(יונג)
"נגן החליל יודע להנות מצלילי חלילו בלבד
ואם יפגוש בנגן הטאבלה, יהנו לנגן יחדיו,
ליצור הרמוניה בין צלילי החליל והטאבלה" (אושו)
וכשנגן הטאבלה ילך לדרכו, ימשיך נגן החלילן ויהנה מצלילי חלילו לבד.
ככה זה כשאתה אוהב באמת
לעומת זאת, הפער בין החיים לבין חווית הבדידות שבתוכנו הוא לפעמים עצום.
כל יום לבחור מחדש,
לאהוב את האדם שאיתי, להיות מי שאני, למלא את תפקידי על הצד הטוב ביותר.
כל יום מחדש.
להשלים עם זה שכשאני זזה, אני לפעמים דורכת על דברים
לפעמים דברים דורכים עלי
לפעמים אני נשארת לבד
כל כך לבד, שאפילו אני לא איתי
לפעמים אני זוכה לרגעים של אהבת נצח כזאת ששווה הכל
לפעמים אין לי כוח לחיות
ולפעמים אני חיה כמו נמרה עם זנב של ארנב
זאת עסקת חבילה. והיא כוללת הכל.
את האור ואת החושך.
ומהחושך אל האור מתרחשים השינויים
שינויים בחיים לא יכולים להתרחש ללא הקשבה עמוקה לעצמנו,
אחרת כל שינוי יהיה זמני בלבד, ואף יחריף את הדיכוטומיה שבפנים.
רגע, אולי אתה חושב שאתה חי בסרט שיצרת?
אז תחשוב בשנית!
כי מה?! הכל צריך להיות ורוד בעולם האגדות?!
קח לדוגמא את סיפור סינדרלה,
יש את הסיפור שכולם מכירים (ורוצים לשמוע)
ויש כמובן את האגדה שבמקור...
האחיות מנסות להתאים לעצמן את הנעל כדי שיוכלו להתחתן עם הנסיך,
אחות אחת קוצצת לעצמה את הבוהן,
והשניה את העקב.
הנעל אכן מתאימה לכל אחת מהאחיות
אבל כשהנסיך רואה את כתמי הדם שהשאירו, הוא מסיק מסקנות, ודוחה אותן.
כאשר הן משלימות עם המצב הן מגיעות לחתונתה של סינדרלה,
שם ציפורים עוקרות את עיניהן
(ודרך אגב, ציפורים סחבו את הכרכרה של סינדרלה, לא עכברים)
הדרך לשפע היא התמסרות מלאה למי שאתה.
