אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Adventure

לפני יומיים. 26 באוק׳ 2020, 23:29

היא על שש על הרצפה הקפואה. החזה שלה מעוך על המרצפות והתחת שלה גבוה כמה שיכולה. העיניים שלה מכוסות והיא מתנשפת חזק. היא סופרת בקול עד שלושים, הקול שלה רועד עם כל מספר שעובר. היא יודעת בדיוק מה היא צריכה לעשות. היא לא רואה אותו ולא שומעת אותו, אבל היא יודעת שהוא שם, מקווה לפחות. הלינק לוידיאו שלה פורסם מקודם, היא מדמיינת את האנשים מאחורי המסך מסתכלים עליה, עם המכנסיים מושפלות ומחכים להופעה. זה מערבב לה את כל הבטן, בין תחושות של גועל, בושה, חרמנות, והיא רוצה להקיא ולצרוח וליפול על הרצפה ולבכות. זה נורא שזה מחרמן אותה, נכון?
היא קשורה עם רגל אחת לשולחן, כך שלא תתפתה לברוח או לרוץ לפלאפון שלה לכבות את הסרטון.. אז היא עושה את מה שהוא אמר והיא סופרת עד שלושים. במספרים האחרונים היא כבר רועדת ונחנקת מהדמעות של עצמה. היא מתיישבת על הברכיים וגב זקוף. הידיים שלה מחפשות את שולי השמלה שהיא לובשת והיא מורידה אותה בהנפה אחת, חושפת את הגוף שלה לכולם. היא מסתובבת ושוב מניחה את החזה על הרצפה, מפשקת עם הידיים את הישבן ומראה לכולם את הפלאג שבפנים. היא זוחלת על ארבע מעט קדימה, מחפשת את הדילדו שהדביקה על הרצפה קצת קודם , מתיישבת עליו במכה וצועקת. היא כל-כך חרמנית שזה מחליק לתוכה בנגיחה אחת. היא מתנדנדת עליו קדימה אחורה, מתרגלת לתחושה של זה בפנים, ממשיכה לרכב על הדילדו ורוכנת כלפי מטה. היא יודעת שעכשיו, כשהיא ככה רכונה, הפנים שלה ממש קרובות למצלמה, וההם שם בבית יכולים לראות איך היא נושכת את השפתיים ואת הקימטוטים הקטנים האלו במצח כשהגבות שלה מתכווצות מהנאה. היא ממש משתדלת לא לגנוח, אבל זה בורח לה שוב ושוב והפה שלה מתעוותת לo קטן כזה כשהיא שואפת אוויר. 'אסור לגמור, אסור לגמור, אסור לגמור..' היא חוזרת על זה בראש שוב ושוב ופאק, כמה זה קשה כל-כך לשמור את זה בפנים. היא סופרת עוד שלושים בראש ומתרוממת מהדילדו. היא עוברת מאחוריו בזהירות ומלקקת את כולו מכל כיוון. הטעם שלה מתפרץ לה בפה ונאנחת ומסבירה לכולם בקול כמה הכוס שלה טעים. היא דוחפת את הדילדו עמוק עמוק לגרון, אל הנקודה הזו שכבר אי אפשר יותר והיא נחנקת ומרטיבה את כל הדילדו בגושי רוק. כשהיא מרגישה שהוא רטוב מספיק היא מתרוממת שוב, מוציאה מתוכה את הפלאג בזהירות, ומתחילה להכניס לתוכה את הדילדו, הפעם לתוך התחת הקטן שלה. היא מייבבת תוך כדי שממשיכה לרדת עליו. הדילדו ענק וזה שורף בטירוף, אבל היא יודעת שהיא צריכה לספק. היא מגיעה לקצה והעיניים שלה מתגלגלות לאחור והיא צריכה להזכיר לעצמה לנשום בכל תזוזה ולו הקטנה ביותר. היא יודעת מה הדרך היחידה שבה היא יכולה לגמור היום, והיא צריכה את זה נורא. היא מתחילה לעלות ולרדת בזהירות על הדילדו, כשהיא מתחילה להשתחרר, דוחפת פלאג נוסף לפה. הוא ממש גדול והיא כמעט נחנקת כשהוא בפה שלה. היא ממשיכה לזוז, למעלה למטה, חושבת שברגע זה יש איזה חרמן שמסתכל עליה ומאונן על הזין שלו בטירוף מלראות אותה מזיינת לעצמה את התחת. וזה נותן בה בטירוף, היא מזדקפת ומאתרת לידה את הדילדו השני. הוא נדחף לכוס שלה במהירות. היא קופצת על הדילדו שבתוך התחת שלה ודופקת את הכוס עם הדילדו שביד שלה. שלושת החורים בתפוסה מלאה. הראש שלה מסתחרר והכוס שלה רגיש בטירוף. היא סופרת בקול משלושים אחורה כאשר רק אחריי שתגיע לאפס תהיה לה בדיוק דקה לגמור.. והיא דופקת את עצמה חזק, לא מרחמת. היא יודעת שככל שישרוף לה יותר בחורים, וככל שתרגיש שפשוף חזק יותר, ככה תגמור חזק יותר. את הגניחות והנהימות שלה כבר בטח שומעים גם בהודו, כי אלו תחושות שאי אפשר לזייף. וברגע שהיא מגיעה לאפס היא גומרת כל כך חזק שהיא כבר לא יודעת מתי נגמרת גמירה אחת ומתי מתחילה אחרת, והיא מתרסקת על הרצפה הקפואה שוב, רועדת בטירוף כמו גוש של ג'לי קטן. היא מתפרקת בתוכה, משתחררת ובוכה.

 

זו רק פנטזיה! לא יהיו פה לינקים :-)

לפני 5 ימים. 24 באוק׳ 2020, 2:27

הוא אוסף אותך. את עולה לרכב ומתיישבת לידו והפנים שלך מתמגנטות לזרוע שלו מרוב הגעגוע והלב שלך דופק דופק דופק.. את יודעת שאין לכם הרבה זמן עכשיו, והוא עבד מאד קשה רק כדי לפנות לך את החצי שעה הזו ואת מתפתלת על המושב לידו והריח של הכוס שלך מתפזר לך ישירות בתוך האף ואת נאנחת בשקט, בקושי מחזיקה את הנשימה ותוהה אם גם הוא מריח כמה את חרמנית. את נבוכה ועוצמת עיניים חזק כשהיד שלו נכנסת לך מתחת לטייץ והתחתונים והאצבעות שלו נוגעות בדיוק בנקודה שגורמת לך לעוות את הגב ולשאוף אוויר חזק. את גם לא יודעת מי נוסע ליד הרכב או עובר בהליכה. מי מציץ ורואה, והלב שלך מתפרע בבית החזה אבל האגן שלך נדחף יותר לאצבעות שלו, והרגליים נפשקות יותר מעצמן, לתת לו יותר גישה אליך, לזונה הציבורית המלוכלכת שאת. את לחוצה מהסיטואציה מסביב, וממי שעלול לראות. את מרגישה כאילו חוטפים ממך את הפרטיות שלך, שהופכים אותך להפקר לכולם, ואת מתמכרת לתחושה הזו. את מרגישה את כל הנוזלים בכוס שלך מרטיבים את התחתונים ואת האצבעות שלו ואת אוכלת את עצמך מבפנים מהמחשבה של למה את כל-כך מגורה מהמצב. וככה אתם נוסעים, האצבעות שלו משחקות בך ובכוס שלך, והעיניים שלך עצומות והנפש שלך משוחררת ומרחפת והדברים היחידים שאפשר לשמוע ברכב זה הקולות החרמניים והמובכים שלך, הגניחות והאנקות הקטנות ואת הגלגלים של הרכב על הכביש.
ואז אתם עוצרים. את פוקחת עיניים ולוקח לך כמה שניות להתאפס. הכל חשוך, וזה מרגיש כמו סוף העולם שמאלה, אבל את שומעת מכוניות על הכביש וזה קצת מרגיע אותך. עד שאת מתאפסת הוא כבר הספיק לצאת מהרכב ופותח בשבילך את הדלת (מי אמר שגנטלמניות נעלמה?), ואת יוצאת ומיידית מוצאת את המקום שלך על האדמה בין הרגליים שלו. את נצמדת אליו ומשפשפת את הלחי על המכנס שלו, מנסה להרגיע את התחושות שמתהפכות לך בבטן, והוא מושך ממך במשיכה אחת את החולצה ואחרי זה את החזייה, ואת נותרת חשופה באוויר הפתוח והלב שלך דוהר בלי הפסקה. את שומעת את הרעש המוכר של ההתעסקות במכנס ואת כבר מלקקת את השפתיים ומרטיבה אותן, מוציאה לשון רטובה כדי לפגוש בזין שלו, המטרה של החיים שלך.. ובשניה שהוא בפה הכל מסביב נמחק; הלחץ, הדאגות, החשש שמישהו יראה את הזונה המוצצת עם הציצי הענק שחשוף פה בפינה החשוכה של הכביש- הכל נמחק, וזה רק הזין שלו בפה שלך שמתמזגים ואת צריכה לבצע את העבודה שלך. אז את מוצצת ומלקקת ומרטיבה אותו מהביצים ועד הראש, ומפשקת רגליים קצת יותר על האדמה כדי להנמיך את עצמך ולהגיע ליותר נקודות, ואת מתעלמת מהאבנים שמכאיבות לך בברכיים ומתמקדת רק בזין שמתנפח ומתקשה לך בפה.. וכמה שהוא טעים ונעים, או פאק. היד שלך מצטרפת ונסגרת עליו. את טועמת קצת אדמה מלוכלכת תוך כדי, אבל זה רק מדליק אותך יותר כי את זונה מלוכלכת בעצמך, ואת מודה לאלוהים על שהביא לך אותו וכמה את לא רוצה שהרגע הזה ייגמר. את מצרפת גם את היד השניה והיא מלטפת ומשחקת עם הביצים שלו.. ואת יודעת שצריך להתייחס אליהן הכי באהבה שאפשר, כי כל הזרע שאת כל-כך אוהבת ללקק ולבלוע כמו זונה טובה- מגיע משם. אז את משחקת איתן טוב טוב ומלטפת ואוהבת. הוא מתכופף טיפה מעליך ומוחץ לך את הציצי שעף קדימה אחורה מהקצב של המציצות, והתחושה של הידיים שלו עוטפות אותך עושות לך צמרמורת לאורך כל עמוד השדרה. כמה את שלו, אלוהים, כמה את שפחה שתעשה הכל כדי שהוא יהיה מרוצה. ואז הוא גומר, קצת בפה לטעם והשאר על הפנים שלך. הן כבר מלאות ברוק שלך ובריר שיצא לך מהמאחורה של הגרון כשדחפת את הזין שלו חזק פנימה, והמסקרה השחורה מרוחה לך מהדמעות, והזרע שלו עכשיו זה הטאצ' האחרון המושלם לפנים היפות האלו. הדובדבן שבקצפת. הוא עוזר לך ללבוש את החולצה בלי לגעת בפנים (ג'נטלמן2), ועוזר לך לקום כי הברכיים שלך רועדות (3) ולהיכנס לרכב(4), והוא מסיע אותך בדיוק כמה רחובות ליד הבית שלך ואומר לך ללכת ככה הביתה, להסתובב בשכונות ובין האנשים בלי להזיז ולו טיפה של משהו, ולצלם את עצמך עם הזרע בבית. את זונה צייתנית והולכת הביתה עם כל הזרע שמטפף לך על הפנים. כשהטיפות מגיעות לך לשפתיים את כבר לא מצליחה להתאפק, מוציאה לשון קטנה ומלקקת והטעם משכר אותך לאובדן חושים.

לפני 6 ימים. 22 באוק׳ 2020, 23:48

מאז ומעולם הרגשתי שאני נשלטת. כמובן שכשהייתי קטנה לא ידעתי הגדרות או מה זה בדס''מ בכלל, אבל מהות השליטה זרמה בתוכי תמיד. להגיש אוכל להורים שלי לפניי, בעבודות צוות להכין הכל לבד, הצורך לדאוג למי שמולי לפניי, לכסות בשמיכה ולהכין תה, ההתחייבות הטוטאלית שלי. לתת מעצמי תמיד.. אני לא חושבת שאני מכירה דרך אחרת בכלל. אני זוכרת שהמחנכת שלי הייתה מחייכת כשהייתי נכנסת לחדר שלה באסיפות הורים והייתה אומרת לי שאני מביאה לה הרבה נחת. הייתי יוצאת ובוכה בשירותים שמישהו מרגיש אותי סוף-סוף.
רציתי להרגיש רק את התחושה של השייכות הזו, שמישהו יעטוף אותי.


כל פעם זה קצת יותר. קצת יותר לכתוב לך, קצת יותר לספר לך, קצת יותר לחשוף לך, קצת יותר להסתכל עליך, להיחנק עליך, לגמור עליך, לדבר אליך. למצוא את המקום שלי בין הרגליים שלך, לדעת שאתה שומר עליי.
מדמיינת להתעורר בבוקר מחובקת איתך עוד לפניי שהשעון הארור מצלצל, הידיים שלך תופסות לי את הציצי, אבל אני מסתובבת אליך ומחליקה למטה, מוציאה לשון חמה ורטובה ומלקקת את הזין המושלם שלך ומעירה אותך כמו שאתה אוהב.

לפני שבוע. 20 באוק׳ 2020, 20:58

לפני שבוע. 18 באוק׳ 2020, 1:44

אין משהו שעושה לי את זה יותר מלהיות על ארבע כשאתה מזיין אותי בדוגי ומפרק לי את הכוס כמו שרק אתה יודע. אוהבת להרגיש את הזין שלך מרחיב אותי, את הירכיים שלך מתנגשות בשלי חזק ושאני צריכה להזכיר לעצמי לשאוף אוויר כל כמה שניות כי הראש כבר מתחיל להסתחרר. שאתה ממשיך וממשיך לזיין אותי, למרות שרגיש לי בטירוף בפנים וכל שיפשוף שלך בתוכי גורם לי לגנוח חזק יותר ולתפוס בסדינים ולהתחנן לגמור שוב ושוב. אני אוהבת כשאתה תופס לי בשיער ומושך אותי אליך, מקבע אותי ככה, שאני מרגישה את כל השורשים של השיער זועקים לעזרה מהעוצמה של המשיכה וכל כך טוב לי שאני נושכת את השפתיים חזק ונדחפת אחורה לזין שלך בהתאמה. אני שומעת את הקולות של עצמי.. מעין שילוב של גניחות-יבבות-זעקות-צעקות של חיה ואני רק רוצה לצעוק לך שלא תפסיק לזיין אותי ככה לעולם וכמה מלאה ושלמה מרגישה עם הזין שלך בחורים הקטנים שלי ושאני זונת גאה שלך אבל יוצאות לי רק צעקות. כמעט עולות לי דמעות מרוב ההתרגשות ותחושות שבחיים לא הרגשתי עם אף אחד חוץ ממך, ואתה קורא אותי וחונק אותי עם היד שלך או הזרוע, כי אני שלך ואתה רוצה, ואני מרגישה שככל שהחניקה מוציאה ממני אוויר ככה אני מתהדקת יותר על הזין שלך, ואתה כבר מכיר את הזונה הקטנה שלך ואתה יודע להגיד לי ש''עוד לא.. עוד לא ..'' למרות כל היבבות וההתחננויות שלי לגמור סביבך שוב, ואתה מותח אותי עד לקצה שאני כבר לא נושמת ובקושי מצליחה להחזיק את הכוס הרטוב הזה מלהקשיב להוראות שלך.. אבל כשאתה משחרר אותי לגמור אני יודעת שאני גומרת רק בשבילך אדוני ואין התפרצות הר געש חזקה יותר מהגמירה שלי באותו רגע. לנשום או לגמור. לנשום או לגמור. לנשום או לגמור.

 

לפני שבוע. 17 באוק׳ 2020, 0:52

אני קוראת את הפרופיל שלי וקצת מתפלאת מכמה כנה הייתי עם עצמי והרצונות שלי עוד כשרק פתחתי את הפרופיל אי שם ב 2016. כמה רציתי להרגיש מגע ממישהו שירצה אותי למרות מי שאני, בגלל מי שאני. שלא יבהל מהדחפים שלי, שלא יברח כשאני נכנסת למצב טורבו של טנטרום נוראי ולא רואה בעיניים, שלא יזדעזע מהחיה הזו שבתוכי.
אני על הברכיים מול המראה הגדולה (בא לי להיות קצת מתנשאת ולהגיד ''בסייזה''). יצאתי מהמקלחת ואני עוקבת במבט אחר הטיפות שמרקדות לי על הציצי. אני מחלקת את השיער לצד ימין ולצד שמאל, מסרקת ומסתכלת לעצמי בעיניים, רואה את המשחק של האור-חושך-חרמנות-בהלה באישונים שלי ומגחכת ממבוכה.
אני כבר שעתיים על הפוסט המגוחך הזה כי אני מרגישה שאני חייבת לכתוב וכלום לא יוצא. ואני מחכה ומחכה ומסתובבת בחדר מצד לצד ושוב חוזרת למחשב ומדליקה מוסיקה.. ואין. בא לי לצעוק ולבכות ולהשתטח על הרצפה הקפואה ולרקוע בידיים ורגליים ולזעוק ליחס. יחס. יחס. זונת יחס. אני מרגישה כל-כך ריקה.

לפני שבועיים. 10 באוק׳ 2020, 17:22

Love your curves and squeeze the shit out of them. 🔥

 


(עוד ניסיון של ולריה להיות הקושרת של ולריה.)

כל פעם מחדש אני מופתעת מכמה אני זונה בבלוג
ומכמה אני ביישנית ב''חיים האמיתיים''
ותוהה איפה אני באמצע.
וצריך להעריך את שני הצדדים שבי..את הזנותית שמלקקת זרע מהפנים ברכב בדרך הביתה ואת הנבוכה שלא מצליחה להיישר מבט ולדבר. 

רק בא לי להרגיש את הידיים החמות שלך עוברות על הגוף שלי ומוחצות אותו, מצמידות אותי אליך. משאיר אותי עם טעם לעוד.

 

ושיר געגועים קצר לנוטי:

Violets are blue
Roses are red
I'm missing your ropes
So please come back fast
לא מתחרז אבללללללללל..... תמיד רציתי לשיר למישהי סרנדה בפומבי. :)

לפני שבועיים. 9 באוק׳ 2020, 18:47

כשרחוקים, אני אוהבת שאתה שולח לי תמונה של הזין המדהים שלך ומזכיר לי את המקום שלי ואת התפקיד שלי ואת העובדה שאני צריכה להתנתק מכל דבר שאני עושה (כולל בהייה בזין הטעים שלך) ולהתרכז אך ורק בלחרמן את האדון שלי. אוהבת שאני מנסה לאתגר את עצמי כל פעם טיפה יותר ולחשוב על מה שיעשה לך את זה עכשיו. בין אם זה לצלם את עצמי מתחככת בטומי הבובה או לכתוב לך שרוצה לחכות לך עם חצאית מורמת למעלה ברכב, או לחכות לך בצומת כמו זונה בשקל או פשוט הציצי שלי שאתה אוהב. כשאתה רחוק, אני אוהבת לדמיין אותך משפשף את הזין שלך וקורא את המילים שלי או רואה את הסרטונים המלוכלכים שאני שולחת שלך וזה עושה לי רטט בלב והתכווצויות למטה, ואני מרגישה כמו כלבה שרואה עצם, ובאמת שרק אז, כשאני נוגעת בעצמי, אני הכי נהנת..כשאני יודעת שגם אתה .


כשקרובים, אני אוהבת שאתה מעלה אותי שלב כל פעם. אוהבת את הזין שלך מפרק לי את הכוס ואת הפלאג עמוק בתחת בו זמנית והרגליים שלי שלא מצליחות לעמוד ברוגע. אני אוהבת הידיים שלך על הגוף שלי; מוחצות, חונקות, צובטות..נדחפות לי לפה. אוהבת את הרגע הקטן הזה, שניה לפני שאתה נדחף לי לתחת, כשאני אומרת לעצמי להרפות, ואני מבינה כמה אני מתמסרת לך, כשלא אכפת לי הכאב של עצמי אלא מתמקדת בכמה שטוב לך. ואתה מזיין אותי בתחת חזק ולא מרחם, והנשימות שלי משתלבות עם יבבות קטנות של כאב ומהר יותר ומהר יותר, והזין שלך גדול כל-כך ומכניע אותי עד שאני בקושי נושמת.. ואני יודעת שאני הרכוש שלך, ואתה יודע מה טוב לי ומה טוב לך, ואתה מחליט.

אני נכנסת לתא השירותים. מורידה את החולצה והחצאית ומקפלת יפה לתוך התיק.. אני מסיטה מעט את החוטיני, דוחפת אצבע או שתיים לכוס הרטוב, מרטיבה עם האצבעות קצת את החור של הטוסיק. הלב שלי דופק מהר והמחשבות של הפחדים נכנסות לי לראש, שאולי מישהו אחר יכנס, שאולי מישהו ישמע את הקולות שלי, שאולי מישהו יראה.. אני משתיקה את המחשבות ומורחת קצת חומר על הפלאג, דוחפת לבפנים ומחזירה את התחתון. הרגליים שלי רועדות ואני בקושי עומדת. אני פותחת את המנעול של התא השירותים, מפשקת רגליים, ידיים על מושב האסלה, מסיכה על העיניים.. ומחכה לאדוני.

לפני 3 שבועות. 5 באוק׳ 2020, 3:47

קודש הקודשים. חצי כפית תמצית הווניל שנותנת את כל הטעם לעוגה. זה הבלוג שלי בשבילי. המקום הבטוח שלי. לפעמים פח זבל למחשבות השחורות שאין למי לספר. לעבור על פוסטים ישנים שהסתרתי מרגיש כמו רכבת הרים. אני זוכרת כל פוסט ופוסט, איפה כתבתי אותו, מה הרגשתי, אפילו איזו מוסיקה שמעתי ברקע(עכשיו שומעת את EYE IN THE SKY של מרינה מקסימיליאן ורד בנד). אני נזכרת בשולט הרלוונטי ואני צוחקת על התמימות שלי ולפעמים מתחרמנת מעצמי.. אבל בשורה התחתונה - מקבלת את עצמי. שרוטה בראש אבל טובה.

אני קוראת את עצמי עוד קצת, הפוסט ההוא עם הברכיים על האבנים, ואצבעות שנדחפות לי לכוס בנסיעה והסקס במכללה. אני נאנחת ונוגעת בעצמי ופתאום זה מרגיש חשוף כל-כך לגעת בעצמי בגלל עצמי, כמו לאונן על הפורנו של עצמך. וזה חשוף לי שאתה קורא את זה. מה"זרים" לא אכפת לי, אבל ממך כן.
אני נכנסת לשיחה שלנו ומגלגלת במדיה עד להתחלה, עוברת בין סרטון לסרטון ששלחתי לך, חושפת את עצמי בפניך, מתפשטת, הציצים שלי עפים מצד לצד, מתחככת בכיסא בעבודה, האצבעות שלי בתוכי בכמות סרטונים דו ספרתית מוגזמת.. ואני מעריצה את הבחורה בסרטונים והלוואי והיא תהיה אני. אני מורידה את העיניים מהפלאפון ותוהה כמה זמן אני משפשפת את עצמי ולאיזה טראנס הזוי נכנסתי כי אני רגע מלגמור והרגליים שלי רועדות כמו ג'לי.

חושבת עלינו מחובקים במיטה.
חושבת על לקום בלילה ולמצוץ לך את הזין כאילו זה הדבר היחידי שקיים בעולם.
מדמיינת אותי עולה מעליך ודוחפת את הכוס החמדן שלי עליך והשפתיים שלי נפוחות וכואבות מהמציצה.
מדמיינת את הידיים החמות שלך מוחצות לי את הציצי בחיבוק אחרי זה שוב.

 

ולריה משחקת בבובות.. ובעצמה;

(בסדר בסדר אני לא קושרת מדופלמת, אז מה!)

לפני 3 שבועות. 2 באוק׳ 2020, 21:47

בארוחת שישי הילדה והילד משחקים מתחת לשולחן והאמהות שלהן משחקות יחד איתם. הילדה צובטת את כולם מתחת לשולחן והילד מטפס על הכיסא ועושה 'המ המ' עם יד קטנטנה על הבטן וצועק 'אמן' כשהחבר עושה קידוש ואני צוחקת צחוק מתגלגל עד שכואבת לי הבטן וכל מה שאני רוצה לעשות זה לזחול מתחת לשולחן ולצבוט לכולם את הרגליים ולשחק עם הילדים מחבואים ולהיות שוב קטנה וחסרת דאגות וחסרת מושג על הכל.

כל פעם אני נכנסת ללופ הזה בשלוש בלילה שהינה שוב איבדתי את עצמי. אני מרימה את בקבוק היין מהרצפה ומנקה את השאריות של העוגיות מהערב ומציעה שוב את המצעים לפניי שאני נכנסת ותוהה למה אני כל הזמן מנסה לתת לאחרים במקום לתת לעצמי. ואז אני חושבת על זה שאני מוצאת את עצמי *כש*אני נותנת לאחרים, ואז זה תסביך לא נגמר של האם רע לי או אני מכניסה לעצמי לראש שרע לי ובכלל הכל טוב(או לפחות לא רע)?

אני קצת מתגעגעת ללילות שלמים בחוף של הרצליה, כשהרוח מדגדגת לי את כפות הרגליים החמודות וכל מה שיש לי הוא עליי. תוהה אם יש רק אהבה אחת בעולם ואיפה היא מחכה לי. האם כל מי שהתחתן חשב לעצמו שיותר הוא לא יאהב אף אחד אחר? האם מישהו יחכה גם לי שש עונות כמו לוק ללורליי בבנות גילמור?
(*הערה לעצמי: השם הבא יהיה לורליי)

 

 

תבוא הביתה אחרי יום ארוך וקשוח בעבודה. הבית נקי והכל מסודר. תן לי להוריד לך את הנעליים והבגדים, להביא לך את האוכל ואת הבירה שלך. אדליק את הטלוויזיה, אכוון את המזגן, שים עליי את הרגליים שלך ותירגע. ואם פתאום לזין שלך יהיה חשק, אני רק משיכת שיער קטנה משם. הכל עליי.

(זו כמובן לא אני בתמונה. הלוואי. :) )