לפני 7 שנים. 20 בדצמבר 2016 בשעה 20:58
אז לכתוב סשן זו זילות בעניו.
אז לא אכתוב סשן.
אציין רק שיש מצבי רוח שבגיל מופלא של 34- אך ורק אדוני יכול לתת לי:
שובבות
משחקיות
ילדותיות במידת מה
התמסרות
העונג שבכאב
זנותיות מותרת
מיניות חופשיה
החופש להיות אני. האמתית.
ללא בושה.
ללא עכבות.
איך גומלים על כזו מתנה?
אין לי מושג.
אבל אני חשה הכרת תודה, לך אדוני.
על כל התחושות האלו..
ועל כל החורים שלי, שנוטפים מזרע שלך.
הייתי חייבת. :)
עפה גבוה גבוה בעננים.
וכבר מתגעגעת.
נ.ב.
כיף, מטורף וכיף.
ממש ממש כיף.
מקווה שגם לך.
