Yours

אני סאקרית של רגעים אינטימיים, זה משהו שמכורה אליו, רגעים שכול כך מפעילים אותי, כאלו של אינטימיות מתוקה ומגרה, עמוקה וחשופה.

כמו רגע שאני מאוננת מול מישהו, שזה המקום שלי עם עצמי, שזה התנועות הפחות יפות ,התנועות הרעבות והמהירות והטכניות, שזה המביך הזה שקורה רק ביני עם עם עצמי, ונחשפת ומתביישת אבל גם כול כך מגורה מאיך שמסתכל עליי, יושב מולי,בוחן וחודר לי לאישי, לראות איך שהוא מתגרה מהגירוי שלי, מציץ ובוחן איזה תנועות מפעילות אותי, אמיתי שלי, לומד אותי, מסתכל על הכוס שרק מתרטב לי מהסיטואציה הזאת עוד יותר.

אני רואה אותו שוקל אם לגעת או רק להסתכל איך שמאוננת אותי מולו, מהתנועות, מהמשחק ברטיבות, מהקולות שאני עושה, הגניחות, ההתנשמות הזאת, הגירגורים, העיניים שנעצמות ונפתחות. 

וזהו מחליט שחייב ועכשיו לגעת וכשהוא מתקרב אני זזה ממני וסקרנית לרגע שיגע ומתקרבת ומשתוקקת, עוצרת את הנשימה, והציפייה הזאת , ואז אצבע אחת שמלטפת את הדגדגן ויורדת בין השפתיים שכבר רטובות ואני מסתכלת עליו משחק לי, מפתה, מסתכלת בעיניים שחודרות אליי ויחד אנחנו שם באינטימי, מכניס אצבע ועוד אחת, פותח לי ואותי ומכניס ומגרה ומתגרה בי ומפעיל ואני מתחילה לזוז על האצבעות ולהתחנן לעוד ורק קצת להתקרב ולהכניס עוד אליי, מאוננת אותי עליו, רעבה לעוד ואז בשנייה מוציא ממני ואז החוסר והאוויר בורח ממני ולמה ולא ובבקשה, ותופס בגסות ומועך לי את הכוס בברוטליות ופראות ומהר וחזק וסטירה ומתחננת לעוד, שעוד יכאב, ועוד סטירות והכוס כבר בוער, מתחיל לשנות צבעים ואוח הבערה הזאת, ועוד סטירות ואינסטנקטיבית סוגרת את הרגליים ופותח לי אותן בכוח, ומזהיר אותי ועוד סטירה ויודעת שלא לסגור מכילה את הכאב אליי, ואז כבר הדגדגן נפוח, הכוס בוער ונוזל ומכניס אצבעות ומתמסרת למגע ומתענגת, מתחילה להתנשם ולגרגר ולגנוח, ובבקשה עוד, ורגע וכמעט… 

 
בדיוק זה, האינטימי.

יש הרבה רגעים שנצרבו לי מהסשן בסדום, שלא מפסיקים להבעיר בי.

המון זמן לא קרה לי שכול כך הצלחתי להתנתק ולהתמסר ועד הסוף, הייתי כול כך מנותקת וכול כך נוכחת ברגע בו זמנית.

מנותקת מכול מה ומי שאני פשוט אפס מחשבה, אופי, ערך, פשוט שקט מוחלט מעצמי, והנוכחת כול כך ברגע שם איתכם פשוט קו ישיר בניכם אליי, בין הפקודה לביצוע עם אפס עיבוד בדרך, בלי אני או לחשוב או להתקיים רק להגיש אותי ולהכיל את כול מה מגיע ממכם אליי ועליי, רק להיות כלי לפקודות ולרצונות שלכם, וזה היה המון וזה היה מכול כיוון ובכול חלק בגוף והכול חזק וקשוח ואלים וברוטלי ועמוק ועוצמתי ובווליום גבוה, וברוב הדברים לא יודעת בכלל מי עושה מה ולא רואה ולא מסתכלת, והכול מהיר ועכשיו והכול יחד, אצבעות בגרון ונדחפות ועמוק , הצלפות עם אבזם החגורה מאוד חזקות שמפלחות אותי בכאב עמוק, הצלפות כאלו של חותם של כאב קשוח מכול אחת ואני חוטפת וחוזרת ומגישה וקשה וכואב ומאתגר ושוב מגישה ושוב כאב קשוח ומכילה ונותנת לזה להיספג ולחלחל לתוכי, הפיטמות נצבטות ושורפות, והיריקות שכול כך הדליקו אותי, והברוטליות האלימה הזאת שהעיפה אותי וחירמנה אותי כול כך, והמסכה שחצצה אותי וממני ונתנה לי יותר להעלם, הרגע שאני על הריצפה על הברכיים עם הפנים אליכם ורואה פתאום שאנשים מסתכלים עליי וזה העיף אותי ברמות אחרות שאנשים רואים אותי בכלום שלי , בהכי למטה אבל מרגישה הכי הכול ועפה וטירוף…

"ידיים קדימה" ואני שמה ומגישה אותן וחוטפת עליהן וכואב ומאוד ושוב מגישה אותי, וחוטפת שוב וכואב ומתקפלת אבל גם שמה אותי שוב כי מה שתרצו וזה מה שדרשתם וכשאני שם, זה הכי בובה אם לא אומרים לא זזה, מבוטלת לחלוטין ואני מגישה אותי שוב אפילו שיודעת שיכאב כי רק תיקחו, ואז אמרת לי לאונן ואני מכניסה את היד לרטיבות המטורפת שהייתי בה פיזית שהגיעה מהנפשית ומאוננת ומסתכלת על האנשים שצופים ונדלקת מזה עוד יותר ומפעיל אותי ברמות זה שרואים אותי בכלום שלי והשום דבר שאני ,שרואים עד כמה אני אפסית ובריצפה וסמרטוט וכלום ועפה מזה, וחוטפת בירכיים וכאב חזק ומאוננת חזק יותר וחוטפת שוב ומתקפלת, ואני במצב קשוח של מעורפלת לגמרי ובספייס פסיכי לא מרגישה כלום ובו זמנית מרגישה הכול ובעוצמה מתקפלת וחוזרת ומתיישרת לעוד כי אני לא בלהרגיש כרגע, לא להתקיים כרגע, ואין אותי ולא בלתת לזה ולי מקום כרגע, אלא רק להיות ולהכיל..פשוט להתמסר לרגע ועד הסוף ממכם ואליכם.

זה היה בהחלט בין הסשנים העוצמתיים שחוויתי, לא קורה הרבה שמצליחה להגיע למצב של ממש התמסרות וניתוק ועד הסוף, ללהיות הכי בהכול ובאותו הזמן להיות הכי בכלום, בין המקומות הכי מדהימים להיות בהם. 

היה פסיכי ומטורף ואתם משוגעים לגמריי ומדהימים יחד והיה מטריף להשתגע איתכם❤️

זה משהו שהיה מזמן, כן זה אחד מהרגעים החקוקים שהזיכרון הסלקטיבי המרגיז שלי מאפשר שהפעם אזכור, או יותר נכון לא את הפרטים, אלה שאזכור את התחושות ומה שהרגשתי, את כלל החוויה וההוויה.

שיחות שהיו לי לאחרונה גרמו לי להיזכר בזה ולרצות להסביר את זה במילים. 

זו הייתה הפגישה הראשונה שלנו אחרי הרבה שיחות בדסמ ויום יום... לא היה מתוכנן כלום אלא רק הצגה מחתרתית קרוב לבית וקפה היכרות אצלו, נפגשים, מדברים, הגיע השעה ללכת לשם הייתה הצגה חביבה מינוס האמת ציפיתי ליותר היה מסורבל קצת וכמו לא בדיוק שם ולא מספיק ברור גם בשביל משהו שאמור להיות מתוכנן כלא ברור..

חזרנו אליו מדברים קצת על ההצגה מנתחים קצת, הוא תופס לי את הפנים עובר ומבלגן לי את השפתיים, הלחיים והעיניים, לא משהו רגיש אלה משהו חופר, מנסה לטשטש, לעוות, להוציא אותי מהמתוקתקת שבאתי, נותן לי אצבע למצוץ קצת דוחף עמוק, בודק אותי ואת התגובות שלי, קורא אותי ובוחן, אומר לי עיניים אליי, מוציא שד אחד מהמחשוף ומועך, לא ברוך אלא בגסות,בברוטליות לא מתנצלת זה בשביל להכאיב, לערער, לא לחרמן, לא ללטף, רק בשביל להכאיב ולהוציא אותי עוד מהמאורגנת והאסופה שהייתי כשהגעתי אליו, בשביל לבדוק אותי לבחון ולאמוד אותי, הוא רואה אותי מתחילה להתערפל, נכנסת למקום בתודעה הזה, הוא ידע שציצי זה רגיש לי ולא אוהבת או נהנת מזה והוא מועך וסטירה חזקה של ידיים גדולות וחזקות, סטירה בו של מהלב, של לא מתחשב אלא נותן עד הסוף ואני נרתעת קצת אחורה, אבל גם מתקרבת לעוד ואז מתחיל להמטיר סטירות על אותה אחת אני מתחילה להתפתל, להתרחק ולהתקרב רוצה לתת אבל שונאת, והוא רואה ויודע וממשיך..

אני מתנשמת מתרחקת ורגע נושמת, אומר לי לרדת לשבת ליד הרגליים שלו על הריצפה, והציצי בוער ופועם, וחשבתי שזהו ורגיעה.

אני  נרגעת ונושמת ליד הרגליים שם על הריצפה, ואז הוא מושיט את היד ליד הציצי הכואב ואומר לי שימי אותו... ואני מתחילה להתווכח עם עצמי, אני לא רוצה וכואב ולא הנאה בשום אופן אבל מרגישה שרוצה.. בשבילו, בשביל ההנאה שלו, בשביל פשוט להיות בשבילו, ריצוי לרצונות שלו... בשבילו סופגת, ואז מניחה את הציצי בכף יד גם אחרי כול הריב שלי עם עצמי וזה שאני יודעת שזה יכאב וכאב חזק, לא יהיה כיף,יודעת שהוא עושה בשביל לראות אותי, בשביל לראות עד כמה אתמסר, בשביל לראות אם ועד לאן אלך אליו ואתן, בשביל להבין את התגובות והוא רואה את הכול ובוחן, את הויכוח עם עצמי הזה, את ההיסוס שיודעת שיכאב ומאוד ועדיין בוחרת להגיש לו אותי. 

אני שמה את השד בכף יד שלו בזהירות מהוססת, מעניקה לו אותי ועוד מרצון וקצת טיפשות ועולב שמוכנה בכלל ולא מבינה למה, אפילו שלא רוצה אבל נותנת, והוא מתחיל לתת סטירות וחזקות ולא כיף ולא טוב ולא נעים וכואב וקשה ומרגיז ושונאת, ואני שם כי זה בשבילו, אפילו שרבה עם עצמי על למה אני עושה לעצמי את זה בכלל וסופגת עוד ונושמת אליי את הכאב ואותו ואת הלמטה שלי מולו ואת הפטתיות לעשות משהו ששונאת רק כי זה בשבילו, כי רוצה להעניק לו, ועוד מבחירה שלי של לשים את שנאה שלי מוגשת לו. 

המבט שלו, ההבנה שלו שמחלחלת שאני מהתמסרות, מהנותנות, מהמכילות, מהסופגות עוד ועוד בשבילו, מהנכנעות, מהמרצות... שם אני הייתי, שם הרגיש לי להיות מולו המקום של מתחתיו, הרבה הרבה מתחתיו למטה, אז הבנתי שהוא מהאנשים שמרגישה, באמת מרגישה שמעליי, שהוא כאן המחליט ואני נותנת ומוותרת ונכנעת, לא משהו שקורה לי הרבה ההבנה האמתית של מישהו שהוא מעליי, בלי אני ואין צורך שיהיה אני,אלא פשוט להיות ריקה וחסרת.

אני נוסעת הביתה והויכוחים והריבים והצעקות שלי על עצמי ממשיכים ומתגברים, ואומרת מי הוא.. וזה לא בשבילי... ואני לא שם.. זה לא מי שאני...זה מוציא אותי מאיזון ומסוכן לי.

אחרי שחוזרת הביתה מבינה, מחלחלת ההבנה ומתיישבת בי.. שזה בדיוק זה, זה האתגר והאש, הלא מוכר ומסקרן ומושך, זה בדיוק שם, זה האסור והלא כדאי והמפחיד והמסוכן והטיריקי וללכת על חבל דק מאוד מאוד,וזה נכון ויש לי בו ביטחון שלא יפגע או ישבור או שניהם, שידע גם לעצור ולא ללכת עמוק מידי או רחוק מידי או לפרק מידי ושישמור אותי מללכת לאיבוד לגמרי.

ואז שולחת הודעה... אני רוצה עוד. 

המון זמן לא נפגשנו ועוד יותר הרבה זמן לא היה בנינו סשן ויש קסם בסשנים שלנו.. האנחנו שלנו הוא הכי רגוע ובאיזי ובהכי שלווה שיש, ההומור שלנו והפתיחות, וזה האנחנו שלנו שכול פעם משרה עליי הרגשה שאני בדיוק במקום הנכון, בנינו אין צורך במסיכות או לחשוב על מה ואיך להיות או להגיד או איך אני נראת... אלה פשוט להיות.

שחושבת על זה אנחנו מכירות עוד מעט 4 שנים ואוו❤️

כבר כמה זמן שהיא אומרת לי שיש לה משהו מיוחד שיושב לה בראש ורוצה לעשות איתי, וכמובן שבכול הזמן הזה כירסמה בי הסקרנות וההתרגשות ומתאפקת ממש לא לחקור אותההה, ופי כמה זה ככה כשהיא אמרה לי שמחכה כול פעם לדברים שיגיעו, פשוט ידעתי שיהיה משהו מדהים.

באתי כשכולי התרגשות ופרפרים רציניים שמערבלים לי את הבטן, נפגשנו ישר לתוך הנשיקה וחיבוק שכול כך חיכיתי לו❤️

נשכבתי, נשמתי, התכוננתי, הגוף שוצף ריגוש, הנשימה קצרה,המחשבות רצות לכול הכיוונים, אמרת לי שיהיה קשוח והרבה מחטים ועבות.. עוד לא ידעתי מה זה יהיה ואיך יראה...

התחלנו, המחט הראשונה נכנסת כאב עמוק ועוצמתי כאב שממלא אותי בכימיה המטריפה שהגוף יוצר, אדרנלין, סרוטנין, אוקסיטוצין כול הדברים המענגים במדיקל והספייס והקסם הזה קורה בשנייה הראשונה שהמחט נכנסת לגוף, זה קסם ופלא והתעלות התחושות האלו שקורות ממדיקל דבר שאין משהו שמשתווה אליו, ועוד מחט נכנסת, ואני נושמת אליי את הכאב, אלו מחטים עבות כמו של פירסינגים, וונפלונים למי שמכיר 16g נראה לי, 15 מכול צד, לא פעם ראשונה שלי עם כאלו אבל פעם ראשונה שכול כך הרבה וגם כול מחט היו שתי כניסות ויציאות, היה קשוח ועמוק ואינטנסיבי ומעיף, ועוד מחטים נכנסות, ואת לוחצת עליהן, מאירה ומעירה לי עוד יותר והגוף כולו חשמל ובוער, והאנחנו שלנו עוטף את הכול ואת איתי, הכי איתי שיש.

ואז שקט, שומעת שקית מרשרשת ואז אני רואה נוצה שחורה יפייפיה ואז הבנתי תכף יהיו לי כנפיים🥹

ואת מחדירה אותן בין הכניסות של כול מחט וזה הרגיש מדהים, אמרתי לך שהלוואי באמת היו לנו כנפיים כמה מדהים זה היה יכול להיות, צילמת לי וזה היה פשוט יפייפה, כנפיים שחורות מדהימות ובגלל שזה לא היה מקצוות המחט אלה ממש מתוכן זה היה ממש נראה כאילו הנוצות יוצאות לי הגוף,זה באמת היה פשוט מדהים, יפייפה וקסום. 

לאט לאט הסרת לי את המחטים, הגוף הפתיע והפעם ממש דימם, ואני מרגישה את הטיפות חמות נוזלות עליי, יש לי קטע רגיש עם דם גם מדברים בעבר וגם כי  זה הנוזל הכי משמעותי שיש לאדם, הדבר שמחייה אותנו, בזכותו הכול. 

אני אוהבת אותך ברמות אחרות, זאת חברות עמוקה והכי מיוחדת שיש❤️

במקרה יצא לי קצת לחזור לפוסטים ישנים חיפשתי משהו... וקראתי את הפוסט הזה שכתבתי כול כך מדוייק את איך שרואה את הדברים כנראה שמאז ועד היום אותן האמונות בדברים מסוימים. 

הפוסט: 

קשה לי עם השאלות האלו שבעיניי פשוט חסרות פואנטה.. 

מה את אוהבת בשליטה? איך את רואה את זה? איזה קשר את רוצה?  איך את רואה התמסרות? 

קשה לי מאוד לענות על הדברים האלו, איך אני יכולה להסביר שזה כול כך תלוי במי שאיתי? 

לאן שניקח  אותנו, לאן שנוביל אותנו, זה לא שאין לי אופי ואין דברים שאוהבת אבל המקום שלי ושלו כול כך משתנה בין קשר אחד לשני.. האינטראקציה, הלך הדברים בינינו, מה שמוריד ומרים אותנו כול כך שונה מאחד לשני, הרגעים הפרטיים והאינטימיים משתנים בכול קשר,המעמדות ומיקום כול אחד משתנה בדברים בהם הם תופסים מקום, כול אחד בא עם מה שמדליק ומניע אותו הופך לכדי שילוב אותנטי חדש, כול כך הרבה דברים תלויים במי שאיתי ואיך היחסים בנינו ואיך התגובות שלנו אחד לשני… 

אין בדסמ אחד, אין איך הדברים אמורים להיות, אף פעם לא הבנתי פוסטים של "זה בדסמ נכון" אין כאן נכון ולא יש קשת אדירה ויפה של דברים בתוך הבסדמ שכול אחד ואחת מורכבים מחלקים שונים ממנה. 

זה דברים שקשה לי להסביר למישהו שרק מכירה ובכלל קשה לי להסביר, גם בפוסט הזה מרגישה שלא לגמרי הסברתי טוב... 

כמעט תמיד השאלות האלו מגיעות. 

לפעמים זה גורם לי להרגיש כאילו אני הלא בסדר שאין לי את התשובות לשאלות הללו. 

פשוט אצלי זה לא משהו עם מתכון בטוח, 

לא משהו מובנה שיש לי בראש, 

לא תמונה ברורה של איך רואה את הדברים, 

כמו שגם אין לי רשימת מכולת בגבר שרוצה, 

זה הכול תלוי חיבור מה שמרים ומוריד, יש כימיה וזרימה או לא, מה שמדליק אותנו ומה לא, שונה כול פעם כיחד חדש. 

לא, אין לי פנטזיה בראש מפורטת וכובלת, 

אלא רצון ללא יודעת מה יהיה,

כי תכלס זה, לא משנה בין שניים התשובות האלו נוצרות כול פעם מחדש. 

ותמונה מסשן שהיה לפני כמה זמן 😈

היו לי עכשיו כמה חודשים של מכות, כמו שאומרים צרות באות בצרורות, בנוסף למצב המזעזע המדיני, העומס נפשי מכול הדברים שבאו עליי היה גדול ומלחיץ, פלוס בעבודה נהייה  פסיכי, לא הייתי מסוגלת לתקשר כמעט עם אנשים, לכאן בקושי נכנסתי, כעס, תסכול, קושי, עייפות, תקופה שהתישה אותי לגמרי. 

אבל תודה לאל אני חזקה וכול פעם מופתעת מעצמי בזה, לאט לאט סידרתי וצלחתי דבר דבר, עברתי את התקופה הזאת והכול בא על מקומו, היה קשוח ומתיש, אבל עכשיו סוף סוף חוזרת לנשום קצת.. 

מתעוררת לחיים וגם חזר לי החשק לבדסמ ולחיות קצת ולצאת קצת. 

קבענו להיפגש אחרי תקופה ארוכה והייתי כול כך צריכה את זה, את הכאב, את הספייס והאופוריה שנוצרת בגוף ובראש, את הכימיה והאנרגיה שמעיפה, עוטפת ומחשמלת שזורמת בכול חלקיק בגוף, מאירה ומעירה אותו לחיים, כול כך הייתי צריכה את זה. 

החבלים לאט לאט עוטפים, מכאיבים, מותחים ומאתגרים, ההצלפות מחממות, מכאיבות, מהממות אותי, מציבות לי עובדה - תרגישי ועכשיו, הן מתגרות בי וזורקות אותי לעולם שלי,למקום הפנימי הזה שלי, של הכאב המענג הזה.

האורגזמות תוך כדי ההצלפות רק העיפו אותי יותר קרוב ללא מודע, ההתמודדות וההיי שאני כול כך חיה בהם, מפעילים אותי בכול כך הרבה מובנים...להרגיש חיה, סוף סוף נשימה עמוקה שממלאת. 

התגעגעתי לזה, לעצמי בזה, למקום שלי❤️

****הושמד הציצי**"

השנה מראש תכננתי יום הולדת רגועה יחסית שבסוף יצא שבוע פשוט מהמם ובול מה שהייתי צריכה לא יותר ולא פחות. 

היה קונצרט של נגנים מדהימים עם כנר מגרמניה שהיה פשוט מדהים זה כול כך ריגש והפעים אותי, ארוחת ערב משפחתית חמה ומחבקת, ולקינוח סשן עם נרות ליום הולדת😍😍

הקשירה הפעם הייתה קשוחה ממש, התלייה הייתה קשה מאוד, הידיים נשאו את רוב המשקל ובהן הכאב היה הכי גדול  ואז  כשהוריד אותי הוא קשר את הרגליים כשרק הברכיים נוגעות בריצפה אבל הקושי היה בידיים שהיו מתוחות גבוה  ממש ולא משנה איך זזתי בכדי אולי להקל על המתיחה שלהן זה פשוט לא הצליח, אז נותר רק לספוג וההתמודדות הייתה קשה, כואבת ומאתגרת כמו שאני אוהבת😈

כאב גדול אצלי זה גורם להתמסרות למקום הזה עם עצמי של תחושות חזקות, התמודדות עוצמתית ובווליום גבוה, לתעל כוחות נפשיים שנדרשים לזה, אני מאוד נוכחת ברגע, ונותנת לעצמי להכיל ולספוג לתוכי את הכאב, לבלוע אותו, להתמודד איתו ולקבל אותו נוכח וכאן וחזק ועכשיו, המקום של ההתמודדות הזאת זה מקום שאני מתענגת עליו וחייה על הקצוות שלו כבר שנים, הכאב אצלי הוא כבר לא רצון הוא צורך, כאב בשבילי זה מקום שאני פוגשת את  הכוחות שבי, זה משחרר בי כימיה מדהימה וערפול של חשמל, אופוריה מושלמת ועוררות שלא קיימת במצבים אחרים😈😈

וקצת תמונת לנפש😍

יום שלישי יום הולדת, כן כבר מתבגרת ואהייה בת 39...כבר מתכננת את טיול גיל 40 במזרח ואולי עד אז אמצא עוד משהו להוסיף שיהיה משבר איכותי כזה😝

ימי הולדת תמיד ימים פחות טובים אצלי ולרוב לא חוגגת יותר מידי... גם איכשהו תמיד מגיע חשבון נפש קטן וירידה במצב רוח. 

אני גאה בעצמי ועברתי המון שינויים רציניים בשנה האחרונה, כולל ירידה רצינית במשקל של 31 קג בנתיים וממשיכה לרדת, מתאמנת כבר כמה חודשים טובים ומתקדמת בדרך הזאת ומתמידה,מעבר דירה ועיר, שינוי מקום עבודה וממש שמחה במה שעובדת בו כרגע, וגאה בעצמי שבשנים האחרונות פועלת ולא מפחדת לשנות דברים שמפריעים לי, כולל גם להוציא אנשים מחיי שלא עושים לי טוב.

אני שנים עובדת על עצמי ומחזקת בעצמי את הביטחון לקום ולשנות כשמשהו לא מתיישב לי ונכון לי ושואבת את הכוח לזה מזה שבדיעבד שנים אחורה כול מה שעשיתי ושיניתי היה לטובה ומכול הקשיים קמתי והיו גם קשיים רציניים פיזית ונפשית... אני גאה בעצמי ממש על זה, על הביטחון  שיצרתי לעצמי בכוחות הנפשיים שלי, לנטרל ולגמד פחדים שעוצרים מלהתפתח או לחוות דברים...זה דורש עבודה ואני כבר שנים עובדת על זה ומחזקת את עצמי וזה פשוט כול כך שווה את זה. 

זאת תקופה טובה סך הכול, מטיילת הרבה, רואה מקומות מדהימים, חווה הרבה בדסמ,מבלה, אבל חסר לי קשר זוגי, קשר שאוכל להתכרבל בתוכו, להיות מוכלת, לתת חופש לרגשות עמוקים ולאהוב ועד הסוף,להיות עטופה, לדעת ויותר חשוב הלהרגיש שיש שם מישהו, אני בחורה שלא מפחדת מרגשות ותמיד אומרת שאעדיף לאהוב עד הסוף ואולי להיפגע מאשר לא להרגיש בכלל ולפחד ממה יקרה... 

היה חודש מדהים, חזרתי שבוע שעבר מ11 ימים בארהב אצל אחי, אישתו והאחיינים, הם גרים במקום מדהים ושכונה מקסימה ופסטורלית השכנים שלהם שנהיו קבוצת חברים מקסימים, היה טיול מהמם אחי אמר שתכנן אותו כאלו לא אהייה שם יותר כי לא יודע מתי ואם אגיע שוב אז נתן לי לראות קצת מכול דבר,טיילנו כול יום, באוקיינוס, ביערות, נהרות ומפלים, הרים מושלגים בלבן נקי, אורגון מדינה מהממת, הטבע שם פסיכי, הירוק ביערות היה זוהר ורענן כזה, העצים מהלחות מצופים בטחב בירוק בהיר אז פשוט הכוללל ירוק וזה משהו שייחודי לחוף המערבי בארהב זה היה מרהיב,היינו באוקיינוס שהיה סוער וכול כך עוצמתי ומפעים זאת אמא טבע במלא הדרה, והמפלים והנהרות היו מדהימיםם כמה עוצמות לטבע שפשוט עוצרות נשימה לגמריי 😍

הזמן איכות הזה איתם עשה לי כול כך טוב!!! התגעגעתי אליהם כול כך, מאוד קשה המרחק הזה מהם, הטיסות היו קשוחות והג'ט לג היה עצבני וקשוח אבל היה כול כך שווה את זה❤️

אתמול היה גם סשן חזרה, לא נפגשנו הרבה זמן, זה הורגש ממש, שנינו היינו מאוד צריכים את זה, אתמול בעיניי הייתה קשירה מדהימה אולי אפילו הכי טובה שלי עד עכשיו, זה היה בשלבים, קשר כול פעם חלק אחר ותלה, ואז שינה לי תוך כדי התליה את הפוזיציות, היה מאתגר, כואב וטוב, כשהתחיל לקשור כול פעם נוסף עוד חבל שעוד יותר אסף אותי צפוף לתוך עצמי, מהדק אותי ועוטף, הרגשתי שהחבלים מכילים אותי ומחבקים אותי, השינויים בפוזיציות גם נתנו לי אתגר פיזי שונה כול פעם באיזור אחר בגוף והמגע שלו תוך כדי עשה לי טוב כול כך,האצבעות בכוס, המציצה תוך כדי וההצלפות היו מדהימות, מדויקות ועוצמתיות כי היה את מה שהכי עושה לי את זה שזה הקטע שאין פיזית יכולת להגיב אלא רק להכיל ולכאוב ולהתענג וזה דבר שתמיד מעיף אותי ומחרמן אותי ברמות אחרות 😍

הסקס שהיה לנו אחרי הטריף לי את כול החושים, לא הפסקתי לגמור כמעט מההתחלה ולאורך כולו הסטיספייר תוך כדי הכול לא נח דקה😏 פשוט הכול היה כול כך עוצמתי ובווליום גבוה, הפראות החייתית והאגרסיביות האלימה שלנו בזה פשוט חיסלו אותי סופית והעיפו אותי אי שם גבוה גבוה ❤️‍🔥

שיהיה חג שמח לכולם ואמן שיחזרו כבר החטופים❤️❤️

נפגשנו אחרי שבועיים שלא יצא, היינו שנינו רעבים לאנרגיות האלו, לחופשיות שבה אנחנו בסשנים שלנו, ההתפרעות הזאת, הקיצוניות שאין לה גבולות בנינו, השימוש החופשי תוך כדי הקשירות, שזה דבר שכול כך מפעיל אותי, הכוס שנרטב מכול מה שקורה, האצבעות שלך בתוכי, הזין שלך בפה שלי, ההצלפות שמכאיבות ונושכות והביס המענג, כול זה תוך כדי שאני במקום שהכי מרטיב אותי, המקום שאני רק קיימת, המקום שקשורה ומוגבלת וחסרת כול יכולת להגיב אלא רק לספוג, במקומות האלו שאפשרי רק להיות ולהכיל, אני מרגישה הכי שלמה, הכי מלאה ובאופוריה מוחלטת. 

זה היה רק תחילת הערב, ההמשך היה מטריף בקטע אחר.