פִּתְקָה

נפש מוצקה,

עשויה לסייע לגוף במצוקה.

אך גוף מוצק,

אינו יעזור לנפש צרורה וצוקה.

לנפש, עולם משל עצמה.

היא יכולה להיות;

גדולה או קטנה

איתנה או שברירית

מפוצלת או אחידה

מעורה או ערירית

ואין היא לוקחת בחישובה

את פרצופך היפה

את גופך החסון

את לבושך המדוגם

או את חשבונך המנופח.

אך, אם חלית במחלה,

או נקלעת לצרה

נפשך היא זו שתכריע

איך תצא ממנה.

האם בקול תרועה רמה,

או בקול ענות חלושה.

זמן רב עבר עליה

בלי שמישהו ניקה מעליה

את אבק האשמה

שדבק בה

את קוּרֵי העצבות

שנִטְּווּ בבדידות

ואת הפחד שניבַּט

בכל מבט

אולי הגיע זמן ניקיון?

- מה הציפיות שלך?

- הדברים הבסיסיים..

- כמו מה?

- אקדמאי, בוגר, גבוה, דייקן, הנדימן וג'נטלמן, זין גדול, חכם, טוב לב, יצירתי, כותב בחסד, לויאלי, מונוגמי, נדיב, סקסיסטי, עשיר, פה מפיק מרגליות, צעיר, קולח, רציני, שאפתן, תומך

- אה.. לגמרי בסיסי

- והציפיות שלך?

- לא רציני

- מה?

- מודעות עצמית

- יאאא מתאים לי. אני בדיוק כזו. 

- ברור

- אני יודעת בעצמי בדיוק מה אני רוצה. אף אחד לא מכתיב לי

- כן, אה..

- אז איך מתקדמים מכאן?

- על ה-X העליון משמאל, לחצן שמאלי בעכבר

בעיני, זה מעולם לא היה אמין

הטיעון שצריך לקום על רגל ימין.

עובדה, הבוקר קמתי ברגל שמאל

וזה לא היה שונה מיום אתמול.

כשאת מתפרקת

מגרונך מזדעקת

בבכייך משתנקת

מכולם מתרחקת

מהעולם מתנתקת

מהשגרה עורקת

עליי מזנקת

מניחה מִפְרקת

בליבך דופקת

בלשונך מתקתקת

בידיי מתרפקת

אחיזתך מהדקת

לכאורה מתפנקת

למעשה מסופקת

ועיצבונך מורקת

לאחרים תינוקת

לעצמך נזקקת

ובעבורי מרתקת

'שולט על' אחד, שהה בכלוב כמעט שלוש שנים. נבר, חיפש, תיקשר והשקיע בפרופיל צבעוני במיוחד. לא הייתה אחת שלא שלח לה אדומות עם מגוון מילים תואמות. פעם זה היה רק "היי", פעם זה היה מלווה בהוראות כגון "תרדי מיד על ארבע ותנבחי שמונה פעמים את שמי" ופעם הוא אף השקיע ושלח תמונה של אברו השעיר בתוספת נבואה שאינה מגשימה את עצמה "יום אחד אסטור לך אתו". אבל עם אף אחת לא יצא לו להגשים את עליונות שליטתו.

במר לבו, פנה לחברו הטוב ושטח את יגונו לפניו. החבר שהחשיב עצמו לידען בעל ניסוי ללא טעייה, אמר לו בביטחון מלא "מה פתאום הכלוב, כולן שם שבורות. אין שם נשלטות אמיתיות, הן רק מחפשות לשלוט עליך מלמטה". לחבר הידען היה גם הפתרונים, "במציאות, אתה תמצא את הדבר האמיתי. צא מהמחשב, לך ל'בר הפינה' ותמצא איזו פנינה נשלטת שתשמח לקראתך ותיכנע לפניך". החבר הידען שהיה גם ספקן ביכולת השכנוע שלו הוסיף ליתר ביטחון "אני אומר לך מניסיון", תוך כדי שהוא טופח לעצמו על חזהו הנפוח.

שולט העל, הביט בחברו בהערצה ותהה לעצמו איפה היה עד עתה. בסיפוק רב מעצתו המחכימה, קיבל על עצמו את ההחלטה. "בחמישי הקרוב אצא ל'פינה' ואמצא לי פנינה" אמר בעוז אל חברו הידען.

חמישי הקרוב, היה אתמול. 'שולט העל' התמקם לו על הבר והחל צופה אחר ניצודה פוטנציאלית. "כולן כבר משוייכות", חשב לעצמו בעודו מביט בשולחנות המלאים בזוגות נאהבים. לאחר כשעה נחו עיניו על אחת שישבה בדד ובצד. בברכת 'דרך צלחה' מחברו הידען פילס את דרכו אליה בביטחון שרק 'שולט על' כמותו יכול לחוש.

להלן תמצית התנהלות הדברים:

בר הפינה – חמישי 23:28

- שלום, נעים מאוד. אני שולט. את במקרה נשלטת?

- אתה רוצה שאני אעיף לך סטירה?

- לא. אני שולט ומ...

- לא מעניין. תעוף מפה, לפני שהסטירה תעוף

- אה סליחה, לא התכוונתי לעצבן אותך

*סטירה*

- איייי זה כאבבב

- עוד אחת?

- נראה לך? תרדי מיד על ארבע!!

*אגרוף לחזה*

*מתקפל. לא נושם. משמיע הברות*

- עכשיו הבנת את המסר?

- ממ.. מצטער. כן, הבנתי.

בחנייה של בר הפינה – חמישי 00:15

- אה כלבלב, איך השתן שלי שם למטה?

- רררגררר

- חשבת שאתה שולט, אה?

- אני כן, אבל..

- אבל???

- לא. סליחה. אייי אייי. אני לאאא

- להבא אני מקווה שתדע את מקומך

לפנות בוקר שלח 'שולט העל' אל חברו הידען הודעה: "נפלתי על יום שהנשלטות משוייכות והפנויות לא שונות מאלה שבכלוב. לפחות בכלוב הן לא משתינות עליי בקשת כמו מה שקרה לי ב'בר הפיפינה'" (הטעות במקור).

> שבת שלום <

בְּכַּבְלֵי העוצמה

היא מרגישה משוחררת

בכל פעם שבהם נקשרת

ובפעמים שמהם מותרת

היא מרגישה מרותקת

לְכַּבְלֵי עצמה

לא רוצה

לקרוא אותך

כמו ספר פתוח,

לצפות בך

כמו סרט מרוח

ולאכול אותך

כסטייק לא מלוח.

רוצה

ללמוד אותך,

מהתחלה, לאט ובטוח

לתהות על תוכנך

מעבר לקנקנך הפתוח

לדעת אותך

ולא לרגע שחולף ברוח.

כך,

בקשר לא מתוח,

באגו לא נפוח

ובטח לא זחוח,

יכול להופיע הקשוח

מבלי שברון הרוח

ולתת לנפש לנוח

על הסעד הבטוח

ללא הצורך במיקוח

ו/או בהסקה וניתוח.

BlondeST*: אתה אינטליגנט, אז מה אתה עושה כאן?

Dan GerouS: את חכמה, אז למה את בלונדינית?

*הכינוי להמחשה בלבד

כמו לפני אירוע

אוספת את פצעי השבוע.

השחור של יום ראשון

הסגול של יום שני

הכחול של שלישי

הירוק של רביעי

והאדום של אתמול.

קולעת, שוזרת ומשבצת

ביחד הם יוצרים ארשת

של ניצחון, סיפוק והנאה

על שקבלתי ממך מתנה.

להיות שלך, זו עדנה

של אחת מתוך מאה

לא מוכנה ולא יכולה לוותר

אני רק רוצה תמיד יותר.

#שבתשלום