לפני שנתיים. יום רביעי, 12 ביוני 2024 בשעה 20:33
בחיים לא חשבתי שאני ארגיש את הצורך הזה.
מה אני? ,לביאה בג'ונגל?
אז כנראה שכן .
-חבר'שלך הגיע- לוש אומרת לי
ואני מסתובבת אליו . זוכרים את הרכבת מהפוסט הקודם? שומעת באזניים את חריקת הבלמים שלה ומרגישה פיזית את העצירה.
שקט. שקט בראש ובלב. הוא פה ,זה כל מה שחשוב עכשו .
אנחנו אצל המארח השרמנטי . כן ,אחרי המון המון זמן. חבורה של אנשים איכותיים ונעימים. נישבוקים למי שמכירה . שלום ונעים להכיר למי שלא.
אני מרגישה נינוחה פה ,נעים לי למרות שיש שם איזה טירגור .
אנחנו יושבים צמודים ,מקשקשים קצת עם אנשים
שמחה לראות אותו גם נינוח וכבר מושך אליו אנשים.מסתכלת עליו מהצד ,הכי חתיך והלב שלי כבר מפרפר.
נכנסת איתו לבריכה הריקה ואנחנו מתחבקים ומתלטפים. אני רוצה יותר אבל הוא לא מרגיש בנוח אז אני מרפה ,מעדיפה להמשיך ללטף ולנשק אותו.
הוא שואל אם אני בסדר .
בסדר... איזה בסדר. עכשו בסדר. אתמול לא בסדר.
הכל כבר שקע ,הצונאמי עבר ואנחנו מדברים על הפולי-שיט הזה. על המערכת הפתוחה ביננו ,על הקושי וחוסר הבטחון שלי והחששות.
הוא לא מבין ,אולי אפילו קצת כועס על זה שאני לא מבינה למה הקשר שלנו גלש למה שהוא היום.
מה בי משך אותו ? בלב אני מבינה. יש לנו קשר מיוחד ואני מבינה שיש לי ערך רב בעיניו ובליבו .
באמת ...די וויץ' עם המחשבות האלו. הן רק מכרסמות והורסות. מ'כפת לך מה הוא עושה כשהוא לא איתך?
כשהוא איתך -אז הוא איתך ואת חשובה לו מאוד והוא אוהב אותך. הוא. אוהב. אותך.
כן ,את קולטת את זה ? כנראה שלא תמיד .
תזכרי את רשימת המכולת שרשמת,בבקשה.
את ראויה לאהבה שלו ,הוא ראוי לשלך
אז תתמקדי בזה כי כשאתם ביחד, שום דבר אחר לא משנה.
יוצאים מהמים . אני רוצה אותו מאוד ,פיזית ,הכי עמוק בפנים ,הכי קרוב ,הכי צמוד.
מתלבטת ,אולי יותר מדי ,כמו תמיד, מה לעשות ,בסוף מחליטה ונוסעים אליו.
הבגדים עפים לרצפה ואנחנו חבוקים ומתנשקים ואני לא מבזבזת זמן.
וזה כל כך טוב !! התחושה שלו ממלא אותי ,הידיים שלו אוחזות בי והגוף שלי נע מעליו. בא לי לבכות מרוב עונג ,מרוב אהבה .
מביטה בו מלמעלה כשהוא על הקצה והוא כל כך יפה לי.
מרגישה את הפעימות שלו בתוכי והגוף שלי רועד בתשוקה.
ואז אני מבינה שאני לגמרי בקליימינג וזה מצחיק אותי בראש. כמו לשמוע שאגה של אריה שמשתיק את כולם.
ואולי השאגה הזו של הלביאה תשתיק את המחשבות המיותרות.
כי טוב לי ואני צריכה לשמור את הטוב הזה
לא לפחד ממה שיכול להיות .
כי החופש שאני ככ מפחדת ממנו הוא קודם כל החופש שאני לא מאפשרת לעצמי ,פיזית ומנטלית.
הוא בוחר בי כל פעם מחדש .
צריכה להזכיר לעצמי .
כמו שאני בוחרת בו ומתאהבת בו כל פעם מחדש .
אז די ,תנוחי וויץ' ,
לא צריכה גם את טפטפת הרעל הזו.
אל תהרסי את מה שרצית כל כך , שבכית עליו ימים ולילות ,שם כששחית בתחתית הבוץ.
קיבלת את מה שרצית. אל תפחדי מזה.
