בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני כחצי שנה. יום רביעי, 15 באוקטובר 2025 בשעה 18:46

כי אם אני לא אעוף על עצמי ,אז מי ?.

בטח אני אמחק את זה בבוקר.

לפעמים אני לא מבינה למה אני לבד.

למה אף אחד לא רוצה אותי.

אז ברגע של תעופה עצמית אני אגיד שאני וואו.

באמת וואו.

אני רק מגיעה למקום וישר המבטים וניגשים ומחבקים ורוצים לדבר איתי ולספר לי

"האנרגיות שלך זה וואו "

כי אני וואו ,כי אני מרימה ,כי אני גורמת לאנשים להרגיש טוב

אני ג'וסית ואני סקסית ואני קצת טיזרית אבל לא צ'יפ.אני לגמרי קלאס .

אמאלה כמה מחמאות ,באמת תעופה עצמית

אבל פאקינג מותר לי ואני ראויה.

אני עוד כל כך הרבה .

אני וואו.

וגם אם לא יצא מהמפגש הזה איזה דייט

יצאתי עם התובנה הזו -שאני וואו.

ובא לי להחזיק את זה עוד קצת.

לפחות עד הבוקר.

 

לפני כחצי שנה. יום שבת, 11 באוקטובר 2025 בשעה 10:20

כמה שבתות יש בחודש אחד ? 

וכולן בבית.

לא יצאתי לטיול או נסיעה לאנשהו או סתם לשבת בים לשתות קפה .

פשוט מעבירה ת'זמן בטיקטוק ושינה.

בערבים יוצאת לפעמים.

לא ויתרתי על הסטודיו

הפתעתי את עצמי כשחבר הציע להפגש והסכמתי. 

ולמרות אכזבה קצרה אספתי את עצמי למסיבת ריקודים- גם הלכתי לבד 

גם פגשתי חברים ואפילו נשארתי איתם עד הסוף.

רקדתי והתעלמתי מהרגליים שלי שצעקו הצילו

פשוט היתה מוזיקה מעולה

אז הרגליים יתרגלו.

מעבר לזה ... הכל דיי רגוע. ואולי טוב שכך קצת.

השמחה והציפיה לקראת שובם של החטופים

יחד עם עוד כמה דברים שנעוצים בלו'ז. 

 

המלחמה תגמר ? איך מווסתים את כל הסטרס הזה. 

ואולי עכשו צריך באמת להתפנות לחיפוש אהבה 

או להשאר במקום ולתת לה למצוא אותי.

נוכחות

תקשורת

הדדיות

כמה קשה למצוא

 

חברות וסקס ועוד משהו קליל ועוד אחד שלא בנוי לקשר או לא יודע מה הוא רוצה ...

ישמרנו.

נמאס לי.

לפני כחצי שנה. יום שלישי, 7 באוקטובר 2025 בשעה 7:19

עוד לילה לבן 

השעה 2 בלילה ואני מעמיסה כלים למדיח

מעבירה כביסה למייבש

מדליקה נטפליקס - פרק אחרון של בורדרלנד.

מכריחה את עצמי ללכת למיטה

אור קטן דלוק 

לא יכולה לישון

שוקעת באיזה ספר

העיקר לא להרדם .

המיטה הענקית מסודרת לשם שינוי

צד שלם ריק  וקשה לי עם זה

אולי בגלל זה  אני לא מסדרת אותה. 

משאירה חצי ארון על הצד הריק הזה

אולי זה מרגיש שמלא שם.

לא יכולה כבר לישון לבד

החרדות שלי מגיעות בלילה 

והמוח משתבש

ההמתנה הטפשית הזאת לאזעקה

הצליל של התרעת פיקוד העורף.

דריכות ,המתנה ,

לא יכולה לקחת כדור ,להסתמם ולישון.

המלכה האם מסתובבת בבית בלילה  מטושטשת

אני מפחדת שתיפול ולא אשמע אותה

אז בינתיים שומעת את התריס של המרפסת

וצעדים ודלת ומים.

 

לא יכולה לסבול כבר לישון לבד. 

בא לי להתכרבל ,להצמד 

להקשיב לנשימה

לגעת

בגלל זה לא הולכת לחדר 

לא נכנסת למיטה לישון

למה צריך את זה ? 

 

כשהשמיים מתחילים להתבהר אני מרשה לעצמי לעצום עינים ולהרפות 

ליפול אל שינה קצרה ומלאת חלומות מבולבלים.

 

לפני כחצי שנה. יום שני, 6 באוקטובר 2025 בשעה 1:28

כרגיל הלופ הזה של החגים 

שאחרי הרבה דברים טובים ומסיבות ובילויים וצומי גברי - מגיע וואחד דרופ

אבל אלה החיים. גלגל. 

רק שלא בא לי להשתהות למטה יותר מדי. 

המצב בארץ . ההמתנה הבלתי נגמרת.

הסטרס שחזר ללילות ,חוסר השינה

ושוב המלכה האם חולה. 

נפגשת עם חברות ,מבלה ,יוצאת אבל מרגישה שהצל  הכבד מגיע ואני בירידה. אמנם עם ברקסים אבל לגמרי בירידה.

ואולי פשוט צריך לעבור יום ביומו. 

לעשות מה שצריך לעשות ולא להתקרבן על זה. 

יש הרבה אירועים באוקטובר,מכורטסים מראש.

אבל נראה מה יהיה. 

תחושה של ריחוק והתרחקות. קצת מבאס. 

 

נושמת. 

 

לפני כחצי שנה. יום שלישי, 30 בספטמבר 2025 בשעה 0:07

היא באה אליו בחשכת לילה

מעיר זרה ורחוקה

רגליה נושאות אותה בריקוד אל השביל

הגחליליות מאירות את דרכה

החתול השחור מלווה אותה

מתחכך ברגליה ומגרגר 

הבקתה מתגלית לה מבינות לעצים הסבוכים

הוא מחכה לה בעשן עשן

מתמר מעליה בגובהו 

עוטף אותה בזרועות חסונות

וכל גופה נרפה .

בין צלילים נעימים

וסדינים רכים הוא נכנע אל גופה 

והיא אל שלו. 

אוחז בה

בחוזק בקשיחות בתאווה וברעב 

טורף אותה כמו לא אכל ימים

והיא נווה מדבר 

אי של חוסר שפיות

להניח ראש וגוף 

להעטף ולעטוף

לאחוז ולהאחז 

שוקע בתוכה אט אט

וגופה כמו חומר בידי היוצר.

קולה לוחש לו מילים של תשוקה

צחוקה משועשע 

כל החושים נמצאים בעונג עילאי.

היא תצא שוב  אל הלילה

לא לפני שישאף את ריחה

ויטעם את טעמה

להשאיר איתו משהו ממנה

לקחת איתה משהו ממנו.

 

💜🧡

 

לפני כחצי שנה. יום שבת, 20 בספטמבר 2025 בשעה 17:57

אני מחבק אותך

וכדור של אש כמו ליבי

צולל ונופל איתך"

השיר התנגן לי ברדיו ובלב ובראש בשעה שעזבתי את הבקתה ונסעתי הביתה .

'את רוצה לעבור לחיבוק ?' הוא שואל ומרגיש אותי גם כשאני עשרות קילומטרים ממנו. מוצפת ,עייפה ב overwhelmed לגמרי. לא מוצאת את עצמי וצריכה קרקוע .

יושבת על הירדן ,בין דגניה לכנרת כמו בשיר הישן. 

מבינה שאני כבר לא שם. אחרי יומיים וקצת אינטנסיבים בדיקו ,אני כבר רוצה ללכת. אבל זה לפוסט אחר. 

הוא שלח לי הודעה לבדוק אם אני בסדר.בדיוק כשלא הייתי בסדר. 

אם רק היה שם ,וואו .. זו היתה התנגשות.

חלום.

אבל הוא עשרות ק'מ משם ואליו נסעתי קודם.

הוא גם עייף אחרי שבוע מתיש ואני אחרי נסיעה. סוגר את הדלת אחריי ועוטף אותי בזרועותיו.

אני חנוקה מהכל אבל פתאום שמה לב שאני לוקחת נשימה עמוקה ונושפת הכל החוצה. לחזה שלו ,לכתפים ,לצוואר ,לנשיקה שלו. 

מה יש בו ,אני תוהה ,שמשפיע עליי בן רגע.

מרגש ,מסעיר ויחד עם זאת מרגיע כאחד .

יושבים קצת על הספה לדבר.

הקירבה שלו משפיעה עליי. רוצה לפרוק את כל ההתרגשות הזאת 

לא רוצה ללחוץ עליו אבל ככ רוצה אותו. 

מסתבר שגם הוא וזה מרגש כשהוא פוקד עליי להתפשט ולבוא לחדר.

שם- קורה כל מה שצריך. 

כל מה שהיה חסר לי בדיקו 

 התשוקה,המגע,הפורקן ,חום הגוף שלו ,המשקל שלו עליי ,הפנים שלו והגוף.הוא כזה חתיך וסקסי.

הלב שלי מפרפר מאהבה והגוף - מעונג .

מחבקת אותו חזק לפני שיוצאת

להשאר עם התחושה שלו עליי לעוד שבוע כשאהיה רחוקה.

 

לפני כחצי שנה. יום שני, 15 בספטמבר 2025 בשעה 16:54

'אני יודע שאת אוהבת סמול טוק אבל הפעם זה לא יקרה' - הוא כותב לי

ולי עובר רטט בגוף. כבר מדמיינת מה הולך לקרות.

כל הזמן הזה שהיינו בנפרד. אני עסוקה בטירוף והוא מביא את האדרנלין לקצה ,יותר מדי זמן . 

נוסעת אל הבקתה ,לבושה קליל. נכנסת אל הבית והוא יוצא אליי מהמקלחת ,מחבקת אותו וטובעת בנשיקה שלו. הוא דוחף אותי אל הדלת ומפשיט אותי שם בכניסה .

תוך 3 שניות אני מרגישה אותו all over. הידיים שלו לשות ואוחזות ,הוא מנשק אותי בכל מקום ויורד על ברכיו מולי ,אוחז באגן שלי וטורף אותי .

לאחר מכן מושך אותי אל החדר ומחבק אותי מאחור ,נצמד אליי ,מלטף ומנשק.

הגוף שלו חם ונעים ומוכר ואני נצמדת אליו.

לא צריך לדבר .

בעצם הוא קצת מדבר ,בעיקר לתת לי הוראות .

ואני מצייתת ומקבל אותו אליי בכל צורה .

הפה שלי מרייר למראהו ,הגוף שלי מגיב בכזו עוררות נוטפת.

אנחנו נעים יחד בתאום ,בשלמות -

מגרים ,מתגרים ,מגמירים,מפנקים,טורפים

הקול שלו רוטט לי בתוך הגוף ובא לי להתעלף מרוב עונג

אורגזמת sound ,בטוח שיש דבר כזה.

יש תמונות שנחרטות לי בראש . המראה שלו ,המבט שלו,תנועות הגוף שלו.

עוצמת עינים ונזכרת ומרגישה את הכיווץ המוכר ןהנעים הזה בין הרגליים.

איך אני אוהבת שהוא נוגע בי ככה. וככה וככה וגם ככה.

הרבה מזה . אני רוצה הרבה מזה. 

לטרוף אותו בחזרה. לגעת בו ולא להפסיק.

להתכרבל לצידו ולהניח יד על החזה שלו. ללטף את הזרועות.

אני רוצה אותו.

את כולו

inside out.

 All over.

 

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 7 בספטמבר 2025 בשעה 17:37

זה באמת הרגיש לי קצת קצר..

מצד שני,מיצה את עצמו מהר

לובשת אאוטפיט סקסי.

נפגשתי עם האושים בחניה  ושתינו קצת לחמם את הבטן.

הבנות מצטלמות למזכרת ואני מזועזעת מהתמונה.  אני באמת כזאת שמנה? סעעמק . שיזדיינו ,זה מה יש . 

המועדון הרבה פחות צפוף מהסינאטיק. פוגשים חברים נוספים ונישבוקים.

מוזיקה נחמדת אז רוקדים. אני ואושה עושות סיבוב לבחון מי נמצא והיא אומרת שלום למישהו שנראה דיי נייס.  NTS - לברר עליו. 

רוצים להתחיל איזה סשן ,למרות שאוש לא הביא כלים ,מזל שדחסתי כמה פלוגרים לתיק הקטן שלי. אלכסה על הבמה פוצחת בשירה וזה ממשיך בערב כשרונות צעירים שנמשך ...לנצח.

מוצאים איזה אינסטרומנט שאושה תתמקם ,בלי קשירות כי חבלים זה לא אני.

אוש מתחיל במלאכה ואני יושבת על הכורסא ומרגישה טוב עם זה.

הוא מזמין אותי להצטרף וזה מדליק ממש. 

מזמן לא סישנתי את אושה וזה תמיד נעים נעים. אוהבת את הגוף הג'וסי שלה ואני מלטפת ועושה נעימי עם הצפרנים.

אבל גם הפלוגרים עובדים בעדינות ובכאב עד שהתחת של אושה מתחמם .

סשן לא ארוך עד שזה מספיק. 

חיבוק ונשיקה משולשת כמו פעם והם יושבים לנוח על הספה.

אני רוקדת  ומסתכלת סביב. כל כך בדסמי ! כמו שאני אוהבת. סשנים מכל הסוגים בכל מקום אבל לי קצת חסר האפטרקייר אחרי סוג של דום ספייס קטן. 

אני מתמלאת באנרגיה מינית שאין איך לפרוק אותה. 

מתארגנים ללכת ואני נוסעת הביתה. מוזיקה  נעימה והגוף שלי עוד באדרנלין חסר מנוחה.

איך אפשר לישון עכשו ?

שוקעת באיזו סדרת נעורים בנטפליקס .

שבת בישיבה -אין כוח לזוז.

מחכה ליום ראשון ,בנוהל.

לפני כחצי שנה. יום שבת, 6 בספטמבר 2025 בשעה 15:44

שבוע שבו אני פוגשת את הוויצ'ר פעמיים ??

היקום ממש אוהב אותי.

בערב הראשון אני מגיעה ישר מהסטודיו,מזיעה ,כאובה, עייפה.

תתקלחי אצלי הוא אומר לי . עוד #1. 

אבל רגע ... התגעגעתי מלאן אז חיבוק מועך ליד הדלת ונשיקה... מממ...הנשיקות שלו.

מוזר לי קצת להתפשט לידו הפעם כשאנחנו מפטפטים תוך כדי. מן פעולה פשוטה ויומיומית כזאת...מרגשת אותי. 

אני מסיימת ומתכוונת לצאת והוא מורה לי להכנס שוב ונכנס איתי.

אנחנו נוגעים ונצמדים.מתחבקים ומתנשקים ואני רטובה יותר מהמים .הגוף חלקלק מהחום ומהסבון וזה נעים כל כך והופך תובעני וסקסי ותשוקתי.

יושבת עם המגבת בסלון ובא לי עוד ממנו אבל הוא עייף ואני נוסעת הביתה..

 

בערב אחר ,אני מאחלת לו נסיעה נעימה בהמשך והוא רוצה שאבוא להגיד לו שלום כמו שצריך. 

באמת ? באמת ??

מעדיפה לדחות משהו ולנסוע אליו. יודעת שלא אראה אותו עוד המון זמן ואני רוצה כלכך להרגיש אותו שוב . 

והוא שוב -עוטף אותי בגופו . מפנק אותי במיומנות מטריפה . מותח גבולות בעדינות תחילה ובאינטנסיביות בהמשך .. 

אני מתמסרת כי רק איתו אני יכולה. רק איתו מרגישה מספיק בטחון ,נוחות ואמון להפקיר את הגוף שלי בידיו. הוא קורא כל ניואנס קטן ונדמה שנהנה בעצמו לבדוק ולחקור. 

הוא גורם לי לעונג חדש ולא מוכר ,גורם לגוף שלי לנטוף ממנו. 

אוחז בחזה שלי חזק . הידיים שלו מושלמות עליי. עוטפות ,אוחזות ,מועכות ולשות.

ואני מעליו נעה באיטיות ממכרת. מרגישה אותי מסביבי ובתוכי 

וזה מושלם... זה כל כך מושלם. לרעוד ביחד ,להגיע אל הקצה ומעבר . 

עונג טהור שאין לו סוף. 

חיבור של גוף ,חיבור של המיינד ,מעל לבקתה ,מעל לזמן.

קשה לי להפרד ממנו ,עוד חיבוק ועוד נשיקה

מרגיש לי שהגוף שלי יזכור וירגיש אותו כל הזמן הזה

וגם הגוף שלו יחוש ויזכור אותי. את התחושה שלי ,את הריח והטעם.

עד הפעם הבאה. שיחזור.

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 31 באוגוסט 2025 בשעה 16:57

ידעתי שאני צריכה את יום ראשון כדי לצאת מהשיט הזה.

כמו גלגל שמתחפר בבוץ

ואז יוצא ממנו -מלוכלך חבול תשוש אבל ממשיך לנוע .

שגרת עבודה עם כאבי בטן מוזרים

לא מרוכזת ,מתקדמת לאט,סוגרת דברים..

חוזרת הביתה מנסה קצת לישון

בינתיים סוגרת בילוי עם חברה להמשך השבוע.

כשהיומן מתמלא -אני שמחה .

עייפות וחוסר שינה של בילויים זה תמיד מבורך.

 

מפגש קמפ בתל אביב

וזה בדיוק מה שהייתי צריכה .

לרגע אני קצת חוששת כי כולם גברים אבל האוירה מדהימה . כמו לשבת עם האחים שלי ,מרגיש שבט והם כבר מארגנים הכל עם המון מילים ממילון הקמפינג המלא. 

אני משחררת את החלק הזה - יודעת שזה לא התחום שלי.

שוקעת לשיחה עם הצד הנשי היחיד שם .

קובעות לנו להיות עוגן זו לזו וזה מה שמרגיע אותי. היא פעם ראשונה שם וחוששת. אז נחשוש יחד . היא משלה ואני משלי.

מתכננות בגדים ,אביזרים ,נצנצים . הרבה נצנצים.

אני שולפת חפיסת קלפים וכל אחד מקבל מסר.

זה כזה קשוח לפתוח לגברים

 הם צוחקים כי זה מביך אותם אבל אני יודעת שקולעת בול.

יושבת ככה מביטה בנוף פנורמי על תל אביב .

חצי ירח מאיר  שמיים שחורים.

בוב מארלי ברקע .

וויב טוב.

מרגיש לי שהכל מתחבר למקום.

נרגע.

ומתחילה התרגשות שאוטוטו זה כבר מגיע.

הפסטיבל.