דרך המשקפיים שלי

אחד הדברים שקורים בעולם השליטה וכמעט ולא זוכים להתיחסות, למרות שבעיני זה אחד הדברים השפלים ביותר, זה יחסיים שמבוססים על ניצול כספי של הצד החלש יותר כלומר של הנשלט/ת.

אמנם מדי פעם עולה השאלה אם מלכות בתשלום הן זונות או שלא? לא רוצה כרגע להתיחס לשאלה הזאת, אבל לזכות אותן מלכות בתשלום אפשר להגיד שלפחות הן ישרות וכנות ואומרות מראש שזה מה שהן מחפשות ומציעות מראש את מרכולתן תמורת התשלום המתאים להן.

לעומת זאת יש שולטות שעושות בדיוק אותו דבר כמו המלכות בתשלום רק שאצלן אין מחיר קבוע מראש, הן מחפשות לנצל כספית את הנשלט/ת עד הטיפה האחרונה של דמו (דם=כסף). יש כאלו שלא אומרות זאת בגלוי ומחכות שהעבד/שפחה יפתחו יחס של תלות בהן ויש שרומזות זאת ברמז דק כמו פילה בהריון.

כששולטת רושמת בפרופיל שלה שהיא "שונאת קמצנים" או "אוהבת מתנות" או הגבולות שלה זה לא "לבעלי חשבון מוגבל או מעוקל" מה זה בדיוק אומר ומי מוסרי יותר? מלכות בתשלום או "שולטות" מהסוג הזה?

אבל השיא בעיני זה אותם שולטים שנוהגים בדיוק אותו דבר אם כי יש לציין שבהרבה יותר תיחכום מרושע, הם לא מספרים לשפחה שלהם שהכוונה שלהם זה לנצל אותה כספית הם מעמידים אותה בפני עובדה מוגמרת.

שמעתי כמה וכמה סיפורים על "שולטים" שמטילים על השפחה שלהן "משימה" . ללכת למלון לקחת חדר ולחכות להם שם וכמובן לצלצל אליהם ולהגיד באיזה חדר הן נמצאות. נכון שעל השפחה לשרת את אדונה, על זה אין ויכוח אבל האם עליה לתמוך בו כלכלית? האם הוא שולט או סרסור?

שיא הניצול והשפלות זה סיפורים ששמעתי על "שולטים" שלוקחים את השפחה שלהן למסעדה, לרוב יוקרתית, כאשר השפחה בטוחה שאותו אדון הזמין אותה לארוחה. בסיום הארוחה הם "מצווים" על השפחה לחכות, קמים ויצאים מהמסעדה ואז מצלצלים לשפחה מבחוץ שיש לה פרק זמן מסוים לשלם את החשבון ולהצטרף אליהם.

אני כבר לא מדבר על שולטים שמספרים לשפחה שלהם על קשיים כלכליים שיש להם ולוקחים "הלואה" מהשפחה או פשוט מחכים שהשפחה תציע זאת בעצמה. אני מתאר לעצמי שיש עוד כל מיני דברים דומים שקורים כאן ומחמת הבושה לא מדברים עליהם.

ישנם שתי צורות שליטה שלי קשה להבין ואשמח אם יאירו את עיני ויסברו את אוזני. מתחלפים ושולטות. אולי כי אני לא מתחלף ובטח שלא שולטת, אז אולי קשה לי להבין אותם כי בכל זאת אני מביט דרך המשקפיים שלי.

מה זה בעצם מתחלף? אחד שהוא פעם שולט ופעם נשלט? לעיתים זה עם אותו בן זוג ולעיתים זה נשלט לאחד ושולט על אחר. מבחינתי כמו שאין דבר כזה אשה שהיא קצת בהריון, מאחר ואו שהיא בהריון או שלא, כך אין דבר כזה קצת שולט, או שאתה שולט או שלא. מה שלי לא מובן זה איך שולט יכול להיכנע מלבד אם השליטה שלו היא משחק? או אולי חוסר יכולת שלו להביט במראה ולהודות שהוא בעצם נשלט? מצטער אבל לי אין תשובה על כך.

דבר נוסף שאין לי תשובה על כך זה שולטות על גברים שאוהבות להלביש אותם בבגדי נשים (ניוש) ו/או לזיין אותם עם סטראפון. האם עבור אותן שולטות להיות אשה זה אומר להיות מושפלת? כנועה? היכולת לזיין אומרת שזה אקט של שליטה? את מי שמזיינים הוא כנוע? מה זה אומר עליהן כאשר הן נשים מטבען?

למנוע אי הבנות אגיד שזה בסדר מבחינתי שיש כאלו שמתיחסים ליחסי שליטה כאל משחק מיני. כאלו שעבורם שליטה היא בסך הכל תבלין למין ולא מעבר לכך. רק שלי כל זה לא מובן ומבחינתי מתחלפים ושולטות שמתיחסות לעבדים כאל נשים, הם כאלו שמוצאים ביחסי שליטה כר נרחב להוצאת תיסכולים בגלל חוסר השלמה עם מה שהם במציאות.

כנראה שאני מפלנטה אחרת, אולי כל הגישה שלי לעולם השליטה (אני מעדיף את השם עולם השליטה ולא סתם בדסם) שונה משל רבים וטובים כאן, באמת שאין לי מושג אבל יש לי המון תהיות לגבי הנהוג במקומותינו.

אני נכנס די הרבה לפרופילים של נשים ואנשים שרשומים כאן בכלוב וקורא את הכתוב שם, חלקם פשוט יפים, חלקם סתמיים, חלקם מעוררים הזדהות וחלקם אפילו מצחיקים. רק תופעה אחת שאני רואה די הרבה פשוט לא מובנת לי, לא מצליח להבין אותה או את העומד מאחריה.

אצל הרבה נשלטות אני מוצא את הכיתוב בנוסחים שונים בדבר זה "שהיא" מחפשת שותפה נשלטת לחלק חויה ביחד איתה ואדונה. לרוב גם יש כמה מילות שבח עד כמה אדונה מקסים, נהדר וכו.

אילו היו מחפשות לעצמן מישהי לנסות חויה עם אשה עוד הייתי מבין אם כי אז יש מספיק אתרים לסבים ששם יהיה להן קל למצוא את זה. אבל לחפש נשלטת עבור אדונן? את זה קשה לי להבין או לקבל.

אני יודע שרובן ככולן של הכותבות את זה עושות זאת "כמשימה" שאדונן הטיל עליהן או יש אפילו אדונים שמסוים זאת "כעונש" לשפחה לבצע זאת עבורן. יש שעושות זאת בלית ברירה ויש על מנת לרצות את אדונן. יש כאלו שזאת פנטזיה שלהן ואדונן "הטיל" עליהן לבצע זאת והן עושות זאת ברצון ויש שמחוסר ברירה כנשלטות של אדונן.

מה זה בעצם אומר על אותו "אדון" ששולח את שפחתו לזנות עבורו? וצר לי אבל אני לא מכיר מילה אחרת לתאר את התופעה. אותו אדון למעשה אומר שהוא לא מספיק טוב על מנת למצוא בעצמו את מי לצרף? הוא אומר שבקושי הצליח למצוא שפחה אז שניה ברור שזאת משימה בלתי אפשרית עבורו. לכן הוא מטיל משימה זאת על שפחתו? איזה מין אדון זה שעל מנת להשיג זיון הוא צריך את עזרת שפחתו?

כמובן שזה משהו שונה לגמרי כאשר מדובר בידידה של השפחה והאדון אומר לה שתדבר איתה כי היא קרובה אליה ולה קל יותר לבצע זאת עבור שניהם. זה גם שונה לגמרי כאשר אשה אחרת פונה לשפחה בבקשה לקיים איתה יחסי מין והשפחה מתנה זאת בהצטרפות אדונה, או שתוך בילוי משותף הדברים מתחממים וזה קורה.

אבל לשלוח את השפחה לחפש עבורו זיון? סתם כך בהכרזה כללית ולא אל מישהי ספציפית שאותה שפחה מכירה? זה כבר נשגב מבינתי, זה כבר מעורר בי קבס.

אני שומע על אלפי ואולי עשרות אלפי חסידים שנוסעים להשתטח על קברו של הרבי מברסלב, באומן אוקריאנה. הם נוסעים לשם מתוך אמונה חזקה שאותו רבי, שכנראה פחד מהמוות, הבטיח להם שמי שיבלה איתו את ראש השנה לאחר מותו כל משאלותיו לשנה הבאה יתגשמו.

כמובן שזה נכון ועובדה שאריה דרעי בשנים שהתנהל משפטו נסע כל שנה לאומן להשתטח על קברו של רבי נחמן, המגמגם, מאומן. עובדה שזה עזר לו לא להיכנס לבית הסוהר. בעצם אריה דרעי כן נכנס בסופו של דבר לשנים ארוכות לכלא, טוב, זאת לא דוגמא טובה.

המנהג של "עליה" לקברי צדיקים מאוד נפוץ בין החוגים החרדים ויותר ויותר אנשים חרדים, דתיים ואפילו כאלו שמגדירים את עצמם כמסורתיים וחילוניים עולים להשתטח על קברי צדיקים בארץ ובעולם לבקש לעצמם מזור לסבלם.

נכון שרובם ככולם של אותם קברים הם בעצם קברי שייחים ערבים וכל קשר בינם לבין "הצדיק" שלפי אמונת המתפללים קבור שם מקרי לחלוטין, אם בכלל קיים. לבוא אחרי כמה אלפי שנים "ולהחליט" שקבר שנבנה במאה, מאתיים שנה האחרונות הוא בעצם קבר של "צדיק" שמת כמה מאות או אלפי שנים קודם, צריך אמונה מאוד חזקה על מנת להאמין בשטות כזאת.

אבל כפי שידוע גם לרפואה המודרנית, אמונה שמשהו יכול באמת לעזור לנו היא חלק חשוב ברפואה ובסיכוי להתרפא. לכן אם אדם מאמין שאותו שייח שקבור בקבר הוא בעצם "הצדיק" שאליו הוא מתפלל וזה יכול להושיעו אין ספק שהתפילה הזאת תשפיע עליו לטובה.

מה שאני לא הצלחתי להבין עד היום זה איך זה בכלל מתישב עם האמונה היהודית ואיך כל אותם חרדים ודתיים לא רואים את הניגוד הגמור לתורה היהודית. למען הגילוי הנאות, אז למרות שיש לי ידע רב ביהדות ובדת היהודית אני אפיקורס מוחלט ולא מאמין בקיומו של האלוהים.

לפי הדת היהודית קבר זה מקום טמא, למי שהוא כהן בהגדרה היהודית אסור להיכנס לבית קברות מאחר וזה מקום טמא. אפילו כביש שנסלל מעל קברים עתיקים חייב במחיצות בינו ובין הקברים על מנת שכל העובר בכביש לא יטמא.

אז איך אפשר להתפלל במקום טמא? איך אפשר להאמין שמטומאה יצא חסד? האם בשלב הבא אותם מאמינים יתפללו בדיר חזירים לבקש רחמי שמיים?

בכל מערכת יחסיים שמתחילה בין גבר לאשה, אין ספק שהצד הפגיע ביותר, הצד שצריך להיזהר יותר זה הצד הנשי. על אחת כמה וכמה במערכת של שליטה הסיכון של הצד הנשי גדל פי כמה וכמה ולכן עליה לנהוג במשנה זהירות. אני חושב שדברים אלו מובנים ומיותר להסביר את זה.

כאשר גבר ואשה מתחילים בשיחה במציאות או בוירטואלי (צאט, מסנגר וכו) והם לא מכירים ומנסים לעמוד על מידת ההתאמה ביניהם ועל הסיכויים להמשך של קשר בריא וחזק בניהם, הצורך בזהירות משני הצדדים ועל אחת כמה וכמה של הצד הנשי הוא מובן וברור. צורך בזהירות מקבל משנה תוקף בעולם השליטה.

ההחלטה אם יש טעם בהמשך הקשר או בהמשך בדיקת ההתאמה חייבת להיות החלטה הדדית, כי הרי לא מספיק שצד אחד רוצה, לטנגו צריך שניים. כמו באותה בדיחה ישנה על גבר שטוען שיש לו 50% סיכוי להינשא לבתו של רוטשילד כי הוא כבר מסכים. כלומר הסכמה ורצון של צד אחד לא מספיק זה חייב להיות הדדי. לכן הויכוח אם שליטה נותנים או לוקחים מיותר. שליטה לוקחים ומקבלים במקביל, אי אפשר לשלוט בלי הסכמת הנשלטת ואי אפשר להיות נשלטת בלי הסכמת השולט.

---------------------------------------------------------------------------

בשיחות הכרות ראשונות בין שולט לנשלטת מנסים לבדוק התאמה ואם בכלל יש טעם בהמשך. לכאורה בקשר של שליטה בהבדל מקשר ונילי הפרמטר שלדעתי הכי חשוב לבדוק זה הפרמטר של מידת יכולת השליטה מצד השולט והיכולת לקבל שליטה מצד הנשלטת. לענ"ד דעתי זה הפרמטר החשוב ביותר בקשר של שליטה, לבדוק את ההתאמה בשליטה. להפתעתי בכל שנותי באינטרנט נתקלתי יותר מפעם בנשים שחיפשו שולט והצורך בבדיקה של יכולת השליטה שלו עליהן אפילו לא חלף במוחן.

אני חושב שאני צריך להדגיש שכשאני אומר יכולת שליטה זה לא אומר יכולת לעשות סייבר. כי כאשר נשלטת חרמנית אין קל מלעשות סייבר איתה רק שזה לא מראה על יכולת שליטה באמת.

כאשר אני מתחיל בשיחה עם נשלטת שמעולם לא דיברתי איתה אני מודע לזה שהיא בודקת אותי, מנסה לעמוד על טבעי ועל מידת ההתאמה שלי לדרישות שלה כאדם וכשולט. זה טבעי נכון וראוי לעשות ואין לי שום בעיה עם זה. הבעיה מתחילה מבחינתי כאשר אותה אחת לא מבינה שגם אני בודק אותה מבחינת ההתאמה שלה לדרישות שלי ממנה כאשה וכנשלטת.

אישית אני חושב שאותן נשים שלא מודעות לזה שגם הן נבדקות למידת ההתאמה שלהן, נובע מזה שהן מאמצות את "הכלל" ששליטה נותנים ושוכחות שעל מנת שהן יוכלו לתת צריך להיות מישהו בצד השני שיהיה מוכן גם לקבל. הגדילה לעשות אותה אחת שטענה בפני בשיחה, שלי אין מה לבדוק אותה.

נצא לרגע מנקודת הנחה שאותן נשים צודקות והן לא מרגישות שהן אמורות גם להבחן למידת ההתאמה שלהן לשולט. אם זה כך אז תחשבו איזה סוג של שולט יסכים להיות עם אותה נשלטת בכל תנאי ובכל מחיר שאותה נשלטת תכתיב? זה יהיה או מישהו שקורא לעצמו שולט אבל מחפש רק זיון ומוכן עבור הזיון לכל תנאי ולהבטיח כל דבר עד לזיון ואחרי הזיון אותה נשלטת כבר לא מענינת אותו.

או שולט חסר כל נסיון ויכולת שמוכן לשליטה מלמטה של הנשלטת, כאשר הוא מחזיק רק בתואר שולט אבל למעשה מהווה כלי בידי הנשלטת שלו. אז מה הפלא ששומעים כאן כל כך הרבה את המשפט שחסרים שולטים איכותיים? מה הפלא שאני נתקל בנשלטות שאני מכיר כבר הרבה שנים כנשלטות ומעולם לא חוו שליטה ממשית של שולט? שכל מי ששלט בהן, הן שלטו בו מלמטה.

את התוצאות של כל זה אפשר לראות בתחלופה הגבוהה של הקולרים כאשר קולרים ניתנים לאחר פגישה אחת או שתיים וזמן קצר אחר כך מורדים.



ברור שיש התנגשות בין הצורך בזהירות במיוחד של הנשלטת לבין הצורך בבדיקת התאמה משני הצדדים. התנגשות שמחיבת הליכה על קו דק שמצריך זהירות.

לענ"ד הצורה הטובה ביותר לעשות זאת היא להתחיל בשיחה ונילית רגילה שבה שני הצדדים עומדים אחד על טיבו של הצד השני כבני אדם ועם התקדמות השיחה להתחיל לצוות בדברים קלים ופשוטים, לראות מצד הנשלטת את טיב הציווי ומהצד השולט את טיב הציות.

לא למהר לצוות יותר מדי ובטח שלא בדברים עקרוניים ישר על ההתחלה אלא להתחיל נמוך ובהתאם להתקדמות של הקשר לעלות את רף הציווי.

אין לי שום מטרה לחנך מישהו או מישהי כאן, פשוט לכתוב את מה שאני חושב ומרגיש וכמובן כל אחד ואחת רשאים לנהוג כרצונם.

כאשר אני נכנס לצאט ונתקל בשם מוכר שכבר דיברתי איתו בעבר אני לרוב אשלח חיוך ועם היחסיים קרובים מספיק אז לעיתים נשיקה. לעיתים אני אסתפק במילה "היי" לעיתים בלוי חיוך ולעיתים סתם כך. עם אדם זר אפנה רק במילה "היי" לעיתים בלויווי חיוך.

כאשר אני עושה זאת אני לוקח בחשבון שאולי האדם שאליו פניתי עסוק ואז הוא לא יגיב וזה בסדר גמור מבחינתי. אם אותו אחד או אחת לא יגיבו אבין שאו שעסוקים או שלא בא להם לדבר איתי וזה בסדר גמור וכמובן שלא אמשיך בפניה ואכבד את אי רצונם/יכולתם בשיחה איתי.

אחד הדברים שאני לא מסוגל לסבול, מעולם לא הסכמתי לזה ולעולם לא אסכים זה שמי שאיתי בשיחה יהיה במקביל בשיחה אחרת. אני לא נוהג לעשות זאת ולא מוכן לקבל זאת מאחרים. כאן לא מדובר ביחסי אדון ושפחה כי אם בכללי נימוס אלמנטריים. אני חושב שלעשות דבר כזה, לשוחח במקביל עם כמה בפרטי, בלי ליידע מראש את מי שמדברים איתו מעיד על חוסר נימוס בסיסי.

אני מניח שיהיו כאן כאלו שיטענו שיש להם "יכולת" לנהל כמה שיחות במקביל הבעיה שתשומת הלב שלהם מתחלקת בין כל אותם שיחות במקום להתרכז באדם שאיתו משוחחים. גם כשאני מדבר עם שפחה ששייכת לי אין מצב שאענה לאחרת שפונה בלי ליידע אותה, אם כי לא תמיד בהסבר מפורט, אבל המינימום אגיד לה "רגע" או "שניה" שתדע שאני לא איתה. ברור שאני מצפה למינימום אותו יחס ממישהי או מישהו אחר שמדבר איתי.

לצערי, הרוב כאן לא רואה פסול בכך שהוא מדבר עם כמה במקביל בפרטי, אם כי כמובן שיש יוצאים מהכלל שמקפידים לא לעשות כך. אני רוצה לציין במיוחד מישהי שהדהימה אותי בשיחה ראשונה כשביקשה רשות להציץ בכללי מדי פעם כשהיא בשיחה איתי. היא ביקשה זאת מיוזמתה ואני מוכרח לציין שכל כך התרשמתי עד שהרשתי לה למרות שאיני נוהג להרשות זאת.

אישית מי שמנהלת שיחה נוספת במקביל לשיחה איתי אני פשוט מפסיק את השיחה ואומר לה שאין לי שום רצון להפריע לה בשיחות האחרות ואם תרצה לדבר איתי כשתתפנה לגמרי, שתפנה.

בעקבות פוסט מסוים אני רוצה להבהיר לכל מי שעדין לא הבין מה זה BDSM ומתי זה מפסיק להיות. כמובן שלא אכנס לכל ההבדלים אבל אעמוד על אחד מהם בקצרה.

נכון שיש שולטים שמוסרים את השפחה שלהם לשימוש של אחרים, אם במסגרת של פליי פרטי, הגשמת פנטזיה או מרצון אחר של השולט. אישית אני לא מבין איך שולט מסוגל לעשות זאת, גם אם זה רצון השפחה אבל לא זאת הנקודה כרגע, הנטיות שלי.

אבל אשה שמוחזקת במקום 7/24 לשימוש כל מי שמשלם עבורה היא זונה ולא שפחת בדסמ. היא זונה בין אם זה נכפה עליה או בחרה בזה מרצונה.

כפי שכתבתי בפוסט הקודם אז שליטה יכולה להיות רק על חלק מהזמן, כמו רק במפגש או אפילו רק כשמתחילה פעילות מינית ויכולה להיות שליטה כל הזמן מה שנקרא 24/7 וכמובן אין ספור של אפשרויות בין לבין. שליטה יכולה להיות רק על דברים מוסכמים כמו למשל ביחסי מין ויכולה להיות שליטה מוחלטת על הכל מה שנקראTotal power exchange TPE. כמובן גם פה יש יש אין ספור של ואריציות בין לבין.

לטובת אלו שלא נתקלו מעולם במושג TPE אנסה להסביר אותו. קודם כל ברצוני להבהיר שיש כאלו שחושבים ששליטה כזאת לא שייכת כלל לבדסמ מאחר ובמקרים קיצונים זה מגיע לחוזה שנערך אצל עורך דין שבו האדון מקבל על עצמו דאגה מוחלטת לרווחתה של שפחתו מהפן הנפשי,רגשי וכלכלי. מצד שני השפחה מתחיבת להפוך לרכושו של אדונה בלי גבולות ובלי מילת בטחון. למיטב ידיעתי אין זוגות כאלו בארץ אם כי בצד הקל יותר שאסביר בהמשך זה קיים.

יש כאלו שטוענים שמעשית זה בלתי אפשרי שליטה טוטאלית מאחר ויש לשפחה מגבלות נפשיות ופיזיות למלא כל רצון של אדונה ולכן המילה טוטאלית לא מתאימה והם בוחרים לקרוא ליחסיים כאלו APE כלומר להחליף את המילה טוטלית באבסולוט. אישית אני לא חושב שזה משנה כל כך כי מה שחשוב זה התוכן.

הצד הקל יותר של TPE גורס שאמנם יש שליטה מוחלטת ללא גבולות וללא מילת בטחון, אבל השליטה הזאת אינה טוטלית אלא נוגעת יותר ליחסיים שבין האדון והשפחה והרבה פחות על חייה הפרטיים מלבד אם אדונה חושב שהוא רוצה להתערב בפרט זה או אחר. סוג כזה של יחסיים אמנם קיים גם בארץ אבל הוא בהחלט לא תופעה נפוצה.

לענ"ד התופעה די נדירה בארץ בגלל טיב השולטים שקיים בארץ. דבר די ידוע הוא שיש רבים שקוראים לעצמם שולטים והם בעצם מחפשים זיון וחושבים שביחסי שליטה יקל להם למצוא זיון.

אבל אני חושב שהסיבה האמיתית היא שיש מעט מאוד שולטים בארץ שהשליטה טבועה בדמם והיא צורך קיומי עבורם. רוב השולטים הם בחיים הפרטיים שלהם שכירים בדרגה גבוהה יותר או פחות אבל כפופים במהלך עבודתם לשליטה של הבוס שלהם וכמו ד"ר גייקל ומיסטר הייד הופכים את עורם בלילה "ומפצים" את עצמם " בשליטה" על מישהי שרוצה להאמין שהם באמת שולטים בה.

מעטים מאוד הם אלו ששולטים גם בחייהם הפרטיים כלומר כאלו שמעולם לא עבדו כשכירים, שעבורם שליטה היא דרך חיים וגם אם יציעו להם שכר גבוה יותר כשכירים פשוט יסרבו.

סיבה נוספת היא שחלק מהשולטים הם פשוט בעלי נטיות סאדיסטיות שלגביהם השליטה היא רק דרך לפרוק נטיה זאת ועצם השליטה כלל לא מענינת אותם. תנו להם סשן עם הרבה הענקת כאב וכל השאר פחות חשוב.

מאחר ואני חושב שיש כאלו שיזדעזעו מזה שיש שליטה בלי גבולות ובלי מילת בטחון אפרט קצת בקשר לזה. לענ"ד במפגשים ראשונים חובה שתהייה מילת בטחון וגבולות מאחר ושני הצדדים לא מכירים אחד את השניה וטעויות עלולות לקרות. אבל מבחינתי אם אחרי מספר מפגשים השפחה שאיתי לא בוטחת בי מספיק על מנת שלא תזדקק למילת בטחון או לגבולות מוצהרים אז מוטב שהיא לא תשאר איתי ותחפש לעצמה אדון שהיא יכולה לבטוח בו.

עבורי שליטה היא לא סתם מילה או משחק. ברגע שיש גבולות או מילת בטחון אז למעשה השליטה המעשית היא בידי השפחה ולא בידי אדונה. כמובן שאדון חכם ידע מה אפשר לצוות ומה לא ועד כמה השפחה מסוגלת ומה זה מעבר לכוחותיה. כמו שאין מצב שעובד שלי יסרב למלא הוראה שלי וימשיך לעבוד עבורי כך אין מצב ששפחה שלי לא תבצע מה שאני מצווה, אמנם היא לא תפוטר אבל בהחלט תענש.

מה פרוש יחסי שליטה? מתי קיימים יחסי שליטה בכלל? מה ההבדל בין בדסמ ויחסיים ונילים? אשתדל לענות על כך מנקודת ראות עיני, מאחר ואין לי מונופול על השכל, ברור שזכותו של כל אחד לחשוב אחרת.

יחסי שליטה קיימים כאשר אדם מוסר את השליטה עליו לאחר. זה יכול להיות כל הזמן או רק בחלק מהזמן. זה יכול להיות בכל נושא וענין וזה יכול להיות רק בנושאים מוסכמים מראש. כמובן שבין הקיצוניות האלו יש אין ספור של וראיציות כל זוג ומה שמתאים להם.

למעשה אנחנו תחת שליטה עוד לפני שנוצרנו. אף אחד לא שואל אותנו אם ליצור אותנו או שלא. גם כשאנו מגיחים לחלל העולם אף אחד לא שואל לרצוננו או באם בכלל אנחנו מסכימים לבוא לעולם.

כתינוקות לוקחים אותנו, מעבירים, מניחים ומאכילים בלי שיש לנו מה לעשות בנידון מלבד לבכות או לחייך. ככל שאנחנו מתבגרים השליטה עלינו הולכת ונעשית רופפת.

מבחינתי ההבדל בין בדסמ ויחסיים ונילים זה שבבדסמ השליטה נקבעת מראש, מי השולט ומי הנשלט בעוד שביחסיים וניליים יש כל הזמן מאבק כוחות על השליטה בין בני הזוג.

יש לציין שגם ביחסיים ונילים לרוב בעת קיום יחסי מין הגבר הוא השולט והמחליט מתי יכנס ובאיזה עוצמה יתקימו היחסיים אם כי כמובן שזה רק לרוב ולא בהכרח בכל זוג או בכל קיום יחסי מין ונילים.

אני יודע שרבים כאן יקומו ויגידו שביחסי בדסמ השליטה מתבטאת גם בכאב והשפלות ולרוב זה אכן נכון, אבל לפי הבנתי גם מי שלא אוהב כאב ו/או השפלה יכול לקיים יחסי בדסמ. אמנם אני אישית לא הייתי יכול לקיים יחסי בדסמ בלי להעניק כאב והשפלה אבל קטונתי מלפסול את אלו שזה מה שהם מחפשים.

נזכרתי בסיפור יפה על אותו תרנגול שהיה מסתובב כל הזמן ומכריז בקולי קולות שרק בזכותו השמש זורחת בבוקר, שרק הוא דואג להעיר את השמש בבוקר שתעלה ותזרח.

אותו תרנגול היה מכריז זאת שוב ושוב ללא הפסקה עד שכל החיות התחילו להאמין לו שבאמת רק בזכותו השמש מתעוררת בבוקר לזרוח ואם אותו תרנגול יפסיק "להעיר" את השמש בבוקר חשכה תרד על העולם.

יום אחד נעלב התרנגול והכריז שלמוחרת הוא לא יעיר את השמש וחשכה תרד על העולם. החיות שהתרגלו להכרזות של התרנגול נבהלו והתחילו להתחנן בפני התרנגול שיסכים להעיר את השמש למוחרת, אבל התרנגול התעקש והכריז שהוא לא יעיר את השמש למוחרת.

למוחרת התרנגול עמד בהבטחתו ולא העיר את השמש כהרגלו מדי יום. החיות שהיו בטוחות שאכן חשכה תרד על הארץ התחבאו במאורות והקינים שלהם בפחד מפני החשכה.

אבל אוי לאותה בושה והשמש בכל זאת עלתה וזרחה כרגיל, התרנגול שהתמלא בושה מזה שהבטחתו לא קוימה הסתגר בכלובו לכמה ימים. אחרי שעברו כמה ימים יצא התרנגול החוצה מכלובו אבל מרוב בושה כרבולתו האדימה ומאז לתרנגול יש כרבולת אדומה.

נזכרתי באותו סיפור כי לא חסרים "שולטים" אשר מסתובבים כאן בכלוב ובטוחים שרק בזכותם השמש זורחת וכל מילה שהם אומרים היא האמת ואין בילתה. חלקם הם מאושיות הקהילה או לפחות הם חושבים את עצמם לכאלה.

יש משפטים שאני קורא כאן שפשוט אני לא מאמין שיש מישהו שבאמת חושב כך למשל "אין דבר כזה שולטים יש רק מתחלפים" ועוד כל מיני "פניני לשון" שקשה לי להאמין שזה אמיתי.

לא הייתי נדרש לסוגיה זאת אבל מאחר ואני מקבל את הרושם שכמו אותם חיות שהאמינו לתרנגול שרק בזכותו זורחת השמש יש כאלו שמאמינים לכל שטות שמישהו פולט. אז השמש לא זורחת בגלל התרנגול והאמת לא תמיד נמצאת אצל מי שחושב שהוא ורק הוא יודע מה אמור להיות נכון ומה לא.