לביאה סגולה

בא לי מדבר

כזה מלא בשקט וקריאות של תנים

או של ציפורי טרף נוסקות לעננים

בא לי מדבר

עם צבע של חול עד האופק

בא לי לנשום רוח ואבק 

לשמוע מוזיקה קצבית באזנים

לרקוד עד שלא ישאר לי כוח ברגליים.

בא לי מדבר 

לעצום עינים ולהתחבר 

לעוצמות של הטבע 

לבסיס ,לאדמה,לרוח ,לשמים ,לעבר

להרגיש את הלב מתרחב ונפתח 

בא לי מדבר

בלי חומות בלי הגנות

רק מרחבים אינסופיים של חופש

ואנרגיה משוגעת שמטיילת בין האצבעות.

-מה להביא?

-את עצמך?

-ככה ג'יפה אחרי עבודה.

-מי שישמע ,את סוללת כבישים.

-תכלס. 

ערב גבינות ויין איט איז.

הקונדסון שלי מפנק עד הסוף.

יש לו לו'ז והוא לא מוכן לזוז.

איזה כיף לחפור איתו על הכל בכזו חופשיות.

מספרת לו הכל ועל כולם ,מדברים על הסשן  של שבת ,על החיים בכלל 

והוא - יש לו יציאות של שאלות שתופסות אותי לא מוכנה.

אבל אני זורמת איתו בהכי כנות שיש.

רגשית,אני מסויגת קצת. אולי הלב המרוסק שלי עוד קצת שומר על עצמו.

הוא ? מתלהב ממני בכל הרמות האפשריות

והוא כזה ורבאלי שאומר הכל בלי חשבון ,במיוחד את הטוב.

אומר לי שאני יפה.

אני ? יפה ? סיריאסלי? בטוח שזה לא הוויד שמדבר ?

אבל הוא לא מוותר .

לא מרשה לי להכניס רעל. במיוחד כזה שאני שותה בעצמי מלוא הספל.

שמן עיסוי חם והידיים שלו נעות עליי מפרקות לי את כל הסטרס שנצבר בזמן האחרון.

מוזיקה ברקע במקצבים שונים והאימג'ים עולים לי באוטומט. אני נהנית מזה ,לראות צבעים.

הוא עישן ואני זו שבהיי. :)

חיבור אינטימי מהוסס ,ראשוני. גוף שמכיר גוף חדש.

תשוקה שעפה בין שנינו

וכשמרגישה שזה אינטנס מדי ,אני עוצרת . מתנצלת.

הוא מרגיע אותי שהכל בסדר. לא רצים לשום מקום.

חשוב רק שארגיש בנוח .

אני עושה לו טיפול רייקי קצר בתמורה.

השעה כבר מאוחרת ואני ממש עייפה.

איך השעות טסו להן ככה ? 

נוסעת בלילה הקר הזה הביתה.

תוהה למה לא הסכמתי לישון אצלו. מה עוצר בעדי חוץ מהלוגיסטיקה בבית.

לא ,זה גם משהו שם בפנים. שעוצר ,שנזהר,שמפחד.

לא ממנו . הוא מדהים בכל הרמות האפשריות.

מפחדת מעצמי. מההקשרות שלי,מליפול ולהתרסק שוב ושוב ושוב.

ההגנות שלי מורמות על 100% . 

אני לא אוהבת את זה כל כך בעצמי.

מעדכנת שהגעתי הביתה והוא כבר מתגעגע ורוצה שוב. 

איזה מתוק...

💋

כמו סוג של בחזרה לעתיד רק שזה לעבר.

הקונדסון הציע שנלך יחד ואני הסכמתי

כי מה יותר טבעי מדייט שלישי בדאנג'ן ? 

נפגשנו קצת לפני ,כי צריך לחפור וגם כדי שאני ארגע מכל החוסר בטחון שלי 

לחזור לזה ,לחזור לשם ובכלל להפגש איתו. 

אבל הוא עולם אחר ,אני עוד לא ממש מבינה מה קורה ביננו. אבל זה טוב . זה לחלוטין טוב. 

המוזיקה הרוקיסטית באזנים והנה כמה אנשים שאני מכירה,נישבוקים פה ושם 

ונשארת צמודה אליו . הוא לגמרי עף עליי וזה ממש נעים ומוזר ושונה. 

מתישב לידנו איזה בחור ,חדש פה מסתבר ,לא מבין מי נגד מי

אנחנו דופקים לו הרצאה של 'הסדומון המתחיל' 

והוא שואל אם אנחנו נשואים .

אחרי שנרגענו מהצחוק אמרנו לו שטעות עושים רק פעם אחת. 

אחר כך עברנו לצד השני של המועדון , ליד שניים שהתארגנו לסשן. 

מתמקמים על ספת עור שמשקיפה על סשנים אבל אנחנו ...קצת עסוקים בשלנו. 

המוזה באה לשבת איתנו ואני אומרת לה שבא לי לסשן. המהממת הזאת הולכת לכמה דקות וחוזרת עם בחור חמד. 

טוב ,חמד ,זה לגמרי עלבון עבור החתיך הזה שירד על ברכיו לידי . בלונדיני,כחול עינים ,גוף של אל.

שיחה קצרה ביננו ואחרי חיפושים של מקום פנוי התמקמנו באחת הפינות. 

ממממ.... סשן קצר ,כואב וסקסי. ככה אפשר לסכם מה היה שם . בסוף הוא גם קיבל ממני חיבוק ונשיקה. 

חזרתי אל הקונדסון ,ברקע שיר  של פרינס ואנחנו מתחבקים ורוקדים  .

אני מרגישה את האנרגיות עוד בוערות וכל כך נעים לי בחיבוק שלו,בידיים החוקרות שלו.

לא בא לי שהערב הזה ייגמר ,עם המוזיקה המהממת והקולות של הספאנקים וקונדסון אחד סקסי ומתוק שבא לי ממנו יותר. 

♥

"אם תאמר לי ללכת, אלך

אם תאמר לא לחזור, לא אחזור

אך דבר רק אחד אל תשאל

אל תאמר לי אותך לשכוח

כי את זאת אהובי לא אוכל

בשביל זה לא יהיה לי כח"

(זמר שלש התשובות)

לוש ואני צועקות את המילים ומתפוצצות מצחוק .

לא פלא שגבר כתב את השיר הזה

עד כמה אישה תשפיל את עצמה - אבל,כפרה,אל תגיד לי לשכוח אותך....איף !

גשם זלעפות ולא רואים ממטר. איזה מזל שלושי איתי. גם בהלוך ובחזור. מדברות ושרות וזה מסיח את דעתי מהפחד והלחץ של הנהיגה בדרכים שקצת מוכרות לי,דרומיות.

ערב של חברים,שמארחת אחת  החליטה שהיא ממש אוהבת ורוצה לחבר. היא כזאת מתוקה.

ומתקבצים להם אט מסביב לשולחן ובסלון.

אחכ משחק שאלות נחמד ומתפתחות עוד שיחות.

ערב נעים שכזה,זורם ,בלי הרבה תכנונים. שיחות מענינות ,אנשים חדשים. 

צליל הודעה מהטלפון והקונדסון שולח לי תמונה.

גורם לי לחייך,לא רגילה לזה .

שולחת לו בחזרה תמונה של מיו ושלי והוא שולח נשיקות. 

מוזר לי.

מוזר ונעים. 

הערב טס לו וכבר צריך ללכת. ברקים ורעמים וגשם זלעפות עד הבית כאילו השמים אמרו לנו - אם כבר נסיעה אז אשקלונה !!!

עכשו במיטה מתכרבלת עם פיג'מה פלאפית

ונזכרת בערב האתמול - בזרועותיו של הוויצ'ר שלי,במיטה שלו ,

נזכרת בגוף שלו שעטף וחיבק אותי

בשפתיים ובנשיקות הסקסיות והטורפות שלו

שנינו עייפים  ועדיין לא שובעים אחד מהשניה

והגוף המוכר והמקומות המענגים

והנה כבר שנינו מכורבלים.

נעים לי. נעים לי בגוף

נעים לי בראש ובלב.

רוצה לישון ככה כשנעים

אבל פאק ,איזה רעם מטורף היה פה עכשו....

🌩🌪🌬🌧

משום ממה הפוסט הזה היה שמור בטיוטות.

אולי זה טוב שעכשו דוקא הוא צץ לי משם. מזכיר לי כמה צחקתי אז . כשאני והקיפוד עוד היינו קצת...ביחד. 

ועכשו כבר לא. 

אספתי את הקיפוד ונסענו לפארק רמת גן

לשם שינוי ,לא היו שם מיליון אנשים.

קפה טו-גו מרולדין ואנחנו מטיילים.

מוסיקת סרטים ליד המזרקות הצבעוניות

הפארק הזה ממש מפתיע בלילה.

מוצאים את הספסל 'שלנו' פנוי

יושבים קרוב קרוב ו....חופרים.

השיחה שלנו היא חצי אימון אישי

פינגפונג בין שנינו.

רעיונות ,מחשבות ,נקודת מבט אחרת.

איזה מדהים זה לדבר עם אדם ברמה הזו.

המוזיקה נפסקת והפארק כמעט ומתרוקן לגמרי.

הוא לוחש לי דברים באוזן.

שממיסים לי את הלב.

מחבק חזק חזק,מנשק ומחייך.

מרוצה מהקיום שלי

גם אני מרוצה משלו.

יכולנו לשבת שם עד הבוקר 

אבל פארק רמת גן החליט שנלך - דפק לנו שפריץ של ממטרות. אבל לא זרזיף כזה ,אלא ממש צינור השקיה. ברחנו בצעקות (בעיקר אני),מגלה שאני רטובה עד התחתון ולא מהסיבות הנכונות.

התפוצצנו מצחוק כל הדרך לאוטו.

בבית ,מקלחת רותחת ולמיטה.

ערב מטעין אנרגיות לכל יתר השבוע.

מבאס להיות בשיט הזה

ואני מרגישה שוב שאני בשיט הזה.

כשאין לי חשק לבשל ,או לצאת ,או לעשות משהו

מלבד להכנס למיטה או לבהות בטלויזיה.

יוצאת להצגה בערב עם חברות

מרגישה שצריכה להכריח את עצמי

להתלבש ,להתאפר,לעבור עוד ערב 

אז כן זה נחמד כשזה קורה

ונעים ומצחיר ומחבק

אבל זה רק מגרד את קצה הבוץ.

אני שונאת כשזה קורה. 

כשזה מרגיש שלשום דבר אין טעם

ואנרגיות החיות הזו יורדת.

אני כבר לא מפחדת להגיד שאני בדכאון.

כשהחיים הופכים שוב לאוטומט ללא מטרה

בין בדיקות ,רופאים ,עבודה,ילדים

בסוף גם זה יעבור .

בינתיים זה פה.

היום שמעתי את השיר של פורטיס - חלום כחול.

אחד השירים האהובים עליי . 

גם בגרסה הרועשת וגם בשקטה. של פורטיס בלבד 

שום חידושים - רק את המקור 

בזמן שעמדתי ברמזור,הקשבתי לשיר  והמגבים זזו במהירות ימינה ושמאלה ,ימינה ושמאלה 

חשבתי לעצמי ,איך הייתי רוצה שמישהו ישמיע לי את השיר הזה ויגיד לי :

שומעת ? זה השיר עלינו !

ואז ישיר את המילים בכוונה ,מול הפרצוף שלי ואני אצחק ואסמיק וארגיש את הפרפרים בבטן.

חלום כחול /פורטיס 

רואה אותך שוכבת בין הסדינים הלבנים
ומטפס ת'דרך אלייך אלייך
אוהב אותך צועקת ואת ידייך מחליקות
הסיפוק שאת שואבת ממני אלייך

אני שותק ואת צוחקת כן יש טיפות

של שיגעון בנינו

חלום כחול ואת נוטפת
את כמו האש, כמו להבה, שורפת

אני אוהב אותך תמיד מחדש
כמו בירח דבש כשאת אוחזת אותי
חזק כמו נחש מאבד שליטה רועד ונרגש

התחושה שאת נותנת וגופך שמבקש
אז קחי אותי למעלה אלייך אלייך
האש שבך בוערת חלום שמרגש
הסיפוק שאת שואבת ממני אלייך

אני שותק ואת צוחקת כן יש טיפות
של שיגעון בנינו
חלום כחול ואת נוטפת
את כמו האש, כמו להבה, שורפת

אני אוהב אותך תמיד מחדש
כמו בירח דבש כשאת אוחזת אותי
חזק כמו נחש מאבד שליטה רועד ונרגש
אני אוהב אותך תמיד מחדש
כמו בירח דבש כשאת אוחזת אותי
חזק כמו נחש מאבד שליטה רועד ונרגש

היום נתתי למזג אויר מעונן לעטוף אותי.

אולי זה הדרופ מהמסיבה או העייפות או הלחץ בעבודה או דברים אחרים.

ואולי זה סתם מצב רוח מעונן.

מוצאת את עצמי עם רשימת מטלות בלתי נגמרת ולא עושה כלום.

מגיעה הביתה מותשת וקורסת על הספה

טלפון ,טלויזיה ומינימום תזוזה

ועוד ערב עובר וחוזר חלילה.

קצת דברים ננעצו ביומן עם החברות 

כיף לי שיש כבר תוכניות ואני פחות פוחדת לצאת

אבל משהו חסר לי וקשה לי להצביע על מה .

בטוחה שהתובנה תנחת בהמשך.

פשוט הכל מרגיש לי קצת פרווה. 

אני יודעת מה אני צריכה לעשות ומכל מיליון המשימות אני משלימה חלק ,מה שיכולה.

יש לי בטחון וודאות

אבל מרגישה מן טעם תפל בנשמה. 

מקווה שזה יעבור בקרוב. 

שמזג האויר המעונן יתפזר.

אחרי כל כך הרבה זמן. נדמה שעברו עשר שנים .

הלכתי למסיבה של הקהילה. בהתחלה התלבטתי ,גם בגלל הנהיגה ,גם בגלל המסיבה עצמה. כרגיל ,זו מי שאני.  קודם פאניקה ,אחר כך נסתדר. 

אבל הוויצ'ר בא איתי ,אז מה יש בכלל להתלבט.

איזה כיף לרקוד איתו . הוא יודע לזוז . זה לא מובן מאליו בכלל ! 

ונעים להצמד אליו ולהרגיש את הגוף שלו ואת הידיים שלו מסביב. מלטפות ולשות את הקימורים שלי. 

וככה באמצע הרחבה העולם עוצר כשאנחנו מתנשקים. 

ובמסיבה מסביב. כל כך הרבה חברים וחברות.חיבוקים ונישבוקים כמו במפגש בבר.

מיו ואושה ולוש ועוד מלא חדשות שהכרתי לא מזמן. אנרגיות של אהבה ורוגע וחיבוק .

מסתבר שאני מכירה דיי הרבה אנשים משם וכולם מקסימים ומחייכים ונהנים לפגוש ולשאול מה נשמע .

בדרך חזרה אני נוהגת והוא לצידי. ידו מלטפת את פנים הירך ועוצרת . אני מחייכת כשמבינה שהוא נרדם אחרי יום קשוח במיוחד. 

שרה לי עם המוזיקה בפלייליסט. 

ליד הבית שלו אני שואלת בזהירות אם רוצה שאשאר.הוא ענה שעייף מדי. 

וזה בסדר. גם אני ..רוצה כבר להגיע הביתה . לקפה שלי ולפיג'מה המחממת והפוך. 

נצמדת אליו בנשיקה וחיבוק אחרון.

ונפרדת. 

איזה ערב מתוק שכזה. כל מחשבה שלילית קיבלה עברה וחלפה 

הפוקוס היה כל כך שונה

הסערה בפנים שקטה.

הזאב הלבן גרגר בהנאה ועצם עיניים.

עוד שיח כושל...

רוצה להפגש בשעה 21:00 באמצע שבוע במרחק של כמעט שעה נסיעה.

טוב ,חמוד.

תודה.

נתראה בשמחות.

סיימתי להתאמץ בקטע הזה.

לא שיש לי בעיה לנהוג לשם.

כלומר יש לי,מאז המלחמה

אבל בכללי.

דייט ראשון,תתאמץ אתה ותבוא לכיוון.

למה ? ככה ! כי ככה אני רוצה.

כי ככה מגיע לי,

שיתאמצו בשבילי.

כי אני  אישה , שקורעת את התחת בעבודה ,בהסעות ,בטיפול,בהכנות,בקניות ,בבישולים.

ואני עייפה ,בעיקר עייפה ולא רוצה להתאמץ יותר עבור אף אחד.

רוצה שיתאמצו בשבילי.

רוצה אותי ? תוכיח במעשים.

עייפתי מדיבורים.

גיל 47 וחצי ,אין לי כוח למשחקים.