הכותרת של הבלוג של טלי35 (המדריך הקצר לנחדר), העלתה אצלי תהייה שחשבתי עליה כבר הרבה זמן.
זה תחום מוזנח קצת בפמדום, נכון? לא מדברים על איך נשלט צריך להתנהג.
כלומר מדברים הרבה על איך הוא *לא* צריך להתנהג: לא לאחר, לא לנדנד, לא להעלם, לא לדרוש רשימת מכולת וכו'. זה יש למכביר.
וכן יש הרבה פעמים לדברים כלליים, שהם יותר אופי: "אני אוהבת שהוא פאסיווי", "הוא צריך להיות גבר בחוץ וכלבלב בבית" , "או צריך להיות חנון" גם לא על זה אני מדבר.
אני מדבר על הקפדה על פרטי התנהגות במצבים: באיזה טון הוא צריך לבקש רשות בזהירות? איזה בגדים הוא צריך ללבוש לפגישה? ההקפדה על החיוך של אסירות תודה כשהיא עולבת בו, דיבור בקול שקט/רם, כפוף/גו זקוף. המהירות שהוא צריך להגיב לפעמון. דברים כאלו.
בעיניי הפרטים האלו עושים את ההבדל בין סקסי ונחשק לבין עלוב. הם גם מבטאים פנימיות של מצב של הנשלט - האם אתה כועס? חושב על עצמך? האם אתה מודע לכך שגם הכעס והעליבות שלך הם לא שלך, ומצופה ממך למסור אותם לשולטת באריזה נאה ומוקפדת?
בכך, הקפדה על הפרטים האלו יכולים לתת כוח לשולטת - מידע על הנשלט, והחצנת יחסי הכוחות עבור שניהם. זה כמו שבוס אוהב לראות שהעובדים מקפידים על המדים של המפעל.
וזה הופך את הכל ליותר מוחשי, יותר סקסי. אפשר לטעום את השליטה, בעזרת הפרטים הקטנים. מגוון של פרטים כמו מגוון של טעמים בתבשיל.
כמובן, הדרך לכך היא דרישה של השולטות, ותשומת לב של הנשלטים. אז למה לא מדברים על זה כמעט? האם השולטות לא דורשות? האם הנשלטים אף פעם לא שמים לב?
אפילו טלי35 סיכמה את הכללים ב"תתכופף".
לא שזה רע להתכופף 😄 . רק מפתיע קצת.
