שגיליתי את עולם השליטה הרצתי את סרט חיי מול עיני
זכרתי את גיל 5 אומרת לבנים מה לעשות, זכרתי את כיתה ו שנשאו לי את התיק עד ביתי
זכרתי את התיכון מלכת השיכבה, ואת ימי הצבא.
ראיתי לנגד עיניי את הדמות שלי תמיד מוקפת במחזרים שתמיד התנדבו" לרצות.
שהתוודאתי לעולם השליטה, הבנתי, כמה השליטה נטועה בי מלידה, בדרך שלי,באישיות שלי
(שוב תהליך של הכרה עצמית שתודות לגיל רק הולך ומתעצם)
אבל יותר מכל הבנתי את הצורך האישי שלי,את הקירבה הזו שאני משתוקקת לה (נשלט
איך אני יכולה להעביר את הצורך שלי בצורה הכי נקיה" ואמיתית, להרוות את צמאונו, שבעצם צימאוני
לקלף את השכבות, שבעצם השכבות שלי, להוקיר את הרגש, שבעצם הרגש שלי.
אני בעצם יד מכוונת של הנשלט,רק מכוונת אותו למעלה..אבל בעצם מכוונת אותי...
כל ההוויה שלו היא בעצם המהות שלי, כל הרגש שמתפוצץ זה בעצם הרגש שלי....
הלטיפה שלו, זו הלטיפה שלי. הנשמה שלו, היא בעצם הנשמה שלי.
כבר לא מלכת הכיתה מזמן...אבל............................
