מה הם הדברים שאני רוצה בחיים?
נראה לי שכל יום יש לי תשובה שונה לשאלה הזו.
יש ימים שחסר לי משהו- שאני יודעת להגדירו.
יש ימים שחסר לי משהו- ואין לי מושג מה הוא.
ויש ימים שלא חסר לי כלום כלום.
כמו היום,
כמו בתקופה האחרונה.
ולא בא לי שישתנה ולו סמנטימטר בחיי.
שישאר בדיוק כך.
בחופש המטורף הזה שיש לי.
בעטיפה המוגנת שלי.
ביציבות הבלתי מעורערת שבה אני חיה.
ואהבה הנוכחת בחיי באופן תמידי, מכל אוהבי.
אני שולחת תמונות והודעות מחו"ל לכל חברי, ולכל מי שאכפת לי ממנו, והוא במחשבותי.
ולקראת הערב, כשאני כבר גמורה לגמרי מיום שהתחיל לקראת בוקר ושלא היה בו אף לא דקת מנוחה-
אני מודה על האושר שיש לי בחיי.
על מה שהיה לי לפני שטסתי,
על מה שאני חווה פה,
ועל מה שמצפה לי כשאשוב.
יש לי כל כל הרבה.
כל כך, כל כך.
אני מודה.
ולא צריך לחשוב על זה יותר מדי.
או לנתח את זה.
או לחפש משמעות.
כי היא ישנה.
היא פה.
היא עצם ההויה עצמה.
תודה!
