בהרצה

היו כבר כמה פעמים שהייתי בטוח שאני הולך על זה והשתפנתי.
נלחצתי, לא היה לי נעים והאמת שלא לגמרי האמנתי בכל מה שניסיתי למכור לדינה.
בסוף, ראיתי אותה נכנסת למכולת, אז נשארתי בחוץ, הדלקתי סיגריה וניסיתי לשכנע את עצמי שאני תותח, חתיך ובעיקר יכול.
היא יצאה עם שקית לא גדולה, נראה לי קרטון חלב, קוטג', גבינה לבנה וכיכר לחם

זה היה הכי מטומטם, להציע לה עזרה, אבל כבר הייתי בזון.
הצעתי והיא אמרה שבאמת לא צריך, אז התעקשתי ובסוף מצאתי את עצמי, הולך לידה, לכיוון הבית שלה, מחזיק שקית די קלה ביד.
כשנכנסנו הנחתי את השקית על השולחן.
היא סדרה את הדברים במקרר

ועוד לפני שעניתי לה שכן, שתמזוג קולה, למה לא, סימסתי לדינה שתהיה מוכנה.
היה לי ברור שאו שאני עכשיו הופך אותה לכלבה, אן שאני מוותר על הרעיון.

אלי, כפרה עליו, חיים שלי, כבר בלבל לי לא מעט פעמים את המוח בעבר.
דיבר איתי על בואי נצרף אישה, בואי נצרף גבר, את כלבה, אני עבד, בואי ניסע למועדון הזה בתל אביב, כן תמצצי לי שרמוטה.
עכשיו, אני מאוד אוהבת למצוץ לו, לדעתי אני גם מוצצת לא רע בכלל, אבל השרמוטות היחידות שאני מכירה, אלו האמא והאחיות שלו, שלא מפסיקות להסביר לי איך צריך להתנהג לאלי ואיך אני צריכה לגדל את הבן שלי.
אבל הוא התעקש, הוא המשיך להגיד שהכלבה, שאז עדיין לא ידעתי שהיא כלבה, חרמנית עלינו, שהוא קלט את המבטים שלה, שהוא מרגיש את הוויב.
לי, היה ברור שהיא בסהכ מאמה חביבה, כזו שפגשנו בתור למכולת, בגינה.

זו שהביאה לי סיר עם תבשילים, אחרי הלידה ואפילו שמרה לי על הפעוט, פעם אחת שממש נתקעתי.
מצד שני, זאת הייתה כולה טוני.
גם במצבי, מרגישה שמנה ולא סקסית, אחרי הלידה, היא לא באמת היוותה תחרות עבורי.
אם, נגיד, הוא הוא היה מעיז,  לדבר על סיגל, שלמדה שכברה מתחתי, הייתי מתה.
מתה, אבל קודם הורגת אותו.
זאתי, אפילו חבר אין לה, אבל החזה שלה זקוף, הבטן שטוחה והתחת, להבדיל מהתחת שלי, שלא חוזר למיימדיו הרצויים, עדין קטן ומצוק.
אלי ניסה לשכנע אותי לעשות את הצעד הראשון מולה.
אמר לי שזה חסר סיכון, עלאק אני ילדה.
הוא בטוח שהיא מתה להיות השפוטה שלנו.
לך, מטומטם, אם אתה כל כך בטוח, תעשה אתה את הצעד הראשון, אבל בתנאים שלי.
דיר באלק אתה מזיין אותה.
רק מציצה, אני מוכנה ואיך שקצה כיפת הזין שלך נכנסת לה לפה, אתה מסמס לי.
אם היא באמת כלבה, היא תהיה הכלבה של שנינו.
לקח לו זמן, לא אומרת, אבל אלי שלי לא פרייאר, בסוף הוא אזר אומץ

אז הסיפור הזה, שלא הולך להיות סיפור בהמשכים, סתם אנקדוטות שאני אנסה לכתוב מידיי פעם, נולד בזכות ילדת ערפד, שבאחד הפוסטים, בבלוג שלה, הזכירה את המלכה לורן, שפעם, מזמן, התחרמנתי מהכתיבה שלה ופינטזתי על תמונת הפרופיל שלה.
אז לכבוד המלכה לורן, אני אנסה לכתוב סיפור בהשראת הזקנה השמנה שלה.
אני ממש לא מתיימר לעמוד בסטנדרטים שלה, אבל אוהב אתגרים.
את הסיפור יספרו אלי ודינה, זוג צעיר פלוס עולל מעיירה בדרום. הם גרים בקומה השנייה בבניין רכבת,  שמולם הקים אחד הקבלנים הגדולים בדרום שורה של וילות.
באחת מהן, לא צמודה לחלון מרפסת השירות שלהם, איפה ששדינה בדרך כלל תולה כביסה ואלי רק לעתים רחוקות,  ניתן לראות את החצר והכניסה של הבית של טוני.
טוני, עולה חדשה מארגנטינה, עם מבטא כבד וחיבה לבשר.

היא אלמנה, ללא ילדים. אישה סימפטית. הגיעה לעיירה,  שדינה הייתה בשליש השלישי של ההריון.
אלי טוען שהיא בת 55. דינה, לעומתו, לא נותנת לה יום מעל 50. שניהם מסכימים, שיחסית לגילה, היא נראית טוב.
תחת קצת גדול, מה שאלי מאוד אוהב, עובדה שהוא בחר בדינה, אבל סה"כ שמורה.
אולי היא אפילו הייתה כוסית פעם.
הם אומנם השפילו אותה, ניצלו, רמסו והתעללו בה, אבל אף פעם לא שאלו לגילה המדויק, כי בכל זאת, לא שואלים אישה לגילה והנימוס מחייב.
אגב, אם תשאלו את טוני, הסיפור הזה היה יכול להתרחש גם בכפר בצפון, בעיר גדולה במרכז, או בצפון קרוליינה.
היום היא מבינה, שהמיקום לא שינה את המהות שלה
זו הפעם האחרונה, שנקרא לה טוני, או שנתייחס למחשבות והתחושות שלה. מעכשיו היא תהפוך לכלבה טוני, ברוב המקרים לסתם 'הכלבה'.

זונה, שרמוטה, שפוטה, לשון, משתנה, מנוצלת לטובת צורכי הזוג הצעיר.
אישה ללא כבוד וללא תכלית נוספת, למעט עשות כרצונם.

ילדים זה שמחה וגם לא מעט נקיפות מצפון.

הייתי בחיי במספר סבבים של טיפול פסיכולוגי. תמיד עם פסיכולוגיות.

הן לפעמים השמיעו תובנות, שגם אם לעיתים לקח להן זמן לחלחל אלי, כן הצליחו להשפיע עלי, לשנות התנהגויות או תפיסות שהיו לי.

בטיפול האחרון דיברנו על נקיפות מצפון לגבי הילדים.

היא אמרה לי שאני לא צריך להיות אבא מושלם.

אני צריך להיות אבא טוב דיו.

אמרתי לה מה דיו? אני כלבה לא סוסה.

לא צחקה. הסתכלה אלי במבט חודר ואמרה לי, סתום ת'פה, אתה תהיה מה שאני אגיד לך להיות. גם ינשופה או אנקה אם ארצה.

טוב, שני המשפטים האחרונים לא נאמרו באמת. 

בתכלס, זה גם לא יכול לעבוד בדיבור, רק בכתיבה, אבל המשפט הזה כן השפיעה אלי ועל ההורות שלי.

אני לא אבא מושלם, אבל אני אחלה אבא טוב דיו.

הנשלטים שלי כמובן לא גומרים בלי רשות, או שבאו ננסח זאת כך: הם לא גומרים בנוכחותי ללא רשות. 
שהם לא לידי, אני לא באמת יודעת.
רק לפעמים אפשר לקרוא הנשלט ולדעת עם גמר.
יש גם שיטה של להעיף לכלבה סטירה חזקה ולהגיד לה שאני יודעת שהיא גמרה. לחלקן זה גורם להתוודות.
הכי כיף להגמיר שפוט בתחילת המפגש. יש משהו בהתרוקנות האנרגיה של זונה שגומרת, שלהשפיט אותה אחרי, הופך ליותר מדליק בעייני. זה מתאים רק לכלבות אמיתיות, כאלה שהצורך לציית אצלן, חזק יותר מהגמירה, לכן שפוט לא גומר בתחילת המפגש עד שהוא לא הוכיח לי שהוא יהיה מסוגל, גם אחריה, להיות שם בשבילי.

שפוט תמיד יצטרך לבלוע את השפיך שלו.
היו לי כבר כאלה שהתחננו לגמור והבטיחו לבלוע אחרי, אבל אחרי הגמירה, התקררו ולא הסכימו לקיים את הבטחתם.
אני בוודאי לא מכריחה, אבל אחד כזה לא יראה את פני לעולם יותר.
כאלה, גם אם היה להם פוטנציאל להמשך הקשר, איבדו אותו במעשיהם.
היו כאלה שבכו אחרי והתחננו. כאלה ששלחו לי סרטונים שלהם בולעים את השפיך של עצמם, אבל לאף אחד מהם לא נתתי הזדמנות שנייה.
גמרת ולא בלעת, נסעת.

פעם, אחרי שכלבה אקראית הגמירה אותי, אחרי שקדחה לי עמוק עם הלשון בתוך חור הישבן ואז שכבה בשקט בלי לזוז ונתנה לי לזיין לה את הפנים בעוצמה, עד האורגזמה המיוחלת, שכבנו מחובקים.
אני מנסה להסדיר נשימה והיא עם פנים אדומות ורטובות ושיער סתור,  סיפרתי לה על מחשבה שהופיעה לי כמה ימים קודם.
שבדרך כלל, וכמובן שיש יוצאים מהכלל, בתחת אני אוהבת את הלשון מאוד ממוקדת. קודחת נדחקת עמוק בתוך החור. זה הרבה פחות אגרסיבי מאשר זיון פנים. גם כאני יושבת לה חזק על הפנים, מתעללת לה בפיטמות, או סתם מכה בה בחזה, אני משתדלת לא לזוז כ"כ עם חור הישבן. בזיון הפנים, תפקידה של הלשון פחות קריטי. אומנם תמיד אדרוש מהזונה שהלשון שלה תהיה בחוץ ותנוע בלי הפסקה, אבל פחות משפיע עלי התפקוד שלה. זה בעיקר  שפשוף אגרסיבי, חיכוך של הדגדגן בפרצוף, דחיפת האף לתוך הכוס ודהירה.
בינינו, בפעמים שבדקתי זיון פנים עם פה סגור, האורגזמה לא הייתה חלשה יותר. זה סתם פחות מדליק אותי בראש. אני אוהבת את הזונות שלי מתאמצות.
בקיצור, אחרי ששיתפתי, הזונה חשבה שנייה ואמרה לי שלדעתה, זה בגלל שבתחת אין דגדגן.
התשובה שלה כל כך הצחיקה אותי והרגישה לי מדויקת, שאפילו נתתי לה לגמור. היא בלעה את השפיך אחרי זה כמובן. נראה לי שנושא הגמירה הגברית ובליעת השפיך, שווה 'מנקודת מבטה' נפרדת.

המשך לפוסט הקודם:

כשהוא הגיע, הקבוע נדרש לשבת על ארבע בפינה עם מבט לרצפה כשהוא לבוש עדיין, ואני ניגשתי לפתוח את הדלת. חיבוק חם, נשיקה על הלחי ויאללה בלאגן. נכנסנו לסלון התיישבתי על הספה והורייתי לזמני להתפשט. הזין שלו היה חצי זקוף. הוא נדרש לשבת על השטיח, להצמיד ישבן לעקביו ולדחוף את איברו בין רגליו הצמודות. עוד נעשה בו שימוש בהמשך הערב, אבל בינתיים פחות הרגשתי צורך לראות אותו מתנדנד לי מול הפנים. הסתכלנו אחד על השנייה מספר רגעים ואז סיפרתי לו  שאת כל הדרך לפה הוא עשה בשביל להיות זונה. זונה מושפלת שסותמת את הפה ועושה בדיוק מה שאומרים לה ורק מה שאומרים לה.
נעמדתי. 'עיניים אלי' ציוותי 'שתראה כל מה שהולך לקרות כאן'.
ליטפתי את לחיו בעדינות, פיסקתי לו את הפה ודחפתי 2 אצבעות פנימה. הוא ליקק. הנפתי את כף ידי וקרבתי במהירות אל פרצופו. לא נוגעת. הוא נשאר יציב. פרצופו לו זז. ליטפתי שוב. 'יפה, שרמוטה' אמרתי. ואז הנפתי וסטרתי. שלוש ארבע סטירות חזקות. חזרתי ללטף. פסקתי את פיו בשתי ידי. לחצתי לו על השפה התחתונה בשתי אצבעות. דוחפת ציפורניים מכאיבות וירקתי לו בתוך הפה. עם השפה משכתי אותו למעלה, לעמוד על הברכיים. הורתי לו לפסק את רגליו. הזין שלו עמד חזק. קראתי לקבוע לשכב מתחת לזמני. להוציא לשון ולזמני לפסק את עכוזו בידיו ולהתיישב עם החור על הלשון. התקרבתי לראות. זה תנוחה מטורפת בעיני. התחת המפוסק אפשר לי לראות את החור מתקרב לכיוון הלשון. הוא התיישב בנוחות ועזב את ידיו. פלחי הישבן כיסו את פרצופו של הקבוע, שנקבר מתחת לתחת. פרצופו של הזמני אישר לי שלשון מטיילת לו עמוק בתוך החור. הייתי יחפה ורגלי מחצה את אברו של הקבוע. הוא עדיין היה לבוש אבל לא היה ספק שעומד לו. מספר שניות אחרי, התיישבתי על הספה. הרמתי את רגלי ודחפתי אותה לפיו של הזמני. דחפתי עמוק. מניעה פנימה והחוצה, מרחיבה לו את הלוע. עדכנתי  אותם שהיום נעבוד על כישורי הגרון של שניהם. שהם עומדים לזיין, אחד אחד בתורו את גרונה של הכלבה האחרת, ושאני מצפה, שהבליעה תהיה עמוקה עד הצמדת האף למפשעה ובלי קולות של נחנקים. שיקבלו זין כמו גברים, השרמוטות.
אבל קודם שיגמירו אותי. בעוד חור הישבן של הזמני עדיין מוברג על לשונו של הקבוע, פיסקתי את רגליי ודחפתי את ראשו לכיוון ערוותי. נשענת לאחור, מתמכרת ללשונו. זו הייתה ירידה רגועה יחסית. רוב הזמן נתתי לו לעבוד והוא ידע לעבוד. פעם או פעמיים הסיטתי את ראשו בחדות, סטרתי לו בחוזקה ואז נשענתי שוב לאחור, עוצמת עיניים, מצמידה את פרצופו. גמרתי יחסית מהר, אורגזמה נעימה, כזו שאיפשרה לי, לאחר מספר דקות, להיות מוכנה לחלק האומנותי. ישחקו הכלבים לפני.
הראשון לקבל היה הקבוע. הוא כבר היה מקצוען באותה נקודת זמן. הזמני הושב על הספה, על עיניו הונח כיסוי, כזה של מטוסים. הוא פיסק את רגליו ואני מזגתי לעצמי כוס יין שלישית.
עדכנתי אותם, שלמעט אימון לגרון, מדובר גם בתחרות. זמנים ימדדו והאחרון לגמור יוכרז כמנצח. המנצח יזכה לשתות את השתן שלי.
הכללים הם שלנמצץ אסור לזוז. הזין צריך להיכנס עמוק לגרון ועל הגמירה כולה להיבלע. אם תיפול טיפת שפיך המוצץ יפסל.
ספרתי לאחור משלוש ושעון העצר החל בתיקתוקו.
הקבוע לא ביזבז זמן, הוא דחק את ראשו עמוק לאבר ערוות הזמני, יונק אותו. לחייו נצמדו לאבר. הנחתי שלשונו עובדת ללא הרף על קצה הזין. ראשו עלה וירד וידיו שחקו בביצים של הזמני. הוא מצץ עמוק, מה שלא מנע ממני לדחוף את ראשו לעבר הזין, 'כן זונה, תמצצי בשבילה. תמצצי בשביל הזכות להיות המשתנה שלי', אמרתי. 3:45 דקות הצליח הזמני להחזיק מעמד, עד שנאנח וגמר בפיו של הקבוע, שבלע הכל עד הטיפה האחרונה וחייך.
עכשיו הגיע תורו של הזמני, אותה תנוחה, אותם כללים. זה היה הרבה פחות טוב. הוא ניסה, אבל הזין לא נכנס עד הסוף. שדחפתי את ראשו, השמיע קולות של חניקה, קול שהבהיר מדוע הוא רק זונה זמנית. נתתי לו להמשיך למצוץ והתיישבתי על הספה, מוזגת  כוס יין רביעית. ששעון העצר הגיע ל4 דקות. הורתתי לו להפסיק. יש לנו מנצח והתאים לי שהוא עדיין לא גמר ובוער עבורי. היה לי עוד תוכניות.
ביקשתי מהזמני להלבש. הוא עשה זאת בדממה ובמהירות. הובלתי אותו אל הדלת שם הבהרתי לו שעליו להתאמן. שהוא ממש ממש לא זונה ראויה עדיין. ברחמי, נתנתי לו בכל זאת סטירה חזקה, ירקתי על פניו והרשתי לו לנשק את רגלי לפני ששלחתי אותו לדרכו. לעצמי חשבתי שלאמן את הגרון שלו, יכול לגרום לי הנאה אבל לא הייתי בטוחה, שיש לי כח או סבלנות לכך.
הייתי חרמנית שחזרתי לסלון. חיבקתי את הקבוע, התנשקנו. שיחקתי קצת עם אברו העומד ואמרתי לו שאני גאה בו. שרמוטה טובה  קראתי לו. שרמוטה שלא עושה פדיחות. שיודעת למצוץ ולבלוע כמו זונה מקצועית. הורתי לו לשכב על הגב והתיישבתי על חזו ערומה.
סטרתי לו בחוזקה וירקתי על פניו. את הרוק אספתי באצבעותיי, מחדירה על פיו. התיישבתי עם חור ישבני על פיו, נותנת ללשון שלו להידחק עמוק. לחפור, לקדוח, לענג אותי. שתי ידי הושטו לאחור, צובטות את פיטמותיו בחוזקה, מה שגרם לו לדחוף את לשונו עמוק יותר. כשכבר לא יכלתי יותר, עברתי עם הכוס שלה על פרצופו. ההתחלה הייתה איטית, אבל מהר מאוד הגבירתי. הוא לא היה שם באותם רגעים, רק אני והרצון שלי באורגזמה. דהרתי לו על הפנים, משתפשפת, רומסת, חומסת את פרצופו. מזיינת לו את האף, את המצח והסנטר, מרגישה את לשונו מטיילת היכן שרק התאפשר לה, עד שמצאתי את התנוחה המדויקת, הדגדגן שלי מתחכך באפו והלשון שלה מטיילת עמוק. נעתי כך עד האורגזמה. אורגזמה שנייה להערב ומטלטלת הרבה יותר מקודמתה.
התמקמתי מעל פיו, מעניקה לו את הפרס הגדול. משתינה בתוך פיו. מפסיקה כשהתמלא, מאפשרת לו לבלוע ואז משתינה שוב עד שסיימתי. התיישבתי על פיו, מאפשרת לו לנקות אותי. לשונו הפעם עדינה,  אגרו טיפות שתן אחרונות לפיו.
אגב, בסוף  החזירתי את הזמני למספר אימונים. הוא השתפר, אפילו מאוד, אבל עדיין, גם ממרחק של שנים, אחרי שהקשר עם שניהם נותק כבר מזמן, אני בטוחה שהקבוע מוצץ יותר טוב ממנו.

בשנים האחרונות פחות קורה שאני מבקשת לצרף אלי ולשפוט שלי, נשלט נוסף.
אני אומנם עדיין מתחרמנת מאוד מלראות אותם מוצצים אחד לשני בהתאם להוראה שלי וגם גיליתי שלנשלט, טוב ככל שיהיה, אין שתי לשונות ותאמינו לי שהקדשתי זמן רב לחיפושים אחר אחד כזה. פשוט אין.
כמו שאין כמו שתי לשונות שחופרות לי בשני החורים, בו זמנית. את זה רק שתי שפוטות מסוגלות להעניק. אז נכון, שנגיד לשון בתחת ואף שנרמס מקדימה זה אחלה, ועדיין שום אף, לא יכול להיות מענג כמו לשון שיודעת לעבוד.
אבל לצד היתרונות, זה גם מתיש לנהל שני סמרטוטים. אולי זה הגיל, אבל היום אני מחפשת את זה הרבה פחות.
פעם, 20 שנים בערך אחורה, שהייתי הרבה יותר בעניין.
בזמנו לי נשלט, סוג של קבוע למספר חודשים. הוא היה טוב עבורי. שילוב של זונה של השפלות וכאב ורצון עז לציות ושרות.
כבר בהתחלה הבהרתי לו שמי שרוצה להיות זונה שלי, תהיה גם זונה של מי שאגיד לה.
הוא ענה בזמנו, שאין לו משיכה לגברים ואף פעם לא התנסה, אבל שיעשה כל מה שאגיד לו.
האמת, שבפעם הראשונה שהוא מצץ בנוכחותי, זה היה זין מכובד מאוד שנדחף לו עמוק לגרון ואיכשהו זה ממש לא הרגיש לי שזאת הייתה הפעם הראשונה שלו.
לא חושבת שדיברתי איתו על זה, אבל כן קצת התאכזבתי.
אני אוהבת זונות שאוהבות להיות זונות. ששלמות עם עצמן. שמעריכות את זה זה שאני יושבת על גבן, דוחפת עם שתי הידיים את הראש שלהם עמוק לזין של  הגבר שיושב עכשיו על הספה.
גבר זר שנכנס לפה לפני כמה דקות והוריד מכנסיים ותחתון עד קו הברך בהתאם לפקודתי. לי אף אחד לא עושה טובות. אני עושה טובה לזה שאני מאפשרת לו לשרת ולמלא את הפנטזיות שלי ושאף אחד לא יתבלבל פה.
בטח לא הזונה.
בזמנו הכרנו שפוט שהצטרף עלינו לכמה מפגשים,  על אחד מהם תיכף אספר לכן.
הייתי אז מאוד נמרצת וניהלתי את המפגשים ביד רמה. דרשתי ציות מוחלט ומאוד נהנתי להשפיל אותם.
באחת הפעמים קבענו לערב, הזמני היה צריך להגיע לביתו של הקבוע.
קראתי למקום המלונה שלו. מלונה די מרווחת וגדולה. נקייה תמיד לפני הגעתי, אך עדיין מקום משכנו של הכלב נקרא מלונה.
הגעתי למלונה לפני הזמני והספקתי לשתות שתי כוסות יין אדום לפני שהגיע. אני אכזרית תמיד אבל יותר מהרגיל כשאני מבושמת.

כשאני שיכורה, התעללות טובה יכולה ממש להכאיב לי בכוס מרוב חרמנות.

אני אמשיך, מבטיח...

באינסטינקט,  כאילו הייתי שמח להיות עבד רק במיטה, אבל כשהקשר משמעותי, קשה לי עם הפרדה מלאכותית בין המיטה לחיי היום יום.
כאילו מה? נגמר החלק המיטתי ואז אנחנו שווים לגמרי?
לא יודע. מוזר לי.
אז נכון שאני לא רוצה להיות עבד נרצע 24/7. נכון שיש לי חיים משלי, רצונות וצרכים.
אבל אם היא חשובה לי, אז לסגוד לה, לרצות לרצות אותה, לשמש כלי שרת למאווייה, תמיד אני ארצה.

אני מתה על השפלות מילוליות. אוהבת לעדכן את השפוטים שלי מה הם עבורי ומה אני עבורם.

כשאני במוד הנכון, אני אוהבת לפרט באריכות. פחות צועקת או מקללת, למרות שגם זה קורה שבא לי, אלא בעיקר מסבירה בקול שקט ומתנשא מה אני הולכת לעשות לו, את הבדלי המעמדות בינינו, מפרטת את מחשבותי על הנחיתות שלו, מאלתרת במילים.

אני אוהבת עבדים וורבלים. כאלה שלשונם חדה, תרתי משמע. מתחרמנת ממילים.
פחות מתחברת לכן גבירתי, לא גבירתי, תודה גבירתי. כאילו, אם קיבלתי הוראה, אין צורך לאמר 'כן גבירתי' יש צורך לבצע.

חלקים מהזמן, אוהבת שהם סותמים את הפה. לא מוציאים הגה. לא משמיעים ציוץ. 

בחלקי הזמן האחרים, אני אפילו מוכנה לתת להם לדבר באריכות.

כשאני רוצה שידברו, אני יודעת לבקש.

אז, כדאי שיהיה להם מה לומר.