מחשבות, חויות ושאר ירקות.

שם היא עומדת, העיר לה אני קראתי ''הסוהרסנית של ערי ישראל" מכיוון, שבדומה ליצורים מהארי פוטר, היא שואבת את השמחה והתקווה מאלה הבאים בשעריה.

בדומה למסע של אחוות הטבעת למורדור, גם אני באתי במטרה לזרוק משהו, זוהי עובדה מצערת אך מעת לעת על מבוגרים לבוא למקומות נוראיים לשם סידורים. 

ביקורי הזה אף היה גרוע מהקודמים, שכן, בניגוד לקודמים, שם ליוויתי לבדיקה רפואית או משהו בסגנון הפעם נדרשתי להיכנס לעומק היישוב, מעבר להרי החושך ולתהומות הלבה המבעבעת. 

למזלי ביקורי היה קצר, ומקלחת מהירה הורידה ממני את צחנת הדיכאון הפושה שם. לסיכום, פתח תקווה, המקום שבו הדברים היפים של החיים הולכים למות בייסורים. 

מקווה שלעולם לא אדרש לשוב לפה.