שאני עדיין מתגעגעת לחרא הקטן ,לא אליו ,אל מה שהיה ולא יהיה ,אל דימיוני שיצר לרגע קט שדון מרקד שנמוג לעד.. ואני כותבת ולא מאמינה שהיה ולא יהוה ,והרי זה סתם עוד פוסט גנרי על איזה אובדן או שיברון לב שקורה בחיי אחר ,עוד רגע נגגל לפוסט הבא,לפות הבא ( גם אני)
עדיין מגלגלת מעלה מטה את הדיאלוגים ביננו ,לצערי מחקתי את ההתחלה אז יש בעיקר תעוד לרעל שזרם בנינו בנדיבות , עדיין מנסה להבין מי זו הייתה שנתנה שינהגו בה כך ,זוכרת בו זמנית את המתיקות הבלתי אפשרית את ההצמדות ההרמטית ,תוהה אם זו הייתה ההצגה באחרונה בחיי לפני שהמסך יורד,והסוף היה כל כך רע שאי אפשר לקוות ,אפילו בכאילו שנחזור ,אני מבינה שהאש שבערה חרכה את הדמויות שלנו בלי הכר ועדיין זה לא מונע ממני לחזור לאפיזודות כאלה ואחרות לתפור מהן שמיכת טלאים שאינה ראויה אפילו לרש ,אני פשוט הזויה פאטאתית ,פוסט שיכורה ,איתכם הסליחה
שתיתי מעט לשוכרה.מגעגעת לזמנים שאנחנו צפנו ביחד.מתקשה להוסיף אותנו לדברי הימים אולי נכתוב ביחד עוד איזה פרק במגילה גנוזה
היום באופן שמרגיש סופי איבדתי מישהו , היה לקשר סופים רבים , אבל זהו הסוף הסופי .
החלק הנורא הוא שהייתה שירת ברבור יפה ומזוקקת שנידמתה כמו התחלה חדשה, אם הייתי יודעת שזהו זה, הייתי אוחזת , נוגעת , מנשקת , מלקקת ביתר שאת עם עניים פקוחות כדי לאצור כל רגע , החלק הנורא שזה העיר בי שוב את מה שהיה נידמה שכבר שקע.בכי
תעצרו את החיים אני רוצה לרדת. שיבוא המוות ויעשה לי נעימים בגב ויתכרבל איתי לנצח.
החיים דבש רק הדבורות סובלות.
דפקתי את הראש
דפקתי את הראש
דפקתי את הראש
ואיךמשהוכלכךטוביכולחהיותכלכךרעבשבילך
נופלת נפילה חופשית
נופלת נפילה אישית
הראש נידפק בכל זיז בולט בל מגרה פתוחה
אני רוצה .... כל כך רוצה....
השלימו את התשובה
כל התשובות נכונות
רק אחת נכונה , הכי גרועה:)
אין מי שידע ואין מי שיתפוס
וזו תהיה עוד חבטה
ואחריה אני לא רוצה לקום
רוצה להסתתר מתחת למיטה ,לתלות וילונות מסביב שמיכה כרית ומים וקצת פירות ואני מוגנת וכבר לא רוצה כלום
בעצם רוצה... כל כך רוצה...
שום דבר אופטימי
למה חשוך כאן?
לישון אני צועקת,לישון בבקשה
ואין עונה
כנראה נירדם
מנייק..
אני מתגנבת בשקט,באלט,מתגנבת החוצה ,יוצאת מדעתי,יוצאת מדעתי
כשדעתי מוסחת..
לא טורקת דלת ,משאירה נר דולק
שאמצא את דרכי חזרה
