בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

איה

לפני 4 שנים. 22 ביולי 2020 בשעה 12:14

אז אולי יום אחד הגוף שלי יתאים לאיך שהנפש שלי רוצה להרגיש 

לפני 4 שנים. 20 ביולי 2020 בשעה 6:26

הו כמה שרציתי אבוש!
(כי האבא האמיתי שלי שמת היה מסכן וקטן)
אפילו כזה שרק עושה בכאילו,
העיקר שיאהב ויהיה נאמן.

הו כמה שרציתי אבוש!
(ואז מצאתי בעל טיפש ושעיר ונמוך)
תמיד כשביקשתי אמא אמרה לי:
"אבוש עושה רק לכלוך." (נניח כשהוא גומר על הפנים)  

 

אז כשאמרת לי לפני כמה ימים שתדאג לי, אמרתי לך שאין צורך. אני מספיק גדולה. הרבה יותר חשוב לי שתיהיה לי חבר כמו שאתה. 

זה לא שלא הייתי רוצה אבוש. הכי בעולם הייתי רוצה להיות קטנה ומטופלת ונתמכת. להשתחרר מהמשא היומיומי הכלכך כבד הזה. אבל בוא ניהיה רציניים לרגע. החיים שלי סופר- מאתגרים, וגם שלך. עמוסה עד מעל הראש בדברים וגם אתה. אם אני אצפה ברצינות שתגדל אותי, אתה תקרוס (כי פרט לי יש לך את הילדות שלך והעסק והבית שלך ועוד כמה אנשים ועיסוקים בחייך) ואני אתאכזב. 

אז בחרתי הפעם ביודעין לוותר על הפינוק הזה. כי אני יודעת שזה לא עובד לאורך זמן. למרות שאין כמו חיבוק של אבא ולשים את הראש בשקע הכתף ולדעת שיש מי שדואג כבר להכל. וזה לא פייר בשביל אבא לשאת את כל הדאגות לבד. (בטח כשמדובר באחת שכבר 4 ימים לא מצליחה לאזן את הלחץ דם והדופק שלה ועדיין מפנטזת על לצאת לקמפינג בסופש עם 3 ילדים ב 30 מעלות בצל). 

אז זה בסדר, אתה תמיד תיהיה אבוש שלי ברגעים מסויימים שנבחר ביחד. אני עדיין הכי רוצה לסיים כל יום עם הראש שלי בשקע הכתף שלך ואני כמובן הכי רוצה שתיהיה חבר שלי. אבל אפשר לדאוג ביחד. פעם אתה לי ופעם אני לך. 

 

 

 

לפני 4 שנים. 18 ביולי 2020 בשעה 10:49

אני מקווה שכמו 

מוסיקה

או ים

או פאי לימון (בבית קפה אירופאי על איזו מדרכה, כשקריר בחוץ ואחרי יום שלם של טיולים)

לעולם לא אפסיק להתענג על סימנים בפנים הירך. 

לפני 4 שנים. 17 ביולי 2020 בשעה 16:22

1. שהוא יודע להכין קצת יותר משניצלים, פנקייק, סלט וג'בטה. 

2. שהוא מתחרמן מפורנו ונילי 🤦‍♀️

3. שאג"חים מדליקים אותו 🤦‍♀️×3 

4.  שהוא פנוי. 

לפני 4 שנים. 17 ביולי 2020 בשעה 10:23

ומי שלא מסכימה עם ההגדרה, מוזמנת לוותר עליו לטובת בן הזוג שלה, אבא שלה או אחיה (גם דוד זה הולך. העיקר שזה לא את או כל אשה אחרת).  

עדיין מותר לך לעבוד. אבל אסור לך לנהל את הכסף. 

(זו לא פרובוקציה, רק מבט ל 1880, לפני התנועה הפמיניסטית, למי שלא זכתה להשכלה בנוגע למה זה אומר להיות פמינסטית ומאמינה לגברים שמגדירים פמיניזם / שוביניזם עבורה). 

 

לפני 4 שנים. 16 ביולי 2020 בשעה 7:14

כי את עלולה למצוא את עצמך מוקדם בבוקר על הגב, כשהידיים שלך מוצמדות למיטה בעזרת הברכיים שלו והוא מאונן מעל השדיים והפנים שלך, להסביר לך בדיוק מה הוא חושב עליך. 

לפני 4 שנים. 9 ביולי 2020 בשעה 21:17

התגעגעתי לזה. 

 

לפני 4 שנים. 9 ביולי 2020 בשעה 10:25

את צודקת ואנחנו טעינו, וקחי עוד 1000 ש"ח תוספת לשכר לאות התנצלות. 

 

ללא ספק גרמו לי להרגיש יותר טוב היום. 

 

 

לפני 4 שנים. 7 ביולי 2020 בשעה 11:49

הייתי שמחה לחופשה עכשיו. אני ממש צריכה אחת כזו. זה לא אפשרי כרגע (גם איזו מין חופשה זו עם כל ההגבלות?). 

מה כן אפשרי? חיבוק שלך, שתמיד מפתיע אותי שהוא סוג של חופשה בפני עצמו. לישון איתך. להנות מהבריזה על הספה בגג ומכוכבים בלילה. 

המגע שלך מרפא אותי. בשבילי זה לא מובן מאליו בכלל. 

❤ 

 

 

לפני 4 שנים. 6 ביולי 2020 בשעה 8:24

אני לא מלא דברים.

אני לא כוסית (חוץ מאולי 6-8 חודשים בחיים שלי, מתוך כמעט 46 שנים. סוף קורס הדרכה שקרעו לנו ת'תחת ואחרי דיאטה חריפה לפני שנתיים לטיפול במצבי הרפואי). 

אני לא פטיט.

אני לא אחת שנראת כמו כולן, מהגן ועד היום, בכל תמונה, יש את כולןןןןן בשורה ואז אותי. 

.אני לא עממית. כן. במינון הנכון זו תכונה נפלאה בעיניי. 

אני לא אתלטית. 

אני לא אקסטרימית. אני פחדנית ומחושבת. 

אני לא ספונטנית.

אני לא חלק ממשפחה כזו גדולה. קשר דם יש לי עם 4 אנשים, שאחת מהן בברלין. וסבתא בת 97. 

אני בחיים לא משתזפת. גם אם הכי הייתי רוצה. 

אין לי ציצים קטנים כאלו שאפשר לקפץ במסיבות בלבוש מינמלי. אצלי זו תמיד קונסטרוקציה במאות שקלים וגם אז לא תמיד החזיה עושה 100% את העבודה. 

אם אקדיש לזה את המחשבה, בטוח שאמצא עוד דברים שאני לא.  

אבל למה לי להתמקד במה שאני לא כשיש מספיק דברים שכן? 

ממליצה גם לך לשקול את האופציה.