יומן מסע

איך הוא יודע להזיז אותי מכמה מילים פשוטות, מצמיאות.

איך הוא יודע לפרוט על הכוס שלי, כשאני במרחק של קילומטרים רבים.

איך הוא יודע לכוון את הראש שלי לדרך המחשבה הזו, השונה ,

שגורמת לי לנזול.

סשן בקרוב.

ואני מרגישה את הגוף שלי נכנס לדריכות. גלים על גבי גלים של עונג העובר בי כלל ללא מגע.

אני ממתינה לכאב שהוא מוסר לי במתנה מחושבת, המיוצרת במיוחד עבורי. רוצה בו.

ובאותה הנשימה פוחדת ממנו. פוחדת מכשלון שלי. מאי היכולת שלי. עבר זמן מה.

צריכה את הקשיחות הזו שלו, זו שמוגשת באריזה רכה כל כך, זו המגבירה את אהבתי הרבה  אליו עוד ועוד.

הגוף מבקש רגיעה, פורקן.

המיינד מבקש ספק רוע, ספק אכזריות מתוקה.

יש מערבולת בבטן.

ואני צריכה אותו כל כך.

אני מכינה את עצמי אליו.

להיות עבורינו.

אני מתגעגעת. 

ומבקשת.

על בירכיי.