הפורקן שלי

ככה אני רוצה:

רוצה אותי בכיסוי עיניים עירומה קשורה למיטה שוכבת על הבטן ידיים ורגליים פסוקות, תעביר ציפורניך על גופי תותיר רשמייך עליו תותיר עליו סימנים של בעלות, תצליף בי שוב ושוב תשמע אותי צורחת מתחננת נתונה לחסדייך, רוצה שתקרא לי כלבה שלך, שתגיד שתמיד שלך ולא משנה מה, וכשתחדור לתוכי עמוק אתרפק על המגע שלך בתוכי ארטיב אותך עם הגמירות שלי, עד שתתפוצץ גם אתה בתוכי, אל תשחרר אותי אחר כך, תלטף אותי תאהב אותי תראה לי שמעריך את שספגתי, תיגע בי כאילו זו הפעם הראשונה שנוגע בי...

מחכה לרגע שתחדור אלי לכלבה שלך, לכל חור ששייך לך...

מתי???

לילה קשה עבר עלי, אמרתי לך דברים שהכאיבו לי לך לשנינו.

אני סוררת לעיתים רבות מידי, מורדת, לא ממושמעת, לא מצייתת, שוכחת את הדיווחים השוטפים שהם חלק עצום ממני, חשבתי למה אני כזו הרי לא הייתי אף פעם כך תמיד הייתי הכלבה המושלמת,

חשבתי לעומק למה אני כזו והמסקנה היחידה זה כי מפחדת. יש בי פחד עצום שתקום ותלך יום אחד ותעזוב אותו ותותיר אותי כבויה, מרוסקת, שבורה לרסיסים בלי יכולת להתרומם. אני יודעת זה מרחיק אותי ממך גורמת לך ללכת ואז אהיה מוכנה לכך.

שואל אותי אם רוצה עולם ונילי ותו לא, משיבה שלא מסוגלת בעולם הזה לא יכולה להיות כזו מה גם שאתה צריך את זה אותי כך לרגלייך ולא רוצה שתמצא זאת בחוץ.

אני רוצה שתדע אדוני ש:

ברור לי שאני טועה בהתנהלות אדוני, יודעת שלעולם לא תפגע בי, שתמיד תשאר ושאתה לא תלך ותעזוב, שאתה כאן בכדי להשאר, אני אגיע לזה בפועל אני אפנים עמוק בלב ולא רק במוח שאתה כאן ואיתי

אז יודעת אדוני שאכאב ממך כי ככה אנחנו אוהבים ולא כי נענשת.

שבת שלום אדוני,

סופש נעים לכולם

מרגישה איך הכל חומק לי מבין הידיים, אובדת עצות לא יודעת בדיוק, זה טוב זה לא טוב, אני נלחמת ובצדק או נלחמת בתחנת רוח מיותרת.

כל מי שמכירה קורא לי לוחמת, ולביאה, אחת שנאבקת ומשיגה את מה שאני רוצה, פועלת למען הדברים שמאמינה בהם, חושבת קדימה שלושה צעדים עם אלף ואחד תרחישים אך...

כאן אני פשוט לא יודעת כלום, אולי מה שעושה כרגע יהרוס התקדמות אולי מה שרוצים שאעשה יוביל לתוצאה הפוכה ויגרום להתקדמות והצלחה.

איפה אלוהים שצריך אותו שירד אלי לרגע אחד קטן לא אבקש ממנו מיליון או אחוזה עם משרתים ומשרתות, לא אבקש ממנו שום דבר על עצמי, אשאל אותו רק שאלה אחת פשוטה שיגיד לי איך לפעול שאהיה שלווה שעשיתי את הצעד הנכון.

אך אלוהים לא ירד מהשמיים בגללי והוא לא ילחש באוזני את התשובה לשאלה וכך נשארת עדיין ללא החלטה וכיוון מחשבה רק קרועה עם עצמי מה הצעד הנכון לעשות.

נ.ב. לא כותבת על העולם הונילי שלי הפעם נשברתי.

קיבלתי מאדוני מתנה נפלאה:

"את משוחררת להיום"

אבל מה עושים ביום חופש???

ביומיים האחרונים אתה קצת חולה, לא במיטבך, מרגיש איום ונורא

ולי יש צביטה שכזו חזקה בלב שלא יכולה לבוא ולטפל בך.

למה אתה חייב להיות חולה רחוק?

הולכת מרחפת מחייכת כמו ילדה בת חמש שקיבלה בובת ברבי שחלמה עליה

ולדעת שכל זה בא ממך,בגללך,בזכותך אדוני אין יותר טוב ונפלא מזה.

אוהבת מלא!!!!!!

מארגנת את הבית מחביאה את כל האביזרים הנלווים אחרי סופש מפנק בדסמי וונילי כאחד, כשאתה אוחז בי מאחור מתחיל לגעת בי ללטף יודעת שזה אומר שנגמר הסופש ואתה הולך חוזר הביתה לשבוע חדש שנמצא עצמנו עמוסים מכדי להפגש מניח לי ולידי מארגן את חפצך, "רוצה להתחתן איתי"?

משיבה לך: "כן, אבל אתה צוחק עלי אתה סתם משתעשע איתי"

"אמרתי לך שאני רוצה לחיות איתך לנצח"

"אתה ממשיך להתבדח עלי, אל תצחק בקטע הזה ואל תכרע ברך אני אתגלגל מצחוק לך מול הפרצוף"

את הטבעת שהעניק לפני מספר ימים מושך לי מהאצבע ומצווה עלי לכרוע ארצה, מתחילה לצחקק בטוחה שיש פה בדיחה משעשעת, פותח את כפתורי הג׳ינס שולף את הזין העומד זקור מכניסו עמוק לפה דורש שאסתכל עליו ושואל אותי שוב:

"תתחתני איתי"?

איכשהו מצליחה למלמל שכן כשהזין עמוק בפה אך הוא לא שומע את התשובה אומרת שוב כן ברור יותר "אז תביאי את האצבע שלך"

עונד את הטבעת לאצבעי  מתרוממת אליו לנשיקת בעלות וחיבוק ענקי

אני כל כך אוהבת אותך אדוני.

יצאנו לסרט חמישים גוונים של..

רגע אחד זכור לי ממנו על אף שקראתי את כל השלושה.

הרגע שבו הוא מסמן לנשלטת הקודמת שלו להתסכל עליו רק בסימני ידיים ואמר לה לכרוע על ברך וליטף לה את הראש.

לא חרה לי החלק הזה כלל עושה זאת זה חלק ממני דווקא הטריף אותי ועורר בי את הרצון לכרוע ברך לרגלי אדוני ולהשפיל מבט בכניעה.

מה שכן כאב לי ונחרט עמוק בתוכי איך הנשלטת הנוכחית שראתה את הכל כל שבריר שניה שם דמעה לה ואני בתוכי דמעתי לעצמי חשבתי שיהיה לי כוחות נפשיים לצרף משהיא טעיתי...אני יודעת שלא רק את הדמעה אני אזיל אלא ליבי ישבר לו לרסיסים

סליחה אדוני שאין לי תעצומות נפש לכך

הגעתי אלייך אמש על אף שאמרת לי שלא להגיע מפוחדת אם בכלל תקבל אותי אלייך או שאחזור בבושת פנים, התעלמת ממני יום שלם דבר שאיש אחר לא עשה מעולם כי זה גבול שלא חוצים אותו ומי שניסה להתקרב לכדי עשייה שכזו כבר לא נמצא בחיי.

הגעתי אלייך ראיתי את המבט החצי מופתע שלך ישבתי לאכול להרגע קצת אחרי זה תכננתי לדבר להבין מה ולמה ואיך אך לך יש חשיבה משלך,

אמרת לי להתפשט סירבתי ואמרתי שרוצה לדבר אז בפשטות הפשטת אותי קשרת הצלפת

ואני...כואבת ודומעת בתוכי עם עצמי אומרת לי תהיי אפטית לא אכפת לך את את שלך תגידי ממלמלת לך שרוצה לדבר אך עד שלא סיימת את שלך לא שחררת וגם אז שכבר דיברתי נחנקתי לא הצלחתי להוציא הכל דיברתי מבולבל כי אתה לידי שמעתי גם אותך את מה שעבר עלייך תוך כדי שמרגישה שוב איך הינך נוגע בי שוב, איך חודר לתוכי עמוק, צורחת שלא סיימנו לדבר שעצרנו באמצע יחד עם זאת גונחת וגומרת שוב ושוב מותשת מניחה להכל מתמסרת אלייך כי לא יכולה אחרת כי לקחת ממני הכל הענקתי לך את הכל

ואתה, אתה שמרת הכל בתוכך עמוק בליבך לא השלכת הצידה לא שמת באיזו פינה ליום גשום שמרת ושומר ותשמור מכל משמר על הרכוש היקר לך מכל על הכלבה שלך.

אוהבת אותך אדוני כל יום יותר מאמש

התעלמת ממני כל היום לא ענית לשיחות ולהודעות בחרת לעשות את הדבר שהצבתי גבול אתה בחרת ואני עשיתי בחירה שלי