צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שנתיים. 23 בספטמבר 2022 בשעה 20:29

ככה אני מרגישה היום

נותנת גז והרכב בניוטרל

לוחצת על הדוושה עד הסוף 

והאוטו לא זז.

 

זה מצחיק אותי לקרא את הבלוג שלי לאחרונה

רכבת הרים 

מטפסת למעלה 

ואז נוחתת במהירות שיא תוך כדי 30 סלאלומים בדרך למטה

כי כשזה נוחת - זה נוחת בכל הכוח.

איפה התחנה ? מתי יורדים?

מי בכלל המפעיל פה??

 

אני לא אוהבת פאסאד כזה של 'הכל בסדר,אני בסדר

מתגברת ,יכולה '

מי שעוקב אחרי הבלוג וגם מכיר אותי ,יודע היטב מתי אני לא יכולה.

והיום אני לא יכולה. אמרתי גם לבסטיות שהלכו למסיבה

בטוחה שיהיה נפלא לרקוד ו לפגוש חברים אבל לא בא לי את כל תיבת הנוח הזאת בפרצוף

הגלים עושים לי בחילות ועצוב בלב

אז נשארתי בבית

עם טום הארדי והוונום שלו

ועכשו קצת טמטמת טיק טוק 

ולישון.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י