לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סגול, אדום, כתום, כחול, ירוק ושאר הצבעים שעורה רעב אליהם

המכחול שיתאר גם את הצבעים, וגם את התחושות, ואולי את מה שיגדל פה, מול העינים
לפני 9 שנים. 19 בדצמבר 2015 בשעה 19:54

בין כול הנאות החיים, ובין כול מה שעשינו או יותר נכון מה שלא,

עוד לא ישבתי לי בין רגליך, כשאת שוכבת בנוחות ונעימות, לפני או אחרי זה מה בדיוק קצת םחות חשוב, חשוב שזה בזמן שאת ואני כבר רגועים, ושם, עוד לא ביקשתי ממך לאונן מולי, כשאני צופה בך מתענגת.

בקרוב במיטה נוחה,

לימוד ריקוד האצבעות שלך.

לפני 9 שנים. 18 בדצמבר 2015 בשעה 7:01

"את הכי בטוחה, בטירוף שלי".

 

מעניין איך תקראי את זה.

 

אולי הפסיק מיותר ?

 

"את הכי בטוחה בטירוף שלי"

 

נקדי, בארי, דסקסי :)

 

 

לפני 9 שנים. 17 בדצמבר 2015 בשעה 21:43

וכול מה שאני יכול לחשוב עליו,

זה שעכשיו ממש,

הייתי עושה לך דברים חדשים, ישנים, כואבים, נעימים, נהדרים ונוראים.

אם רק היית פה לצידי!

 

 

לפני 9 שנים. 16 בדצמבר 2015 בשעה 8:37

אני אגיב בנהדר ורומנטי (בערך), אחזק בפסיכי ואעלה בלהבות:

http://40.media.tumblr.com/4d4fb5e41ba204c562e77921b00f8981/tumblr_nfom9soqAS1r4ro7yo2_r1_500.jpg

 

 

http://40.media.tumblr.com/8568b5812bcadc9e9247f094335cffbf/tumblr_nyeaizKDRN1uqguczo1_500.jpg

 

http://36.media.tumblr.com/174c053845de6b7f1e3f3b6a68daf88d/tumblr_nyati6i4Ij1ucn4g4o1_500.jpg

 

 

על החתום,

http://40.media.tumblr.com/9e198edef5f845e6442fc7a1c8deb480/tumblr_ncv80uA7e41u0xcn7o1_500.png

הרשע הרומנטי מהגיהנום

 

http://40.media.tumblr.com/tumblr_lsl1neW70A1qb38x9o1_500.jpg

לפני 9 שנים. 13 בדצמבר 2015 בשעה 11:42

כלומר יום של שקט, 

וביחד, מעבר מהיר לאיסוף מצרכים כשאת עוד ישנה, להעיר אותך בנשיקה רומנטית, להרשות לך להתפנות ולצחצח שניים, ואז להוריד אותך על ארבע, לתת לך לעקוב אחרי עד המטבח, שם יחד עם המצרכים יחכו החבלים.

 

לקשור אותך מתחת לשולחן העמידה הצר, תלויה לך בנוחות. מצד אחד ראשך יבלוט במקום בו את יכולה לראות אותי, מצד שני, עכוזך הערום, להתחיל בלקצוץ בצל, לגלות שהסכין לא חדה מספיק, לעמוד מאחוריך, ולתקוע בישבנך את ידית המשחזת שלי:

 

http://www.webstaurantstore.com/images/products/extra_large/169401/472113.jpg 

 

להשחיז את הסכין, לחוד מספק, ולבחון את החוד בגילוח השערות הקטנות והחמודות משיפולי גבך. 

 

לשלוף את המשחזת ולעבור את פניך, לשים בין שינך את קצה המגלב, ולסיים את הברקת הסכין:

http://ecx.images-amazon.com/images/I/41XYrfCGwsL._SX300_QL70_FMwebp_.jpg

 

אולי אשוב לאחוריך ואחמם עת עכוזך מעט כי המגלב בכול זאת יש לו שימוש כפול, ואולי אבדוק את ההשחזה על מעט משיערך.

 

אבל בטוח שאחר כך אתחיל בקיצוץ הבצל, וקילוף הירקות, הגינגר, הבטטה, ואז נעצור לשנייה, ונפסל אצבע אחת של גינגר ובטטה אחת לצורה הנכונה, נחזור אל עכוזך, מעט שמן זית, ליטוף וחדירה כפולה.

http://wildassdude.com/wp-content/uploads/2015/04/How-to-make-a-carrot-buttplug.png

 

משם לבשר, שידרוש ריכוך הולם, כדי שיראה כך בסופו של דבר:

 

http://andrewzimmern.com/wp-content/uploads/2015/07/Feeding-the-Fire-Axe-Handle-Rib-Eye-Steak-865x664.jpg

 

וכך לא תהיה לי ברירה אלא לבדוק את מידת הרכות של הסטייק כנגד עכוזך המלא.

 

נשלוף את ירקות השורש מהמקום, כלומר חוץ מהגינגר שישאר עד האוכל, ואת הבטטה אקצוץ עם הרוטב שלך עליה ואערבב עם שאר הירקות, וישר לתנור. 

 

כפפת התנור הסילקונית שלי תזכיר לי כי הזנחתי חלקים בך, אבל אכוון את השעון של התנור לתזכורת,  

http://www.webergrillsales.com/wp-content/uploads/2014/08/Ekogrips-Silicone-Cooking-Glove-1024x1024.jpg

וכך עם ידי העטויה אשוב ללפות, לאחוז ולהכות בך.

 

 15 דקות אחרי כן הזמן להכניס לתנור את הבשר הגיע, ואעצור את מסע המשחקים בך, לשנייה או דקה או שתיים.

 

אכניס את הבשר לתנור, אערבב את הסלט בידיים, אניח קערה בצד רק לך לרוטב המיוחד שלך, כשידי מלאות לימון ושמן אלטף את גופך, ואשתמש בפיך כדי למשוך ממני את המרכיב האחרון בסלט שלך, עיטור העוז.

 

עם צלצול הפעמון אחיש תנועתי, אסיים באנחה, ואתיר אותך, אשב לי ואנוח כשאת תסיימי ותגישי את המגש החם, שיערך הפוך, עכוזך שורף מהגינגר שבתוכו, וכשהולחן יהיה ערוך ומוכן, אשלוף את הגינגר, ונהנה יחד מעמלי.

 

כלומר עד הקינוח :) 

 

 

 

לפני 9 שנים. 9 בדצמבר 2015 בשעה 14:05

ססמאת הצופים נכונה כתמיד, והתוכניות שנערכו נזרקו לפח לטובת אילתור של פגישה. דקות של יער הומרו בפינוק של מיטה. תיק נארז בחופזה, אוכל נקנה בריצה, חוקי המהירות של מדינת ישראל עוקמו מעט, והתוצר הסופי שעתיים מאולתרות איתה, כך שהכול הכין אותי להיות מאולתר רק שכבר לא, אני צופה טוב (בערך) והי כול מה שצריך וכרגיל יותר ממה שצריך כדי לעוף. ועפנו!

 

עכשיו כשאני כאן והיא שוב שם ואני מול המחשב בשקט היחסי של הפינה שלי בעבודה, אני חושב על מה היו הפעם ההיילייטס עבורי, אין טעם לתאר את מה היה, היא תמיד תעשה עבודה טובה יותר בלתאר את זה, ואני רק רוצה להוסיף את הצד האישי. 

 

היי לייטס: 

אני מודה שזה מהנה במיוחד לשמוע אותה מתחננת "די אני לא יכולה לגמור יותר", סוג של אגו בוסט (גברי?) לחלוטין, אבל זה לא היה הרגע הכי הכי של היום.  

גם לא המבט הממש משתאה שלה כשהיא (אני חושב) גמרה לי על היד מחדירה, יאפ גם לאדומה יש נקודת גי, למרות שהיא הכחישה את קיומה, אני די בטוח שהיא גילתה היום תחושה חדשה שזה בהחלט שווה ציון.

לאסוף אל מרכז שדיה הכה מהממים את מנת ההנאה היומית שלי שהותזה על כולה, היה רגע של סיפוק לאחר הסיפוק, ולמרות שהרשע שבאמת היה היום מוחצן במיוחד ודי עף על הסימון הספציפי הזה של הרכוש שלו ובמיוחד על מה שזה עושה לה, גם זה לא היה ההיי לייט הגדול של היום.

לפגוש את הסימנים של ההנאות העבר מחמם את הלב, אבל לא יותר.

להעניש אותה, ולא משנה כמה הגיע לה,  לא יהיה כנראה לעולם הטופ של מפגש (וטוב שכך).

אני חושב שלנקז ממנה את הבראט היום, היה עונג גדול, והיא הגיע עם הגישה החוצפנית ברמה גבוהה, מתריסה, בטוחה בעצמה, ובהפוך על הגישה שלה, היא למדה שאני יכול לנקז ממנה את הבראט ביותר משיטה אחת, זה לא חייב לכאוב תמיד. וגם זה לא.

אני חושב שהטופ הוא שוב רגעי השקט, החיבוק המתכרבל שלה עלי, זה שאני נותן לה ומקבל ממנה אחרי זמן יחד, זה שבו היא, על כול הרעש , הרוח והצלצולים שלה, נמצאת שם לרגע כולה שקטה ושלי. 

חיבוק מנצח!

 

 

     

 

 

לפני 9 שנים. 2 בדצמבר 2015 בשעה 17:39

והבחירה שלה היא למצוא שדה נטוש כדי להיות יחד לבד, איך היא חושבת לעזאזל שזה יגמר? 

היא מוציא אותי מדעתי קצת, לא בצורה הרעה אלא בעיקר מרעב אליה, היא נכנסת לאוטו והאף שלי מתמלא בה ושנייה לפני שאני מבין שמשהן השתנה, אני ער, לא רק מוחית אלא ער פיזית, חיית טרף רעבה, מגורה 0ומטפטף בעצמי).

והימים הם ימי גיימס דין, שבהם מילת ביטחון היא הפיבוט של ההגנה ואנחנו לא במקום של לנהל משא ומתן, כלומר למעט העובדה שהיא מוכנה למסע ואני מוכן למתן בצורה עמוקה של לתת לה. אז כבר באוטו כשהניסיונות שלה למתן אותי מתחילים, אני מחלק לה את מילת הבטחון של הפעם, ומאחר ברכב יפני אנו נוסעים, ומאחר ובאישיות מרשימה אנו עורכים את מילות הבטחון שלנו, ואני נוהג ואין אינטרנט, הוחלט כי שמו של מנכ"ל טויוטה או מזדה חייב להיות לטובת היום משהו הגיוני כמו "אישעםאוטו" ומר אישאימאוטו הפך למילת הבטחון של היום.

וטוב שכך, כי אני לא רואה אותה זוכרת Akio Toyoda,  Masamichi Kogai,  או אולי  Takahiro Hachigo.

ובאוטו שלי, נעשו מעשים, ותאלינדים משתאים אולי צפו, אבל אף יפני לא הרים את ראשו ושאג את שמו.

ואני כבר מתגעגע לעוד.

 

 

לפני 9 שנים. 1 בדצמבר 2015 בשעה 8:26

מתנגן לי חיוך ומחשבה כמו שיר שכולו בראשי,

כמו  השירים האילו שנתפסים ואי אפר שלחרר,

וכול מה שאני רוצה זה,

לזםזם לך באוזניים, 

להחקק לך באונה,

 I AM GOING TO MIND FUCK YOU

 

יש במילים של השיר,

מחטים,

פלוגרים,

קיינים,

ודם.

 

יש שטויות של הכנות מפורטות בחרוזים,

בלי תחתונים, 

עם מצבטים,

סימנים,

עכוזים.

 

יש שם מילים, שאני מחבר, מאבד, 

מתחלקות, לדברים שאעשה לך,

בקרוב, אל מול קהל, 

לדברים שאגרום לך פחוד מהם,

למעשים, צעצועים, חדירות, כאבים.

 

יש כול הרבה שהשיר הזה אין לו צורה,

לא משקל,

חריזה מחורבנת, 

אבל אני מזמזם לך שיר בראש,

והוא כולו MIND FUCK.

לפני 9 שנים. 29 בנובמבר 2015 בשעה 14:42

בטירוף ההכנות לפני המסיבה,

אני לא מתכוון לותר ממש, על שעה עלומה של הכנות באחד על אחת,

נצא מוקדם ממה שאת חושבת, בכול זאת זו החשיפה לציבור שלך איתי,

ובדרך נעצור במקום נוח להכנות, וזה לא רק ללבוש את הכלום כמעט שתהיי לא לבושה בו!

זה לא רק הזמן שנדרש עבור האיפוס שלך לפני, כי אני יודע ואת יודעת שלפני שתפתח הדלת והוולט יפנה אלינו, ואנחנו נצעד אל שער מועדון הלילה, אני צריך להביא את המוח שלך למקום שאני אוהב, למקום שרעש ומפחיד לא ממלא לך את הראש, לא קשה, ולא מסובך, אלא המקום הזה של השקט שם אני שם ממלא את המחשבות שלך.
ונסיכה כמוך צריכה לצעוד בגב מורם, בביטחון מלא, שאני הולך לעשות לך דברים נוראים מול קהל צמא ושנינו נאהב כול שנייה!

וכדי לעשות את זה את חייבת לדעת שמהשנייה שנצעד אל המועדון מתחת לכול מנורת אור סגול במועדון, עורך יזהר באושר, ועליו יופיעו המילים שאכתוב במכחול ומיץ לימון, כמו בספרי הבלשים של פעם, אחקוק על עורך, מילים שלא תוכלי לקרוא, מילים שהם כולם מתנה שלי אליך, וכולן כמו מעשה כשפים, מעגל הגנה, ומעטה שיריון לזו שהיא כולה שלי, גאוותי, הצעצוע המושלם שלי. 

לפני 9 שנים. 26 בנובמבר 2015 בשעה 12:41

שיחה כמעט אורתוגנלית מזכירה לי, ואז אני שוקע לי לחיוך, ומבין שצריך אולי לכתוב את החיוך הזה החוצה.

תמונה,

אני משקיע בפיה את שני אשכי, להנאתי המרובה, היא האמת מעדיפה את הזין בפה אבל אני תעקש ולא סתם, סטירה או שתיים וחזרה להטביע בה זין ואז ביצים, עד שרגע אחד של שקט נוחת על הסוררת והיא שם בדיוק במקום שכבר מענג אותי לשם העונג שלי, והביצים עמוק בפיה, זה בדיוק הזמן להזכיר לה שהיא הבטיחה לנשוך לי אשך!

הרוגע מתחלף בBRAT שוב, ואני נהנה ממה שבא אחריו, ולשוב בדיוק לאותה הנקודה שלה רגועה, הפעם עם לחיים בוערות מתמיד, והביצים לי שקועות עמוק בפיה בטוחות מכול דבר מלבד אלי רעידת אדמה.

תמונה, 

אני נותן לה לאחוז באטב, יש המון אסכולות למשחק באטבים, לרוב בתמונות רואים כמות בלתי נתפסת אוחזת בכול קפל זמין בגופה של הדוגמנית, אני רואה כמה זה יפה, ואולי לצילומים זה עובד, או לרוכסן של כאילו שלמעשה נועד לשלוף כמות אטבים יחד, אבל אישית אני אוהב לעבוד עם מספר מאוד קטן של אטבים, אחד, שניים לפעמים רחוקות שלושה, היא מגלה את זה כי האטב מקפץ ונתלש מהלשון שלה, מהפטמה, משיפולי הבטן, מקפלי העור המגינים על הדגדגן, חוזר לאף, הולך אל מאחורי הברך, אטב אחד, וידיים ופה המלווים אותו לאיתם או מתנתקים ממנו כדי ליצור קונטרסט.

היא נאנחת ומקללת, כואבת ואוהבת, ואני נהנה כול כך לנגן עליה, אנחות שלכאב מתערבבות באנחות הנאה.

תמונה,

אני שוכב על הרצפה, על הגב, היא מעלי רוכבת, משופדת, מלאה, אני נותן לה את האטב ומניח את הידיים מאחורי הראש, נהנה מהיופי שמולי, הציצים המושלמים, המבט המרוכז, התנועה המתגברת. 

היא אוחזת באטב והBRAT מקפצת החוצה, היא מנסה לראות איפה היא יכולה לצבוט אותי עימו, כשהיא מגלה את ההבדל בים פטמות מלאות של אישה והכפתורים המצחיקים האילו אצלינו על הגברים, אני כמעט צוחק, בסוף היא מצליחה לענוד לפטמתי את האטב, היא מחכה לתגובה של כאב או משהו דומה, במקום אני מרים אותה עם רגלי ומפמפם בה לזמן קצר בכול העוצמה, היא שוקעת לתוך הזיון בדיוק את הזמן שלוקח לי להעביר מפיטמתי המחייכת אל פטמתה המיוסרת את האטב.

הקללות שלה יפות כשירתו של רומי באוזני.

תמונה, 

אני מצלם אותה, אותנו בחדר החשוך, יש שם נרות נדושים בצורת LOVE על קצה השידה. אני מכניס אותם לתמונה תוהה האם הרומנטיקה תעבור את סף הקיא. אני לא חושב שהיא רואה את זה ד מאוחר הרבה יותר בצילום. 

נשארות לי מספר תמונות למזכרת. 


תמונה, 

היא לובשת אדום ושחור אל מול עיני קהל כשאני מסשן אותה, זה לא קשור בכלללמה שהיה, זה קשור למה שעמד לקרות יום אחד, כשנהיה יחד באמסטרדם, או ברלין, או במקום אחר. אני תוהה איך כמו ביום שלשום אני מוצא דרך לתת לה לראות אותה, אל מול הקהל, כמה היא יפה בעיני, ובכלל. 

בקרוב !

תמונה, 

היום התקדם פרוייקט הכנות נוסף במסגרת מילת בטחון עתידית "פורמתאוס". תמונה של הטרוף הנוכחי תעלה רק כשהאש תלטף את גופך.