סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

The Heretic Master

היכן את נשלטת שלי???
לפני 5 שנים. 11 בפברואר 2019 בשעה 22:51

כל טיול הוא מסע ואצלי זה קורה לרוב בחו"ל.

גיליתי על עצמי שתמיד בחו"ל אני מקבל תשובות ואז מגיע להחלטות.

כאן בארצנו היפייפיה מתעוררות בי שאלות, כל הזמן שאלות...

אבל אף פעם לא הצלחתי למצוא תשובות לכלשאלות הללו.

אבל כשאני מגיע לחו"ל, פתאום התשובות מגיעות מאליהן,

כאילו היו כ"כ ברורות ופשוטות, בלי לשבור את הראש, ואז ההחלטות מתקבלות אצלי בצורה הכי פשוטה שיש.

 

המסע הבא שלי יהיה באחד האיים הקרובים אלינו,

פעם ראשונה שאעשה גיחה קצרה ליעד קרוב

וזה קרה הכי ספונטני בעולם, בהחלטה של דקות הזמנתי כרטיסי טיסה לחג פסח.

פעם תמיד חשבתי, מי אותם אלה שטסים לחו"ל בחגים? למה אתם עושים את זה?

כמה מוזר שישראלים מחליטים לעשות את חג הגאולה בגלות. לכל הרוחות מה יש לחפש שם?

אבל עם השנים הבנתי... והנה גם אני אצטרף לאותם ישראלים שיחגגו את חג הפסח בגולה.

 

אז איך מתכוננים לגאולה בגלות?

לא יודע... מעולם לא טסתי בשום חג לחו"ל.

כבר אמרתי שתשובות לשאלות העמוקות אני אף פעם לא מצליח לקבל בארצנו, בטח שם אמצא תשובה.

 

אז איך בכל זאת מתכוננים? אין לי כרגע תשובה... אבל אני בטוח שמהמסע הקצר הזה אחזור עם תובנות חדשות.

לפני 5 שנים. 11 בפברואר 2019 בשעה 22:41

 

זה לא אלייך שאני נמשך אשה יפה
כי אם אל כל מה ששכחתי בתוכי
יופייך מכאיב מרהיב ומעורר
לראות עד כמה התרחקתי מעצמי

זה לא ממך שאני בורח יפתי
אני בורח מעצמי כל השנים
אני קולט שבתוכי חי לו מישהו אחר
מהאור הוא מסתנוור ובחושך הוא בוחר

מי שם מדבר בתוכי
ההרס העצמי או אני האמיתי
למה אני רוצה את מה שאין לי
למה מה שיש לי לא מספיק

לי זה לא מספיק

מילים: אברהם טל
לחן, עיבוד והפקה: אברהם טל וג׳וני גולדשטיין
תיכנותים ומיקס: ג׳וני גולדשטיין
מאסטרינג: עידו אופיר

 קישור: 

 

אז מאיפה מתחילים?

אקח את השיר הנפלא הזה לחיי שלי.

זה לא אלייך אלוהיי שהתרחקתי ממך, זה אני שברחתי מעצמי כל השנים והתרחקתי... לא התרחקתי משנאה, אלא כי לא היה לי טוב במקום שהייתי בו. נתת לי משפחה נפלאה, עם כל הקשיים בחיים שחוויתי, לא הייתי מחליף את משפחתי. אבל תמיד הרגשתי משהו אחר...

לא ממך ברחתי, אלא כי קלטתי שבתוכי חי אדם אחר ממה שאחרים חושבים. פעם התחשבתי במה אחרים חושבים עלי, היום זה כבר ממש לא מעניין אותי. הרגשתי שהיו בי שני אנשים שונים שחיים בגוף אחד. הראשון חיצוני, כולו בתחפושת והשני חי חיים אחרים. כולם חשבו שאותו אחד חיצוני הוא צדיק גדול, אבל לא, זה היה שקר. החלטתי שזה שמדבר מתוכי, צריך לצאת החוצה ולהגיד לכולם שהוא ה'אני' האמיתי. בלי תחפושות...

אבל מה הבעיה ב"אני" הזה? לימדו אותי ש"האני" הוא אגואיסט, שרואה רק את עצמו... היום אני מבין ש"האני" הזה הוא אדם טוב, מתחשב שרוצה לתקן את העולם ע"י התיקון של עצמו.

לפני 5 שנים. 7 בפברואר 2019 בשעה 21:58

 

מדבר, יובש, שממון...
נעלמת כלא היית,
חדרת לליבי ופתאום ריקנות,
חודש של צחיחות בלתי נגמרת,
שמסרבת להסתגל למציאות החדשה.

את חסרה לי,
הלכת בלי סיבה,
זו הייתה תקופה מאושרת שחלפה לה מהר מדי.


וזהו אני לבד,
אני לא יודע מה איתך,
אין הודעה,
אין שיחה,
כלום,
מדבר,
כאילו אני על דיונה...

מתגעגע

 

לפני 5 שנים. 14 בינואר 2019 בשעה 6:53

עת פרידה

היו לנו חודשיים נפלאים ביחד, ימים של אהבה ונתינה אין סופית. קיבלתי אותך כמו שאת, לא ניסיתי לשנות בך שום דבר. אבל החלטת ללכת וזה בסדר. אבל לפחות אם הייתה סיבה הגיונית לפרידה. תמיד אפשר למצוא סיבות לעזוב, איך אפשר לעזוב את כל הטוב שהיה לנו ביחד? תודה על תקופה קצרה ונפלאה שחוויתי איתך.

לפני 6 שנים. 30 באוקטובר 2018 בשעה 21:53

 

https://www.xvideos.com/video34713229/femdom_jemma_valentine_fucks_anita_b_with_her_boyfriend

לפני 6 שנים. 18 באוקטובר 2018 בשעה 20:38

אז התחלתי שנה נוספת כמורה... איך שהזמן טס.

הפעם היה משהו שמזמן לא חוויתי... היינו בחדר מחשבים, התלמידים צריכים להגיש עבודה...

אחת התלמידות הגיע עם חצאית מיני מטריפה, התיישבה על השולחן הראשון מול שולחן המורה,

ולשאלתי מדוע היא אינה עובדת על עבודת ההגשה היא ענתה שהיא לא מסוגלת ועייפה.

החלטתי להבליג ולא להעיר לה...

שיעור שלם היא יושבת על השולחן, בדיוק מולי עם רגליה החשופות.

מקווה שתמשיכי לבוא לשיעורים שלי עם חצאית מיני :)

לפני 6 שנים. 4 בספטמבר 2018 בשעה 20:17

משתף אתכם במישהי דתל"שית שכתבה את זה:

 

לֹא מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה
עַל חָטָאִים שֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ,
אֵל
שֶׁנּוֹצַר בִּידֵי אָדָם.
עַל סֶרֶט בְּשַׁבָּת
עַל כּוֹס חָלַב אַחֲרֵי הָבֵּייקוֹן
עַל שְׂמָלוֹת קְצָרוֹת וְשֵׂעָר מִתְנַפְנֵף
עַל בֶּגֶד יָם בַּחוֹף
רִקּוּד בַּמּוֹעֲדוֹן
וּנְשִׁיקָה לְבָחוּר שְׁרִירִי
בְּבַּר חָשׁוּךְ
כְּמוֹ שֶׁאֲנִי,
טְהוֹרָה.
ויוֹתֵר מִכָּל לֹא אֶתְנַצֵּל
עַל שִׁירָה כַּפְרַנִית חָצוּפָה.

הַשָּׁנָה, אֲנִי 
מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה
רַק מֵעַצְמִי.
עַל שֶׁלֹּא שִׁחְרַרְתִּי קֹדֶם
אֶת נַפְשִׁי הָחוֹפְשִׁית
מֵהַכֶּלֶא שֶׁלְּךָ.

לפני 6 שנים. 27 ביולי 2018 בשעה 14:39

חונכתי תמיד שאלוהים הוא טוב ורחמן

ומי שמקיים מצוותיו הוא תמיד יהיה בעזרו.

אבל תקופה ארוכה שאני מרגיש שאלוהים בגד בי.

באופי שלי אני נאמן טוטאלית, אבל זה חייב להיות הדדי ולא חד צדדי.

בקיצור... אלוהים בגד בי.

לפני 6 שנים. 15 ביולי 2018 בשעה 11:44

מפרי דמיוני, אני עדיין מחפש אותך...

 

הגעתי לביתה, אמרתי לה שתחכה לי למטה.

"אני לא יכולה כרגע, אני בדיוק מתחילה להתפלל תפילת ערבית"
אני מכבד אותה, זכותה להתפלל למי שבא לה. אבל הצבתי תנאי.
בסדר, תתפללי, אבל התלבשת בהתאם? אל דאגה, אתפלל בבגדי היציאה שלי.
אני מגיע לביתה, והיא במלוא הדרה עם חצאית מיני שחורה צמודה וקצרצרה.
אחרי 10 דקות כבר היינו באוטו.
אמרתי לה שבתפילת שמונה עשרה, לא ראיתי אותה משתחווה כלל.
הרי בתפילה העמידה, צריכים לכרוע מעט 4 פעמים.
אתה צודק, פשוט לא יכולתי לכרוע או להשתחוות, כי אורך החצאית לא אפשר לי. החצאית קצרה מדי.
 
 
-המשך יבוא-

לפני 6 שנים. 14 באפריל 2018 בשעה 18:14

 

הלכת לי פתאום כך בלי שום סיבה,
אמרת שלנצח נחיה לעד,
למה ברחת?

אמרת שראויה לי אחרת ממך,
עניתי שאין ראויה לי ממך,
למה ברחת?

ועכשיו כשהלב כואב.
הודעה עדיין לא קיבלתי ממך.
מתגעגע