לפני 6 שנים. 29 באוגוסט 2017 בשעה 13:15
נר קטן נדלק אי שם
מרקד
ומפזז
באופן מגושם.
נר שלי,
נמס ונפלא
מעצים ומכאיב,
פותח פתח
למחילה.
אני
מוחלת
לי
על הבחילה
ועל המיאוס
על
זיון
אחרי
זיון
בלי להתחשב במגבלות הגוף,
בלי היסוס.
אני זו אני
ואני
לומדת בדרך הקשה
תמיד.
במקלות
ובאבנים
השיעורים נלמדים...
אבל העיקר
שבסוף
הנרות
נדלקים.