בבקשה
שיר ערס
היא היתה חזקה מהחורףהיא היתה חזקה מסופה
לצמוח מכלום שהיה לה
זה סוד הכח שלה
את ליבה היא שמרה בכספת
את גופה היא שמרה לעצמה
היא רואה או אולי מתעלמת
ממה שקורה בגללה
- חזקה מהרוח, גלי עטרי.
שנה חדשה החלה.
והיא חדשה, קטנה ונקיה.
יש לה בדיוק סוף,
תאריך תפוגה?
ומה יהיה השנה?
מה את רוצה?
במה אברכך ילדה?
מה יקרה בך השנה?
אולי השנה אשחרר שליטה,
רק בשביל לגלות שהיא בכלל אינה.
לגלות שהיא הייתה כאן כל הזמן.
ממש ממש מזמן מחכה.
לשחרר טינה, להרבות אהבה.
לשחרר אמונות שהגבילו,
בכלל, לשחרר אמונה.
לנשום עמוק פנימה, לשחרר את הנשימה.
ואולי אחרי זה,
אולי,
אבחר לקחת עוד נשימה.
אני רוצה לעשות מקום לאנשים טובים שיבואו אל חיי.
להעמיק קשר עם אנשים שישנם לי.
רוצה לכבד את הגבולות שלי, לחדד אותם.
לשחרר מאהבה
ולתת לה ליפול אל תוך ידיי.
לדעת לתת את כל ליבי.
ולדעת להשיב.
להשיב אם מישהי רומסת אותו ומעמירה בי,
אם מנצלים אותו ואת טוב ליבי לשים לכך סוף.
לסלוח לה, שהרי היא רק רוצה אהבה וטוב.
ללכת.
לדעת לתת את כל ליבי,
לדעת שהוא עדיין רק שלי
וישאר שלם,
ישאר פועם,
ישאר איתי.
ליבי ינחה לי את צעדי.
מוחי יגיד לי מתי די.
מתי תעשי כבר! הכל טוב,
רק ראבק, תעשי משהו כבר.
ינחה אותי בים הטיפות האלו.
מוחי יעמול למצוא הכנסה ראויה.
עבודה, זו לא מילה גסה.
עבודה שאני רוצה.
הוא יאמר שזה בסדר, ברור שקשה.
את בסדר וזה יסתדר, את יודעת את העבודה,
וגם אם לא, את יודעת!
ואת תשאלי.
כן כן, אני אתרגל את זה.
לבקש,
בבקשה.
כמה פשוט.
וכמה... לא?
לדעת איך לבקש, ואולי גם לא.
ועדיין לבלוע את הרוק ולבקש.
ולקבל כן ולא והתעלמות.
ובוודאי, אני אשמח!
ולתת.
ולתת לאנשים אפשרות,
לבקש.
ואפשר לסכם בפשוט,
לחיות.
כל יום ודקה זו הזדמנות.
לעצור ולהתבונן
ולנשום ולצמוח.
לנסות, להיכשל ולהצליח.
כל יום מתחילה שנה.
הכרתי מתחלפת, כבר לפני זמן מה..
לאחרונה התחלנו לדבר בטינדר, מי היה מאמין...
אחרי שכבר נפגשנו בעבר בכמה מקומות, אפילו קבענו שהיא תשלח לי שירים. (היא טרם עשתה זאת, העונש יבוא.)
אחרי שלא דיברנו מאז אותו מפגש...
היא כתבה לי בטינדר.
הגורה חגגה יומהולדת, אז חגגנו כמו שחוגגים לילדה גדולה.
דימיון מודרך
*תמונה יפה של גב חגיגי ומקושט*
לנשוך מישהי
אחת
כזאת שתרצה קצת יותר ממני ותדליק אותי.
אחת קטנה, קצת גורה צייטנית וטיפשת.
קצת זונה וחסודה.
אולי אחת שתהיה זונה גדולה, רעה.
רעבה, ממושמעת ומשוגעת שתריץ אותי למענה.
שאספוג את זעמה, שאצמח מכוחה.
אחת, ועוד אחת,
ועוד אחת.
אולי פחות אחת...
העיקר שתהיי אחת עם חיבור טוב,
שתהיי את
שתהיי כנה ואמית, בפוקוס עלי ומה שאת רוצה איתי.
היי.
28.5.2019
אז היית מספיק הדיור להיכנס לי לרגש ולהיפתח.
היית מאתגרת. הלשכתי עלייך יותר מידי פנטזיות שתשלטי בי אז אולי לא תפסתי את הקשר שנרקם נכון.
אני כועסת עלייך. מגעיל אותי הקלות והאפאטית וחוזר התקשורת שבאו בסוף.
את יודעת שאני ראויה ליותר וגם את. ויש בך יכולת וכוחות, אולי חסרה בך ההגינות.
כי אפילו עם הפרעת האישיות היה לך זמן, לכאורה גם נכונות.
"אשמח לדבר אם עדיין תירצי לדבר איתי."
ושוב תשובות יבשות.
אז יופי שנגמר. חבר שהתחלתי להרגיש בית. שנםתחנו והבנו אחת את השניה.
לא היית מושלמת.
היית משלימה במידה. רציתי ללמוד אותך. איתך. לצעוד הלאה ולחקור יחד, ליצור יחד.
אני עוד מקווה ללבן דברים. לפחות בשביל התחושה שתהיה. ברור שעוד ניפגש.. ולמרות איך שיצאת אני מסוגלת להמשיך הלאה בשלמות. אך בשביל שאתייחס אלייך ברצינות כלשהי את תצטרכי לעשות צעד.
כבר זרקתי את הארמדילו המוזר שציירתי בגללך.
נשאר לי להזיז כמה דברים, לצבוע קירות, להכין חדר חדש שיתאים לי עם מי שתבוא.
לשכב על הרצפה, לעצום עיניים ולנשום פנימה קריר ועמוק.
נמאס לי להיכנס לפה וישר לחשוב אם לקרוא אותך או לא..
עברתי הרבה מאז שהיית. הייתי עם וניליות ובעיקר נשלטות. נשים דומיננטיות ולאחרונה אחת מבולבלת..
איכשהו את עוד קופצת במחשבה קצת יותר ממה שהיה מרגיש לי נוח.
אולי הגיע הזמן להרגיש בטוב עם זה.
אולי הגיע הזמן להפסיק לחשוב עלייך, היית מה שהיית היית רגש נקי וראשוני. היית רכבת הרים של אמוציות ודרמה. היית אהבה, אפילו שאת לא אומרת שהיינו יחד. זה מה שהיה...
אני חושבת שיעשה לך רק טוב לקבל את מה שהיה ביננו. מוכנה לשמוע אם את חושבת שדברים באמת היו אחרת.
היית חשובה לי,חברה, אישה, ילדה וגורה.
צורם לי איך שדברים נגמרו, עוד לא הבנתי מה בדיוק קרה ואת יודעת שאני חושבת על כל האפשרויות שאפשר.
מאחלת לך רק טוב גורה,
אני, שהייתי הסנפאי שלך.
דרושה שולטת שינה,
שאישן נורמלי ומספיק.
מוזמנת גם לנצל את שעות הערות שלי כמו שצריך 0:)
העבר כמו נחש על רגלי,
מזכיר לי את הקטע בנסיך הקטן.
זה יוכל לחנוק אותי ולהמית,
זה יוכל לשחרר אותי לחופשי.
קרה מה שקרה שלשום, זה עוד בבשרי.
לא ציפיתי לכך ולא הייתי מוכנה,
עוד תוהה איזה מנגנון מוחי איפשר את המקרה.
ממש לא יודעת איך להתייחס לכל זה.
סמים ואחרים, ממצה את זה, בהגזמה.
בירה אחת וקשה לישון,
החלומות מוזרים.
קמה בבוקר ומרגישה כאילו שמו בי לֵבנה.
העתיד לא ידוע.
חוסר אונים מסוג אחר, אין לדעת מה שולט בכל.
לא יודעת מה יקרה בצעד הבא, מבעית או מעורר פליאה?
כמה ריגוש יכול להיות בכל האפשרויות המתחבאות מלפני.
צפה על גלי המוזיקה.
מילים מרגיעות ומכוונות,
תמונות לעיני קופצות.
שם אני רוצה להיות.
אם אני ערה לפחות שזה יהיה מועיל.
כמה זמן רציתי לכתוב לפה אז הנה..
אני מחפשת שליטה ובעיקר את עצמי. שליטה עצמית רבה יותר, תמיד מרבוכת.
אני רוצה מישהי שתשלוט בחוזקה, שתהיה ברורה, שתשלוט מאהבה.
היום הבנתי הרבה דברים נתתי למחשבות לעלות.
השתחררתי ונתתי לעצמי להיות ולרקוד.
כן, תמיד יש לאן להמשיך הלאה, אפילו יש לי דרך אחת פשוטה לבחון זאת.
עשיתי המון. צמחתי מתוך הכאב ומתוך היופי.
יש בי מחשבות רבות ועשיה שאין בכל אחד. בעיקר יש בי המון נכונות להתקדם.
זה לא עבר הרבה עריכה,
קבלו באהבה או התקדמו.
פרסום הבא כבר יהיה יותר מושקע,
מגיע לכם ובעיקר לי.
לילה - בוקר טוב.