לביאה סגולה

איך תמיד זה קורה?

אני מפרסמת פוסט ותיבת המסרים שלי מתמלאת בהודעות מנשלטים 

 Pick me

Pick me

Pick me.....

איפה בדיוק כתבתי שאני מחפשת??

לא חשוב,מעריכה את תשומת הלב.

מסקרן אותי איפה הנשלטות ?

הרי יש כאלו שמחפשות ולכן אני אומרת 

  Pick me 😉

שקלתי אם לחלק לחלקים את הפוסט,אבל החלטתי שלא. זה הולך להיות ארוך.  Brace yourself.

 נתחיל בזה שהוא יודע לא להפתיע אותי. הזוגי שלי. יודע שאני שונאת הפתעות. שונאת. זה מכניס אותי ללחץ.סטרס ממש. אז כמה ימים לפני המסיבה שיצא לי כל החשק ממנה בגלל הארגון שלה,הוא אומר לי,אני מארגן לכן צעצועים.

הרמתי גבה,צעצועים? 

כן. צעצועים ואז הוא שולח לי תמונות. 

וואו,שווים ביותר ,אני מאשרת.משניים נשאר אחד ואחרי שיחת הבהרה בוואטסאפ,הוא יודע בדיוק את מקומו ותפקידו.

יום המסיבה. לחץ אטומי.

למה? ככה.כי ככה אני.

איך נרים את כל הדברים ללופט,נספיק לסדר? אני אספיק להגיד שלום לכולם? יספיק האוכל?

תספיק השתיה? אני נראית בסדר?

הצעצועון מגיע ועוזר לנו להעלות. הוא מתוק אמיתי ויש קליק במיידי. 

כולם עוזרים בסידור המקום ואורחים ראשונים מגיעים.

הצעצועון מצווה להכנס לחדר הפנימי ולהתפשט. לובש חוטיני ונעלי ספורט ומסיכה כמו של קט-וומן. אהבתי ,זה משעשע אותי. הוא מקבל הוראות להשאר מאחורי הבר ולשרת את האורחים.

במהלך הערב יחטוף כמה ספאנקים על בלגן בבר ויטייל עם קופסת שלוקים לקירור האורחים.

בינתיים נשיקות וחיבוקים. אני כל כך שמחה לראות את כולם. מאוד מעריכה שהגיעו לחגוג.

מצטלמות יחד ועם הבעלים ,העיקר שתהיה מזכרת. 

בהמשך הערב,קוראות לכולם . מדליקים נרות על קאפקייקס ,מברכים ומתרגשים.

אני לוקחת מישהי לחדר הג'קוזי והיא עוזרת לי להחליף בגדים וזה סיפור בפני עצמו אותו נספר בפעם אחרת.

יוצאת חזרה בבגדי פטיש,נוחים יותר שמכניסים אותי לאוירה,מושכת את הצעצועון מהצוואר אל החדר 'האדום',נצמדת אליו לרגע,שואלת אם הכל בסדר ומה מילת הבטחון,הוא עונה ואני ומורידה אותו על ארבע. 

הוא מנשק את רגליי ואני צועקת עליו שחיכיתי יוצר מעשר דקות לכוס מים ועל זה הוא יחטוף. קשורת אותו לשולחן ומתחילה לעבור על גופו. בודקת איפה יותר רגיל,איפה פחות.

מחממת את המקומות,מדגדגת והוא מתפתל. אני רושמת את הרגישות הזאת בראש ומתחילה לבדוק כמה הוא יכול לספוג. 

משתעשעת בגוף שלו בכאב ועונג.

המוסיקה מחרידה וכל פעם משנים וזה קצת מוציא מריכוז. החדר מתמלא ומתרוקן ובסופו של דבר נשארים קומת אנשים שיושבים בשקט בריכוז ונהנים.

אני מנסה לטפטף שעווה,הוא מפחד. שואלת אם זה גבול אדום,אומר שלא.מבקשת שיסמוך עליי והוא סומך. הלב שלי מחסיר פעימה בכל פעם שנותנים בי אמון כזה.

אני מתחילה ומבינה שזה באמת קשה לו. מפסיקה את השעווה וממשיכה עוד קצת לסשן. 

מחייכת לעצמי שלימדתי אותו קצת משמעת ,שיפסיק לזוז וישתוק. אני מסיימת את הסשן ומחבקת אותו. הוא עם חיוך ענקי. שנינו מתישבים על הספה ליד ,אני נשענת עליו והוא מלטף אותי.

אחרת עושה לי מסג' ברגליים ואני בשמיים. חברות באות והולכות, חיבוקים ונשיקות. אני לא יוצאת החוצה למינגלינג. כיף לי פה. בחדרון ליד יש עוד סשנים . אנשים יצירתיים.תענוג.

אני פוקדת על הצעצועון לשבת על הרצפה ולעשות מסג' ברגליים לחברה טובה. היא עפה על זה לגמרי ונראה שגם הוא.

היה לי חשוב שיהיה בהשגחתי . עבד בדסמי ולא לצורך מיני חופשי לכל באי המסיבה. חשוב לי שיהיה מוגן תחת אחריותי וכך היה.

הגבוה שלי מחכה לתורו. אני מפשיטה אותו מהחולצה ומושיבה על כסא. גאג בפה והנרות כבר בידיי. מטפטפת עליו שעווה והוא מתפתל.

לאחר מכן משכיבה אותו על השולחן וממשיכה את הסשן. הגוף החלק ,הארוך,המוכר שאני כל כך נהנית לסמן,לחוש,לגעת,לגרות ולהכאיב.

מולי חברה אחרת לוקחת את הנשלטת לסשן,נותנת לה בדיוק את מה שהיתה צריכה ואני לומדת ורושמת בראש.

מימים זוג חברים משתעשע בספאנקים ובתוך כל זה אני מרוכזת בסשן. באיטיות ממשיכה,מפסיקה וממשיכה. מעלה כל פעם את הסף.

מותחת את הגבולות. מחדירה אצבע לפה שלו והוא מוצץ.לאחר כן מעבירה אותה על גבו,חורצת עוד שורה אדומה בעור הלבן הזה.

מסיימת את הסשן ומכריחה אותו לשבת על ספסל מולי. מחבקת אותו. אני יודעת שקשה לו עם זה ובכל זאת,זה יותר עבורי מאשר עבורו.

אנחנו יוצאים חזרה לחלק המרכזי ואני מחליפה לשמלה שבאתי איתה ונזרקת על אחת הספות לשיחה עם חברה.

הצעצועון מקבל רשות להתלבש ומצטרף אלינו לשיחה על בדסמ,אוכל וסמים.

הערב נגמר ואני תשושה וחרמנית.מגיעים הביתה ,כוס קפה סוגרת בדיוק את הפינה.

נכנסת למיטה שבורה וגמורה,אין לי אפילו כוח לנשיקה.לוקח לי יומיים להתאושש מהערב הזה.

נהניתי מכל רגע.

נשאר לי בפה געגוע קטן למשהו שרציתי ולא קרה.

אולי יקרה בהמשך ואולי לא.

החיים מפתיעים תמיד.

בעבר,כשהייתי כותבת בתפוז,נהניתי לקרא את התגובות.

היה מתפתח שיח והכרתי אנשים נפלאים משם.

עברנו לפורומים או לקבוצות קטנות יותר לפני עידן הפייסבוק והוואטסאפ

אולי באמת זה היה עידן קרוב יותר.

היום קצת קשה לי להתרגל ש100 אנשים קוראים את הבלוג אבל לא מגיבים או עושים לייק.

אני לא זונת צומי,לא כותבת בשביל הלייקים או התגובות

רק תוהה אם זו הפלטפורמה המתאימה לכתיבה מסוג זה.

כתבתי שנים על גבי שנים בתפוז עד שהפך לאתר מסחרי מופגז בפרסומות ולא מצאתי ידיים ורגליים.

בפייסבוק- בעיה קצת לכתוב תכנים שכאלה. גם בגלל החשיפה וגם בגלל הצנזורה.

דוקא שאלו אותי השבוע לגבי כתיבה פומבית ואפילו להרויח מזה.

זו קצת בעיה כי גם לפרסם את זה כקובץ סיפורים זו תהיה חשיפה.

מעט מאוד פנטזיה,יש כאן והרבה מציאות .

ואיך בכלל הגעתי לזה מהתגובות.

לא יודעת. 

סתם מחשבות.

תמיד אהבתי את הביטוי הזה
תמיד דמיינתי את אותן שפתיים משורבבות בחצי חיוך זדוני שכזה.
יחד עם מבט שובב בעינים ועדיף ירוקות.

תהיתי מתי אני אפגוש את החיוך הנכון הזה.
שאדע בדיוק כשאראה אותו,שזה הוא. עומד וקיים לפניי.
שהוא אמיתי.שארים ידי אל שפתיו הרכות ואגע. איך יכולתי לדעת שהחיים יזמנו אותו אל חיי מוקדם משחשבתי.
הוא לא פרץ אל חיי בסערה , אלא בשקט , בלי ששמתי לב.
במשרד קטן כשגבי אל החלון הגדול , אורות הליל עמומים . בחוץ בטח כבר הברים מלאים בבליינים או בעובדים שיצאו מהמשרדים עייפים ורוצים קצת לפרוק מתח עם איזה קוקטייל.
אהבתי את השעות השקטות האלה, כשהמשרדים ריקים ושקטים .
שהשומר במשמרת הלילה עובר עם הברכה הלבבית הרגילה ומפנק אותי בכוס קפה.
"לילה טוב ילדונת, אני בעמדה , שומר עלייך"
חייכתי אליו והודיתי לו לפני ששקעתי שוב אל מסך המחשב המואר לפניי.

לאחר שעה , שמעתי צעדים במסדרון. בטח השומר עושה סיבוב.
"עדיין פה דניאל !" צעקתי אליו והמשכתי להתרכז במסך .
מישהו נכנס אל חדרי ודיבר, שאל לגביי מישהו או משהו.הקול היה שונה , אבל לא ממש הקשבתי כי כשהרמתי את עיני ,הן נעצרו שם על פיו , על שפתיו.השפתים זזו ויצא משם קול נעים , לא עמוק ועבה אלא מלטף כזה , רך, כזה קול שבא לך שלא יפסיק לעולם לדבר ליד האוזן ואז הוא הפסיק.
"סליחה, הכל בסדר? הבהלתי אותך?"
ואז העינים שלי עלו קצת יותר למעלה ופגשו עינים ירוקות שזיק של צהוב נשזר בהן.עינים מיוחדות שעליהן חלמתי בלילות.
איך זה יתכן שאחלום על אדם שאני לא מכירה בכלל?
‏והנה הוא כאן. עומד ממש מולי .
‏עינים סקרניות שהישירו מבט חצוף . הוא עיקל גבה אחת מעלה
"אנחנו מכירים?" שאל .
"כן" עניתי בשקט "זה אתה."
הוא הניח שתי כפות ידיים על השולחן ונשען קדימה. פניו מעל מסך המחשב שלי , ברורות יותר, עיניו ירוקות יותר וסקרניות.שתקנו דקות ארוכות או שמא היה זה נצח.
"דניאל אמר לי לפנות אלייך. שמצאת USB D בחדר ישיבות וזה אצלך." הוא אמר בשקט , עדיין לא מסיר מבט .
"כן." נדתי בראשי "זה אצלי"
הסתובבתי אל השידה לידי ושלפתי את הכונן מהמגירה.
"הנה," הושטתי את ידי פתוחה כלפי מעלה .
הוא התיישר לרגע . הרים את ידו והניח אותה על ידי. כולא את הכונן בין כפות ידנו. כף ידו היתה חמה. עצמתי לרגע את עיני ופקחתי אותן שוב.
"כן, זה אתה" אמרתי שוב. הוא הניח את כף ידו השניה תחת כף ידי ואחז בה.
"שמי ג'יימס" אמר בשקט ואגודלו ליטפה את שורש כף ידי "ואת...מכשפת אותי עכשו"
הוא עקף את השולחן. עדיין מחזיק בידי. הסתובבתי אליו . מביטה בו מלמטה.
"איך זה שלא נפגשנו? הייתי כאן מספר פעמים."
"אני מעדיפה לעבוד בלילה "
"כששקט"
"כן..."
ידיו המשיכו ללטף את ידי והוא הושיט את אחת מהן לקחת את ידי השניה ולהקים אותי על רגליי. הוא לא היה גבוה ממני בהרבה . עכשו כשעמדתי קרוב אליו,הרגשתי חום עובר מגופו. הרגשתי את זה בבטן ובחזה. במקום להבהל,נרגעתי.

לא יכולתי להסיר מבטי משפתיו. השפתיים שחלמתי עליהן כל כך הרבה זמן.
"אני יכולה...אני יכולה לגעת בך?"
הוא חייך את החיוך הזה"את כבר נוגעת בי"
"לא." שחררתי את ידי מידו והרמתי אותה אל פניו.אצבעי נחה על שפתיו החמימות. זזה סביב סביב,נוגעת ברוך,משרטטת אותן,כמו שעשיתי כל כך הרבה פעמים בעבר ולא במציאות.
"עיצרי..." הוא אמר בקול צרוד מעט,כשהנחתי את ידי על לחיו החלקה ואגודלי המשיך ללטף את קצות שפתיו.
"לא..." לחשתי "אני לא יכולה."
"בבקשה..." שוב הקול הצרוד הזה."את לא מבינה."
"אני כן." סגרתי את המרחק ביננו. גופי צמוד אל גופו.
הוא התנשף לרגע. ידי השניה התרוממה אל צווארו,אצבעי מלטפת את הקימור מאחורי אזנו.
"חיכיתי כל כך הרבה זמן והנה אתה כאן"
המבט בעיניו השתנה,לרגע קימט את מצחו,מנסה להבין. הרי מעולם לא נפגשנו.
"אני עומדת לנשק אותך עכשו."
"אבל את לא מכירה אותי" לחש כששפתי קרבו אליו.
"הו,כן. אני בהחלט כן " הצמדתי את פי אל פיו. שפתיי מלטפות בעדינות את שפתיו, דוחקות בו להכנע.
ידיו החליקו סביב מותניי והוא הצמיד אותי אליו.
פיו נכנע לדרישותיי ולשונו התערבבה עם שלי.ידיו החזקות ליטפו את גבי,אגנו צמוד לאגני.
הרגשתי לרגע על קצה הצוק,עוד שניה נופלת והוא מחזיק בי.
פיו החל לדרוש במקום לקבל,נושך קלות את שפתיי. תובע בעלות,תופס את מקומו הראוי ,הנכון.
ידיי התרוממו לחבק את צווארו,להצמד אליו יותר.
מה קורה כאן בשם אלוהים? גנבתי את המחשבה מראשו. ידעתי שהוא נאבק כי הוא לא מבין. הוא לא זוכר ויחד עם זאת יודע שזה בלתי נמנע.

פאן-טיזינג :

מרגישה תזוזה ליד רגליי ומריחה ריח קלוש של בושם גברי מוכר.

פוקחת חצי עין ורואה אותו מחייך.חשוך בחדר. אור הירח מעביר צלליות ארוכות על הקירות

והוא שם ,עומד,גבוה,שערו קצת פרוע,עיניו בורקות

והחיוך שלו....

אני מנסה לפקוח את עיני,גופי ער אליו לגמרי

ששש- הוא מניח אצבע ארוכה על שפתיו-תשני

אני מחייכת קצת ומותחת את גופי.

הוא מושך את חולצתו מעל ראשו ו אני נהנית לצפות בו,בגופו .

הוא מניח ברך בין רגליי ונשען קדימה

ששש,תשני,אני רק .... הוא אומר ומפסיק.מסת את השמיכה הדקה הצידה . ידיו מלטפות את רגליי מהקרסול ולמעלה. מגע ידו חם.

-אתה רק מה? -אני שואלת

-‏אני.....רק אטעם.

הוא מתכופף ואני מרגישה את שפתיו נושקות לפנים ירכיי.ידיו מרחיקות בעדינות את רגליי ,לפנות לו מקום.

נשיקותיו עדינות,איטיות,עצלות,עוברות מרגל לרגל, לשונו מלקקת לה שבילים אל המפגש בין רגליי.

אני נאנקת לרגע ,רעבה למגעו.

-שששש,אל תזוזי. הוא לוחש בשעה שאני מרגישה את פניו בין רגלי. את אפו על תחתוניי הרטובים מתשוקה,שואף,מריח.הבל פיו החם,מבעיר אותי מהחוץ לבפנים.

אצבעותיו מסיטות מעט את התחתון ושפתיו לוטפות את שפתיי.

'כן...-קולו עוטף אותי 'את זה אני רוצה לטעום'

לשונו מרטיבה את שפתיי ועיני מתגלגלות בראשי.

הוא צוחק לרגע וממשיך בעינוי המתוק. נוגע לא נוגע,מלקק,מנשק את השפתיים החיצוניות.

אגני מתרומם אליו,דורש יותר.הוא מתרחק ומניח יד על בטני.

'ששש ...יקירה...גם זה יגיע...'

אני נושמת עמוק ומנסה להרגע.

הוא מקלף את התחתון מעל גופי ומתמקם בין רגליי שוב.

'עכשו המנה מוכנה'

ואני מול פניו,אין חוצץ ואין גבולות.נותנת לו את השליטה המלאה על תשוקתי.

הוא מחכה ואני מורידה את העינים אליו.מחייך ,עיניו הירוקות חודרות לראשי,הוא מהפנט אותי.

'זה לא יהיה עדין, תתכונני'

אני מעבירה אצבעותיי בשערו הפרוע

'בתיאבון'....לוחשת.

ראשו יורד אל איברי וראשי נזרק לאחור .

טירוף חושים של שיניים,לשון,שפתים.

הוא בהחלט טורף אותי ומתענג על כל רגע.הוא לא עדין וזה לא אכפת לי. אני כבר מזמן בעולם אחר.

ידיי אוחזות בכרית,בסדין,גופי משתולל תחתיו.

הוא נוהם בתשוקה ו אני צועקת את שמו.

האורגזמה נבנית ו מתגלגלת בכל גופי. מרגישה אותה עוברת בי כמו הוריקן,סוחפת אותי מקצות השערות עד קצות אצבעות הרגליים.

הוא מקבל אל פיו את כולי,עוזר לי לרכב על הסערה.

כשהנשימה שלי הופכת סדירה,הוא כבר שוכב לידי. מחייך כמו חתול שאכל דלי של שמנת.

זרועותיו עוטפות אותי ומצמידות אותי אל חזהו. גם הוא מתנשף.

'לילה טוב,יקירה' הוא לוחש לשיערי

אני מנסה למחות אך הוא לוחש לי 'ששש....אחרי ארוחה כזאת,חייב לישון..'

מקשיבה לנשימותיו הופכות כבדות וכורכת רגל סביב מותניו להרגיש אותו הכי קרוב.

ישנה שינה,עמוקה ,החלום שלי שוכב לצידי.

בבוקר,חיוך ממלא את פניי כאשר אני מביטה בו.

שיער ראשו על הכר מחזיר את האור לשמש הבוקר....

הוא כבר אמר לי פעם שאם אני רוצה משהו,אני צריכה לעשות אותו בעצמי. הפעם הוא עשה עבורי ועבורו ועבור קובץ חברים .
‏רוינו מהמועדונים לאחרונה. המוניות וחוסר דיוק,מוזיקה מעצבנת,הרגשה של ערב רב של אנשים לא קשורים והבדסמ הופך להיות סייד קיק.
‏ואי אפשר לדבר או להכיר או לנשום או לסשן. הגיע הזמן לעשות מעשה.
‏הוא זורק רעיון באויר ותוך זמן קצר זה קורם עור וגידים.
‏המקום הושכר,רשימת אלכוהול נסגרה,נשנושים,איוונט בפייסבוק ורשימה ארוכה של מוזמנים.פתאום זה לא בא והשני לא יכול ומחליטים להרחיב קצת את המעגל.בכלל אני לא מבינה אנשים שבכלל לא מגיבים לאיוונט שהוזמנו אליו. לא מתאים לכם,לפחות תסמנו שלא באים.

מצטרפים אנשים חדשים,זוגות ובודדים שרוצים לחוות בדסמ יותר אינטימי,כמונו.
ערב המסיבה,אני בלחץ הרגיל. פורקים קצת מתח לפני וזה עוזר קצת. מעמיסים הכל לרכב .
לובשת בגד גוף שחור עם טול שמסתיר את הרגליים.גרבוני רשת ועקבים. איפור ופן ואני מרוצה.
מגיעים למקום המוכר יחד עם החברים הקרובים והטובים.מסדרים הכל ומחכים.
יושבים לקשקש ולנשנש ולאט לאט מגיעים כולם. מתרגשת להכיר,מחבקת את כולם,גם את אלה שפחות רגילים לחיבוקים.
ואיזה ערב נפלא התגלגל משם.
סשן מדהים עם הגבוה ועוד אחד קצרצר עם אושה.
הכי מצחיק לשכנע את אושה לסשן. אני והבחור עם הקוקו אוזקים את הידיים למעלה. שנינו מלטפים אותה,מכאיבים,מנשקים,מסנכרנים מבטים. אחד מלפנים ואחת מאחור ואז מתחלפים.
הוא מנשק אותה ואני נצמדת אליה מאחור.
הציצים נשלפים והחצאית עולה. הספנקים מתגברים וזה,כמעט ו....
ואז מפריעים לנו והקסם נשבר.
הבחור עם הקוקו,לפני שהלך ,חיבק אותי חזק חזק ולחש לי באוזן- אנחנו עוד נסיים את זה.
אין לי ספק -עניתי לו.
יש לנו קצב טוב ביחד ואני אשמח לסשן איתו שוב .

וכמובן שסישנתי את הגבוה.הוא שוב מודאג ולחוץ. אני גוררת כסא גבוה לחדר הפנימי ואוזקת אותו בישיבה אליו. סשן מתחיל מולנו,אבל אני שמה לו כיסוי עיניים . שיקשיב ויתגרה.
גלגלי כאב עוברים על פלג גופו העליון,על הכתפים והבטן.
מצבטים כואבים במיוחד מוצמדים לפטמותיו, שרשרת ביניהן .
קרח עובר על כתפיו וגבו,נמס מחום גופו.
אני מדליקה נרות ומטפטפת על גופו ולאחר מכן גם מספינקה קצת על חזו.
'תנשום' אני מצווה ומשחררת את המצבטים. הוא מתכווץ מכאב.
'תנשום!' אני מצווה ומשחררת את השני.
מעבירה ידיי עליו וצובטת אותו עוד קצת.

משחררת אותו מ האזיקים ולוקחת אותו אל שולחן קרוב. מכופפת אותו ומתחילה לגרות אותו ואת גופן בהכנה לסשן.
הוא מבקש לראות ואני מורידה את כיסוי העיניים ,הוא צופה בסשן לידנו ואני מפנה את ראשו אל הקיר.
שולט שיושב בצד מסתכל עליי ומחייך. נד בראשו כאילו משועשע מההתעללות שלי.
מגוון כלים נשלפים והוא חוטף וסופג.
מדי פעם אני עוצרת ,מלטפת אותו,מרגישה את הגוף הפועם תחת ידיי.
זה ממלא אותי בהתרגשות .
אני מרשה לו לסובב את הראש ולצפות בסשן לידנו.
וכשברקע שיר שאני אוהבת oblivion,אני מרגישה כבר את הדום-ספייס. העוצמה מתגברת ואני מסמנת אותו עם הפלוגר והקיין.
מנסה עליו גם הפלוגר האדום,האכזרי. שריקת הרצועות באויר,היא מוזיקה בעיני ,לא פחות ממה שברקע.
אט אט אני מפסיקה. מרימה את תחתוניו,מלטפת אותו. מובילה אותו לספה . מחבקת ומנחמת.
קשה לו עם האפטר קייר הזה. לא יודעת למה וזה יוצר אצלי קצת בעיה כי האנרגיות לא יורדות.
נעבוד על זה בהמשך.
המסיבה נמשכת ועוד ועוד סשנים.
אני יוצאת החוצה וממשיכה לדבר עם מי שיש.
החרמנות בשיאה ואני חסרת מנוחה,על גבול העצבנות.
מנסה להתחיל משהו במיטה ולא הולך,משאירה את האושים לעיסוקם. הזוגי לא עושה כלום בעניין וזה קצת מאכזב.
אל הבית אני מגיעה עייפה מתמיד,הגוף פועם אבל אין כוח לסקס.
אני מאושרת מהמסיבה אבל משהו קצת 'התפלק' לי שם. קשה לשים את האצבע.

לוקח לגוף שלי כמה ימים להתאושש.
היום קמתי חרמנית.....

עוד ערב סתמי צריך להגיד.

אולי זה החג שכבר חונק לי בגרון

אולי זה האובר-משפחתיות

אובר-אירוח

אובר-אנשים

אובר של הכל.

אני קצת נחנקת.

הערב אחרי עוד אירוח,לא כל כך בא לי לצאת אבל ידעתי שהוא רוצה.

חברים גם מגיעים אז בסדר.

התלבשתי אחרי שהוצאתי חצי ארון. השמנתי...איזה זין זה.

מגיעים למקום. חור תחת בדרום תל אביב. הבטיחו חניה ואין אז מחפשים.

מגיעים לשער ,ממתינים חצי שעה בתור. עוד זין לאוסף.

נכנסים. מועדון רגיל. מקום לקשור,במה,צלב,וילון שאחריו מתחם סקס ובדסמ. 

המוזיקה מחרישה אזניים. אי אפשר לדבר עם מי שלידך.

אני מנסה להמציא את עצמי וקצת רוקדת אבל זה לא מתחבר. מלטפת קצת את החברה ,מנסות קצת לדבר.

קצת לפני 02:00 החלטנו שדי. הולכים הביתה.הגיע לנו עד כאן 

אז הנה אני בבית. מבועסת תחת.

אני לא מהשולטות שדגות נשלטים בקהל. אין לי מישהו קבוע לבוא איתו ולסשן ודיי נמאס לי לראות את הסשנים-הצגות על הבמה או סשנים של אחרים.

הזוגי אומר לי לארגן מפגש. זה לא כזה פשוט. אנשים לא ממש אוהבים לשלם על מקום,לא תמיד יש הענות.

אוף אולי אני סתם במצב רוח קרבי בגלל החג.

יאללה ...עבר. 

קפה ולמיטה.

לילה טוב.

ואיזה חלום זה היה.

כבר תקופה ארוכה אני לא זוכרת חלומות.כבר תקופה ארוכה שהשינה שלי טרופה ולא עקבית ולא עמוקה.

אבל עכשו בשנ'צ הקטן הזה חלמתי את החלום הכי מתוק שאני זוכרת לאחרונה.

חלמתי שאני עם אשה,לא מישהי שאני מכירה . במיטה ענקית עם מצעים רכים ונעימים.

אני מפשיטה אותה ומתנשקת איתה 

היא נעימה ורכה

ואז ,אני יורדת לה ,מלקקת ,מוצצת,מתנשקת עם השפתיים הבשרניות שלה...וזה הרגיש כמו גן עדן.

עכשו ממש בא לי להיות עם אשה. נעימה ורכה כזאת.

להנות ולהתענג.

זורקת את החלום שלי לאויר.

חג שמח.

חברה מארגנת מפגש אצלה בבית. עירבוביה של אנשים מכל קצווי הקשת. בדסמים,פולי,סווינגרים ואחד אלוהינו....

אני בחששות.מציגה את עצמי בארוע כבדסמית. שלא יחשבו שבאתי להזדיין שם. רושמת שאשמח לסשן או להסביר לאנשים שרוצים להתנסות. 

ממש מותק שאני.

ביום של המפגש חוששת רצח. מה יהיה ואיך יהיה ואיפה הגבול כי בתכלס יהיה שם סקס ואנחנו אפילו לא דיברנו על זה.

לא התכוונו ללכת למסיבת סקס. נכון שכן מותחים גבולות במועדון אבל זה שונה,זה יותר אינטימי בבית. 

משוחחים בדרך על הגבולות. כל עוד הכל מול העיניים ,זה בסדר. אם יש ספק-אין ספק ועדיין....

חושבת מה אני מסוגלת ומה לא. נברר בהמשך.

נכנסים נישוקים חיבוקים. מרגישה קצת לא בנוח,כאילו נכנסתי לחברה סגורה שכולם מכירים את כולם,זורמים יותר חופשיים.

יושבת קצת במרפסת וקצת בפנים,מתחילה לקשקש עם איזה גבר. עוד אחזור אליו בהמשך.

החברים הקרובים מגיעים ונהיה קצת יותר נוח  .מוזיקה נעימה ואנשים זזים להם בסלון. מישהי רוצה להתנסות בסשן. סוגרת איתה רק עם לבוש . מלטפת אותה קצת ומעבירה על ידיה את גלגל הכאב. היא  מצטמררת,מתגרה,נצמדת אליי בהנאה,מנסה ללטף אותי אך אני מתרחקת. לא אוהבת שנוגעים בי. 

בן זוגה אוחז בה ואני מחטיפה לה בישבן. היא סופגת יפה אך נהיה צפוף.

היא קצת רועדת ואני מבינה שהיא על משהו  . מסיימת את הסשן והיא מחבקת ומשאירה אותה לבן זוגה לאפטר-קייר.

אנשים מסוקרנים לגבי הכלים והגבר ההוא קצת מנסה אותי. אני מאתגרת אותו ומזמינה אותו לסשן. הוא נענה לאתגר.

פושט חולצה וחושף ישבן אבל אני מחליטה קצת אחרת. בודקת עד כמה הוא רגיש בפטמות. מושכת ומסובבת והוא כואב וסובל. אחר כך מסמנת אותו עם צפרניים ושני גלגלי כאב.

עד שמגיע לישבן שלו,הוא כולו דרוך . מתחילה בעדינות ומגבירה קצב. אחת הנשים מלטפת אותו מקדימה ואני צוחקת איתה שתפסיק לעשות לו נעימים. ברגע שהיא עוזבת הוא מתרכז יותר והגוף שלו משתחרר.

אני עומדת לצידו. ביד אחת מועכת את הזין והביצים וביד השניה מפליקה עם הספאנקר.

שואלת אם אפשר לנסות גם פלוגר.

5 מכות ואני סופרת. נותנת הכי חזק שיש והוא סופג ונהנה ומתענה.

מסיימת את הסשן בחיבוק ותודה. הוא נצמד אליי ומנשק אותי. אני קצת נבוכה. בודקת שהוא בסדר ויוצאת אל זוג חברים נוסף שהגיע.

ממשמשת קצת את המארחת ומתיישבת על המזרן ובמשך שעה,ארוכה מלטפת כמה אנשים. הם שוכבים בין רגליי ואני קצת עושה להם רייקי,קצת מסאג',קצת נעימי.מתוך מקום של לתת.

הזוגי גם מצטרף ומקבל טיפול מכל הלב אך נקרא אל הסלון,אל אותה בחורה שרוצה סשן נוסף.אני גאה בו על הסשן האיטי,המחושב והכואב שהעביר.

הוא כל כך שונה ממני בזה וזה כל כך יפה לראות.

אחרי פטפטת מרפסת אני מתישבת עם הגבר ההוא בסלון. הזוגי מסשן מולנו וזה מדליק. אני קצת מעיזה יותר ומתלטפת איתו,אבל הזוגי חסר לי.

הגבר מנשק אותי , בועל לי את הפה. אני לא אוהבת נשיקות כאלה. צריכה יותר עדינות,יותר מפתות.

הוא מנסה יותר אבל אני מרגישה שזהו. זה הגבול. הזוגי חסר לי בסיטואציה הזו ואני לא ממשיכה לבד. 

אני דוחה בחיוך את הגבר ורצה אל הזוגי.עוטפת את שנינו בשמיכה ומתנשקת איתו. הפה המוכר,הידוע,הכי טעים לי שיודע בדיוק איך לשחק את משחק הלשונות שאני אוהבת.

מחליטים ללכת ובדרך חזרה מדברים.

מסבירה לו שאני לא יכולה בלעדיו. הוא העוגן שלי כשאני נסחפת. 

שהיה לי נחמד קצת להתלטף ולהתנשק אבל הגוף שלי והמיינד שלי חיפש את המגע שלו.

כמו אז עם אוש,שיכולתי להנות ממנו גם בעיקר כי הזוגי שלי היה איתנו.

כי זה מה שמדליק אותי באמת. 

בסשן זה אחרת. אוהבת להיות 'לבד'. להתרכז.

אבל במגע,הוא חייב להיות. זה נחמד עד גבול מסויים.

בסך הכל היתה חויה חיובית. קצת הוריד לי את הפחד ממפגשים כאלו.

לא חושבת שנלך למפגשים נוספים במכוון אבל זה עוד גבול שהצלחנו למתוח בצורה חיובית.

ו....כמובן שהיה לנו סקס אדיר בבית  אחרי זה.

שבוע חרבנה.

זה מה שיש לי להגיד כרגע.