הפוסט הזה הוא מעין הפסקת פרסומות לאלו שבדרך כלל נכתבים אצלי בבלוג.
מין note to self, כי זה 'הכלוב' ולאף אחד לא באמת אכפת כאן מכלום - וזה מה שאני כ''כ אוהבת במקום הזה.
אז הגעתי לשלב בחיים שאני לומדת לקבל דברים ומחוות - וזה מדהים! ותוהה, למה לא אפשרתי לעצמי לעשות את זה קודם?
אסביר: אני מהנשים האלה, ה''חזקות העצמאיות'' בהגזמה, ה-כ-ו-ל אני עושה לבד. ומה שאני לא מצליחה לעשות לבד, אני לומדת איך לעשות לבד ואז עושה אותו לבד.
לא אהבתי את התספורת שעשו לי במספרה? למדתי לספר את עצמי כמו שאני אוהבת.
התקלקל המדיח? למדתי על המערכות שלו, איפה ומה צריך לפתוח, הזמנתי חלק והחלפתי.
בא לי משהו *מאוד ספציפי* באמצע הלילה ואין מאיפה להזמין אותו? כמו הרוטב כנפיים של דיקסי? סופלה שוקולד קריספי מבחוץ ונמס מבפנים? חצ'פורי? אז למדתי להכין - והכנתי, אם צריך גם באמצע הלילה.
פנצ'ר? לא משנה איפה, רכב או אופניים, אני אסתדר (לבד כמובן).
הבירה שאני כל כך אוהבת נמכרת במקומות בודדים בלבד ובמלאי מוגבל? למדתי להכין לבד בדיוק מה שאני רוצה ודואגת שתמיד יהיה לי מלאי.
בא לי קפה טעים? אבל בדיוק בדיוק כמו שאני רוצה? אין בעיה, למדתי איך קולים אותו לדרגה הספציפית הזו, טוחנים ומכינים בבית.
בא לי תמונות יפות? למדתי לצלם.
לומדת לצלם? למדתי איך לצלם בפילם עם כמות תמונות מוגבלת ובפורמטים שונים.
צילום בפילם? למדתי לפתח לבד את הנגטיב, בניתי חדר חושך והדפסתי תמונות.
ואני יכולה להמשיך עוד הרבה, אבל הבנתם את הנקודה... אין לי שום בעיה ללכת למרחקים (מאוד) ארוכים כדי לקבל בדיוק, אבל בדיוק מה שאני רוצה ובזכות עצמי. כמובן.
אותו סיפור בתחום הפיננסי ו/או בתחום הרומנטי.
אין סיכוי בעולם שאתן למישהו לשלם עלי, לפחות לא בחצי שנה הראשונה (או אפילו שנה).
אני לא צריכה שתעזור לי לעלות/לרדת ממקומות.
אני לא צריכה שתיקח ותסחוב לי דברים, תודה. אסתדר.
אני לא צריכה שתגן עלי, תדבר במקומי וכו'.
אל תחמיאה לי על המראה החיצוני שלי, זו הגרלה שזכיתי בה, לא עבדתי בשבילה ואני הרבה הרבה הרבה מעבר לפרצוף וגוף יפה - תצטרך לעבוד קשה כדי להוכיח לי שאתה איתי בגלל השכל/האופי שלי.
אני לא צריכה עזרה בקבלת החלטות בתחומים מקצועיים (אלה אם כן שאלתי אותך), אני כנראה אקבל אחת יותר טובה משלך (ואם לא - אני איהיה אחראית למעשים שלי, לא אתה.)
אתה מתמחה בתחום כלשהו? כדאי שתיהיה בו בקיא וכן. כי אני אשאל את השאלות המאתגרות ואם לרגע תנסה להמציא תשובה במקום להגיד ''לא יודע, תני לי לבדוק את זה ולחזור אלייך'' - אתה שרוף.
כמו שניתן לדמיין, להיות ''אישה חזקה ועצמאית'' בקטע מוגזם - זה מתיש!!!! אני בטוחה שהרבה נשים כאן יזדהו עם התחושה.
אז לאחרונה, למדתי לשחרר את הקשיחות ואת השליטה האינסופית הזו. (והביקורתיות במוח שלי על כל מה שזז)
למדתי לשחרר ולהיפתח לנתינה, לדלת שפותחים לכבודי ביציאה מהרכב, לקניות שעוזרים לסחוב, להזמנות לבירה/אוכל/קפה.
למחמאות על המראה החיצוני שלי ולהגיד ''תודה'' חם עם חיוך רחב.
לא רק שלמדתי להיות פתוחה לנתינה, נהייתי ממש גרידית והתחלתי לבקש בדיוק מה אני רוצה 😄 בלי ''לא נעים''.
אני לא מתחננת בבקשות שלי, לא.
אני גם לא מבקשת בציווי.
אני מבקשת ממקום טהור ומקסים של רצון וזיקה למשהו - כמו שהיינו מבקשים גלידה כשהיינו ילדים.
לא התנצלנו, לא הרגשנו לא נעים, לא ציווינו (לפחות אלה עם חינוך רוסי קשוח),פשוט רצינו גלידה.
פשוט ביקשנו גלידה! גלידה עם שלושה כדורים, בגביע, אבל גביע גדול! 😄 ו.. ו.. וגם שוקולד מעל ו... וטעם אחד שיהיה וניל ועוד אחד שיהיה פיסטוק והשלישי שיהיה אה.. אה.. גויאבה!
זה לא משנה שאומרים לנו שגויאבה כנראה יהיה לנו לא טעים...
אני רוצה כדור בצבע של גלידת גויאבה!
ו.. ו.. גם את הפצפוצים הצבעוניים האלה מעל. וקצפת! כן קצפתתת 😄 וגם מהדובדבן.
ונכון שכשאנחנו קונים גלידה לילדים, אנחנו לא מצפים מהם לתמורה? (עזבו רגע את העסקאות על שעורי הבית)
אלה אנחנו פשוט מאושרים לספק להם את צרכי הגלידה? את הרצון הטהור הזה שמלווה בשמחה וסיפוק אינסופי?
אז נשים יקרות, אני מאחלת לכן שתוכלו לבקש ולקבל את כל מה שאתן רוצות מהעולם הזה, ללא תמורה.
לבקש הכל עד הפרט האחרון ולהיות מאושרות ומסופקות מהקבלה של מה שביקשתן.
יום אישה שמח, מדהימות!
