לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

איה

לפני 4 שנים. 8 בדצמבר 2019 בשעה 5:37

בדסמ זה כואב. הצלפה על הגוף זה כואב, מיינד פאק זה כואב, טיזינג זה כואב, השפלה.  אבל לא רציתי לפגוע. לכן אני לא אוהבת להיות בצד השני. זה לא בגלל שהצייתנות אינה נעימה לי. אלא כי הייתי שם. בצד שקיבל את הכאב, אבל הפגיעה היתה כלכך חזרה שהעצבים כבר איבדו תחושה. ולפעמים גם הכאבה מתוכננת היטב משתבשת והופכת לפגיעה. יצא לי להכיר יותר מדום אחד, שאוהבים את הפידבק של ההכאבה. לא ממש משנה להם מי מולם, הם לא רואים את האדם, הם מרגישים רק את התגובה. אז במקום ללמוד להכיר, הם משתמשים במתודות, טכניקות של הכאבה, פיסיות או מנטליות, תלוי בסגנון האישי. ב 90% זה עושה את העבודה. רק קצת כמו במטריקס, זה מאבד את האפקט כשרואים את התמונה האמיתית. אני לא כזו. כשאני מכאיבה זה מתוכנן היטב, תפור למידות הלקוח, זה תמיד מיינד פאק והבן אדם משתגע עם עצמו מחפש את המטבע בפינה העגולה. אבל כל תוכניות יכולה להשתבש וכל כאב יכול להפוך לפגיעה. 

לא רוצה לפגוע בך בייבי. 

מזל שהרבה דברים נפתרים בחיבוק ושיחה. ודמעות. דמעות שלי.

ונשיקה. 

לפני 4 שנים. 6 בדצמבר 2019 בשעה 7:14

תראה לי עד כמה. 

עד כמה התהפכה לך הבטן. 

עד כמה זה שרף לך. 

תכאיב לי בגוף כמו שזה כאב לך בנשמה. 

אתה רוצה שאהיה שלך? 

תדרוש

תקח בכח 

תוכיח לי שעיצבנתי אותך.

תן לי להעביר אותך על דעתך, עד שתרצה לקחת בעלות על שלי. 

יד שנשלחת לתוך הקרביים. 

ותולשת את הלב שלך. 

אתה שלי. 

כי הכאבתי לך. 

 

לפני 4 שנים. 3 בדצמבר 2019 בשעה 21:12

אתה יוצר ואקום, ואקום שאני ממלאת. זה אתה שבאמת ובתמים מוכן לעשות בשבילי. נכון לפנק. ואני, בקול מתוק, רק מבקשת ממך. אומרת איך לגעת ואיפה ובאיזו עוצמה. עוצרת ומתחילה. משנה תנוחה. מידיי פעם מאפשרת רגעים של מרחב פעולה. חשוב לי לשמור על תחושת העוצמה שלך, כי בלעדיה משעמם לי. אני אוהבת כשאתה מתרתח, האצבעות שלך חופרות בי חזק יותר כשאני מספרת לך על אחרים. היד שלך מתהדקת חזק יותר על הצוואר שלי כשאני מבקשת שתביא את החברים שלך לערב של חגיגה. הזונה שנפלט לך מבין השפתיים מגיע מהלב, מהקרביים, כשאני אומרת לך שבא לי שאתה פשוט תשב בצד, בזמן שאתן לאחר לזיין אותי. ואז אני נותנת לך את האופציה לבחור, מי מבין המאהבים הקבועים בא לך? או אולי אחד מהאקראיים? הצעירים? אתה תלטף את השיער שלי בזמן שהוא יחדור באמת.  אתה סוגד לשדיים שלי. מעולם לא הבנתי את הביטוי הזה, עד שפגשתי אותך, נכון לענג אותי עד אין קץ. ואנחנו נעים במערבולת שבה נשמר איזון הכוחות בין הדרשנות שלי ללקיחה שלך ובה שניינו מתענגים על מעשיך. וכבר הוסכם שאני זונה עצלנית שרק שוכבת על הגב או הבטן ואתה זה שעושה את כל העבודה. ואני עדיין מתלבטת, מה מענג אותי יותר, לקבל על השדיים והפנים את מטר הזרע שלך, אותו אתה מקפיד לשמור רק עבורי. או אולי דווקא  המבט המופתע שהיה לך שהיית כלכך קרוב לגמור ואז שניתי טון והורתי לך לעצור את הגמירה. אפילו לא הייתי צריכה להורות, פשוט אמרתי. ואפילו לא היינו צריכים לדבר על זה מראש, כי הרצון לרצות ולציית כלכך תבוע בך שאפילו לא עצרת לחשוב. אלא פשוט עצרת. בחריקת בלמים, אבל עצירה.  

לילה טוב מותק. תודה על התענוגות שבך. 

לפני 4 שנים. 3 בדצמבר 2019 בשעה 10:39

הכלים מחכים בכיור לטיפולך המסור. 

 

💋

לפני 5 שנים. 24 בנובמבר 2019 בשעה 6:27

כשמישהו עושה עבורך עבודה מיקצועית (שזה המקצוע שלו) ואת התמורה את מחזירה במציצות.  

טרם נקבע תעריף. אם אלו מציצות של הביוקר או של תחנה מרכזית. 

לפני 5 שנים. 22 בנובמבר 2019 בשעה 9:29

ככה זה שמכירים מישהו היטב. יודעים איך לפנק. 

סה"כ הוא מאד (מאד) שימושי. 

לפני 5 שנים. 21 בנובמבר 2019 בשעה 11:55

מידיי פעם היא צצה. הילדה שכל חייה הרגישה ככה. שאהבה, דאגה, חמלה זה אצל אחרים. שהיא לא ראויה. 

אני כבר זקנה. נלחמת חזק להראות לה את כל מה שטוב. לא תמיד מצליחה. 

 

לפני 5 שנים. 20 בנובמבר 2019 בשעה 17:12

עיצוב הבית

אתרי קניות און ליין

פינטרסט

ומצעד החבילות המונחות על מיפתני

וכשזה גדול מידיי, המאמי ואן שלי מוכיח את עצמו כל פעם מחדש, כידיד נאמן.  

 

בית חדש, הרפתקאה חדשה. 

לפני 5 שנים. 14 בנובמבר 2019 בשעה 11:32

מנסה לגשר על הפערים 

בין צד אחד שישר רוצה לקפוץ ומציע דייט ללא בגדים

ובין צד שני, שלא "נותן" בכזו קלות ומראש אמר, קפה ועם בגדים. 

 

אז הצעתי פשרה - דייט רגיל.

הם לבושים ואני ערומה. 

לפני 5 שנים. 14 בנובמבר 2019 בשעה 6:01

משהו קצת אחר בקימורים, בתחושה. 

מתאים לקפה (תה) עצל של 6 בבוקר עם רוח נעימה על הגוף מול חלון פתוח וציוץ ציפורים (כן, גם בעיר) כשהוא מלטף לי את השיער.