהו יכול להסביר לי מי ירצה לקנות דירה במקום שהדבר הכי טוב שאפשר להגיד עליו זה שהוא 6 דקות מבנימינה? הרי גם בנימינה זה חור בגודל קצת יותר גדול מגבעת עדה, משהו כמו שכונה בינונית בעיר נורמלית.

לפני כמה זמן מישהי כתבה בבלוג על מקרה לא נעים שקרה לה. כמובן שהתגובות היו של סימפטיה ואהדה אבל אותה אחת כנראה שנבהלה ממה שפרסמה ומיהרה לפרסם שזה לא קרה לה אלא לחברה טובה שלה.........

כעת שוב נתקלתי באיזה בלוג תאור של מפגש בין שפחה ואדון, התאור קומם אותי וכתבתי בתגובה שאני לא יכול להתחבר לתאור כי זה תאור של אשה מוכה ולא של מפגש בין שפחה ואדונה. התגובה שלה היתה שזאת לא היא אלא............ניחשתם נכון, של חברה טובה שלה שאכן היא אשה מוכה.

אני שואל את עצמי, האם המשפט "זה לא עבורי אלא עבור חבר טוב שלי" אינו שחוק מדי? באמת מישהו חושב שיש כאלו שעדין קונים את זה? לענ"ד אם מישהו מפרסם בבלוג משהו שהוא מתחרט עליו הרי אין פשוט יותר מאשר למחוק אותו לגמרי ולא להיכנס לתרוץ של "חבר/ה טוב/ה".

חשבתי לכתוב מאמר על הפרוש של המילה אהבה, מה זאת אהבה? למה אנחנו אוהבים את איקס ולא את וואי. למה אהבה שהתחילה בקול תרועה רמה נגמרת בקול דממה דקה ובכלל כל מיני דברים שקשורים במילה אהבה.

ברור לי שיקומו רבים שיגידו שזה מושג מופשט ולכן לכל אחד יש את הפרוש שלו וכל אחד מרגיש את האהבה בדרך אחרת. אני מוכן לקבל שזה נכון שכל אחד מפרש את המושג אהבה בדרך שונה או מגיב אליה בצורה שונה אבל לדעתי גם למושגים מופשטים ישנה רק הגדרה אחת להסביר אותם בצורה נכונה.

לדוגמא: כמישהו אומר "אני אוהב אותך" ומצד שני הוא אומר "אהבתי את הסרט" או "אהבתי את הספר" האם ההגדרה של האהבה נשארת תקפה בכל אותם מקרים? אני בטוח שרבים יגידו שישנם סוגים שונים של אהבה וסוג אחד אינו דומה למשנהו. הם יטענו שיש אהבה של גבר לאשה, אהבה של הורים לילדים, אהבה למאורע מסוים כמו סרט או קריאת ספר וכו'. הם כנראה יגידו שאלו סוגים שונים של אהבה וכל סוג שונה ממשנהו.

נניח שהטענה הזאת נכונה, שישנם סוגים שונים של אהבה שנבדלים אחד מהשני. אם כך למה אין מילה נפרדת לכל סוג? אילו זה היה רק בעברית אפשר היה להגיד שזה בגלל שהעברית היא שפה דלה, אבל כשבכל השפות (לפחות אלו שאני מכיר) קיימת אותה מילה לכל "סוגי" האהבה אז אולי יש בכל זאת דבר שמאחד אותם? אולי בכל זאת ישנה הגדרה שמגדירה את כל סוגי האהבה באותה הגדרה?

כפי שהתחלתי בהתחלה חשבתי לכתוב מאמר על זה, אבל בעיון בבלוגים שמתפרסמים נתקלתי במישהי שהקדימה אותי והעלתה את הנושא בבלוג שלה. שמתי לב שאף אחד לא טרח להתיחס לאותו בלוג ולמה שהיא כתבה ככה שאני מניח שכולם יודעים את ההגדרה או שזה לא מענין אותם ולכן אוותר על אותו מאמר.