הִנֵּה אֲמָתְךָ לְשִׁפְחָה

   היום הסרתי את  הקולר שניתן לי  מאדון קפה. אדוני.

לא בהפתעה, לא בחימה, אלא בהסכמה וחיבוק.

מנוי וגמור היה עימו כי ברגע  שאעמוד על הרגליים

אפרוס כנפיים.

בנדיבות רבה הוביל אותי מתהום תחתיות של הנפש אל  נאות הדשא שם קרני השמש.

בהתעמקות ומחשבה, בשכל ישר וחכמה מצא פתרונות.

האתר שלנו מחבר לפעמים בין נשמות לא צפויות, במפגשים בלתי אפשריים, בדרך המתעקלת בין גוף ונפש, בנתיב המשיק

 את הנשמה עם הבשר ואיך יתכן שדווקא שם צפונות הפתעות שכאלו?

צפנת פענח, איזה מסע  היה לנו, ואיזה משא הסרת מעל נפשי, זה היה קצת כמו לזכות בפיס.

 רָאִיתִי אֶת-דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי רֹפֶא לָךְ

  אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי;  בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ.

         לפני הבדסמ, לא היתי מסוגלת לעשות פיפי בתנאי שדה, אבל המציאות המורכבת של סקס בטבע, בדרכים לא ממופות,

         בחניונים, במנהרות ובמערות לצד הכורח המתגבר...  עשתה את שלה.

        השבוע, אחרי מציצה ארוכה ואחרי הלימונדה - הכי טעימה בעולם, אלוהים עדי, שאדוני הכין עבורי במיוחד

        (וצייד אותי בבקבוק לדרך והביתה), יצאנו מן המכונית שלוונעמדנו בשדה בור,

            פסולת בניה מצד אחד וסביונים צהובים וציפרים משונות מן הצד השני, יש מקומות כאלו בארץ

     ואז  הודעתי ש..

.. אני אלך שמה, מאחורי הצינור הזה, לעשות פיפי

    הוא: את תעשי כאן!

          אני: כאן?

כן, כאן!  מצביע על קרחת יער קטנה וחשופה מאוד מולו.

   כאן?

כן!

אבל אני לא עושה מול א/נשים

הורידי  המכנסיים !

בסדר....רגע... לוקחת נשימה

  מפשילה מכנסיים, מתארגנת באופן שקשה לראות משהו

   משפילה עיניים, מקווה שיגמר מהר.

    הביטי בי!

  באי נוחות הרמתי עיני, ושוב השפלתי אותן

   הסתכלי אלי

  הזרם הצהבהב לא הפסיק, דווקא הפעם עצבן באריכותו ונמשך ונמשך....

    אבל בלילה לבד במיטה הרהרתי בסיטואציה והיה לי נעים מבפנים.

 אתמול באמצע המציצה הפתיע אותי אדוני בשאלה פילוסופית

מה  המצב המועדף עליכן במציצה, זין עומד או רפוי?

 הרמתי ראשי בהפתעה מהמלאכה

מה?

כי אני חושב שמצד אחד  במצב הרפוי הוא נכנס לפה קלות והוא רך ונעים ומאידך עומד הוא במלא עוזו והוא כבר עומד...

אז לא צריך להביא אותו לשם, הוא כבר ביעד.. במטרה.

עניתי:

אני אוהבת את התהליך כולו, להכניס את הזין שלך לפה שלי כשהוא רפוי ואני יכולה להכיל את כולו ואז לשחק עם השפתיים והלשון

ולהיווכח איך הפעולות שלי  מחוללות שינוי במרקם ובצורה , עד לאירקציה הנכספת.

אבל.. אתה לא מתרכז במה שאתה אמור , הערתי, וחזרתי למשימה.

תוך זמן קצר  התארגן הכלי שלו למבנה של קריית הממשלה בחיפה, זר לא יבין זאת.

  בשלב מסויים היום הוא הציע שכעונש יאסר עלי במשך שבוע לקרא לו " אדוני"

טענתי שזו אכזריות.

אם אני פונה אליו בשמו או ב"יקירי" זה באמת מפני שהוא יקר לליבי ולא מתוך טשטוש מכוון של אופי היחסים ביננו

במקום זאת הומר העונש בחמשיר כתוב כהלכתו. לא ממש הצלחתי  עם זה , יצאו לי  קצת עקומים ורפופים ובלי משקל ההברות המתחייב מחמשיר. הנה הנסיונות ולאחריהם כמה חמשירים

ממש ממש ממש טובים, לא אני כתבתי, העתקתי מפורום "סוכנות אירוטיקה " לפני שנים. גם חיפשתי אנושות למי יש לתת קרדיט בגוגל ולא מצאתי.

היתה פעם סאבית אביגיל

שפחה למופת אשת חייל

לאדונה לא פנתה

בזהירות הראויה

ומאז היא כבולה נחושתיים

בצפון הארץ דרה אשה

להכנע ולהשתייך עז רצונה

אך בזחיחות דעת וחוצפה

את אדונה עיצבנה

נענשה, למדה לקח וחונכה

בפניה לאדון יש לזכור

להקפיד  על הנוסח ולא לעבור

כי אדון אינו רע, חבר או ידיד

אלא נכס לאתרג ולשמור

Little D/s Ditties 2
By Marionette

Run and hide, you nasty whore,
Master can still find,
He smells your fucking cunt and more,
He sniffs your filthy mind.

========={}=========

Twisted pleasure, spiraled pain,
A labyrinth of maze and feign,
Pretend to know, pretend to find,
Only master fucks my mind.

========={}=========

You can try to struggle, try to escape,
Unlock the handcuffs, peel off the tape,
But you can't get away from the chains of love,
Soft as a feather, tight as a glove.

Little D/s Ditties 1
By marionette

M========{}=========

• כשנכנסנו לחדר התחבקנו, כמו מכורח פנימי שהיה אצור בשנינו. לא חיבוק קצר ועניני, גם לא חצי חיבוק מסתייג, אלא גוף בגוף זרועות פרוסות מכילות, וזה היה ארוך ומחייך. אפילו היה בזה משהו מן הרעות ולא מיחסי אדון שפחה.

• בין המציצות יש הפסקות, ובהן שיחות אינטנסיביות, ואז אמר: "עכשיו יש לך משימה, להעמיד לי את הזין ואז להביא קונדום, להלביש אותו ולהתישב ולהדפק עליו"  .גחנתי עקמומית אל הזין.  השיחה ביננו דווקא ענינה אותי, (גלות בבל ושבי ציון), לפיכך המשכתי אותה בראש וליקלקתי באיטיות מהורהרת. ולפתע הרעים עלי קולו " שפחה! נתתי לך משימה, עמדת  בה?"

אף פעם קודם לכן לא הרים קולו עלי ולרגע נדמה היה לי כי יסטור לי ובחשש כיסיתי פני בידי. "לא! לא! מתנצלת,  הנה אתרכז במשימה", עברתי בינות לרגליו, ותוך זמן קצר זה התנוסס שם לתפארה.

אני מדגישה את הפואנטה שאולי רק לי היתה מובנת, שמה שהופך סאבית לסאבית... בין השאר זה ההיעתרות הרגשית שלה המידית להבניית המציאות הבדיונית. אינטראקציה סימבולית בחדר, מציאות נפרדת קורמת עור מתוך מילים.

• אחרי החיבוק שלף מתוך התרמיל שלו בקבוק לימונדה ופלסטיק עם עוגות חתוכות לריבועים.

שוק!

הלם!

בכל 11 שנותי ב"קטע" מעולם אבל מעולם לא קרה שאדון יכין  לי משהו כזה בהתכוונות.

מקסימום קפה הפוך ממכונת אספרסו. בנונשלאנטיות.

 זו תמיד אני שפורטת רימונים , אופה לחמים וזוכרת להביא מגבונים לחים.

והנה אדון... מושלם! שאינו חרד לאבד מאדנותו בגין חביבות לשפחה.

הדבר הבא המפתיע היה הלימונדה עצמה. יש לי בזיכרון לימונדות של פריגת בתמצית הקפואה, עתירות סוכר, טעימות אבל תמיד עם צרבת בסוף. זו שאדון קפה הכין היתה עדינת טעם, מתוקה אבל לא בקיצוניות, ולא צורבת בגרון מחמיצות. השתאיתי.. ההסבר: לימונים אורגניים שגידל במו ידיו הנהדרות.

• מלונית לוטוס סניף פתח תקווה, חברות, תזכרו את השם. 200 ₪ לשלש שעות , החדרים נקיים באמת! ומלבבים ויש בהם חוץ מערכת קפה ומגבות גם....( לא ביקשנו) ציוד בידאסאמי.   הידד!
• בחדר שלנו היה כיסא בר עם מנגנון של כיסא פסנתר  גבוה מאוד ( לא הבנתי מה הפוטנציאל ומה השימוש, אבל זה נראה כחפץ יעודי )

וגם שז -לונג שנראית כמו התפלגות לא פעמונית.  מקום נמוך לראש ומקום גבוה מאוד לישבן ו.... רצועות עם סקוטש לקשירה.  ואחרי שהופלגתי (מלשון פלאג) וגם הוספנקי ( מלשון ספאנק)  עשינו בספה שימוש הוגן.

   לא הגשתי תכנית עבודה שבועית, כמוסכם. ומשום כך השית עלי אדוני כפל מציצה.

   כשהגעתי אליו היום , לרגע ליטף את זרועי ואמר " בכל פעם שאני רואה אותך, אני לא מבין איך זכיתי בך"

          ואז מצצתי, עשיתי הפסקה, חזרתי לתנוחה, הפסקה, מציצה, הפסקה, ויכוח פוליטי, וועדת פיל, מציצה, פיפי והביתה.

              וואי כמה שהיתי צמאה... בדרך חזרה קניתי: מי עדן, כוס תרמית, קפה הפוך ומאפה נוטף שוקולד.

                 היה טעים.

   בפעם הראשונה שקיבלתי קולר, התבוננתי בו שעות, ממקדת העיניים על מסך הכלוב השחור, בנקודה שבה

      הופיע הכינוי שלי, עם סימן הסגריים ושם אדוני הקודם.  לא יכולתי להתיק את העין לאורך שעות, מהופנטת   

      מרוב אהבה בסימן הגרפי שנראה לי מושלם, נכון, טהור, יפיפה כמו הירוגליף מצרי.

   כשהסרתי אותו, אפף אותי מוות, התיפחתי  לאורך ימים ארוכים. 

    היתי צריכה למחוק את הדמות כולה כי לא היה לה קיום בלי הסוגריים, כמו הנשים התאילנדיות, שבט ארוכות הצוואר,

    רק תסיר את הטבעת מצווארן, מיד נשברת המפרקת והן אבודות.

   היום קיבלתי קולר, שני בחיי וליבי התחייך לאורך היום, יש לו טעם אחר לקולר הזה, ענדתי אותו במרחק הנכון.

   הוא מחזיק אותי ברצועה אבל  אני יודעת שגם אם יוסר יום אחד, לא אפול לחלל כמו מיג'ור תום.

 כל (שלשת) האדונים שהייתי בבעלותם היו מלגלגים על " ספר החוקים שלך"

   בציניות, אירוניה, סרקזם... מרימים גבות " וזה מה שכתוב בספר הלכות הסאביות?"

  כן, היתי עונה, כרך כ"ו,  חוברת 3 עמ' 12 למעלה!

  זה קרה בכל פעם שאמרתי דברים כמו

   " אבל אדון אמור להתיחס לבקשות של הסאבית תוך פרק זמן סביר שלא יעלה על.."

  או

  "סאבית בוחרת דום ולא אדון בוחר סאבית."

או

  " זה יגמר כשאבקש להשתחרר, באופן מכובד ומכבד"

או

"אתה יכול להיות עם אחרות, בתנאי שאתה מיידע אותי קודם, כדי שאוכל להפעיל שיקול דעת אם אני רוצה בקשר פוליגמי"

או

"יש רגעים שהמשחק הדרמטי נגמר ואנחנו הופכים להיות בני אדם!   מן הישוב, ואז אני לא השפחה שלך, אני הפרטנרית שלך

  לקרבה, ומין, וחיבה, וקטע ממסע החיים, ועליך להתיחס אלי ככזאת"

  איפה הספר הזה? שאל אותי פעם, האדון הקודם שלי, הפניתי אותו ל"סיפורה של או" אבל זה לא בדיוק זה .. נכון?

  הוא לא נכתב, מסכת חוקי המשנה והגמירה, אז עלה לי רעיון היום, שאולי אנחנו צריכות לכתוב אותו, להעלות אותו על הכתב. את מה שידוע לנו, לי ולאחיותי, בחוש הצרוב בלב.

החוק הראשון שאני מבקשת להעלות זה - פרק הזמן הסביר, והוא אומר כך

חייב אדון, לא משנה כמה שפחות יש לו, להתראות פנים אל פנים עם הסאבית שלו, לפחות אחת לשבועיים! חריגה מכלל זה 

תחייב פיצוי בדמות שיחת נפש ארוכה במיוחד.

אדוני... כבר שלשה שבועות ש...

   מישהי ( שיר גשם) כתבה פוסט רהוט ועוכר שלווה לפני כמה ימים, תחת הכותרת " מחפשת לאדוני", שעוסק בסיטואציה ובמצב הרגשי 

  שלנו הסאביות, כאשר אנו יוצאות לציד עבור אדוננו. מצב מורכב, רב סתירות ועמוס רגשות.

    בהחלט היתי שם, במקום הזה, בעבר, ועדין אני מתחבטת בשאלות- האם בגדתי בעצמי

  כשרציתי להביא לו, סאבית באריזת מתנה? האם הונעתי מהתשוקה האדירה לנחש את רצונותיו הכמוסים ולרצות אותו

   או שגם אני רציתי, כפי שהצהרתי,  משחק משולש.

על כל פנים אחת התגובות לפוסט היתה שאף פעם לא חזינו במודעת דרושים

   שנפתחת ב" מחפש לכלבתי".

    עלי לציין לשבח את  אדוני הנוכחי שחיפש לי לפני כמה שבועות טרנסית חמודה שתזיין אותי ,  בהמשך לפנטזיות שביטאתי מולו.

    בסוף השתפנתי, אבל הוא בהחלט העלה  מודעת דרושים מהסוג הזה.

שבוע חמים ומואר ובשורות טובות לכל הקוראות

 השמות שאדוני מכנה אותי בהם

• שפחתי המהוללה
• שפחתי המושלמת
• שפחתי המקסימה
• מחמדי
• מחמלי

ולא, הוא לא ציני, אולי רק קצת , מעט מעט, מתחת לחיוך הוא מתכוון לזה.

השמות שאדוני לא מכנה אותי בהם:

• כלבה
• זונה

אני מבסוטה!

ועכשיו חמישה דברים שניתן לראות ולדעת מנקודת המבט של שפחה ולא מנקודת המבט של אדון

• את האבק שמתחת לספה
• כאבי שרירים יחודיים למי שמצצה במכונית
• שיער שיבה בערווה לפני גילוח
• כאבי לב קשים, בדידות, התלבטות מייסרת
• האושר שבלהסתכל מלמטה למעלה