אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא מושלמת

מקלפת לתוך המילים..אותי..
מילים אילמות
שנמצאות בתוכי..
מערבבת עבר עם הווה..
כי אין משמעות לזמן..
יש רק אותי..
עם תהליך שלא נגמר..
במסע הזה שבחרתי..
אין שום אפשרות לוותר..
זו הדרך..
מלאה בתובנות לחיים..
ואני פה כותבת מילים..
שמגיעות מבחוץ ומבפנים..
לפני יום. שני, 21 באוקטובר 2019, בשעה 11:19

אתה כותב לי כמה אתה מתגעגע.. כמה שאתה אוהב.. 

כמה אני חסרה לך.. והלוואי שאהיה.. 

אפילו סתם כדי להריח .. לדבר .. להסתכל.. 

אפילו רק כדי לקרוא או לפתור שוב תשבצים ביחד.. 

(כן.. אני חנונית.. מודה) 

אתה רוצה לפנק אותי.. לטפח.. אתה דואג.. שואל.. מוודא שהכל תקין.. 

ואני מרחפת ומסביבי עפים קופידונים קטנים..  

וברגע הבא.. פתאום פקודה.. 

תתפשטי..

תפשקי רגליים..

תדחפי משהו לכוס.. 

תצלמי לי את החורים שלי..

תיגעי.. אל תיגעי.. 

את לא גומרת.. 

את לא נושמת.. 

וזה מעיף אותי למקום חסר שם.. 

כאילו אני עוברת למימד אחר.. 

הראש שלי פתאום הופך למחשב שמזינים בו נתונים.. ופקודות.. 

ואני רק מבצעת.. על אוטומט.. פשוט עוזבת את כל מה שאני עושה.. 

עושה את מה שהוא דורש.. 

והוא משחק איתי בחם וקר.. כמו בובה על חוט..

משתעשע.. משגע.. גורם לי לתסכול.. 

מוכיח לי שכלום לא תלוי בי.. 

עד שאני מייללת.. מתחננת..

מתרפסת.. נכנעת.. 

וכשזה נגמר.. 

שוב המילים האלה הרומנטיות והקיטשיות

של אני אוהב מתגעגע חושק..

כאילו לפני שניה לא השפלת לי את הצורה..  

והראית לי איזו זונה קטנה ומטונפת אני..

שמוכנה לעשות הכל.. אם רק תגיד.. 

 

 

 

ואת חושבת לעצמך.. 

יש יותר רומנטי מזה.. ? 

 

 

תמיד ידעתי שאני צריכה גם וגם..

אבל אף פעם לא הבנתי עד כמה.. 

 

 

 

 

 

לפני יום. שני, 21 באוקטובר 2019, בשעה 09:02

אמרתי לך ללכת להזדיין.. ולא במובן הרע..

רציתי שתלך.. שתזיין מישהי.. לא חשבתי שזה יקרה.. אני מודה.. 

משהו מאזוכיסטי בתוכי רצה לבדוק.. מה תהיה התחושה.. 

אז סיפרת לי שהלכת למסיבה.. 

איך ישבת על הספה וההיא באה ונגעה בך.. 

סיפרת לי שכבר הזדיינתם בעבר...

סיפרת שהיא פתחה לך כפתור.. שלפה את הזין ומצצה.. 

אמרת שלא היית מסוגל להמשיך כי זו לא הייתי אני.. וזה גם לא עזר.. 

הרגשתי כאילו העולם נעצר..

הרכושנית התעוררה.. הקנאית כמעט והשתגעה.. 

אז נשמתי עמוק.. ולא הגבתי.. לא כמו שציפית בכל אופן.. 

שיחקתי אותה רגועה ושאלתי שאלות ואיך היה.. 

ובתוכי הייתי קפואה... בוערת.. לא ממש חושבת..

סוף סוף הפסיכית נעצרה ולא הגיבה את התגובה האימפולסיבית הרגילה..

(לזרוק אותך מכל המדרגות .. והייתי מוצאת מקום שיש בו מלא מדרגות.. מבטיחה )  

כשהצלחתי לעכל הבנתי כמה דברים... 

שאין לי שליטה בשום דבר.. שקשור אליך.. 

שאני אוהבת אותך בטירוף... 

שאני רוצה שיהיה לך טוב.. 

שאכפת לי ממך.. 

(כן .. זה אף פעם לא מובן מאליו.. לא ממש אכפת לי מהרבה דברים) 

הבנתי שהייתי רוצה לעמוד שם מהצד..נשענת על הקיר.. וויסקי ביד אחת ובשניה סיגריה..

להסתכל לך בעיניים.. לראות אותך נהנה כשאני לא בתוך זה איתך..לראות כמה אתה סקסי כשאתה בתוך העולם שלך.. ( לא חשבתי שאני כזו מציצנית) 

הבנתי שהאכלת את המאזוכיסטית הרגשית שבי.. 

זו שנהנית שדורכים לה על הלב..

מרסקים לה את העולם.. 

מענים לה את הנשמה.. 

רק ככה היא מרגישה שהיא סוף סוף חיה.. 

 

הבנתי שגרמת לי לקבל בי סוף סוף משהו..

שלא הסכמתי להודות בו אף פעם בפה מלא.. 

 

שאני נשלטת.. כנועה.. שפחה..  

 

 

 

לפני 3 ימים. שבת, 19 באוקטובר 2019, בשעה 08:40

אני רוצה תמונה עם חיוך.. 

ואני לא רוצה .. 

אני אף פעם לא מחייכת בתמונות.. 

אולי כי פשוט לא בא לי לשקר...

לא בא לי להיות צבועה מול העולם ולהראות חיוך מזוייף... 

ואם אני מחייכת מבפנים זה לא אומר שאני רוצה להראות את זה לכולם.. 

 

 

אני נזכרת בכל אלה שהכריחו אותי לחייך בתמונות..

שרצו שאעשה משהו שלא הרגשתי צורך לעשות.. 

ואני סוף סוף מבינה.. הם רצו את הזיוף.. רצו שאעשה בכאילו...

וכאילו אם אחייך בתמונה הם הצליחו לגרום לי לחייך מבפנים.. 

כמו כל המדיה מסביב.. אנשים מעלים תמונות של חיים מאושרים.. 

כשהם הכי לא.. ורואים את זה בעיניים.. כי לשם החיוך לא מגיע.. 

 

 

ואתה.. אתה מעדיף תמונה שלי בוכה.. עם נזלת.. איפור מרוח.. שאהיה מטונפת... 

עם מבט אטום או סתם משועממת.. 

 

 

אתה רוצה את האמת..

גם כשהיא הכי מכוערת... 

לפני 5 ימים. חמישי, 17 באוקטובר 2019, בשעה 06:13

עוצמת את העיניים וחיה אותך..

פעימות הלב מאיצות.. הראש מסתחרר..הגרון יבש...  

ואני רק רוצה להניח את הראש על החזה שלך.. 

להסניף לתוכי את השקט שלך.. 

להסתכל שעות בעיניים הממיסות שלך..

להתנשק.. לגעת..להריח..

לנשום.. אותך... 

ימים שלמים של שיחות ועדיין לא רוויה ממך..

שעות של ביחד ועדיין מתגעגעת אליך... 

כמו מכורה שמחכה למנה הבאה.. 

לעוד מילה.. לעוד חיוך.. לעוד מגע.. לעוד תחושה.. לעוד כאב.. לעוד רגש.. לעוד אורגזמה.. לעוד ריחוף.. 

לעוד.. מהכל... 

כשאני איתך אני משילה מעליי את הכל...

אין כבר בוסית קשוחה.. אין אמא עסוקה..

אין זמנים.. אין חוקים.. אין גבולות.. 

יש רק אותי ואותך.. 

בתוך עולם מטורף מלא ברגשות שמזעזעים את הכל... 

בעוצמות שלא ידעתי... עם מחשבות שלא העזתי לתת להן מקום.. 

אתה חופר עמוק בתוכי.. מתחת לכל השכבות.. 

מוציא את כל האפל והסוטה.. 

מראה לי דברים שלא ידעתי על עצמי... 

מוכיח לי שכל מה שחשבתי.. זה אפילו לא קצה ממי שאני..

כמה שחשבתי שאני מטורפת...

כמה שחשבתי שאני סוטה ושרוטה.. 

איתך אני הרבה יותר... 

כמה שחשבתי שאני מסוגלת להרגיש... 

איתך... 

נראה לי שכבר מאבדת את השפיות..

כי זה הרבה יותר... מהרבה יותר...

 

 

הזהירו אותי כל הזמן מסמים..

אבל אף אחד לא הזהיר אותי מהרגע שאכיר אותך.. 

 

ואני לא רוצה להגמל.. 

לפני שבוע. שלישי, 15 באוקטובר 2019, בשעה 05:57

כל החיים התאפקתי.. בכל דבר.. 

אם זה פיזית אם זה רגשית.. 

התאפקתי לא לבכות..

התאפקתי לא לדבר..

התאפקתי ושמרתי הכל לעצמי.. בלי לשתף.. 

התאפקתי כשכאב לי.. 

התאפקתי אפילו כדי לא לחייך.. 

פשוט התאפקתי.. 

כמו אדם ללא תחושות.. 

כמו רובוט..

כמו אשת הברזל.. 

נסיכת הקרח.. 

(כן .. הכינויים האלה עיצבנו אותי תמיד.. )

אבל בתוכי צרחתי.. בכיתי.. כאבתי.. חייכתי..

לא רציתי שאף אחד ידע.. 

לא רציתי רחמים.. 

לא ביקשתי לעצמי חיבוקים.. 

לא רציתי יחס.. רציתי רק אותי לעצמי.. 

אולי גאווה.. אולי עקשנות.. אולי סתם טמטום..

הלוואי וידעתי..

ועכשיו.. אני לא מצליחה להתאפק בכלום.. 

כאילו לקחת וזרקת אותי לתוך נהר סוער..

ואני נסחפת בו ללא שליטה.. 

המילים יוצאות במהירות ללא מסננת..

כאילו חיכיתי לרגע שמישהו ישמע הכל.. 

אני מספרת לך דברים שלא העזתי לספר לאף אחד..

לא אכפת לי כמה זה משפיל.. או דוחה.. 

אתה היחיד שרואה את הצד האפל באמת.. 

וזה לא הבריח אותך.. 

הרגשות ממלאים אותי עד אפס מקום.. 

אני בוכה.. צוחקת.. מתעצבנת..כואבת.. 

ואתה איתי.. צוחק.. כואב..משתף.. מקשיב.. 

מרגיש.. 

וזה גורם לי להרגיש חופשייה.. בעיקר בנפש.. 

סוף סוף חופשיה.. להיות עירומה..

בלי להתבייש.. בלי להסתתר.. בלי שתיקות..

בלי להרים הגנות.. בלי לשחק משחקים..

בלי לחשוב מה תהיה התגובה ואם צריך או לא צריך.. 

כן.. גם כשחשבתי שעשיתי את זה בעבר..

לא הבנתי שתמיד השתמשתי במחיצות..

עד עכשיו.. 

 

עכשיו לומדת איפוק מסוג אחר..

איך לא לעזוב הכל ולרוץ אלייך בכל פעם..

אפילו רק לרגע.. רק לנשום אותך לשניה..  

 

והנה אני שוב מוצאת את עצמי מתלוננת פה..

על כמה העולם לא פייר.. 

 

 

 

 

 

 

לפני שבוע. ראשון, 13 באוקטובר 2019, בשעה 14:42

אתה השולט ואני הנשלטת...

אתה אומר ואני עושה.. 

אתה מצווה ואני מצייתת.. 

אתה דורש.. אני מקיימת.. 

 

 

רק אל תשכח...

זה רק משחק.. 

 

וכל עוד אנשים יתייחסו אליו ככזה ככה זה ירגיש.. 

 

 

מתי..מתי..מתי..מתי..מתי...מתי...מתי........

גברים..נגיד.. ( שולטים.. נגיד) 

יפסיקו לירות לי בתיבת ההודעות

את חוברת החוקים הכל כך צפויה שלהם..

ויחשבו שזה יעבוד להם..

(אין סיכוי שתקבל ממני בוקר טוב מחר)

(אין סיכוי שאדווח לך מה לבשתי)

(אין סיכוי שאבקש רשות ממך למשהו)

(אין שום פאקינג סיכוי..כי אפילו לא שאלת אם אני מעוניינת..ואני לא..) 

ואם זה אומר שאני נחשבת זיוף בעינייך

כי אני לא מצייתת לכל ארחי פרחי

(זקנה.. תתעלמו..או שתחשבו על אידיוט במקום) 

אז זו הבעיה רק שלך.. כשתגדל אולי תבין.. 

שכדי לקבל כבוד צריך לתת קודם כל.. ולא משנה מי מולך.. 

 

אם בא לכם לשחק תשחקו במקום אחר..

קישטה כלבים..  

 

 

מתה לדעת על מי עובד השיט המחורבן הזה.. 

לפני שבוע. ראשון, 13 באוקטובר 2019, בשעה 10:27

כשהכרנו.. עדיין הייתי אפופה

בשאריות של אהבה..

בלב שבור.. מלא באכזבה.. 

ראית אותי..

אוספת את השברים לאט לאט..

ולא התערבת.. 

רק עמדת מהצד והסתכלת.. 

כי הבנת שזה משהו..

שאני מוכרחה לעשות בעצמי עם עצמי.. 

ראית את העיניים.. כמה הן היו אטומות ועצובות.. 

ואני עניתי לך בתשובות קצרות.. של כן ולא..

ראית את הפחד.. את המבט המושפל..

ראית איך אני בורחת לאחור..

רק כדי ששוב לא אפגע.. 

שחלילה לא תשבור לי את המעט שנותר.. 

ואתה לא וויתרת.. 

עמדת זקוף עם ידיים לצדדים.. 

רק חיכית לרגע שיהיה לי אומץ..

להכנס לחיבוק..

לסמוך עליך .. להאמין שאתה מבין..  

להאמין שהשברים האלה..

שאני אוספת ומדביקה..

הם רק עוד צלקת לאוסף.. 

עוד משהו לאופי.. עוד הבנה לחיים.. 

עוד משהו שגרם לך..

להרגיש גאה.. 

שהצלחתי סוף סוף..

לראות אותך.. 

לראות אותי..

דרך העיניים שלך.. 

 

לפני שבוע. שבת, 12 באוקטובר 2019, בשעה 05:54

נלחמתי בקולות האלה בראש שלי..

שאומרים לי שאני לא מספיק..

לא מספיק טובה.. לא מספיק מוצלחת..

לא מספיק אוהבת..לא מספיק שייכת..

לא מספיק מתמסרת.. לא מספיק מוכשרת.. 

לא מספיק בכלום .. נקודה.. 

אלה שהורידו אותי לתחתית... שגרמו לי לחשוב שאני לא מספיקה.. 

אלה שגרמו לי לראות בי רק את מה שרע.. 

עד שהופעת.. 

והזכרת לי מי אני.. ומה אני באמת שווה.. 

גרמת לזהות שלי להתעורר.. להרגיש חופשיה.. 

בלי מאמץ שיחררת כבלים.. פתחת פצעים..

ניקית זכרונות..

ריפאת את כל מה שחולה בפנים.. 

הוכחת לי שאני אוהבת.. במיוחד כשאני לא מרגישה.. 

הוכחת לי כמה אני חזקה.. כשאני חושבת שאני הכי חלשה.. 

הוכחת לי שאני יפה גם כשאני הכי מכוערת.. 

הוכחת לי שגם אם עשיתי טעויות זה לא אומר שאני מטומטמת.. 

הוכחת לי שרק אני זו ששופטת את עצמה.. ובמקום לראות את האמת הפשוטה..

אני כל כך מחמירה.. 

הוכחת לי כשגם אם מרגישה חריגה.. לא שייכת..

אני הכי שייכת לך.. 

גרמת לי להאמין שוב.. 

להרים את הראש.. להזדקף.. להרגיש שלמה.. 

גרמת לי להאמין..

שאני מספיק טובה..

כל מה שחשבתי.. כל מה שזכרתי.. כל הדברים האלה שהחזקתי בתוכי..

אלה שאכלו אותי..כירסמו כל נקודה טובה בי..

אלה שגרמו לי להרגיש שאני לא מספיקה.. 

הקולות האלה בראש ששיגעו אותי וליוו אותי שנים..

כאילו נעלמו.. 

נשארנו רק אני ואתה.. 

 

 

 

 

 

לפני שבועיים. שישי, 4 באוקטובר 2019, בשעה 09:10

היא רוצה שתטריף לה את השכל.. 

תרטיב לה את הכוס רק מלחשוב עליך.. 

היא רוצה שתדבר אליה במילים מלוכלכות.. 

היא רוצה אותך סוטה...

היא רוצה אותך יצירתי.. 

היא רוצה שתעמיד אותה במקום.. 

היא רוצה שתשים גבולות.. 

היא רוצה שתפנק אותה .. 

היא רוצה להרגיש שהיא שייכת.. 

היא רוצה שתתייחס אליה.. שתרגיש מיוחדת..

היא רוצה שתאתגר אותה.. 

היא רוצה להרגיש זונה כלבה אפס סמרטוט.. 

היא רוצה שלא תוותר לה.. 

זה מה שהיא רוצה..  

 

אתה רוצה ממנה תמונה סקסית שתמחיש לך את גודל ההתמסרות שלה.. 

 

" נראה לך?? חתיכת סוטה מלוכלך.. מה אני נראית לך?? אני לא איזו זונה פרייארית שמצאת פה בכלוב" 

 

לפני שבועיים. חמישי, 3 באוקטובר 2019, בשעה 06:04

תלכלך אותי.. תכתים אותי.. 

תמלא אותי בנוזלים שלך.. 

תטנף אותי.. תשפיל אותי.. תוריד אותי לרצפה.. 

תכבוש אותי.. תקרע מעליי את הבגדים.. 

אל תפחד.. אני לא בובה...

תנשך.. תצבוט.. תמלא אותי בסימנים.. 

תשתמש.. תיקח .. בלי לבקש.. 

תזיין בכל הכוח.. תחנוק..

עד שלא יהיה אוויר.. 

אל תהיה עדין.. זה לא מה שאני צריכה.. 

תתפוס אותי בידיים גסות.. 

תלמד את גופי.. 

תחדור בעוצמה..

תפרק אותי.. 

הפוך אותי לשלך.. 

 

ככה .. תאהב אותי..