סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 6 חודשים. 15 באוקטובר 2023 בשעה 15:36

CharlieI{Lotus} - נכון.
ויש רשימה דומה גם ללבנון שהולכת אחורה עשורים.
אני עוד זוכר את ענבי זעם, ונדמה לי שהיה דין וחשבון.
בקיצור, כאומה, אנחנו לומדים לאט ושוכחים מהר.

אולי נמנה מישהי חכמה שתהיה נציבת הזכרון הארגוני בממשלה.
לפני 6 חודשים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - גם ענבי זעם וגם דין וחשבון היו מבצעים בצפון.
ולדעתי, נרגעו רק אחרי ששיטחנו את הדחיה במלחמת לבנון השניה. אבל יש מצב שאני טועה כי אני פחות שולטת במבצעים בצפון.

את המבצעים בדרום, לעומת זאת, אני מכירה מקרוב. גם את הפרדוקס המטורף של טילים ומלחמה בבית, ואז נוסעים עם הרכב לעבודה במרכז- וחיים שלוים שם. אנשים בבתי קפה. אם יש אזעקה ? היא שניה אחרי הכרזת שביתת האש, וגם אז אנשים לא מגישים צורך להתמגן.
התחממות בדרום? בצפון? זה משהו רחוק.

וכן-
גם בצפון זה יקרה. אם לא נגיב כמו שצריך. ואם נמשיך לראות בכל שיגור "כהתחממות"
לפני 6 חודשים
CharlieI{Lotus} - הבעיה היא שזה לא נרגע כי שיטחנו את דאחיה. זה נרגע כי לחיזבאללה יש דברים יותר טובים לעשות.
ובכלל, הריגת אזרחים מעולם לא השיגה מטרות צבאיות.
לא כעניין מוסרי, אלא כעניין מעשי נטו, זה פשוט לא עובד ולא עבד אף פעם.

האם ניתן לנצח צבאית על ידי הריגה שיטתית של כל בני האדם ברצועת עזה?
כנראה שכן, אבל במצב כזה כבר לא אוכל לחיות כאן.
אנחנו שואפים להיות יותר טובים מזה.
לפני 6 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י