צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Baby's diary

לפני 8 שנים. 25 במאי 2016 בשעה 20:06

זה לא היה ערב מיוחד. סתם עוד אחד מהערבים שאנחנו יושבים אצלי.

הולך לנו טוב. ממש טוב.

הכל מתקדם כמו שצריך. לא מהר מדי.

הוא ליטף אותי ואני החזרתי לו בסתירה קטנה.

הוא התעצבן כביכול ותפס לי את הידיים ואמר לי שלאקסית שלו הוא היה מחזיר כאפה בטוסיק.

אז הסתובבתי ואמרתי לו שינסה.

מהמכה הראשונה הכל חזר אלי. כמה שזה כיף מענג ומשחרר.

עונג מאצבעות כפות הרגלים ועד שורשי השיער. 

היה לי כל כך כיף שלא יכולתי להסתיר את ההנאה. והוא שאל אם אני נהנת. בקושי הצלחתי להגיד שכן.

וזה מעניין אותי ואותו למה. כי איך זה שלפעמים ליטוף הוא דבר כל כך כואב והפלקה היא דבר כל כך נעים? לא הגיוני....

אבל יש בו את מידת ההוכחה הנכונה. להבין שאני מורכבת מכל כך הרבה חלקים.

הוא בחור מאוד ריאלי. אני לא יודעת איך זה לגיטימי מבחינתו שחלק e מתחבר עם חלק m ולא בצורה הרמונית ממש....

למשל, כשסיפרתי לו שאני לא מרגישה שיש לי הורים. אמירה די מטרידה. הוא ליטף אותי ואמר שהוא מוכן לאמץ אותי.

אבל אם הוא יאהב אותי כמו שהוא מפליק לי..... It's gonna ba a happy ending

 

לפני 8 שנים. 30 באפריל 2016 בשעה 12:40

מחשבה שעולה לי ואני בטוחה שלהרבה "נשלטות", למרות האינסטינקט החזק על גבול הטראומתי.

אולי לעבר לצד השני?

הרי יש לי את כל מה שאני צריכה, בערך....

ניסיון קודם, כעס, עדינות, רגישות, הקשבה.

חושבת שיש לך את זה? אולי......

אני לא יודעת הכל ולא מבינה הכל. אבל אולי זה יכול לשחרר משהו.

אף פעם לא האמנתי בנקמה. לא חשבתי שלהחזיר למישהו או בטח לחף מפשע על סבל שנגרם לי הוא הפיתרון אבל זה עשוי לרפא בי משהו.

 

לשלוט או לא לשלוט? זו השאלה.

לפני 8 שנים. 29 באפריל 2016 בשעה 6:16

אז בינתיים, עד שלהוא מחו"ל יהיה זמן אלי (העבודה שלו תובענית...) החלטתי לנסות לצאת עם מישהו שידיד שלי הכיר לי.

בחור מאוד נחמד, בן 27, סטודנט להנדסה, אינטלגנטי, מכבד וג'נטלמן.

הוא לקח אותי לשתות קפה וכמה ימי אחרי הלכנו למסעדה ואתמול לסרט.

הוא לא נוגע בי כמעט בכלל חוץ ממסאז'ים וגם אם כן- סיכמנו שאני חייבת להגיד כשלא נעים לי.

נשמע טוב, נכון? אז אני דפוקה.

הוא מעולה ואני לא רוצה לנשק אותו אפילו.

למה כשלא דורשים ממני בכוח זה לא עובד מבחינתי אבל כשכן דורשים באגרסיביות אני בוכה ונאבקת?

וואו, תודה לך, BDSM, מאוד עוזר לי...... עשית עבודה מעולה בלדפוק לי את האישיות!

זה בדיוק השלב שאני מגלה כמה הבעיות שלי להיכנס למצבים אינטימיים חמורים.

כמו זה שאני לא מסוגלת לראות סרט רומנטי (ולא רק בגלל שהוא סביר להניח גרוע).

זה לא שהוא נראה רע........ אז מה הבעיה שלי?

אני לא בטוחה שלהתחיל את זה הפוך (סטוץ) היא הדרך הנכונה, אבל יכול להיות שזה הקאפ (או יותר נכון פאק( אוף טי?

לפני 8 שנים. 25 במרץ 2016 בשעה 17:54

"כשאני חושב על הבחורה הסוטה ביותר שהייתי איתה או על הסקס הכי טוב שהיה לי לא עומד לי כמו שאני חושב עליך שתי דקות. זה בחיים לא היה לי". זה מה שהוא אמר לי לפני כמה ימים.

על מי אני מדברת?

הוא חבר של אח שלי הגדול, בן 29.

אני מכירה אותו מהתקופה שהם עבדו ביחד. הייתי בת 18 והתפתח איזשהו קליק (יש לי חולשה לכהים עם עיניים יפות).

הייתה לו באותה תקופה חברה אבל המשכנו להיות בקשר למרות הכל, פה ושם לדבר.

זה היה בלתי נמנע.

שנתיים אחרי הוא הודיע לי שהוא עושה רילוקיישן לאנגליה (הוא עובד במשהו ממש סודי שגם אני לא יודעת במה).

באותה תקופה שנינו היינו תפוסים חזק. לא משנה מה תמיד אחד לא היה פנוי.

דווקא כשהוא עזב הקשר התחזק. התחלנו לדבר ולהתחבר יותר. כשהוא שקל לעזוב את חברה שלו הוא פנה אלי (לתדהמתי).

לא חשבתי שגבר עם טופ סיקרט ג'וב יכול לדבר ככה. ובסופו של דבר, זה נגמר ביניהם.

הקשר בינינו נהיה כל כך קרוב שהוא היה מזיין אותה וחושב עלי ולא שם לב שכואב לה מרוב שהוא שקוע במחשבות.

 

כשהייתה לו חברה הוא אמר שהוא לא נותן לאף אחת להיכנס אלא אם כן היא נורא מיוחדת.

אחרי שגם אני התפנתי וזו הפעם הראשונה ששנינו רווקים...... זה נהיה יותר הדוק ממה שזה היה.

ובשבועיים האחרונים אני שמה לב שהוא מפנה לי הרבה זמן ונותן לי המון תשומת לב. משהו השתנה בבחור הקשוח הזה, התרכך.

אז יש דיבור הרבה זמן על זה שאני אטוס אליו (כרגע הוא לא אמור לחזור לארץ).

מה שזה לא יהיה- נזרום.

 

לפני 8 שנים. 25 במרץ 2016 בשעה 14:22

וואלה רציתי לכתוב לכם משהו מחוכם ומעניין אבל את הקטע הבא זכור לי מסרט מטומטם שראיתי עם האקס.

כזכור- שונאת קומדיות רומנטיות מושבעת... אבל זה ממש נכון.

לפני 8 שנים. 22 במרץ 2016 בשעה 16:47

"אין שכל- אין דאגות". אולי המשפט הכי נכון שקיים.

אני מסתכלת על האנשים האלה שהם פשוט Dump and thrill.

כי כשאתה לא חושב, אתה לא יודע.

היכולת שלך לנתח את הסיטואציות שאתה מצוי בהן ספק קיימת.

אתה אולי חש כאב אבל אתה לא מצליח לפרש אותו ואתה לא חושב על משמעויות של מעשים או אירועים שקרו או עתידים לקרות כתוצאה מהמח הלא ממש עובד שיש לך.

אבל להבין ולדעת זה אולי משהו שהייתי מוותרת עליו.

ככה זה ילדים של מטפלים- תמיד הכי דפוקים שיש והכי מבינים שיש (מה שדופק אותם עוד קצת לקראת הסוף).

וברור לי שיש לי מחשבות שאולי מבחינתי הן הגיוניות, כי הרבה אנשים לא מסוגלים להבין את ההגיון שלי (אבל העיקר שאני מבינה את עצמי).

זה משהו שתמיד היה לי. התפיסה הקצת יותר מדי מתקדמת הזאת.

שיהיה ברור- אני לא מתנשאת מעל אף אחד עכשיו ואני לא טוענת שאני יותר טובה ממישהו. להיפך- קטונתי.

אבל הייתי ילדה עם דמיון פורה (קצת יותר מדי) שהוביל אותי להבנה (קצת יותר מדי חדה) שהפכה אותי להיות בחורה קצת יותר מדי מדוכאת.

לפני 8 שנים. 21 במרץ 2016 בשעה 18:37

רגש מוזר.

משהו שמורגש בגלל מעשינו או שלעיתים זו לקיחת אחריות על מעשיהם של אחרים.

במדינה שלנו כולם מרגישים אשמים.

ההורים על הילדים, הילדים על החברים וכו' וכו'.

שמעתי פסיכולוגית שאומרת שאשמה היא אחת ממצבי החרדה הנוראיים ביותר שהכנסנו את עצמנו אליהם.

אז ד"ר, תני להגיד לך מה אני חושבת על זה. סביר להניח שלא היית אוהבת את זה ואולי בתוך תוכך היית מכסה את הפנים עם הידיים ותוהה איך היית ניגשת לזה.

אז... את צודקת. אין לי ספק, זה רגש מזעזע ומכאיב.

"למה את מרגישה אשמה?" סביר להניח שהייתה שואלת.

כי נורא עצוב לי שיכולתי לחיות אחרת, ד"ר. אני בחורה צעירה שמרגישה בזבוז והחמצה. 

אבל בואי נתחיל מהתחלה. אני חיה לבד, בלי אף אחד. עובדת כל יום 12 שעות רק בשביל לשקוע במשהו שהוא לא הבוץ של עצמי. אין לי כל כך זמן לחברים (לפעמים, מדי פעם, אבל יותר משהו מזדמן).

אני לא רוצה לטייל שנה וחצי במזרח ולא חצי שנה בדרום אמריקה. לא נורמלית, אה?

על בנים ויתרתי מזמן. יותר נזק מזה כבר אי אפשר לעשות.

אני בטוחה שההורים שלי ציפו ליותר (עוד אשמה).

ואני יושבת ו.......... אתם לא תאמינו- מחפשת פסיכולוג. כן, הפחד הכי הכי גדול שלי.

תמיד עצוב לי לחשוב שהבנאדם היחיד שאוכל לשתף אותו יקציב אותי בזמן וייקח ממני כסף.

הד"ר אמרה שבידינו להביא את השינוי. כן, כן, שמעתי אותך. 

מזלזלת? כן. 

פוחדת? כן.

מבולבלים? גם אני.

 

לפני 8 שנים. 19 במרץ 2016 בשעה 14:38

הוא היה הגבר היחיד שהתייחס אלי יפה.

חברה שלי גררה אותי לחברים הרוסים שלה והוא היה אחד מהם.

למרות שהיה לי חבר (והיינו במשבר ביחסים) באותו זמן חשבתי לעצמי שהוא נראה הכי טוב בחדר ושאין סיכוי שהוא יחבב אותי.

להפתעתי הרבה הרגשתי שיש איזשהו חיבור.

אז כל הערב הסתובבנו ביחד ולמרות שסיפרתי לו על החבר הוא הראה לי חיבה מסויימת.

נשארתי אצלו עוד קצת. הייתי כבר די שתויה והוא כבר ניסה לנשק אותי פעמיים. תתפלאו- זה נגמר די טוב.

פעם הבאה שנפגשנו זה היה בנובי גוד. הם הזמינו אותי למרות שאני לא רוסיה.

עדיין הרגשתי שהחיבה שלו אלי לא הפסיקה ואפילו התנשקנו ב-12 על השפתיים.

אחרי הערב הזה כבר החלפנו מספרים והתחלנו להסתובב לא מעט ביחד.

הוא לקח אותי לבאולינג ואז הבנתי פעם ראשונה מה זאת משיכה... כמו שני מגנטים. אבל כל הזמן עצרתי את עצמי מלהתנשק איתו.

הרגשתי שככל שהוא מכיר אותי יותר הוא רוצה אותי פחות בתור סטוץ ויותר בתור משהו רציני..... ואני רציתי אותו יותר ככל שהיכרתי אותו יותר.

מאז המשכנו לצאת לא מעט או פשוט לבלות ביחד.

אני זוכרת את הרגע שנפל לי האסימון שאני אוהבת אותו כמו קצת יותר מידיד. הוא לקח אותי לטייל בעכו והלכנו לאכול חומוס.

הרמתי את הראש להסתכל עליו ובום! פתאום היה לי חשק לגעת בו. אז הזזתי קצת את השיער שלו מהפנים. 

וכמו שהבנתם....... אני פרובוקטורית לא קטנה.... אז ניסיתי להשיג את שלי וזה לא כל כך הלך. הוא היה גבר עם עקרונות.

דרך אגב... אמרתי שהייתי קטינה והוא היה גדול ממני בעשור?

וכל זה עבד עד שיום אחד הוא התקשר אלי בשלוש בלילה כשהוא היה מסטול רצח ואמר שהוא רוצה לבוא אלי ואמרתי לו שהוא לוקח את עצמו הביתה עכשיו.

בצהריים הוא התקשר וביקש סליחה ואמר שהוא יבוא אלי אחרי העבודה. הוא היה גמור מעייפות ונזרק על המיטה שלי בדיוק כשיצאתי מהמקלחת.

אמרתי לו לזוז ולחבק אותי. סובבתי אליו את הראש ולחשתי את השם שלו ונתתי לו שלוש נשיקות קטנות על השפתיים ומפה הנשיקות נהיו סוערות ומחרמנות. חיכיתי הרבה זמן לזה.

אחרי זה החלטנו שאנחנו מנסים לצאת. הוא לקח אותי אליו אחרי העבודה ועזרתי לו לנקות ואז נכנסנו לשנוץ. הוא באמת ניסה אבל לא נתתי לו.

טיזרית נשארת טיזרית.... והוא כבר לא ידע מה לעשות אבל הוא אמר לי כמה פעמים שעד שאני לא אהיה בת 18 הוא לא נוגע בי.

בערב הלכנו למשפחה שלי לארוחת ערב. ואז כשהוא היה חייב לצאת הוא נתן לי נשיקה מהירה כשאף אחד לא רואה ויצא.

ואני חשבתי לעצמי.... "זה מה שאני רוצה?".

וזמן קצר אחרי נפרדנו.

חודש אחרי הוא התקשר ואמר שהוא חייב לדבר איתי ושזה לא לטלפון. חשבתי בתמימותי שזה קשור אלי.

הוא סיפר לי שהוא הכיר מישהי עם ילדה ושהוא רוצה לוודא שזה בסדר מבחינתי. 

האמת.... זה לא. מה אתה עושה???? מה אתה מכניס ראש בריא למיטה חולה???

אבל אין לי זכות לדבר... כולה יצאנו בקטע רציני חודשיים ועכשיו אני העבר שלו.

עד ש........

ביום הזה שנפגשנו היה מישהו בגיל שלי, קצת יותר צעיר. אח של חבר שלו שלימים יהיה החייל המאומץ של המשפחה. זה שמזמינים לארוחות ומוודאים שלא חסר לו כלום.

הוא היה מגיע והיינו מדברים והוא היה מציק לי... קצת כמו שאחים עושים אחד לשני.

הלילה הזה לא היה שונה. היינו על הטרמפולינה הגדולה בחצר. והוא הציק לי ותפסתי לו את הידיים והיה רגע כזה של שקט ונשיקה.

היה ברור לנו שאנחנו חייבים לברוח משם.

ברחנו לחדר שלי ואז גיליתי שהוא בכלל לא יהודי אבל היה לי טעים. וטוב.

ורק אחרי זה גיליתי שהם שותפים לדירה וכשליוויתי אותו ראיתי אותו אחרי שלוש שנים בערך. מביך.

לפני 8 שנים. 29 בינואר 2016 בשעה 17:37

הוא הבחור היחיד שאני יכולה לפרסם את השם שלו, כי הוא לא השם האמיתי שלו.

היכרנו בעיר העתיקה, בין הרובע הנוצרי ורובע היהודי.

היו לו פנים של מלאך והוא היה נראה עדין.

הוא לא הסכים להגיד לי שום דבר על עצמו חוץ מהגיל.

אז כששאלתי איך קוראים לו הוא שאל:"איך היית רוצה לקרוא לי?".

ואז העלתי את השם הזה כי אני אוהבת אותו:"מה עם גבריאל?".

הוא חשב לעצמו ואמר:"גבריאל.... שליח אלוהים.... כן, את יכולה לקרוא לי ככה".

הוא לא סיפר לי במה הוא עוסק אבל הבנתי שהוא מבין הרבה באמנות ובמוסיקה.

הוא נהפך לזיון האינטלגנטי שלי. אחרי הסקס היינו מדברים על ספרות ויצירות.

התחלתי לרצות אותו לקצת יותר מסקס אבל הבנתי שהמלאך שלי לא בקטע.

אבל הוא המשיך להגיד לי שמי שיזכה בי יהיה מאושר (אתם אומרים את זה הרבה כשאתם מנסים להסיר אחריות?).

הייתי איתו בתקופה שהייתי ממש פרוצה. הוא התחיל לשים לב שאני כבר לא מגיבה או מרגישה מגע.

אחרי שנה בערך חזרנו לדבר.

ואחרי שדיברנו כמה שעות טובות הוא הציע להזמין גם את חבר שלו. 

פעם ראשונה שלי עם שניים.

חבר שלו היה חתיך כמעט כמוהו.

חבר שלו הלך לשירותים וגבריאל הרים אותי על השיש והתחיל לנשק אותי.

ואז התיישבנו בסלון והתחלנו לדבר ולשתות.

ואז גבריאל אמר לי לשבת ביניהם.

הוא התחיל לנשק אותי ואז דחף את הראש שלי לכיוון החבר שלו, שנישק אותי גם.

התחלתי להרגיש בסרט פורנו.

ליטפתי להם את הירכיים עם שתי הידיים. עוברת על אזור המפשעה שלהם. מרגישה את מה שאני הולכת לקבל היום. 

התחלתי למצוץ לשניהם. משתדלת מאוד לא לקפח אף אחד.

אחרי זה עברנו למיטה

המשכתי למצוץ לאחד כשהשני תוקע אותי

אחרי בערך שעה גבריאל גמר עלי. חבר שלו עוד נשאר עם זין עומד.

הם יצאו החוצה לדבר על מה לעשות לי עכשיו.

יצאתי עם שמלה בלי כלום מתחת והתיישבתי לחבר שלו על הזין.

חזרנו פנימה והתחלתי למצוץ לו.

עברה שעה, עוברות שעתיים ואני באותה תנוחה ומתחילה לחשוב שמשהו בי לא בסדר.

ואז גבריאל חזר מבחוץ והוא אומר לו:"היא כל כך טובה שלא בא לי לגמור" והוא אמר לו:"אמרתי לך שהיא שווה".

אחרי חצי שעה גבריאל שואל אותי:"תגידי... גמרו עליך פעם עם בטהובן?" וכמה דקות אחרי שהוא שם את החמישית של בטהובן חבר שלו גמר לי על כל הפנים והצהיר שזו המציצה הכי טובה שהוא קיבל אי פעם.

אחרי שהוא נח קצת חזרנו למיטה. שלישיה היא לא שלישיה בלי DP.

זה יותר קשה להרכבה ממה שזה נראה אבל זה מענג בקטע אחר.

אז קיבלתי עוד זרע טעימי. יאמי.

אחר כך הייתי צריכה לנחש גם מה העבודה של החבר שלו. משהו שאף פעם לא אדע.

לפני 8 שנים. 29 בינואר 2016 בשעה 11:02

הוא דווקא היה מהיותר מוצלחים שהייתי איתם. אבל אני עם המזל שלי שלא מאפשר לי לשמור את אלה שבאמת שווים משהו... אם בכלל....

אבל בכל מקרה היה לי נעים איתו.

הכל התחיל כשבאתי עם ידיד שלי לסידורים. הוא הלך למשהו אחד ואני לכמה דברים משלי.

בין היתר הלכתי לבית מרקחת לאסוף גלולות.

כשנכנסתי ראיתי שמעט עמוס שם ועמדתי מאחורי מישהו שמן הסתם לא ייחסתי לזה חשיבות.

ואז התפנו שתי עמדות ושנינו הלכנו לעמדות שונות.

פתאום שמתי לב שהוא מחייך אלי. חייכתי בחזרה.

חשבתי לעצמי שהוא גבר יפה עם חיוך יפה.

הוא יצא.

ואני שאלתי את עצמי מה זה היה והמשכתי החוצה.

ואז ראיתי אותו מחכה לי עם פתק שרשום עליו המספר. הוא הציג את עצמו ואמר לי שיש לי חיוך מתוק ושאני אצור איתו קשר אם אני בעניין.

חשבתי על זה כמה ימים והתקשרתי.

קבענו לאותו היום.

הוא חיכה לי ולקחתי אותו למקום מבודד.

בלי לשים לב אפילו, תוך כדי דיבור, ירדתי לארבע והתחלנו להזדיין.

היה לו זין ממש טוב.

אחרי זה ישבנו ביחד ודיברנו. על הכל. הוא סיפר לי על עצמו.

זו אולי הייתה הפעם היחידה שאני לא הייתי הצד הפגוע והשבור והייתי צריכה להיות היציבה.

ופתאום שמתי לב שיש לו על הזרוע קעקוע של אזיקים ושכתוב מתחת FREEDOM.

הוא ממש יכול היה לשמוע את הראש המבולבל שלי חושב.

הוא אמר לי שמגיל 15 הוא התחיל לסחור בסמים ושהוא נהיה אחד הסוחרים הכי גדולים באזור. כמובן שהוא גם השתמש.

בגיל 18 הוא היה אמור להתגייס אך במקום זה הוא נעצר, נשפט למאסר וישב בכלא 6 שנים.

כששומעים על זה בחדשות או קוראים בעיתון זה נשמע נורא. אבל פה הייתה לי דילמה.

רציתי לעזור לו. הוא ידע- זה כתם לכל החיים.

שנינו בכינו ביחד ואמרתי לו שאני אוציא אותו מזה.

כבר ראיתי אותו גר אצלי ומסיע אותי לבי"ס ואז שנשכור ביחד דירה. (אוי, את ילדה מטומטמת שלא יודעת כלום מהחיים שלה...).

ואז שאלתי אותו אם הוא רוצה לישון אצלי (ישנתי באותו זמן ביחידת דיור של חברה) והוא אמר שכן.

נכנסנו לחדר ולא הפסקנו להזדיין עד הבוקר.

רציתי לספר לאמא שלי אבל לא ידעתי עם זה רעיון טוב. מן הסתם היא כעסה.

אני כעסתי יותר ואמרתי שאני לא באה לליל הסדר.

ובסוף באתי אבל באתי אליו. בילינו שלושה ימים של סקס ובילויים והתחלתי להתאהב בו. הוא אמר שהוא לא הרגיש ככה הרבה זמן.

שהוא רוצה לקנות לי טבעת.

אמא שלי לא שכחה מהסיפור ואמרה לי שהקשר איתו יכול לפגוע לי בעתיד ושחבל להחתים את העתיד שלי.

בסוף השתכנעתי וחתכתי.

עד היום יש לי אליו משהו חזק שלא נגמר.