איך בא לי שיהיה כבר חורף. בא לי שתשב בסלון החמים עם השטיח וקפה שהכנתי מראש ותשים רגליים על שולחן הסלון הקטן שהרכבתי בעצמי,אתה והריח שלך שייספג לתוך הספה, שאחרי שתלך לא אפסיק להסניף. בא לי לעמוד באמצע הרחוב בגשם, על הברכיים מול החלון הגדול. להרגיש את הגשם שוטף אותי. גשם זלעפות, שהטיפות ירטיבו אותי עד העצמות. רוצה לרעוד לך עד שהשיניים ינקשו, שלא יהיה אוויר בריאות מרוב קור. בא לי שמלה קטנה שלא באמת מחממת. בא לי להרגיש כמו חיית רחוב רטובה ומסכנה. שהבד ידבק לגוף ידבק לעצם. בא לי להסתכל על החלון ולהתחנן בלב שתסתכל עליי מלמעלה ותרחם ותאמץ את החיה הזו שאני. בא לי לקפוא ולשמוח בלב שלאדוני נעים. בא לי שתהנה מהנרות עם הריח שהדלקתי רק לך ומהשמיכה הרכה שליד הספה. בא לי לסבול כוויות קור ולדעת שלך טוב. בא לי לא לזוז לעולם מהמשבצת שהקצת לי ברחוב עד שתאשר לי, עד שתעשה לי עם היד "בואי" ואני אזכר בקול שלך בראש כמו כשאומר לי "בואי, על הרגל שלי" ואני ארוץ אליך מהר יותר מברק. ארוץ אליך ואקפוץ על כל המדרגות בדרך למעלה לאדוני וארד מולך על הברכיים ואטפטף שלולית מביכה ענקית כמו הלב הנמס הזה כשאני מולך. בא לי שתמשוך בקושי את השמלה הזו ממני ותחמם את הגופה הקרה שאני עם הזין המושלם שלך בגרון ובתוכי.
בא לי חורף והצורך להרגיש אותך אדוני מטריף לי את כל החושים.