סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. 26 במרץ 2017 בשעה 19:44

אני קמה מהכסא הדימיוני הוירטואלי שלי.

 

שלום. 

שמי חשופית

 ואני מודה. אני מכורה קשות.

 

הזין שלך

הידיים שלך

הקול

הכתפיים ושקע הכתף במיוחד

העיניים שלך

הריח

 

 

הנוכחות שלך

החברות שלך

ההומור שלך

הדאגה שלך

ההכלה שלך

ההבנה שלך אותי

האכפתיות שלך

ההקפדה שלך

החום שלך

האהבה שלך.

 

נשיקה

חיבוק

כשהזין חודר את פי למרגלותיך

הצלפות

אצבעות ומשחק בי

 

והכי אני מכורה,

זה למה שאני עוד לא יודעת.

נו זה,

בדיוק הדבר הזה,

שתבחר לעשות בעוד רגע...

 

פירמידת הצרכים של חשופית שכזו.

מאסלו עצמו אישר לי :)

 

נאמרו דברים אדוני,

גם אם בהיסח.

נאמרו ונשמעו.

גם ממני וגם ממך. 

 

קצר. קולע. מדויק. 

תודה.

 

שלך

}{

 

 

 

סועד קשוח - מקסימה אחת,

ואני מכור לדילר שבי,
לכך שאני מצליח להמשיך לשכר ולמכר אותך בכל רגע עוד קצת.
שלא יגמר,
כי את כל כך מקסימה בפורמט הזה, במצב צבירה הזה שמנזיל אותך ברטבים שמעשירים את הטעם לחיים
שמגבירים את ההתמכרות לכל הטוב הזה.
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אני מכורה אדוני.
וכמו כל מכור, אני צריכה את המנה שלי,
עוד ועוד.
נכנסת לזה יותר עמוק,
חשה תסמיני גמילה כשבמניעה.
נידי.
:)
נידי, אבל שלך.

תגיד לי, האם אתה שמח
כמו שאני שמחה?
תגיד לי, האם אתה שמח
כמו שאני שמחה?
להיות איתך....
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י