סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אחרי השקיעה... לפני הזריחה...

לפני 7 שנים. 1 באפריל 2017 בשעה 0:25

אני חושבת שאחד הדברים שהייתי צריכה לבנות מחדש נוגעים באמונה שלי לגבי העתיד ומכאן הייעוד שלי.

להאמין בעצמי מחדש ולשרת את עצמי ללא מחשבות מקדימות על טובת אחר היה יותר קשה ממה שדמיינתי.

תקופה ארוכה הסתובבתי כעלה נידף. לא ידעתי אפילו מה הכיוון וניסיתי רק להמשיך פעולות מסוימות שכבר היו בתנועה.

אך לפתע יום אחד הרגשתי שוב שיש בי אמונה ושהיא חלק ממני ואז הכל התחיל להשתנות.

הבטחון במי שאני, מאיפה באתי ומה אני רוצה גרמו לי להביט על העולם אחרת.

המבט השונה הזה גרם לי לעוצמה שהובילה אותי לרצון למצוא את הייעוד שזנחתי.

לפעמים כדי להיות הגירסה הכי טובה של עצמך אתה צריך לעבור משהו משנה חיים. חוויה בלתי נשכחת שתמיד תזכיר לך את הדבר שעליך להיזהר ממנו או שפיתחה בך כוחות התמודדות שלא היו בך קודם.

סאני היא התיקון שלי ואני לא אפרד או אשכח אותה.

סאני היא המתנה הכי גדולה שנתנו לי בחיי.

זה מזכיר לי את הדרך שעשו בקוסם מארץ עוץ. את הנעליים האדומות.

ועכשיו אני מרגישה מוכנה לחזור לקנזס. אני מאמינה בעצמי וביעוד שלי. הלוואי ויום אחד ימצא גבר שיהיה ראוי לכל זה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י