אני מרגישה שהשמנתי. זה לא גורם לי להרגיש רע עם עצמי, אבל מלחיץ אותי קצת (מבחינה בריאותית). אני דווקא צריכה לתפוס את התזונה שלי בידיים ולהתחיל לדאוג לעצמי, חיזוק המערכת החיסונית ודברים בסגנון.
אני יודעת שההשמנה הזאת נובעת מכל השטויות שאני אוכלת מחוץ לארוחות. אף פעם לא מצאתי דרך לנטרל את ה"צורך" לאכול שטויות, זה ככה מגיל נורא קטן, ותמיד זה גרם לי להרגיש חלשה, חסרת שליטה. זה בדיוק כמו ההרגל המעצבן של קילוף העור שעל השפתיים, אף פעם לא מצאתי דרך לנטרל אותו.
היו לי תקופות של טבעונות וצמחונות, בהן הצלחתי לשמור על משקל סביר יחסית, אבל היו לי חוסרי ויטמינים באותן תקופות. מתישהו לפני שנה, כשהייתי בדיכאון מהגלולות למניעת הריון שנטלתי, החלטתי שנמאס לי להיות צמחונית (אחרי שנתיים וחצי של צמחונות). חשבתי שאולי זה ימלא את החלל שנוצר לי בנפש. אז הפסקתי להיות צמחונית. החלל התמלא רק כשהחשק המיני חזר אלי אחרי שהפסקתי ליטול את אותן הגלולות (רק 4 חודשים אחרי שהפסקתי להיות צמחונית).
אני אוהבת שיש לי חופש בחירה בהרבה מאוד תחומים. בחירה בדרך חיים כזו או אחרת היא עדיין בחירה, גם אם בתוך הבחירה עצמה יש הגבלות. אני רוצה לבחור להיות בריאה. מה הדרך לשם? מה זה כולל בתוכו? איך זה יגביל אותי? איך זה ישחרר אותי?
אני מרגישה עייפה ומפורקת בזמן האחרון, כאילו אין לי כוח לעשות שום דבר באופן כללי, יש לי רק כוח לבהות בחלל האוויר ולנשום. הייתה פעם איזו טקטיקה שהשתמשתי בה כדי להתמודד עם הכוח המדכא הזה- "פירוק" משימות שצריך לעשות. הייתי "מצווה" על עצמי לעשות משהו ואז הייתי עושה את אותו משהו, והרגשתי הרגשת גאווה עצומה על זה שהצלחתי לעמוד בכמה משימות הקטנות האלה כי עד הציווי הפשוט הזה הן פשוט נדחו ונדחו עד שהגיעו לרמת מיאוס. יש לציין- אני לא ממש בחורה דחיינית. אני דווקא די עומדת במה שאני מציבה לעצמי. אבל באמת בזמן האחרון (בחודשיים האחרונים פחות או יותר) אני מרגישה חוסר אונים שדי מייאש אותי. אני צריכה איכשהו להחזיר לעצמי את המוג'ו.
אני חושבת שקצת התחלתי בזה- כתיבת הסיפורים, קשר שליטה, חזרתי לעשות קצת יוגה (אבל לא עשיתי כבר שבוע וחצי עקב שפעת מזגנים. זה מלחיץ אותי...ברגע שאני קובעת לעצמי רוטינה חדשה כל יציאה מהשגרה שלה קצת מלחיצה אותי. אבל הפעם אני צריכה לסמוך על עצמי שאצליח לחזור לרכב על הסוס גם אם לא עליתי על גבו כמה זמן). גם את הדברים שציינתי קשה לי לעשות, אני ממש מתאמצת לעשות אותם.
לשמחתי,
אני מאמינה בעבודה קשה.
ואם כבר עבודה קשה, קצת מוזיקה ברקע לא תזיק.
