לביאה סגולה

יש ימים שעוברים בטיל ויש ימים שנמשכים נצח. 

אני לא בטוחה לגבי היום הזה.

יש דברים שלוקח להם לשקוע ואז לצוף ולהציף.

מזל שיש חברות וחברים טובים שלא מפחדים מקיפודים....

לילה של נדודי שינה ובוקר מתיש.

נסיעות לכאן ולשם.

אכזבות.

חוזרת הביתה ,מותשת ,מובסת

לא בא לי לעבוד.

מתעסקת בדברים אחרים כדי לדחות. 

ואז ... כנראה שמישהו שם למעלה קצת ריחם עלי

וקרו שני דברים טובים במקביל.

יציאה רחוקה הפכה לסופש חברות

ועוד הופעה מטורפת של אחד מהענקים

הופך למפגש משפחתי יחיד בדורו .

אז לא הכל רע

יש דברים טובים גם

יש למה לחכות.

על חתולים ואנשים /ורד מוסנזון

---------------------

לפני כמה לילות, דיברתי עם איש אחד שהיה לי חכם נורא.

דיברנו הרבה, על אהבות ואכזבות וחתולים.

אמרתי לו שהתכונה שאני הכי אוהבת,

מעריצה בחתולים וקצת גם בי,

זה שלא משנה מאיזה גובה הם יפלו,

או מאיזה גובה יזרקו אותם,

הם תמיד יחייכו חיוך חתולי, אדיש ומתנשא

וימשיכו ללכת כאילו כלום לא קרה ואף אחד לא נפל ובטח לא הם.

כשאמרתי את זה לאיש שהיה לי חכם נורא, הוא שתק רגע

ואח"כ ענה, שזה בכלל לא ככה, אלא אחרת לגמרי.

שבעצם, הם נופלים על הגב ונשברים כל פעם מחדש לרסיסים,

אבל הם חתולים ויודעים שזה חלק מהתדמית שלהם

ושכולם מצפים שהם יפלו תמיד על הרגליים

ואז הם לא מראים לאף אחד,

שזה בכלל לא ככה באמת.

האיש הזה לא ראה את הפנים שלי, בלילה ההוא,

כשאמר את המילים האלה וטוב שלא ראה.

כי אם היה רואה את הפנים שלי, בטח,

כשהוא היה מוריד את העיניים,

רואה ת'רסיסים שלי על הרצפה.

מסיבת יום הולדת לחברה

יהיו נשנושים,ריקודים,קשקושים ומזמוזים

עד אותו ערב לא ידעתי בכלל אם אני הולכת

כי מי ישאר פה 

בסוף ברגע האחרון כן

קיבלתי שני סירובים מנומסים

אז נסעתי לבד

מספיק שהבסטיות שם

ועשיתי דיל עם עצמי שאדע מתי הגבול

אכן היו ריקודים ונשנושים

והרבה קשקושים

מזמוזים ? אולי לאחרים.

אני לא הייתי במוד .

אפילו לא התלבשתי בהתאם

סתם שמלה ארוכה וחופשיה 

וסנדלים שטוחות שיהיה נוח לרקוד

וכמו סינדרלה עזבתי קצת לפני חצות

שמחתי שהלכתי כדי להתאוורר ,כדי לפגוש את החברות,כדי לנשום קצת

כי מחכה לי סופש משמים נוסף

הפתרון באופק עוד ככ רחוק .

אני באמת תוהה לפעמים.

הוויצ'ר ואני.

לאן זה עוד יגיע? 

זה באמת כמו לעבור ליקום מקביל.

אחרי שבוע מעצבן וסופש יותר מעצבן,הוא הזמין אותי לארוחה.

גבר מבשל זה הדבר הכי סקסי שיש 

 וזה סוג של nurturing. לא יודעת איך להסביר את זה .

הבעיה...

הבעיה היא שלא התראינו הרבה זמן

והייתי בקרייבינג מטורף ,ברצון למגע ,להתפרקות ,לאיבוד שליטה (כן,אני ) ,לכוח. 

למשהו.

להרגיש .

מזל שהוא הספיק לסגור את הדלת לפני שהתנפלתי עליו.

הגוף שלו ,החום שלו ,הידיים שלו

השפתיים והפה המתוק הזה

שגורם לי לרצות עוד ועוד ממנו.

 All over

All at once 

למנה ראשונה טרפנו אחד את השניה

להביט בו מתענג ומענג 

מעיף אותי לגמרי

הגוף שלו תאווה לעינים ולידיים ולשפתיים

המבט שלו ,הקול....שעובר בי ומסיט את כל מה שזורם בגוף  שלי למסיבת טראנס משוגעת.

סעדנו את עצמנו עד שלא נשאר לנו אויר

ואז נשכבנו מתנשפים וצוחקים

כי 'מה קרה פה עכשו ??'

הוא קם לארגן את האוכל .

עוד תאווה... בשר נוטף בלחמניה עם רוטב וחסה ועגבניה ואננס...כן ,איזה טוויסט שווה שזה!

לועסים כמו שני מורעבים אחרי מסע מפרך

ומולנו כמה אנשים בכחול ותכלת רצים מפה לשם.

התישבנו לנוח . הייתי בטוחה שעוד כמה דקות אתאושש ואסע

אבל הידיים שלו כבר נשלחו אליי,לשות ומלטפות.

'אני מוכן לקינוח' הוא אומר

לא צריך לשכנע את המשוכנעת ...

וזה היה משהו אחר ,יותר אינטנס, תחושות אחרות ,וויב אחר ,שחרור טוטלי.... אני מאבדת קצת את הקורהנטיות שלי ,לא מצליחה להשלים משפט,למצוא מילים,קצר במוח,בסוף מוותרת. מחר כשהחיווט יחזור למקום -אוכל לדבר על זה.

הפעם באמת הביתה ,אין אפילו כוח לקפה של לפני השינה. העייפות מנצחת את האדרנלין.

ובבוקר ,עוד מרגישה את הפעימות הנעימות האלה. בלב ובעוד מקומות.

💜

יש לו דרכים משלו ,ליקום

ואני לא תמיד מבינה אותם

כן ,לימד אותי שאני יכולה לבקש ולקבל 

אבל מצד שני - יש לזה מחיר .

והמחיר משתנה אבל הוא תמיד יקר.

הרגשות בפנים כל כך מעורבים 

בין מוסריות לאגואיסטיות

ומה נכון ומה לא

בין רחמים והכלה וביטול עצמי

לבין למצוא גם את המקום שלי.

מרגישה שנלחמתי על החופש שלי 

אבל נכנסתי לעוד כלא 

בעל -כורחי

וכן ,יודעת שיש כמה שקוראים את זה עכשו שטוב להם על הלב 

טוב להם שרע לי

שהיקום התנקם בי ככה

מאחלת להם רק טוב ,באמת.

עדיין מאמינה שמגיע לי טוב 

ואני אמשיך להלחם עליו

כי הוא מגיע

אמנם במנות קטנות 

אבל מגיע והפעם אני לא סוגרת בפניו את הדלת.

יקום בבלאנס - אז ככה גם הלב שלי.

אי אפשר לחיות בוואקום לאורך זמן.

זה המצב 

זו המציאות

ועם זה אתמודד.

כמו הנגמלים

רק עכשו ,רק היום.

מה יקרה אחכ ,אני לא יודעת

אבל שמתי לי כמה אבני דרך בעתיד הקרוב.

מקווה להגיע אליהן ולהגשים אותן.

כדי לשמור על השפיות שלי בעיקר.

קשה לי כל כך להרדם אחרי בילויים

אני חוזרת עם אנרגיות גבוהות מדי

אבל רציתי לרשום על משהו אחר שלא כהרגלי.

הקרייסט,או אחד מהשליחים שלו אמר פעם 

 Ask ,and you shall be given.

 אם היה חי היום היה יודע שצדק.

מי ידע שזה יהיה כזה פשוט

פשוט לבקש

פשוט לבקש טוב.

ויש לי הרגשה קצת אופטימית פתאום

שהיקום מתחיל לעשות לי וי על הרשימה.

אני שואלת את היקום - אז למה לא אמרת לי שזה כזה פשוט

והיקום פשוט ענה - לא שאלת.

.........

..........

............

....................

רשמתי רשומה ארוכה ומחקתי.

רשומה ארוכה מתכיינת ומתקרבנת

מלאה ברחמים עצמיים

ואז מחקתי

אני לא אוהבת את עצמי ככה אבל סולחת ומקבלת

אחרי מה שרשמתי אתמול,סביר להניח שיקרה איזה פיצוץ 

וקרה.

אז מעדיפה להתמקד בטוב עכשו

כי הרע כבר עבר היום במצעד עם 200 נגנים יחד.

אז מה טוב - 

הילדות המדהימות שלי שמבינות ומכילות

שרואות אמא בוכה להן לתוך הכריך עם השוקולד ורק ניגשות לחבק,בלי לשאול.

החברות המדהימות שלי שבשעה וחצי של פקק עברתי איתן את כל סקאלת הרגשות,במיליון הודעות קוליות.

(לכל הטרחנים - סתמו ) 

ולחבר אחד מדהים שידע להגיד לי את המילים הנכונות ולשלןח לי את השיר המרגש הזה

ולבדוק אם כל החלקים שלי עדיין מחוברים גם עכשו בדקה לחצות ולא הניח ולא שחרר.

אז עבר עליי יום זוועות ,קשה פיזית ומנטלית

והיום הזה נגמר.

עכשו.

כך עוברים הימים

כבר יותר מ -6 חודשים....

כי מי זוכר מה היה לפני.

נדמה שעבר עשור

אני לא יודעת מה יקרה

אני רק יודעת שאני שוב על אוטומט

מטפלת 24/7. 

נכנסת למוד-פעולה ו..אקשן.

היום כבר הרגשתי את הקפיץ הזה נמתח מדי. שוב.

הגוף הדרוך

הנשימה השטוחה הזו

צפצופים באזנים

וכמו טנס בכל הגוף הזה

שצריך פורקן מנטלי ,פיזי

שפאקינג נמאס לו לטפל בכולם

להעניק לכולם

לתת לכולם

ורוצה קצת לעצמו.

קצת

לעצמו

לעצמי

לי.

רוצה להניח את הראש ולשכוח לרגע,

שהמיינד יטייל לו למקום אחר.

רוצה שהלב הזה יתחיל קצת להתרגש

לרטוט משמחה.

להאסף אל ידיים שיאחזו בו חזק

ושפתיים שילחשו דברים באוזן

שיעלו חיוך אמיתי.

רוצה קצת להרגיש חיה ,בועטת ,חופשיה

לרקוד...

לאהוב.

לאהוב.

אני רוצה שיהיה לי את המקום לאהוב

ולהרגיש אהובה

מישהו שיוסיף את המילה 'שלי' באיזו הודעה

אני רוצה להיות 'שלי' של מישהו.

אני רוצה להרגיש שייכת

רצויה ,מחוברת.

להרגיש שיש נחמה 

איזה רוגע לנוח אליו מדי פעם...

💔

אתמול עוד הייתי במצב קיפודי לייט

אבל כל הכאבים עברו

וכל הקוצים באמת נשרו

כשנעטפתי בחיבוק גדול של הוויצ'ר שלי .

💜