לביאה סגולה

שיגיע כבר מחר 

ואשקע בעבודה

שיסיח את המחשבות לשגרה היומיומית

שאפסיק לחשוב

שאפסיק להרגיש

שאפסיק לקוות

שאפסיק לקנא 

שאפסיק להרגיש

שאפסיק להרגיש

שאפסיק לכאוב .

השבוע הרגשתי ככה

שאני מהלכת על קצה התהום

לפעמים נעצרת וקצת בועטת באבנים 

ומביטה בהן מתגלגלות למטה .

שוב הלב מתרוקן

מרוקן את האנרגיות

בידיים זה כואב ומרגיש רחוק

בחמישי עוד בירוקרטיה שמתישה אותי

והכל מפחיד וגדול עליי.

כלפי חוץ הכל סבבה- ממשיכה לתמוך בכולם ,לחייך ,לשדר ענינים כרגיל.

בפנים  הילדה הקטנה הזו צריכה חיבוק 

כי היא שוב מרגישה מאוד לבד ורחוקה מכולם.

לא מקבלת את המחשבה על העובדה ששוב חזרתי אחורה ,היכן שהייתי .

שום דבר לא השתנה .

מהקפיצה הזו למעלה לרגעים 

נחתתי שוב לקרקע וזה כואב 

כי לא הצלחתי לדלג למדרגה הזו

אולי היא פשוט גבוהה מדי. 

אז ממשיכה מכוח האינרציה ,כרגיל

ממנטרת לעצמי שיהיה בסדר וזה זמני וזה יעבור.

תוהה מה נמצא מעבר לפינה 

רק שלא מוצאת את הפינה עצמה 

ורק המיטה שלי יודעת מה המצב הפנימי האמיתי שלי -

מבולגן ובערימות. 

יום ברגוע ,עם השלמות שינה מאתמול

מחכה כבר לערב ,למפגש חברים במסיבה במועדון .

לובשת הכי קזו'אל שיש- ג'ינס ווסט שפתוח בבטן,סניקרס נוחות . אוספת חברה ונוסעות.

ואיזה ערב שזה היה ....וואו חזרתי באורות.

קודם כל מוזיקה של הלייף. 80.90 ומצחיקים 

ומחצות טראנסים של הטרפת. 

היה לי נעים והיה מעיף לגמרי. המוזיקה שינתה לי את מצב הרוח.

גם להיות מוקפת בכל כך הרבה חברים אהובים וחברות אהובות. הצטלמנו ,התחבקנו ,שרנו .היה מדהים..

מישהו הפתיע אותי והגיע . ממש שמחתי לראות אותו נכנס. היה לי נעים לחבק אותו מדי פעם ,להתנשק ולהתלטף.

באמצע הערב אני יוצאת החוצה לקנות שתיה ואת מי אני פוגשת.? את חברי הקמפ !!!

קופצים עליי בחיבוקים ונשיקות . מצטרפים למעגל הרוקדים של החבורה המטורללת.

ורוקדים רוקדים רוקדייייייים.

גם כשכבר הרוב פרשו בחצות ,נשארתי עם הקמפ למסיבת טראנס מטורפת.

הרגשתי פתאום שכבר ממש בא לי להיות שם. בפסטיבל . 

איך שכל העולמות מתחברים... זה מדהים.

ראיתי כוכבים עד שהגעתי לאוטו...לא יכולתי ללכת 50 מטר אהל להמשיך לקפץ שם עוד 4 שעות? חופשי.

חזרתי הביתה מלאת אנרגיות ובלב שמח!!

מסתכלת עכשו בתמונות ומשחזרת בראש אותן ועוד .!

בהחלט פיצוי מצד היקום לארגן לי ערב כזה.

הערב מרגישה שחגגתי יום הולדת.

😍

כבר כמה לילות שאני בקושי ישנה. למה ? ככה. 

מתעוררת באמצע הלילה כאילו משהו מעיר אותי ולא מצליחה לחזור לישון. 

רק עם רמז לקרן שמש ראשונה ,המיינד שלי משחרר ואני נרדמת. 

אז עוד לילה כזה ובוקר יום הולדת.

מתעוררת לברכות מרגשות מכל העולם . ככה זה יימשך עוד כל היום וזה משמח.

מתחילה את הבוקר אצל הרופא . תור שנקבע לפני 3 חודשים 

" למה לא טיפלת באוזן ?",הוא נוזף בי במבטא רוסי כבד "את יודעת שיש שם ממצא" 

לך תסביר לו שאת אותה שיחה ניהלנו לפני שנתיים ועד שקבעתי תור להמשך טיפול  עבר ה 7/10 ונכנסנו לכל הטרפת הזאת.

ואחרי חצי שנה שקבעו לי תור ,כבר הייתי מחובקת עם הקונדסון ומי בכלל רצה לזוז משם.

"אני נותן לך עוד הפניה והפעם תקבעי ותטפלי." הוא קובע . לא שואל. 

"מה?צריך ניתוח עכשו ? " אני שואלת

"לא מנתחים דבר כזה,מקסימום הקרנות",

פה כבר הפסקתי להקשיב והצבע ירד לי מהפנים.

"זה לא משהו ממאיר אבל זה על עצב השמיעה ,תרגעי,אבל צריך לטפל ..תקבעי תור ! ",

בוקר טוב יום הולדת 49 . 

שעה ורבע בבית מרקחת. בוהה במסך ,מתחלפים שני תורים. לפניי עוד 30 איש . רוקחת אחת.

לא.רוצה.לבלות.את יום.ההולדת.שלי.ככה!!

אני מתיאשת והולכת משם . נוסעת למקום אחר . 5 אנשים בתור ,שני רוקחים,דקה המתנה. 

"צריך לחדש מרשם לגלולות"הרוקח מזכיר לי.

"אין צורך " אני מאשרת . לכי תסבירי לו שהשחלות שלי יצאו לפנסיה לפניי. 

עושה סיבוב קניון ,קונה סנדלים כי זרקתי את אלו שחרשתי עליהם 24/7. 

עוברת במאפיה ומעמיסה פחמימות. וגם עוגת שמרים .

מתבעסת לחזור הביתה לכביסה ,כלים ו..שום כלום. 

רגילה ביום הולדת לקחת חופש ,לצאת לאיזו ארוחת בוקר או סיבוב עם... 

אבל כולן עסוקות או שעובדות או שלא יודעת מה.. אולי לא יזמתי ברצינות.

.מותר לי לרצות שיום אחד מישהו אחר ייזום גם בשבילי ? שיעשו למעני משהו ? 

אמרתי לילדות שלא צריך מתנות וחגיגות,ידעתי שיש לי בילויים שנקבעו אבל התבעסתי שלא הקדישו קצת תשומת לב מלבד ברכה באמת מקסימה. 

הן שמו לב שאני מאוכזבת ואחרי שהזמנתי לעצמי סושי (הן לא אוכלות) ,אז הן הזמינו גולדה לקינוח. 

אמרו שיגיע משלוח נוסף ביום ראשון ,חשבו שזה מהיום להיום..

כן. כשמזמינים ב 9 בבוקר ,לא ב 4 אחהצ כשאני כבר עצבנית.

הולכת לשנוץ קצת וקמה מחלום מזעזע. שמשהו תקוע לי בגרון ואני מושכת ומושכת כמו שמושכים ג'יפה מאמבטיה סתומה . מנסה להקיא ולא הולך , מבינה שצריכה למשוך את כל השיט הזה עד שייגמר וכשזה נגמר אני משתעלת והתעוררתי.

מחכה לערב לסינאטיקס. קבעתי ללכת עם הוויצ'ר אז מתרגשת ממש. 

הוא כותב לי שמתעכב בשעה וזה כל כך מבאס אותי.

אני כבר מוכנה לצאת ובא לי לכתוב לו "עזוב ,נוותר..." 

גם ככה היום הזה מגעיל ,אז למה להמשיך אותו?

אבל אני סתומה,לא מקשיבה לתחושות בטן ובדרך לשם אני פשוט יודעת שמשהו יידפק . 

זו לא נבואה שמגשימה את עצמה. זה פאקינג פרומו לסרט רע. 

הוא עוטף אותי מאחור בחיבוק וזה קצת מרגיע . נכנסים ועושים סיבוב ואני על אדג' .

בריקודים נצמדת אליו ,מתנשקים בלהט והמוזיקה של הביטים מתחילה לחלחל.

לרגעים אני מתמסרת . כשהוא נצמד אליי,היד שלו מתחת לשמלה ולתחתון שלי ,מפנגר אותי על הרחבה ואחכ מלקק את האצבע בתאווה.

מטורלל . סקסי בטירוף ואני נמסה.

הוא מחבק אותי חזק ואני כל כך זקוקה לזה . אני מרגישה את כל הגוף שלי נצמד אליו לדקה ארוכה והוא לא משחרר

 הוא קורא אותי גם בלי מילים. יודע מתי אני צריכה להתנתק מהכל ולהתכנס אל הבקתה שלנו. 

לרגע ,התמסרתי לתחושה והיה נעים ומרגיע.

מחפשים את בר הקוקטיילים המאגניבים ועד שמגיעים יש איזה מקרה חירום אז זזים ליציאה. 

אני רואה את מצב הרוח שלו השתנה ומשהו עובר על הפנים שלו. מבאס . 

שואלת אם רוצה שאבוא אליו והוא מתלבט

מבחינתי זה בסדר גם ל call it a night

 גם ככה שיט של יום אז מה כבר עוד דבר כזה ..

הוא רוצה שאבוא אליו ושם אנחנו לא מבזבזים זמן. 

התשוקה גואה ואני צריכה להרגיש אותו all over. 

 אבל המיינד שלי מבולבל ואני לא מרוכזת והכל כואב לי ורגיש לי מדי 

אני לרגע מנמנמת אבל חסרת מנוחה .

מתלבשת ונוסעת הביתה .

בדרך שומעת את השיר של ראמון :

 Supergirls don't cry

Supergirls just fly....

יום הולדת מחורבן ,עוד שיט שצריך היה לעבור .

בא לי לבכות אבל אין לי דמעות ,אז זה סתם חנק כזה בגרון.

ועכשו -מחכה לקרן שמש ראשונה ואז אלך לישון

כי החרדות שלי בשיא ומצב הרוח שלי בתחתית.

אולי יום הולדת 50 יהיה יותר טוב מזה. 

אולי גם יקנו לי איזו מתנה . כמה זמן לא פתחתי מתנות. אמיתיות כאלה ,עטופות בנייר וסרט. מרגשות ומפתיעות.

אוף

איך שדברים מסתדרים על הצד הטוב ביותר.

תוכניות שלי התבטלו 

והערב התפנה ואני מתדלקת ונוסעת לבקתה..

הוויצ'ר רענן ומריח טוב אחרי מקלחת.

מקבל אותי בחיבוק עוטף.

כל האנרגיות שהיו מטולטלות לאחרונה- מתייצבות.

מתיישבים על הספה ומדברים .

כל כך נעים לדבר איתו על הכל.

גם על גברים אחרים.

אבל הלב מבקש להתאחד .

הגוף דורש מעיכה ומגע .

אני פושטת את השמלה עוד לפני שנכנס לחדר 

והוא עוטף אותי בגופו

בכובד משקלו 

בידיו האוחזות 

ברגליו ,בשפתיו המנשקות

ולשונו החוקרת .

הגוף החם שלו צמוד אל שלי

וזה מרגיש כל כך טבעי 

ומלא בתשוקה וחיבור .

מרגישה שהלב שלי נרגע

הנשימה סדירה

הגוף נרפה.

שקט.

שולח לי הודעה על הסופש שלו

ואני מתכווצת 

מבינה ששוב אני נכנסת לטריטוריות לא לי.

סאחית .

כמה צחוק וכמה כאב במילה אחת

סאחית.

מבינה  שוב שחוויות מסוימות הוא יחווה רק עם האחרת

עד שישאר שם 

כי זה יותר נעים 

יותר מרתק

יותר פותח תודעה

יותר מהנה

יותר מעיף

נשמע מוכר? 

מבינה שגם המעגל  הזה נסגר.

יחד עם כל הבילויים והפאן שאני חווה לאחרונה 

ותחושת הפריחה והחברויות

יש גם איזה אירוע אחר ששזור בין לבין.

לא מפרטת בכוונה

לא רוצה לתת לזה יותר מקום

אבל זה שוב מעלה בי תהיות

לגבי טוב הלב שלי ,אופטימיות והציפיה לטוב מאנשים .

ספקות לגבי הסלחנות ,ההכלה והאמפתיה

ויחד עם זאת ההקשבה לאחרים.

אני בדרכ מסרבת להקשיב. 

שאומרים לי משהו על מישהו ,אני לא תמיד מאמינה אלא אם נוכחתי לזה וראיתי בעצמי.

אני לא שופטת ולא דנה אנשים לכף חובה 

להיפך,תמיד באה לעזור עם לב פתוח.

אבל יש כאלו לצערי שלא מבינים שגם ללב טוב יש גבולות

ומה שבטוח - פעם הייתי מתקפלת ונסוגה מול התקפות.

אחכ למדתי לעמוד מול זה 

עכשו אני גם תוקפת בחזרה.

ואף אחד לא ידבר אליי בצורה שלא מתאימה לי או שיתנהג אליי בצורה שהיא פחות מכובדת ממה שאני מתנהגת לאחרים. 

אם הגבול עובר - אני סיימתי.

בלי שיחות ,בלי הבהרות ,בלי קלאוז'רים.

מוכנה להבליג על שני מקרים אבל בשלישית ?

 Strike 3 and you're out !!

 אולי זה הגיל ,אולי זו חוכמת החיים

ואולי מגיע הזמן להבין שאם אין אנשים סביבי שמיטיבים איתי, אין להם מקום בחיי.

כן זה מתיש אותי ,תהליך התנתקות שכזה.

זה אנרגטי סוחט ,אבל גם מפנה מקום ומזכך את הרעל.

בדיוק.בזמן.

'מחשבות רעות יחכו למחר '

ואכן הן חיכו. 

קמתי בלי אנרגיות..מצב רוח שיטי לגמרי.

מרגישה שלא סופרים ולא רואים אותי.

תחושה של גועל מהשיחות אתמול

ותחושה של דיסוננס  לגבי משהו

ואז גם עצבים עם התחושה הזו. 

קמה להכין לי קפה ולשבת בשקט.

לקום לבשל ? עוד מעט .

אין לי כוחות ואנרגיות.

יודעת שזה יתניע אבל..

עוד מעט . 

את הדרופ הזה של  העייפות

שמביא איתו גם חשש וחרדה . שני ה ח'ח'. צמד חמד. 

למדתי להתבונן בזה ולהבין שגם זה יעבור.

עבר שבוע גדוש בטוב . מפגשים עם חברות 

מפגשים עם הקבוצה 

הופעה מרוממת נפש 

והיום גם מסיבת בריכה אי שם בצפון.

אני עייפה . אני יודעת. לא נוסעים למסיבה על שני אופטלגין ואפס שעות שינה.

אבל לאושה יש יוםהולדת וחייב לשמח .

בנסיעה הלוך - צפופים ברכב מאחורה אני מספרת לאיש אחד על מה שקרה השבוע ,החודש ,השנה.

אחר כך הוא יגיד לי שהרגיש קצת כיווץ ואני לא ממש אבין על מה ואז נשקע לשיחה ששמה זרקור ענק על דברים .

המים נעימים בחום הזה.

חיבוקים לחברים שלא ראיתי הרבה זמן. 

שונה לי מהמסיבה הקודמת שהיתה טעונה באנרגיה ושמחה וחיבורים מיוחדים.

יוצאת לרקוד ,לנשנש 

בעיקר מנסה לשרוד את הערב כי האנרגיות לא בשיא.

הם נכנסים לסבב נוסף בבריכה ואני נמרחת על הכסא. קצת לעצום עינים . קצת. 

אוש ואני מדברים ואני מנסה להסביר לו את עמדתי . לא יודעת אם זה יעזור.

כותבת לאחד הידידים שמיציתי ואני עייפה והוא כבר מנסה למצוא פתרונות

'תשתוק ' אני כותבת לו ' רק רציתי לפרוק ' 

בדרך חזרה יותר שקט . ערפל נוראי ופליליסט שקט של פול טראנק.

עוברת לרכב שלי ומקבלת הודעה - 'רוצה ליווי לנסיעה? '

וואלה סבבה. עוד חצי שעה של חפירות...

עד שמגיעה הביתה ודי ...אין לי כוח

המוח שלי על 240 קמ'ש בסיבובים. 

אוספת שארית כוחותיי להכנס למקלחת

ויותר -לצאת ממנה  

אני עייפה ...

עדיף שאשן

מחשבות רעות יחכו למחר.

כל ערב עם הוויצר הוא ערב מדהים.

זה מתחיל בנשיקה עמוקה ליד הדלת

ואחכ מתישבים לדבר או יותר נכון אני חופרת והוא מקשיב 

ובין לבין עוד נשיקה וליטוף.

יושבים קרובים נוגעים

הלב נפתח ומשם הכל זורם.

בחדר הקריר ,עם התאורה השקטה והשירים הנעימים הוא מפשיט אותי מבגדיי ומבגדיו. 

נצמדים מלטפים

לא ממהרים

 הכל נמשך בעונג איטי  של ליטופים ונשיקות

מתישבת על המיטה והוא מאחורי ,נצמד ,אוחז,לש אותי בכוח שלו ואני מתקמרת אליו.

הגוף החם שלו עוטף אותי בעונג מתמשך.הידיים שלו על כולי,מסביבי,בתוכי. 

הנשיקות סוערות ,טורפות. הוא יפה לי כל כך בעיניים הוויצ'ר שלי.

הוא מתרחק למורד גופי ,הקול שלו עמוק והוא נוהם. הויברציה של זה מעיפה אותי מעבר לקצה והוא ממשיך

ואז .. עולה איזו תחושה של דגדוג ואני לא עוצרת אותו

לא עוצרת גם את הצחוק המתגלגל שיוצא לי תוך כדי 

אחכ החיוך שלו יגיד הכל. הוא מרוצה ואני בעננים.

תשכב על הבטן - אני אומרת לו ונפעמת מהמראה. עוברת עם הידיים והשפתיים על הגוף שלו ,הזרועות ,הגב ,הישבן המושלם שלו. העור שלו נעים ומגרה..

עושה בו קסמים והוא מתגרה ורועד ונאנק מתשוקה ומשהו מתחולל גם בי 

כבר לא יכולה לעצור ומהעונג שלו -לוקחת גם את שלי.

מתנשפים ,שוכבת לידו ,המומה ומסופקת. 

מבקשת להרגיש אותו עוד  והוא נענה לי. חודר אליי באיטיות מטרפת ואני עוטפת אותו כל כולי.

זה קורה לנו תמיד ביחד . קצת כמו בסרטים . אןלי בגלל שזה קורה המון פעמים במהלך הערב 

כבר הפכנו מסונכרנים.

אני מותחת עוד גבול שלי שמעיף אותי לקצה ואז-

מתכרבלים זה בזו . הגוף החם שלו צמוד אליי ושקט.

רק מוזיקת הצ'יל מהטלויזיה ממלאת את החדר. אני מקשיבה ורואה את הצבעים והצלילים. 

מלטפת אותו בעדינות עד שקמה ללכת.

עוד נשיקה עוד חיבוק ואני כבר ברכב.

מסופקת ,עייפה ,מחויכת ,מלאה בו ובי.