|
|
|
ממש המון זמן עבר מאז שנפגשתי עם קונדסון שלי.
נפרדנו בחיבוק בראשון שעבר ולא התראינו כל השבוע בגלל אילוצים.
איזה קשה זה להתגעגע
זה הכאב הכי מתוק ומייסר שיש
כאילו שאיזה חוט נמתח מהלב.
כשאני שומעת את הקול שלו
אני מדמיינת אותו מולי,
כשהוא אומר שבא לו לחבק
אני מרגישה את זה בזרועות שלי
הקול הופך מוחשי
גם הכל הופך מוחשי.
הגיע כבר מחר ועוד כמה שעות
אני כבר אשמע את ה'שלום' החייכני שלו
ואתעטף בחיבוק גדול ונשיקה עמוקה ואוהבת.
הוא עוזר לי ללבוש את המחוך ואני מסדרת את הציצים בגובה הנכון .
שנים שלא לבשתי מחוך...
ערימה של מחוכים קבורה בארון. בגדי פטיש שמזמן לא ראו אור.
אני מאפרת אותו ,האיפור מדגיש כל כך את העינים הבהירות שלו. חתיך שלי.
יצאנו חזרה לעיר החטאים למסיבת סדום .
בדרך שוב איזה קצר בתקשורת ואני מרגישה קצת חסרת אונים .,אבל זה לא הזמן לדבר על זה.
הליטלית שאיתנו מתחילה קצת לעצבן אותי.
במועדון -קודם כל נישבוקים לכל המכרים. מתמקמים באחת הפינות ,שותים ,רוקדים . כולם הגיעו מחופשים והאוירה מטריפה.
'אני צריכה אותך לדקה' אומרת לו באוזן ומושכת אותו לפינה. שם ,אני מחבקת ומנשקת אותו כאילו אין מחר . מרגישה שצריכה את הקרקוע הזה,להרגיש אותו קרוב .
אחר כך אני וחברה מדברות על סשן והיא רוצה אז אני נענית ברצון .
קושרת אותה לצלב ,מורידה את הכפפות ,ליטרלי ומתחילה ללטף אותה.
צפרניים מצמררות אותה ואני מתחילה בספנקים ואחכ גם כלים.
היא חוטפת ועומדת בזה בגבורה. העור שלה נעים למגע והתחת שלה עסיסי ונעים למכות.
בסוף הסשן היא מקבלת ממני חיבוק וליווי לסיגריה.
הליטלית לא משתפת פעולה עם כלום. סתם יושבת ומסתכלת.
שואלת אותי פתאום אם אנחנו בזוגיות פתוחה ועניתי לה שכן.
אחרי חמש דקות היא מבקשת נשיקה מקונדסון שלי. זה לא עובר לי טוב. מסכימה לנשיקה קטנה,לא יותר.
מרגישה שזה לגמרי לא בקונטקסט ולא קשור לכלום.
בינתיים הוא זורם לסשן עם החברה שהגיעה. מעביר עליה גלגל כאב והיא נהנית מכל רגע.
אני הולכת לקנות שתיה וחוזרת. חרמנית אש .
תחרות תחפושות מצחיקה בסדום ויש גם זוכים כולל טובות הנאה לשופטים.
אחרי התחרות חוזרים למקום.
הוא מתלהב מנרות חדשים שקנה ושראיתי אותם בפעולה לידי. מחליטה לאפשר לטפטף לי על היד והזרוע . הוא עושה לי קאברים על כל הקעקועים ואני עוד יותר מתחרמנת מזה.
בסוף הוא גם יושב לידי ,לגרד את השעווה. אוחחחח המגע הזה.
המקום מתחיל להתרוקן ואנחנו מתארגנים חזרה הביתה.
אצלו שוה ,באוירה סקסית אנחנו טורפים אחד את השניה. אני מענגת אותו והוא משחק איתי,מביא אותי לגבהים חדשים. מחליק לתוכי בטבעיות מזמינה , עטוף בי והתחושה כל כך מדהימה.
כשאני עליו הוא שם לב שאני מאיטה מדי פעם. נהנית מהאדג'ינג .
אבל הוא לא נשאר חייב ....
השמש מתחילה להציץ מבעד לתריסים. באמת עשינו סקס עד הבוקר?
עוברים למיטה והפעם שוב - לישון. אני מתכרבלת לתוכו ורעידות של קור ועייפות נרגעות .
נותנת לשינה לקחת אותי לטיול יחד איתו. האיש האהוב הזה שלי.
בעוד כמה שעות נפרד לדרכנו.
אני חזרה למטלות הבית והוא חזרה אל המסיבות .
קצב שונה ,וויב שונה .
אבל זה מה שעושה אותנו מיוחדים ,לא ?
אני נוסעת הביתה עם פליליסט רגוע.
איזה כיף של פורים זה היה.
מודה ליקום על הנס הזה ,שנכנס לחיים שלי.
★★★***★★★***
אז בוקר ,שבת והגוף שלי עייף עייף וחורק.
כדור אופטלגין וחוזרת לישון להתכרבל עוד קצת לידו.
זה שהוא ישן אצלי כשהבית לא ריק....
זה. אף.פעם. לא.קרה.עם.אף.אחד. אחר. Ever !!
להתעורר לידו ,לשתות קפה יחד ,ארוחת בוקר.
כולן אצלי עדיין נוחרות...
הוא יוצא אל ביתו ואני נשארת להתארגן. מתעכבת ,לא שמה לה עד כמה אבל הייתי חייבת לשבת קצת עם הילדות. לשיחה חשובה.
אני מתקלחת והגב כואב . משהו יושב שם . אני מנסה להבין והדבר היחיד שעולה לי לראש זה -
בכי.
אז אני בוכה ,כמו סכר שנפרץ ואז מגיע כל הקן נמלים על הראש...
כמעט אומרת לו שייסע בלעדיי לחבר שלו אבל מבינה שאני במצב flight וזה לא טוב.
נוסעת אליו ,מוסיקה ברדיו ודמעות בעיניים.
מרגישה שהוא קצת כועס ומעיר לי על זה שפעם הבאה אודיע לו .
והנה עוד נמלה מצטרפת לקן.
מוזיקת טראנבס בפול ווליום ואני מרגישה שאני לא בתדר הנכון,אבל הוא כל כך ב zone שלו . נהנה מהמוזיקה ,אני נהנית לראות אותו ככה,באורות.
עוצמת עינים ונשענת על החלון- שמש !!!.
מטעינה מצברים כמו סופרמן.
'מה את לא אומרת לי ?' -הוא שואל
ואני מחייכת. עדיף לחכות אחרת ייצא לי עקום ולא רוצה להרוס את היום הזה.
מגיעים לשער הצהוב ומשם לבית של חבר.
חצר מלאה בעצים,פרחים ,מוביילים תלויים ומוזיקת צ'יל מרמקול נסתר .
אני מתנחלת על הספה בחצר ומרגישה איך התדר מתקוונן חזרה לרוגע.
ליקום יש דרכים משלו לסדר ענינים.
הקונדסון עסוק בלבחון את בית העץ ואני שוקעת בהקשבה לשיחה מענינת.
המארח מביא תיבת אוצרות ואני מכינה מובייל מחרוזים בצורת דגים.
Flow של מים . איך הכל מסתדר .
אוירה כל כך נעימה וזורמת.
תה ונשנושים ושיבארי ועוד חברים מצטרפים.
חייבת להזכיר שבין לבין היתה גם לולינות. ליטרלי . של קרקס בצורת טיפוס על טריפוד של 200מטר באויר...
טוב אולי לא 200 מטר ,אבל זה הרגיש לי ככה אני מתה מפחד רק לצפות בזה.
הערב יורד ואנחנו חוזרים לאוטו. הפעם אני מרגישה בטוחה יותר להגיד שלא בוויב של טרנס והוא מחליף את המוזיקה.
ככה. הכי פשוט שיש.
אז למה לא יכולתי להגיד את זה קודם ?
קצת קשה היה לדבר עם קן נמלים בתוך הראש.
אנחנו שרים עם ויטני יוסטון וריטה ועוד כמה בדרך.
ובבית הוא דואג שאוכל .
הוא אומר שהוא חושש מחוסר התקשורת שלי
ואני מרגישה את האי נוחות הזו בגוף
אבל מתעשתת ולא מרשה לפרשנות שלי להמשיך
אנחנו מדברים על זה לעומק
על הצורך שלי לקחת אויר לפני שמגיבה כשאני בחוסר נוחות
עצם זה שאני מזהה שאני בחוסר נוחות - זה כבר צעד גדול . כי אני נותנת לזה להיות. בעבר ,זה היה מכניס אותי לחרדה.
לפעול מתוך חרדה זה לא דבר טוב .
אז קודם כל לתת לזה מקום ,להוריד את המפלס ואז אפשר לבחון יותר בבהירות.
מדברת איתו על חוסר הבטחון שלי ,שאני לא אעמוד בקצב שלו והחשש מזה שזה יחסר לו ואז יתיאש ממני.
הוא מבקש שאסמוך עליו ,שאם משהו לא יהיה תקין - הוא יגיד
אני נושמת עמוק ושוב מאשרת לעצמי ולו בהבנה שאני חשובה לו והקשר חשוב לו.
אני מביטה בו ונזכרת בשיר של ורד מוסנזון על 'איש שהיה לי חכם נורא' .
מבינה שאולי ,פעם ראשונה,אני חווה תקשורת כנה ,נקייה ולא שופטת,בגובה העיניים,לא מאשימה או מתקרבנת.פשוט מתוך רצון כנה להבין ,להכיר ,לשפר ולאהוב.
בעיקר לאהוב.
ואני מבינה שוב ושוב שבכל רגע איתו ,רק מעצים את האהבה שלי אליו.
★★★★★★★★
השעה מגיעה והגיע הזמן להתלבש ולהתארגן לסדום פורים משוגע.
סופ"ש האחרון היה עבורי חגיגה של עדלאידע.
לא בגלל הקרחנות . אני הרי סאחית בלאטה.
פשוט בגלל סחרור אחד גדול ומשוגע.
כמו שחיה בים סוער עד שעוברים את הגלים ואז צפים במים שקטים.
בטח גם הפוסט הזה יחולק לכמה. לוקח זמן לעבד את הכל.
אבל שורה תחתונה - היה פורים מטורף,מהנה,מענג,מצחיק,מטורלל.
שבוע מטורף בעבודה,מרגישה שאני כבר מוצפת,עייפה ,על סף בכי.
חמישי בערב - לוקח לי שעות לנקות ולסדר את החדר שלי. זורקת המון ,מוצאת מלא דפים שכתבתי . קוראת וחלק מהמילים מעלות בי עצב ישן.
רעש של ילדים כבר מביא אותי מעבר לקצה ואני קורסת למיטה .
שולחת איזו תובנה לקונדסון שלי. הוא בטרפת משלו אבל מוצא דקה להתקשר , לבדוק מה קורה ולהזכיר שוב שהוא אוהב ועוד קצת ונתראה.
הקול שלו מנחם אותי ואני מרגישה את החיבוק שלו.
אני עוצמת עינים ,נעטפת בשינה והוא יוצא אל הלילה...
הבוקר כבר ייראה אחרת .
*★★★★★★★★
לקראת הצהרים אני מתארגנת על תחפושת סטימפאנק ,מרוצה מעצמי ומתרגשת כשהוא כותב לי שהוא בדרך אליי.
יורדת למטה בחיוך והוא מרים עינים אליי. החיוך שלו גורם לי לפרפר . הוא לא נותן לי להכנס לאוטו לפני שעושה סיבוב כדי שיראה מכל הצדדים.
הוא מתלהב ממני...פאק ! זה גורם לי להרגיש כזו יפה .
נוסעים לבר בתל אביב. איזה כיף להסתובב איתו . הוא מכיר המון אנשים ! אנחנו יושבים לדבר ,ללטף ,לחייך וגם קצת לשתות ולאכול.
חברים שלו מתחלפים בשולחן שלנו וזה מרגיש כל כך טבעי וכיף ונעים ונוח . כולם מחופשים . כולם מחייכים ,מחבקים ,נחמדים.
שדרות רוטשילד רועשות ותוססות. טובלות בחג הכי יפה שיש.
משם אנחנו נוסעים למועדון אחר . מקום ענק ,נראה יפה מפנים ,מוסיקת טכנו/טראנס/וואטאבר. הופעות על במה. אנשים צבעוניים ומחופשים מכל הסוגים.
אנחנו מתמקמים במקום וקצת רוקדים ,הרבה נוגעים ומתמזמזים וזה מעיף לי את המוח.
להצמד אליו ,להרגיש את הידיים שלו עליי,את הפה שלו מועך את שלי ואחר כך המבט הזה שאומר הכל.
בראש שלי אני כבר זוממת עליו.
האוירה מחשמלת ואיזור הדארק נפתח . אנחנו מתמקמים באחת הפינות ואני מענגת אותו כמו שדמיינתי . נהנית להרגיש אותו מגורה ממני ,גונח ונהנה.
זה מדליק אותי בטירוף. הזוגות סביב עסוקים בשלהם ,המוזיקה דופקת באזניים אבל אני מרוכזת רק בו.
הוא רוצה לענג אותי בחזרה ,הגוף שלי בוער אליו,אבל לא נוח לי להתפשט שם .
תסכול עולה בי ,חוששת להגיד מה אני באמת רוצה :
פאק על המסיבה הזו ,בוא נלך הביתה ונזדיין עד שהמוח יעוף לנו.
אני מתלבטת ,מהססת.לא רוצה לבאס אותו ולחתוך מוקדם מהמסיבה. הוא מנסה לעזור אבל המילים נתקעות לי .
יוצאים מהדארק-רום ,רוקדים עוד קצת ואחכ מחפשים איזה קיוסק בסביבה.
הקצר בתקשורת מעצבן אותי. לא מכירה את עצמי ככה,אישה של מילים שלא מצליחה לדבר.
בסוף אוזרת אומץ להגיד לו מה שאני רוצה ומופתעת מהתגובה שלו- באותו רגע חתכנו לאוטו וטסנו אליו הביתה . בדרך הוא מדבר איתי על תקשורת ואני מבינה שמשהו קורה אצלי. מקשיבה לו ומנסה לאשר לעצמי שהוא באמת אוהב אותי ורוצה אותי
ויעדיף לעשות איתי mindblowing sex מאשר להיות במסיבה.
אז נסענו אליו הביתה
ומה עשינו שם ?
Mind blowing SEX !!
מטורף. פשוט מטורף.
החיבור ביננו מפתיע ומרגש אותי כל פעם מחדש. המגע ,התשוקה ,התקשורת המינית, המשחקיות והמילים....
גורמות לי לאורגזמה מוחית ,שלא נדבר על מיליון אחרות בכל הגוף.
★★★★★★★
מרוסקים מעייפות חוזרים אליי הביתה כי הבטחתי לילדות. יושבים בסלון לראות איתן סרט אבל העייפות מכריעה אותנו ואנחנו מנמנמים ...
הילדות שולחות אותנו לישון ,אז שוב מצאנו את עצמנו במיטה . הפעם באמת ישנים.
גמורים
מרוסקים
ידיים מחבקות מדי פעם
רגליים מתערבבות
ומה קורה ?
איך כבר בוקר ?
★★★★★★★★★
מה יכול להמיס אותי לגמרי?
1. לעמוד קרוב לשמש ב 80000 מעלות.
2. לבה מהר געש פעיל.
3. כשקונדסון שלי מתקשר ואומר לי :
" רציתי לשמוע את הקול שלך "
מחשבות שטסות לכל הכיוונים
אז מה עם היו לי תוכניות
אז מה אם קמתי מוקדם והתרגשתי להכין תיק
אז מה אם סיכמתי עם הילדות שיש מצב שלא אשן בבית ואעדכן בהמשך.
אז מה אם היו פקקים ויום לחוץ בעבודה
אז מה אם היה מפגש שרציתי ממש ללכת אליו כדי לא להרגיש שוב אאוטסיידרית
אבל בעיקר כדי לפגוש האהוב שלי
אז מה ?
באמת אז מה ?
SO WHAT??
SO FUCKING WHAT ???
טלפון אחד הביתה בצהריים והכל מתרסק
מחק גדול מגיע ומוחק את כל מה שתוכנן.
המחשבות טסות בראש ומנסה לחשוב איך זה כן יקרה
לא יודעת מה להחליט.
כל החלטה תפגע במישהו
אז עדיף שאקח את זאת שפוגעת בי.
אבל זה גם פוגע בו וזה מבאס אותי.
החיים המורכבים שלי מהר מאוד מרימים את הראש
ואני מפחדת שהכל יתמוסס ברגע.
זה טפשי ,אני יודעת ,אבל המחשבות רצות בראש שלי ואין קו סיום ,רק ריצת אמוק לכל הכיוונים.
דמעות באות והולכות
ושוב שוקלת - אולי בכל זאת ? רק לשעה .
אבל הנסיעה הלוך חזור זה רק שעה...
שוב בוחרת במה שפחות טוב לי
שוב נפגעת ,שוב מתוסכלת.
שוב שותקת,יושבת ,שותקת. שותקת. שותקת.
מחכה שהיום יעבור.
מבאס .
אי אפשר כל הזמן לקטר פה .
אז שומע יקום ?
רציתי הפעם להגיד לך תודה.
כן .. מה שמגיע מגיע.
אחרי שהלב התרסק ונשבר לא פעם
קיבלתי את הלב הזה מחובר מחדש בדבק מזהב כמו שהסינים עושים.
שיראו את השברים ועדיין זה שלם.
לא תמיד זה מובן לי
אבל אני לא שואלת שאלות
לא תמיד אני מצליחה להכיל את זה
אבל לא מפסיקה לנסות
כי זה משוגע לגמרי ועם שגעון לא מתווכחים
רק נותנים לו להתקיים.
אז שומע,יקום ?
באתי להגיד תודה.
כל המנטרות שדיקלמתי לעצמי
כל התנאים שהצבתי בראש
כל האישואים שניהלו לי את החיים
כל החוקים
פתאום לא רלבנטיים
ולא משנה באילו קלפים שיחקתי
באת פתאום והפכת את השולחן
בלי משחקים ,אמרת לי
יאללה תחיי.
אז שומע יקום ?
באתי להגיד תודה.
על שהענקת לי אהבה כזו גדולה
לקבל ולתת
חיבור שהמתין לזמן הנכון ולמקום הנכון.
לבוקר טוב ולילה טוב
והמון אימוג'ים שמופים ומלאי סכרת
על לילות של מגע ותשוקה בוערת
על בקרים של כרבולים
ויציאות ובילויים ומוזיקה מכל הסוגים.
אז שומע ,יקום ?
באתי להגיד תודה.
על האיש היקר והמיוחד הזה
שיודע לעטוף את הלב שלי
ואת המיינד ואת הגוף
שהופך את הכל לפשוט
שגורם לי לרצות להשתפר
שמסביר לי על תקשורת
ומסיר ממני שכבות של פחדים .
שמתמסר לליטופים ומרגש אותי עם מתנות
שסוחף אותי לעונג עילאי
שרגיש לכל טירגור שעולה אצלי או אצלו
שבאמת חי את המשפט שהכל פתיר
שמחזיר לי את האמון באהבה,שקצת איבדתי לאחרונה.
אז שומע ,יקום ?
באתי להגיד לך תודה .💕
קמתי ליום שהתחיל פחות טוב והשתפר אחר כך.
שיחה עם הקונדסון בדרך לעבודה והבטחה להפגש ,הכניסו את הריגוש חזרה לסדר היום.
אני על קוצים לגמרי ,רוצה כל כך כבר לפגוש אותו ,לשקוע אל החיבוק שלי אל העינים שלו ,אל הנשיקות שלו.
וזה מה שקורה .אנחנו יושבים ושומעים מוזיקה ומדברים . על אתמול ועל מחר ועל מה שעכשו.
ריקי גל מרסקת לי את הצורה עם השיר 'אמא'
והוא עוזב את הכנת הקפה ורץ אליי
משעין אותי לתוך החיבוק שלו
אני בוכה והוא גם קצת.
'את וגם אני ,בשמחה ,באהבה,בכוח וחולשה'..
יכולה למות מהשיר הזה...
הולכים יד ביד ברחוב עד לג'לטו הקרוב ונהנים אחת מהשניה והטיול הרגלי והגלידה הטעימה. הכל מרגיש כזה טבעי ונעים וטוב לי.
חוזרים הביתה ואני מבינה שאני צריכה ללכת כי משהו קורה אצלי בראש.
הגוף לא רוצה להניח. עוד ליטופים,כרבולים,חיבוקים ונשיקות
אז.. מה קרה ? למה הראש לא מצליח להניח לזה
בדרך כלל זה הפוך. כשהגוף סגור והראש פתוח
והנה זה ההיפך- הגוף בוער ורוצה אותו הכי קרוב שיש
אבל הראש... הראש נלחם בקרב שלא הזמנתי.
מובסת ,מבועסת נפרדת ממנו
הדרך הביתה - דיוראמה שרים את מה שאני מרגישה
Can you protect me from myself
And play my part in all i care for
לא אוהבת את עצמי ככה. מגיבה בצורה כזו . נותנת לכל חוסר הבטחון שלי לצוף ולהציף ולנהל לי את המוח וההתנהגות.
למה אני לא מצליחה להתמודד ?
כתוב לי 'לוחמת' על היד ואני מרגישה שבקרב הזה- הפסדתי.
חברה הביאה לי שקית ענקית מלאה לימונים
אני לא אוהבת לימון. זה חמוץ ולא טעים לי בפה.
למרות שלימונדה זה טעים.
אז ידעתי שהם יהפכו לריבה.
לא היה לי מושג איך להכין את זה
אבל פשוט ידעתי שזה יקרה.
הם נחו על השולחן כמה ימים והיום הגיע יומם.
מדהים עד כמה זה מתחבר לדברים אחרים שקורים.
מתוק סוכר וחמוץ של דברים אחרים.
אל תחשבי על זה ,אני אומרת לעצמי.
מחר תראי אותו ותחבקי ותנשקי והוא יראה רק אותך
את יודעת שהלב שלו פועם עבורך ואת חשובה .
אז אל תחשבי על זה.
הלימונים מתערבבים עם הסוכר והמים
מעלים אדים ברתיחה.
הופכים ממוצק לנוזל וחזרה למשהו באמצע.
עומדת מול הסיר ומערבבת בכף עץ
כמו מכשפה ,מערבבת מחשבות בקדירה.
תיכף אכנס למיטה ,אני עייפה ופחות נעים לי כרגע
הרגשה של חמוץ מתוק כמו ריבת לימונים.
😑
לא צריך לצאת עכשו
תכין רגע קפה מתוק ותביא גם וופלים.
כן אלה מהלימון ,של הזקנים.
שב רגע לידי. תדליק סיגריה ונדבר.
תחבק אותי כי קצת קשה לי
לא צריך לצאת עכשיו
כי אני עייפה וקצת פגועה וההגנות שלי למטה
המחשבות תוקפות והחשש עולה
למדתי להתבונן בו.
הוא כבר אורח קבע אבל כבר לא משתלט על הבית
לא צריך לצאת עכשו
תן לי להקשיב לך ולהביט בך
לחשוב ,להבין, לברור מילים
כדי שלא ייצא לי עקום ,לוחץ ,דורש .
שלפחד הזה יהיה מקום. כי הוא נוכח.
והערב הוא קצת צועק לי באזנים ... ובבטן.
לא צריך לצאת עכשו ,
עזוב אותי מבילויים הערב
אתן לידיים ללטף אותך,
להטמיע בתוכי את מרקם העור שלך
את מתווה הגוף שלך.
להשעין אותך אחורה ולהתישב מולך
לא צריך לצאת עכשו,בטח לא החוצה
בגדים מיותרים ,גם תכשיטים
גוף לגוף ,עור לעור ,מגע למגע
תן לי רק לנוע מעלייך בגלים של עונג
להביט מטה אל הפנים היפות האלה שלך
ולהתאהב ,להתאהב,להתאהב...
לא צריך לצאת עכשו
תשאר עוד קצת בפנים
שארגיש שאתה חלק בלתי נפרד ממני
תעטוף אותי . .
תתכרבל בתוכי.
תנשום לאט ,תנשום עמוק .
לא צריך לצאת עכשו
כבר מאוחר וקר ותיכף גם יירד גשם
אז בוא נתכסה בפוך הנעים שלך
תחבק אותי מאחור
ותן לי להקשיב לנשימות שלך
עד שארדם גם אני.
💕
