צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 7 חודשים. 16 באפריל 2024 בשעה 18:34

אני איתו בלילה והאורות זוהרים  ברוך מסביב

מוזיקה מתנגנת ברקע כמו תמיד

מלווה כל דבר שאנחנו עושים.

 

אני אוהבת להסתכל על המתאר של הגוף שלו

כשהוא רוכן מעליי ואני מצלמת בראש 

את צורת הכתפיים שלו

והשרירים בידיים שזזים 

והשכמות והכתפים

הצוואר 

הריח של העור שלו

כשהוא זוהר בתשוקה

עוטפת אותו עם הידיים והרגליים

להצמיד אותו קרוב אליי

להרגיש עמוק יותר את החיבור הפיזי המושלם הזה

רמות של עונג שלא הכרתי. לא ככה.

הוא מנשק אותי 

ולוחש לי באוזן מילים מרגשות.

מעבירה יד מלטפת על הרגליים שלו

אוחזת בו ומענגת בתאווה

מצלמת בראש את צורת המותן שלו,מגניבה נשיקה

מקשיבה לגניחה שלו ומרגישה את תנועת האגן

ואת היד שלו מלטפת ומחפשת לאחוז.

 

מצלמת בראש את המבטים שלו כשהוא מטייל עם השפתים

והלשון על הגוף שלי

גורמים ללב שלי לחייך

ולגוף שלי לבעור אליו יותר. 

מרגיש לי שהוא כובש אותי בגוף ובמיינד

ואני אוהבת את זה כל כך

אוהבת אותו כל כך.

לומדת לתת אמון ,לשחרר שליטה. 

אני לא תלמידה טובה ,אבל לפחות משתתפת בשיעור. 

הוא מאשר לי מה שאני מבקשת

וזה מעיף את שנינו מעבר לקצה

 

מתכרבלת איתו מתחת לשמיכה

הידיים שלו עוטפות והנשימה הופכת כבדה

שינה מתוקה נושקת לשנינו

עד הבוקר שמיהר מדי ובא.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י