שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 6 שנים. 17 ביוני 2017 בשעה 8:26

אדוני,

 

אתה ממלא אותי במובנים שחוצים את הבדסמ.

חבר לי.

מנטור.

מחנך.

אבא.

אני מעריצה אותך.

 

 

עברנו את אחד החודשים היותר אינטנסיביים שלנו.

ריגשיים מאוד.

אבל גם מחברים מאוד. ועוטפים. ומלטפים.

וזה כל כך נעים.

החיבוק הזה שלך. 

השליטה שאני זקוקה לה.

הנוקשות.

והרוך.

 

אתה.

פעם נוספת, מבקשת את מקומי תחתיך.

 

מבקשת להמשיך במסע המטורף הזה שאתה מוביל.

בתהליך.

 

מבקשת את קולרי, אדוני.

מבקשת להמשיך להיות שלך.

 

}{

 

וגם-

מתגעגעת.

מאוד מאוד.

 

צ'יטה​(שולט) - אחלה תמונה. כוסית }{
לפני 6 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - :)
תודה.
לפני 6 שנים
סועד קשוח - נכון שהיא נהיית ממש כוסית?
אבל ממש.
זה האימונים המפרכים וההצלפות שמגרדות ממנה פיסות זעירות ומיותרות. (:
לפני 6 שנים
סועד קשוח - נדבר על זה בבית.
תביאי אותו איתך.
מה תהי מוכנה לעשות עבורו?
}♡{
לפני 6 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - אדוני.
הוא תמיד איתי.
קרוב קרוב.

כשאתה שואל את זה כך, לפתע האוויר בחדר נהיה דחוס יותר, ובעודי נושמת משכר אותי לתוך המחשבות.
מהחשש
מהפחד.
מהצורך
מהזדקקות

לך.


שלך אדוני.
לפני 6 שנים
סועד קשוח - אז אני שואל את זה כך.
לפני 6 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - :)

אוח עליך.
אווווווווח.

כן אדוני.
:)
תודה

לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י